עזרה - חיפוש - משתמשים - לוח שנה
גרסה מלאה: משחק התפקידים הרשמי של ריבורן!
אנימה ישראל - ANiMe-iL > אנימנגה פופולרית > Katekyo Hitman Reborn!
עמודים: 1, 2
Hiruma
משחק התפקידים של ריבורן~! V.2


העלילה (חובה לקרוא!) קרדיט לYEHONATAN-
זה היה יום אביבי ברחבי איטליה, השמיים היו בהירים, הציפורים צייצו והחיים שגשגו. אי שם בצפון, על ארמון שממקומם על הר, התחוללה מהומה . " צא לי מהארמון, אחרת תשא בתוצאות !" צעק אדם זקן, בעל שיער ארוך ואפור, שפם וזקן עבים, עיינים חומות, ופניו היו מצולקות מאוד. אותו אדם ישב על כיסא גלגלים , ונראה כועס והמום במיוחד. " אדון אטיוס, אם רק תיתן לי להסביר ! "פנה אליו האדם שעמד מולו, אדם גבוה, שחבש כובע לראשו אשר הסתיר חלק משיערו השחור , שעייניו הוסתרו על ידי משקפי שמש שחורים כליל, ולבש חליפה יוקרתית. "לא ! אני לא רוצה לשמוע ! אתה הרגת אותם, עכשיו צא מפה ! " אטיוס צעק עליו. " אבל הם הפריעו לנו ! הם לא הסכימו להתחשב ברצונך!" אמר אותו אדם מסתורי. " זה לא משנה מתיאס, לא היית צריך להרוג אותם ! עכשיו תעזוב או שאני אתקוף אותך ! " צעק אטיוס על מתיאס, אשר נראה המום לנוכח אי היכולת של אדונו להבין. " כרצונך אדוני " אמר מתיאס והלך לכיוון הדלת, פתח את הדלתות הגדולות ועמד לצאת, אך לפני שפסע לעבר המסדרון דיבר מתיאס - "אתה עוד תתחרט על זה אדוני ", ואטיוס שנראה כי נרגע קצת השיב ; " לא, אני לא", ומתיאס עזב את החדר. באותו לילה ניגש אטיוס לכתוב מכתב:
"לכל עמיתיי, חבריי, וחברי משפחתי.
דבר נורא קרה. אני לא יכול לפרט על זה, מכיוון שרק אני ועוד בן אדם אחד יודעים על הדבר הנורא הזה.
אני מבקש מכם, בכל לשון של בקשה, אנא, התרחקו ממתיאס. במידה והוא פונה אליכם, מהר התרחקו, אל תאמרו מילה אפילו. הוא בגד בי, במשפחה ובשושלת שלנו.
המריבה שלו איתי החלישה אותי עד מאוד, ואני לא רואה את עצמי שורד בימים הקרובים, אולי הגיע לאדם זקן כמוני להעביר את מקומו הלאה.
אני מבקש להעביר ליורשי, יוטסוגי טסוגו, שכבר הסכים לקחת את תפקיד בוס משפחת הוונגולה ה16, את כל רכושי ומעמדי.
כמו כן אבקש שתיצרו קשר עם המשפחות בעלו תהברית שלנו, ותתדאגו להעביר להם את ההוראה שלי.
אני מודה לכם מאוד על כל השנים הנפלאות, ושתדעו שאני אוהב את כולכם, ואתם המשפחה שלי.
בכבוד רב, ובפעם האחרונה,
אטיוס רביניצ'י, הבוס ה-15 של משפחת וונגולה."
לבוקר שלמחרת, כמידי בוקר, נכנס עוזרו של אטיוס לחדרו כדי להעירו ולהכינוי לארוחת הבוקר, אך הוא הבחין כי אטיוס מת. בעודו בוכה, התקשר מיד העוזר לכל השומרים, שברשימה נכלל מתיאס. כאשר כולם הגיעו, כולל מתיאס, הם התחילו לערוך חיפוש בחדר, ושומר הסערה מצא את המכתב והתחיל לקרוא אותו. מלא זעם לאחר שקרא את המכתב, שלף שומר הסערה את קופסאתו, ופתח אותה, וממנה יצאה ציפור גדולה, אשר ללא אזהרה, ולהפתעת כל השומרים, תקפה את מתיאס . " מה אתה עושה ?!" צעק מתיאס על עמיתו, אך זה לא הגיב, רק העביר את המכתב לשומר הגשם, שתגובה שלף מקופסאתו את חרבו. והחל לתקוף . לאחר שכל שאר השומרים קראו את המכתב, החל להתנהל קרב נורא בין השישה. " בגללך הוא מת ! בגללך ! " אמר שומר הסערה, כאשר קרא לציפור שלו לתקוף את מתיאס . "אני מניח שאין לי ברירה.. אבל דעו לכם שתצטערו" מתיאס אמר, נשמע מאוכזב מאט, ופתח את קופסאתו, שכל מה שיצא ממנה זה ערפל כבד מאוד. כשהתפוגג הערפל כל שנראה הוא חמשת השומרים הנותרים אשר התכוננו לתקוף. " אני לא מאמין שזה קרה" אמר שומר הברק, והתיישב על המיטה לצד הבוס האהוב שלו. "איך זה יכול להיות שהוא מת ?!" נשמעה צרחתו של שומר הענן. "אין מה לעשות חוץלעשות את מה שהוא אמר לנו לעשות" אמר שומר השמש, אשר נשמע חנוק מבכי. "כן, כדאי שניגש להשלים את פקודתו האחרונה" אמר שומר הסערה, ומיד כל השומרים קמו ויצאו מהחדר, למעט שומר הסערה אשר נשאר לצידו של הבוס האהוב שלו, חיכה עד שלא יוכל לראותו יותר לעולם.
לאחר ימים ספורים ההודעה על דבר מותו של אטיוס התפשטה ברחבי העולם, כאשר משפחות מאפיה רבות שלחו את תנחומיהן למשפחת וונגולה. כעבור כחצי שנה מאותו אסון נורא, כאשר יוטסוגי טסוגו כבר נהיה בוס הוונגולה, ארעה סידרה של פיצוצים ברחבי איטליה. בארמון הוונגולה מתיאס הופיע באולם הגדול, מול הבוס החדש של משפחת וונגולה . "אמרתי לכם שתצטערו על זה וונגולה ! בגללכם הייתי צריך להסתתר ! אבל לא עוד ! עכשיו יש לי צבא שמחכה להרוג אתכם, כל אחד מכם ! הצבא שלי מספיק גדול כדי לחסל את כל משפחות המאפיה בעולם שיתנגדו לי, וזה מה שיקרה !" מתיאס צעק כאשר השומרים החדשים והישנים נכנסו לאולם הגדול. קרב אימים התרחש שם, ולאחר קרב מתיש, מתיאס נעלם, אך בהבטחה שהוא עוד ישוב, ושבני הוונגולה ותומכיהם לא יהיו בטוחים לאורך זמן.

אתם חיילים חדשים בצבא הוונגולה, מצפים להגשים את חלומכם הגדול, ובעיקר להצליח, במחשבה שנייה-זה תלוי בכם! smile.gif

הסברים לאנשים חדשים
להבות רצון המוות
מה הן קופסאות הנשק?
הוונגולה

מבוא למתחילים
אתם חיילים במשפחה אשר נקראת הוונגולה, יש לכם ציוד בסיסי ואתם מתכוננים למלחמה הגדולה, מה מטרתכם? מה יקרה לכם? האם תתחזקו? כל זה תלוי בכם, אבל חשוב, ואני שוב מזכיר לכם: חדשים בעולם שלי ריבורן? שלושת הקישורים למעלה יפתרו לכם את הבעיות.

הטופס:
ציטוט
שם פרטי ושם משפחה:
גיל הדמות:
רקע:
אופי:
מין:
להבה:
מראה:
סגנון לחימה:
הטבעת:
מטרה:


הסבר (לקרוא!):
שם פרטי ושם משפחה: שיהיה איטלקי D:
גיל הדמות: 17+
רקע: אין בעיה טרגי כל עוד בגבול הטעם הטוב, מקורי ומצוין (שזה נדיר, נסו לעשות רקע לא טרגי-זה בדרך כלל עובד).
אופי: נוו, תכונות ודרך התנהגות.
מין: ז/נ/ל
להבה: נסו לגוון מאחרים, אנחנו צריכים בסה''כ אחד מכול להבה.
מראה: איך אתם נראים.
סגנון לחימה: סתם איזה נשק, קופסא, חיית-נשק, הכול לפרט.
הטבעת: איזו טבעת יש לכם, אבל היא צריכה להיות בסיסית, אתם חיילים פשוטים!
מטרה: מה אתם עושים בצבא? מה אתם רוצים?

חוקים:
. כל חוקי הפורום חלים בנושא זה. בלי ספאם מיותר, בלי קללות, בלי ריבים.
2. בלי הגזמות. כשאתם בוחרים לעצמכם קופסאות נשק, תבנו דברים שבאמת קשורים לאלמנטים השונים של להבות רצון המוות.
3. חוק הדמות האחת. אני לא חושב שיש מישהו כזה אידיוט, אבל יתכן שיש מישהו כזה "תמים". אתם יכולים לפתוח דמות אחת בלבד במשחק.
4. חוק הקרבות. יש כאן אפשרות שבה תוכלו להילחם זה בזה, כמובן, אבלאם אתם נלחמים זה בזה, אז שימו לב-אתם תוכלו לפרט מה אתם עושים ליריב, אבל לא תוכלו לרשום משהו כמו "אני שולף סכין, תוקע לך בלב, ואתה מת." זה לא.
5. חוק שינוי הדמות. במידה ותרצו לשנות במהלך המשחק את מיקומכם בין הקבוצות, כלומר, אם אתם בני אדם רגילים שרוצים להפוך לתינוקות ולהפך, אנא תיידעו אותנו מראש על השינוי כדי שנוכל לשנות את זה בעמוד הראשי, וכמובן, שאם זה קורה, אתם צריכים לחשוב בעצמכם על דרך הגיונית שזה יקרה. אם כי כדי להפוך לתינוקות, בני אדם רגילים פשוט צריכים לצאת מן "העולם התחתון".

שאלות בפרטי בבקשה.
Hiruma
דף דמויות


6/6
נא לא להכין דף שמיים.


רשומים:

Mario Re Pistola
ספוילר:

גיל הדמות: 17 וחצי.
רקע: מאריו רה פיסטולה, נולד למשפחה של ייצרני וסוחרי נשק בעלי השפעה עצומה באיטליה. עוד מילדותו, היה מאריו צלף יוצא דופן, ויכולות הצליפה שלו הפכו אותו למפורסם מאוד בכל רחבי העולם. לאחר שראה שבנו הוא צלף חזק מאוד, בהיותו בן 12 בלבד, החליט אביו להעניק לו רובה חדשני שביכולתו לשמש הן כנשק טווח קרוב בזכות המבנה שלו דמוי החנית, ואף לירות קליעים מתוכו כמו כל רובה רגיל, נשק שהוא ביקש ממאריו שלעולם לא ימסור לאדם אחר, שכן העיצוב שלו הוא סוד של חברת ייצור כלי הנשק של משפחת רה פיסטולה.. יום אחד, הגיע צלף מרוסיה והזמין אותו לדו קרב. מאריו נלחם בגבורה, אבל לא השתווה ליכולות של הצלף יוצא הדופן מרוסיה. במהלך הקרב, הבחין מאריו כי הצלף משתמש בקליעים בוערים ובטבעת משונה, ששניהם בערו בצבע כחול. מלבד זאת, הוא שם לב שהקליעים של הצלף מרוסיה חזקים משלו, ואף כל קליע שפגע בו החליש אותו בצורה משונה. לבסוף, מאריו התמוטט והצלף לקח את הנשק של מאריו ונעלם. כאשר אביו שמע זאת, הוא זעם כ"כ שהוא סילק את מאריו מביתו ואסר עליו להתראות עמו לעולם. מאריו, שהרגיש שחייו הגיעו לקיצם, החל לנדוד ברחבי איטליה, להילחם על חייו ולגנוב מזון. יום אחד, הוא ניסה לגנוב מזון משומר הסופה ה15 של הוונגולה, וזה הצליח להביס במהרה את מאריו. כאשר ראה השומר את הפוטנציאל הטמון בנער הצעיר, הוא לקח אותו תחת חסותו ואימן אותו להשתמש בלהבת רצון המוות, בקופסאות הנשק, ואף חידד את יכולות הצליפה שלו לרמה אחרת לגמרי. מאריו החליט להצטרף לצבא של הוונגולה כדי להשיב טובה לאדם שעזר לו לצאת מחיי השפל שמאריו שקע אליהם.
אופי: מאריו הוא אדם רגוע ומחושב שיודע לנצל כל מצב לטובתו. המחשבה שלו מהירה, והוא מעריך היגיון יותר מכל. מלבד זאת, בזמן היותו גנב, הוא למד את ערך הרכוש והוא לעולם לא עוזב את ביתו לפני שהוא בודק שכל רכושו נמצא אצלו. החולשה העיקרית שלו היא נקמה. כאשר הוא נלחם בשביל נקמה, האופי שלו משתנה לחלוטין. הסגנון שלו נהיה התקפי לחלוטין, והוא תוקף את אויביו ללא רחמים וללא הפסקה עד שגופותיהם מונחות לרגליו.
מין: זכר.
להבה: להבת סופה.
מראה: מאריו הוא אדם שגובהו מעט מעל הממוצע, הוא מתנשא למטר ו75 ס"מ, ומבנה גופו מוצק. עשרות צלקות של דקירות סכין מעטרות את גופו, מהתקופה שבה הוא חי ברחובות ונאבק על חייו כנגד שודדים אחרים.
סגנון לחימה: מאריו נוטה לסמוך בקרב על רובה-ציד הסופה שלו, שבעזרתו הוא מצליח לצלוף ביריביו במהירות ובעוצמה. כאשר הקרב מגיע לטווח קרוב, הוא משתמש בכת הרובה כדי להכות ביריביו ולהרחיק אותם ממנו, עד שהוא יורה בהם ומחסל אותם סופית. הוא גם נוהג לנצל את הזירה בה הוא נלחם, ולהיעזר בכל תכסיס כדי לזכות ולו ביתרון הקלוש ביותר על יריביו. מלבד זאת, הוא מסתמך גם על קופסאת החיה שלו, נץ הסופה, בכדי לכוון טוב יותר אל יריביו ואף לאתר אותם במידה והם מסתתרים, או בשביל הסחת דעת.
הטבעת: טבעת סופה.
מטרה: לזכות שוב במקומו כיורשו של אביו, בעל חברה לייצור נשק, בכך שישיב את הנשק שגנב ממנו הצלף מרוסיה.


קלאוד מולינארו
ספוילר:

גיל הדמות: 17
רקע: קלאוד נולד למשפחה עשירה באיטליה בן לאם חד הורית שחמשת בעליה האחרונים מתו מוות מסתורי ולא מוסבר ומהם היא ירשה כמות גדולה של כסף. קלאוד חיי בחברה הגבוהה אבל אף פעם לא התאים אליה, הוא היה צעקן וחיפש מריבות, דבר שנתפס כלא מקובל דבר זה נבע מהיותו משועמם, היה לו הכול בחיים אבל לא היה לו כלום. היה לו את כל הכסף שרק רצה, אבל הוא לא רצה אותו, הוא רצה להתחזק ולהפוך לסייף הכי חזק בעולם אבל יותר מכל הוא רצה ללמוד סגנון שאי אפשר להביס הוא שמע על זה שיש אנשים שמשתמשים בחרבות במאפיה אבל הוא לא יחס לזה חשיבות עד שהוא ראה את זה היום בו גורלו השתנה. זה התחיל כמו כל יום רגיל הוא קם בביתו הגדול ואכל ארוחת בוקר טובה והתחיל להתאמן עם חרבו הוא הלך לטייל בעיר ובשכונות העוני שם הוא היה מוצא בדרך כלל מישהו להילחם איתו... הוא ראה שני אנשים בחליפות זה היה מראה שהוא לא היה רגיל אליו במקום הזה, הרי מה יש לאנשים כאלה לעשות במקום כזה? האיש הגבוהה החזיק חרב בידו והיא זהרה באור כחול במין להבה שהיא לא להבה והאיש הזה אמר לאיש השני "אתה לא תאיים על המאפיה או שהיא תתנקם בך" וחתך את האיש לשניים קלאוד היה המום לכוח של האיש הראשון וחזר לביתו שם הוא חקר את הנושא והחליט שכדי להתחזק הוא הולך להצטרף למאפיה הכי משפיע שהוא מצא, הוונגולה. שני שנים עברו מאז המקרה הזה וסקואלו הצליח להיכנס לוונגולה ושירת כחבר בה.(אני יודע שלא הכי טוב אבל המוזה נטשה אותי היום)
אופי: צעקן, תוקפני, לא בוגדני(נאמן), לא יטן לשום דבר לעצור אותו מלהשיג את המטרה שלו(אם זה מתנגש בנאמנות שלו או בעזרה לחבר מסוים הוא יבגוד בנאמנות אבל עם זה בחבר אז הוא יחכה עם המטרה שלו), יעזור לחבריו בשעת צרה, לא יפסיק להילחם אפילו אם זה יהיה במחיר חיו. (אה והוא לא יושן הרבה בערך שלוש שעות כל יום)
מין: הרבה!(סתם... זכר)
להבה: להבה יפה כזאת... גשם
מראה: http://hetina.cowblog.fr/images/Categories...6ixyxjpbcds.jpg
סגנון לחימה: חרב רגילה+קריש גשם היוצא מקופסא כחולה. נלחם עם חרב אחת וכשפותח את הקופסא רוכב על הקריש(ואם אפשר גם מגפי תעופה של להבות בנוסף ואז הוא פשוט נלחם ביחד עם הקריש).
הטבעת: טבעת גשם ברמה C
מטרה: WELL להתחזק וללמוד סגנון לחרב


Marina Diamandees
ספוילר:

גיל הדמות: 17
רקע: מארינה נולדה למשפחת אשליינים מוכרת בוונגולה, והיתה קרובה רחוקה של מתיאס. בתור ילדה יחידה ובת למפשחה המפורסמת, ציפו ממנה לרבות וגדולות. כל חייה מאז שזכרה את עצמה סבבו סביב אימונים ולימודים, אך זה לא הפריע לה משום שהיא ידעה שזה מה שהיא באמת צריכה לעשות. מארינה נולדה עם כמה יכולות מיוחדות וחשובות כמו - כשרון לשפות, תשומת לב לפרטים קטנים, והבנה של דברים רק מהתמונה הכללית. כל אלה גרמו לכך שהיא ידעה המון על הפוליטיקה וענייני העסקים של הוונגולה, למרות שלא אמרו לה כלום.
למארינה יצא לראות את מתיאס פעמים רבות, והוא מצדו חבב מאוד את מארינה, ואף עזר לה המון באימונים. מארינה מצדה העריצה את מתיאס נואשות, ורק חכתה לפגשיתם הבאה בכל פעם.
ביום הולדתה ה-15 של מארינה היא שמעה כמה דברים ששינו את חייה. כשהמסיבה הגדולה והמפוארת הגיעה בערך לאמצע, יצאה מארינה לחפש את מתיאס, אותו ראתה רק פעם אחת, כשהגיע. כשלבסוף מצאה אותו, הוא כבר היה עם מישהו שמארינה לא הכירה, ושוחח בלחישות. מארינה לא ידעה את הדבר הכללי עליהם דיברו השניים, אבל בזכות כשרונה היא כן הבינה שזה לא משהו טוב לה, ולוונגולה בכלל. היא חזרה למסיבה ונסתה לסדר את מחשבותיה - יכול להיות שהיא טועה, הרי היא בכלל לא יודעת במה מדובר. גם מתיאס כשחזר המשיך להתנהג כרגיל, והיא לא סיפרה לאף אחד מה ששמעה.
כעת, כשכל העניין עם מתיאס התפוצץ, ידעה מארינה שהיא צדקה. בושה נפלה על כל משפחתה, בושה שמארינה לא יכלה לסבול. בכלל, היא רצתה לדעת את כל האמת יותר מתמיד, ולא לשמוע רק את המידע החסר והמקוטע שכולם שומעים. היא רצתה למצוא אותו ולברר הכל, בעצמה.
אופי: עקשנית לגבי דבר שהיא בטוחה לגביו מצד אחד, אך בעלת קושי גדול להחליט כשיש שתי אפשרויות שהיא לא בטוחה לגביהן. נחושה, אך בעלת ביטחון עצמי נמוך בנושאים הקשורים בהערכה עצמית. בעלת חוש הומור, שלפעמים נהיה מוגזם מדי, ונוהגת לפלוט הערות לא קשורות שחולפות בראשה בלי לחשוב לפעמים.
מין: אם לא הבנתם מהרקע, נקבה XD
להבה: ערפל.
מראה: שיער שחור חלק וארוך, עם פוני שהולך הצידה. הקצה של הפוני והקצה התחתון של שיערה היה בצבע וורוד. עיניה כחולות, ושפתיה דקות. יש לה גוף נשי קלאסי אך ניתן לראות עליה שהיא חזקה מבחינה פיזית.
סגנון לחימה: מארינה משתמשת בעיקר באשליות להסחה והטעיה, אך גם יש לה נשק ללחימה מקרוב - חרב ערפל משוננת. בקרב היא משתמשת בכוח ובשועל הערפל מהקופסא שלה כדי לחשוף את היריב ולגרום לו להיות חסר הגנה, ואת המכה הסופית מנחיתה עם החרב. האשליות האהובות על מארינה כוללת המון נצנוצים וזוהר מסנוור. מכל סגנון הלחימה הזה יצא לה כינוי - אשליית היהלומים מארינה (The Diamond Illusion Marina).
הטבעת: טבעת ערפל בצורה של פרפר העשוי מקו מתכת דק, ובתוכו עוד קו מתכת דק של פרפר נוסף. רמה - C.
מטרה: לעזור לוונגולה בקרב נגד צבאו של מתיאס, למצוא את מתיאס, להוציא ממנו את כל האמת בנוגע להכל, לא משנה מה היא תצטרך לעשות בשביל זה.


Markus Velucci
ספוילר:

גיל הדמות:23
רקע:שמי הוא מרקוס ולוצ'י, ייתכן ואתם מכירים אותי, אך לא לצד החיובי, אך אני אתחיל את הסיפור היכן שהכל התחיל, עוד ברחובות הישנים של ונציה, בזמנו לא היה לי הרבה,
למעשה לא היה לי כלום. הייתי ילד רחוב לכל דבר. כאשר אתה גדל ברחוב אתה לומד לדאוג לעצמך, להרחיק את כל האחרים, כל מה שחשוב הוא להצליח ולהשיג משהו לאכול, כל דבר, גם שאריות. אולי בגלל זה המזג החם שכולם אומרים שיש לי, זה לא שהיו לי הרבה ברירות, אם אתה לא תהרוג אותם כשאתה יכול, הם יהרגו אותך, כאלה הם חוקי הרחוב.
בונציה אין הרבה כמוני, למען האמת אנחנו ממש מעטים, אך במשבר הגדול לפני מס' שנים יתווספו הרבה והתחרות גברה, הדרך היחידה כדי לצאת מן המצב בו הייתי הוא לחבור לאחת המאפיות. התנקשות אחת ויהיה לך מה לאכול לחודש שלם, שלא לדבר על כך שכעבור כמה זמן אתה כבר יכול להרשות לעצמך לגור בדירה משל עצמך, ללא צורך להשתכן באותם פחי זבל בהם גדלתי. אין לי מושג מה קרה להוריי, למען האמת כבר מזמן לא אכפת לי, ננטשתי כאשר הייתי ילד קטן, איני יודע את הסיבה, אך הייתי צריך לשרוד וכך היה, בגיל 12 מצאתי את הסכין הראשון שלי, זה היה באזור העשיר יותר, מידי פעם אני הולך לרחרח באזור, זה לא מזיק, זה לעיתים עוזר, מגיע זמן שבו הם זורקים דברים במצב ממש טוב, ממש כמו הסכין ההוא, מצאתי לו שימוש. בהריגה הראשונה שלך, אתה מרגיש ריקנות חדה, כאילו כל העולם עצמו אבד, אך מה אני יודע, הייתי בן 12, לא ידעתי מה זה, אך בעת שאתה צריך לבחור, לאכול או לגווע, הרצח מגיע באופן שימושי, אולי זה יישמע מוזר, אך זה כך. עם השנים, נעשיתי טוב בכך, התחלתי לעבוד בשביל המאפיות בגיל 15, הם היו צריכים מישהו שלא ייראה חשוד אך יעשה את העבודה.
באותה התקופה כבר ידעתי מה אני עושה...כל עוד שילמו לי לא התלוננתי ונעשיתי טוב בכך. בגיל 18, כבר היה לי מעמד של קבע בין משפחות המאפייה של האזור.
בכסף שהשגתי כבר הצלחתי להשתכן, הנשק שלי השתדרג, מאותו סכין משומש וישן, הייתה לי את החנית האהובה עליי, סופרביברה, קראתי לה, המשמעות היא "הישרדות", אנשים ראו אותי כמפלצת, כאדם ללא חמלה, שרק מחפש כסף, אך זה היה יותר מכך, רק הישרדות. אנשים שחיו בבית רגיל לא יבינו את מה שהבנתי, הם יכולים לקרוא לי באיזה שם שירצו אך האמת היא שבאמת הכל התחיל ונגמר בהישרדות ולא התכוונתי באיש לקחת את חיי, גם אם זה אומר להקריב אחרים.
תחלתי לשמוע על משפחת מאפיה גדולה מאזור הבירה, וונגולה הם נקראו, לא ידעתי מי הם, באותו הזמן אך ככל שהתקרבתי לתשובה, כך השאלות גברו וכך גם הסכנה.
נראה שניסו לשמור עליהם בסוד מסיבה כלשהי, בכל התנקשות שסבבה קשר אליהם, הסכנה גברה, אבל המצב הנורא מכל הגיע כאשר הייתי בן 21, המטרה הייתה מר. פאציני, איש עסקים איטלקי שהיה קשור למשפחת מרקיאנו. הגעתי מדרום אל עבר טורינו, האחוזה הייתה משחק ילדים, עברתי את השער בקלות, מכה אחת מן החנית, חידוד קל מלהבת הברק וזה הספיק.
עליתי במעלה המדרגות אך נתקלתי באדם שכמותו לא ראיתי קודם לכן, הוא החזיק חרב ארוכה, כזו שהזכירה את מוראמאסה, אותה חרב אגדית ומקוללת מימי תקופת האדו ביפן העתיקה.
עיניו בהקו בצבע כחול, שיערו היה בלונדיני ומבולגן, הוא לבש חליפת עסקים והביט בי בחיוך רצחני במעט, זה היה הקרב הקשה בחיי, למען האמת, הפסדתי, לאחר קרב ממושך, נותרתי מדמם על הרצפה, חייכתי מעט, אולי מן ההלם, נראה שפרץ ההישרדות שלי לא הספיק מול האיש ההוא, למרבה הפלא שרדתי את אותה תקרית, אך לא ביצעתי את המשימה, למזלי נראה כי המוניטין שהותרתי גרם לשוכרים אותי להרפות ממני, כשקמתי, הייתי בביתי, לא ידעתי איך הגעתי לשם או כיצד אני חי או חבוש, אך כך היה, כאשר הבטתי על שידת מיטתי ראיתי מכתב.
המכתב הותיר אותי בהלם, מי שחבש אותי והציל את חיי למעשה, היה אותו אדם שניצח אותי, הבושה שהותיר אותי עיצבנה אותי עד מאוד, הוא מנצח ומציל אותי, איזו מן חוצפה זו?
אך הוא הציע לי להצטרף למשפחה אותה הוא משרת, למרות הכל, המקרה לא דלף, נותרתי אותו רוצח שכיר, הוא לא חשף זאת, הבושה אף החמירה.
השמועות על גביי החלו לרוץ בפני משפחות מאפיה רבות, הרוצח השכיר שיעזור לכל המרבה במחיר, אנשים ראו בי נחות מהם, אך זה לא היה אכפת לי, כל מה שרציתי הוא לשרוד.
היום אני כבר בן 23, עברתי לא מעט קרבות קשים, חיסלתי לא מעט אנשים, אך כעת נראה שמצאתי את מטרתי, אני אמצא את אותו אדם, זה שהוליך אותי אל הוונגולה ואחסל אותו.
הצטרפתי אל אחת מיחידות הלוחמה שלהם, איני יודע אם המוניטין שלי ידוע לאנשים האלו או שלא, אך מטרתי האחת והיחידה היא לנצח את אותו אדם ויהי מה.
אופי:בעבר מארק לא היה בדיוק People-Person, אך לאחר כל מה שקרה לו הוא החל להבין כי הדרך היחידה להסתדר בעולם הוא על ידי חבירה לאנשים, גם אם אינו מחבב אותם במיוחד,הוא נעשה נחמד רק בשביל סיבות שיעזרו לו. מארק הינו אדם מחושב אשר לא ירוץ בפזיזות אל עבר המטרה, הוא יחשוב על תכנית פעולה ואז יבצע אותה.
הוא לא מרבה להתעצבן אך ברגע שהוא כן מתעצבן אין דרך קלה לעצור אותו.
מין:זכר
להבה:ברק
מראה:שיער שחור וקצר המגיע עד לאמצע הצוואר, מסודר בקוצים קדימה, עיניים ירוקות, גובהו 1.85, משקל 70 ק"ג, מבנה גופו שרירי, צלקת ארוכה לאורך העין הימנית.
הוא לובש חולצת כפתורים בצבע כחול כהה, עניבה שחורה עליה, מכנסיים מחוייטים בצבע שחור, נעליים שחורות, הוא בדרך כלל נושא חנית ארוכה וגדולה בצבע שחור לאורך המוט, הלהב
בצבע כסוף.
סגנון לחימה:מארק משלב סגנון לחימה פיזי אשר בדרך כלל לא מרבה להשתמש ברגליו ביחד עם החנית הגדולה והארוכה שהוא נושא עמו,
הוא משתמש ברגליו על מנת להגיע לטווח הקרוב ובעזרת החנית הוא מסוגל להגיע גם לטווח הרחוק, שימוש בלהבות הברק מקשה את הלהב ומחדד את עוצמת הפגיעה.
הטבעת:טבעת כסופה אשר בקצה אבן ברקת, טבעת ברק בדרגה C.
מטרה:מטרתו של מרקוס היא למצוא את אותו אדם שניצח והשפיל אותו ולנצח אותו.


טוניו סלוסיה
ספוילר:

גיל הדמות:
18
רקע:
"טוני",ככה כולם נהגו לקרוא לי.
שנאתי את זה,ממש שנאתי את זה.
מזא שאני זוכר את עצמי המשפחה שלי הייתה גדולה,היו לי שני אחים,אמא ואבא לכולם הייתה להבת שמש,אבל רק אני,רק אני יצאתי שונה יצאתי עם להבת ענן.
לא שלא אהבתי אותה,אל תבינו אותי לא נכון.
להפך,אהבתי להיות "השונה","המיוחד".
זה היה כיף לי,אבל,הדבר היחידי שלא הבנתי זה למה?
לכולם במשפחה שלי הייתה להבת שמש,לשני אחי,לאמי,לאבי ואפילו לסבתא וסבא משני הצדדים.
היחידי שהייתה לו להבת ענן במשפחה שלא היה אני היה דוד פראנקי,לי ולפראנקי לא היה קשר דם,אחרי הכל הוא היה האח החורג של אבא מהנישואים השניים של סבי כשעוד היה צעיר.
אני ודוד פראנקי היינו ממש קורבים,ביליתי איתו ועם משפחתו הרבה-אשתו דונה ובנו וביתו התאומים-סופי ודניס.
היה לי כיף איתם,שיחקתי איתם,אכלתי איתם סיפרתי להם חוויות שלי,הם היו בשבילי שם לרוב...
אתם מבינים? המשפחה שלי הייתה עסוקה כולם עבדו,אפילו האחים הגדולים שלי,אבל אצל פראנקי כולם היו רגועים,הם היו מסודרים...והם אפילו עזרו לנו מידי פעם כשאר היינו צריכים נואשות את עזרתם,לא הייתה להם בעיה לעזור הם תמיד היו שם כשהיה צריך.
כשאר הגעתי לגיל 16 התחלתי להתעניין יותר בלהבת הענן שלי.
"למה לי יש להבת ענן ולכולכם יש שמש?" שאלתי את משפחתי באחד מן ארוחות הערב.
כמובן שהתשובות שקיבלתי היו כמו:
"מה אתה עושה מזה כזה עניין?" או "אנחנו לא יודעים" ו"חייב להיות לזה הסבר"
רק חבל שאף פעם לא קיבלתי אותו.
באותו ערב אימי שתקה ונראתה נבוכה,כאילו יש לה משהו סודי לספר,אז ביום שלמחרת,כשאר לא היה אף אחד בבית נכנסתי לחדר של אמא ואבא והתחלתי לחפש.
לא ידעתי מה אני מחפש אבל ידעתי שאני אמצא משהו.
כעבור שעה בחיפודים פתחתי את אחת המגירות והסתכלתי לחחל שבפנים,ובפנים הייתה עוד מגירה קטנה ונסתרת,ציפתי שהיא תהיה נעולה אבל טעיתי,פתחתי את המגירה ובפנים היה יומן,לא ידעתי של מי הימון עד שהתחלתי לקרוא אותו.
הוא היה של אימי,היה כתוב שם הכל,מאז היותה ילדה קטנה ועוד ארוחת הערב של אתמול,פתחתי את היומן בחלק שלאחר הנישואים שלה עם אבי והתחלתי לקורא,היו שם הרבה תיאורים,מעשים,סיפורים,אמירות ותמונות שלהם יחדו ואז העברתי עמוד ועיני נדהמו לגלות מה היה שם.
מסתבר שאימי בגדה באבי עם דוד פראנקי,ואז הכל היה לי מובן,אימי נכנסה להריון לא רצוי מדוד פראנקי ואני נולדתי.
שתקתי,לא אמרתי כלום לאף אחד,המשכתי כרגיל ואז יום אחד החלטתי,אני עוזב את הבית.
זה היה ביום הולדתי השבע עשרה וידעתי בדיוק מה אני אעשה,אני אלך להיות חייל בוונגולה.
הלכתי לוונגולה וביקשתי להצטרף אליהם ליחידת לוחמה אחת.
הצטרפתי,קיבלתי את הטבעת שלי ואת הקופסה שלי,טיגריס ענן,כפותיו הקדמיות והאחוריות היו בעלות להבת ענן ובנוסף גם מאוזניו ביצבצו להבת ענן.
הכרתי שם אנשים נהדרים-
ג'ו,בעל להבת סערה,היה לו קרנף סערה חזק במיוחד.
דניאלה,בעלת להבת גשם,היא השתמשה בפרפרי הגשם בצורה יפה להפליא.
גם שם כולם קראו לי "טוני"
ואז,איכשהו,אהבתי את זה.
אופי:
אני בחור רגוע ושלו,מתחבר בקלות לאנשים,אני אל ממש החלטתי ואני מעדיף לשמור סודות לעצמי.
מין:
זכר
להבה:
ענן
מראה:
מה אני אגיד על עצמי,אני בחור נאה,מטר 83 גובהי,עניים חומות עמוקות,שיער שחור חלק דיי ארוך,גוף בנוי היטב.
סגנון לחימה:
אני נלחם בעיקר בעזרת אגרופן ענן,אבל כל נשק יעזור.
ובמקרה הכי גרוע קצת איגרוף לא יזיק.
קודם כל אני לומד את היריב,נותן לו לתקוף ראשון לראות במה הוא חזק יותר,במה פחות ואז אני מתחיל גם לתקוף,אני מנסה למצוא את נקדות התורפה שלו,ואחרי שאני מוצא,אני לא מראה לו שאני מוצא אותה,אני משאיר את זה איתי,טיגריס הענן שלי יכול לעזור ואני משתמש בו לפעמים קצת ולפעמים הרבה.
הטבעת:
נראת ככה רק עם אבן סגולה.
מטרה:
לעזור כמה שיותר לוונגולה ולחברים שלי.


לוקה אדיטורה
ספוילר:

גיל הדמות: 18
רקע: לוקה נולד למשפחה המוכרת בוונגולה.אמו של לוקה היא האחראית למחלקת הרפואה בחלק הצפוני של איטליה ואחת מהרופאות הטובות ביותר בוונגולה.אביו של לוקה היה ממציא ומתכנת קופסאות נשק מסיבה זו הוא היה מביא כול מיני קופסאות מיוחדת הביתה ונתן ללוקה לנסות את הקופסאות "הבטוחות" מבין כול הקופסאות. מכיוון שאמו הייתה רופאה,בגיל צעיר לוקה ידע את מבנה האדם וכך התגלה אצלו כישרון טבעי לנושא.בגיל שש החל אביו לבדוק איזה להבה ישנה ללוקה, לאחר ניסיונות רבים התגלה שללוקה ישנה להבת שמש.בגיל שמונה לאחר ששלט באופן יחסי בלהבתו הוא קיבל מאביו את הטבעת האמתית הראשונה שלו,טבעת שמש כסופה בדרגה C.בגיל 10 לוקה קיבל מאביו מתנת יום הולדת מיוחדת, קופסת שמש שבה ישנה חיית שמש,פשוש הנקרה יוסלו,אביו של לוקה לימד אתו איך להשתמש ביוסלו ומתי להשתמש בו ואת יכולתו.בגיל 14 אמו של לוקה התחילה ללמד אותה רפואה מתקדמת מכיוון שכבר את בבסיס הרפואה הוא ידע כמעט בעל פה,בגיל 16 הוא קיבל תעודת מתמחה ברפואה וכול מה שנשאר לנו על מנת להיות רופא מין השורה הוא 4 שנים של למידה קשה איך מובטחת כהצלחה.כשהיה בן 16 וחצי הגיע אל ביתם אדם אשר הציע לאביו של לוקה להשתתף בפרויקט מיוחד הקשור לקופסאות,אביו של לוקה התלהב מהרעיון והחליט להצטרף לפרויקט,מאותו יום אביו של לוקה נראה לעתים רחוקות יותר בבית,אבל גם כאשר היה נמצא הוא היה עסוק בעבודה ולא סיפר ללוקה ולאמו על הפרויקט עצמו רק אמר שזה ישנה את עולם הקופסאות וכששאלו אותו מי אחראי על פרויקט הוא לא יכל לספר כי הוא עצמו לא ידע.בגיל 17 חזר אביו של לוקה במיוחד להולדתו של בנו והביא איתו מתנה מיוחדת, קופסת נשק שלוקה מעולם לא ראה מסוגה,היא הכילה בתוכה חרב שנראתה לגמרי רגילה אבל אביו של לוקה אמר לו שהיא מכילה סוד שביום מין הימים הוא יגלה את סודה בנוסף לקופסה קיבל לוקה טבעת שמש המעוצבת בצורת ציפור שפורשת את כנפה.לוקה החל להתאמן בחרבו ואט אט גילה חלק מסודה את היכולת להתרחב ולהתארך לפי גודל להבת השמש אשר מחדירים אליה.חצי שנה לאחר יום הולדתו,לוקה ואמו קיבלו הודעה שאביו של לוקה נרצח ביחד עם עוד כמה מהנדסים בבסיס הפרויקט איך אין עדיין חשודים ואין מספיק ראיות על מנת לפתוח את החקירה,כעס הצטבר אצל לוקה על אותו גוף האחרי על החקירה, מכיוון ההחלטה המטופשת שלהם לא לפתוח בחקירה למרות הרצח הנורא שהתבצע ולכן לוקה החליט לבצע את החקירה בעצמו.חצי שנה לאחר שאביו נהרג לוקה היה בן 18 ובאותו זמן החלה ההתקפה של מתיאס על הוונגולה,לוקה החליט שעל מנת לחקור את אותו רצח אליו להצטרף קודם כול לוונגולה,מה שיכול לעזור לו להגיע למסמכים חשאים על הפרויקט ועל הרצח עצמו וכך עשה.
אופי: לוקה הוא נער שקט,רגיש ומופנם,שמתקשה למצוא חברים ולחיות בתוך קבוצה גודלה,אבל כאשר הוא מוצא חברים הוא נאמן להם ואפשר לומר שהוא "פורח" בניהם וניתן להרגיש בנוכחתו,למרות מה שלוקה חושב הוא אדם כריזמטי מאוד שיכול להנהיג צבא שלם עם ירצה בכך ובנוסף אדם חכם, אינטליגנט והחשוב מכול האסטרטג מה שנותן לו לחשוב בדרך שונה משל אחרים.לוקה שונא להתלכלך ונמנע מכול לדבר הקשור ללכלוך מה שכולל צבע,בוץ וכד' אבל למרות זאת הוא מעדיף ללכת יחף מאשר עם נעליים.לוקה סובל מפחד גבהים קל, קלאוסטרופוביה ויותר מכול הוא שונא רעש מסיבה זו קשה לו לעבוד במקום רועש.
מין: זכר
להבה: שמש
מראה: לוקה מתנשא לגובה של 1.81 ומשקלו כ 72 קילו.לוקה בעל שיער בלונדיני אשר אסוף בקוקו קצוץ,ועיניו כחולות כהות.לוקה הוא נער רזה באופן יחסי לגילו עד כדי כך שניתן למשש את חזהו ולהרגיש ברווח שבין כול צלע איך למרות זאת לא ניתן לראות עליו את הרזון שלו כך שהוא נראה לחלוטין רגיל.צבע עורו בהיר יחסית לאנשים לבנים ממוצעים.לוקה נוהג ללבוש מכנסי ג'ינס כהים,חולצות טריקו פשוטות ונעלי הליכה פשוטות למדי.ביד ימנו הוא עונד שתי טבעות שמש אשר קיבל מאביו.
סגנון לחימה: לוקה נושא אתו שתי קופסאות שמש. הקופסה הראשונה מכילה חרב קצרה אשר מעובדת ממתכת ומעץ,כאשר לוקה מזרים להבת שמש מן הטבעת לחרב,להבת השמש גורמת לעץ בחרב לגדול משגורם לחרב עצמה לגדול ולהתארך,מה שעוזר ללוקה להגדיל את טווח ההתקפה שלו וגורם להפתעה בקרב אויביו,לוקה יכול להחזיר את החרב לגודלה הטבעי בכך שהוא "שואב" מהחרב את הלהבות בחזרה לטבעת.בקופסה השני ישנה ציפור פשוש,כאשר הפשוש מתעופף סביב אדם משויים הוא יכול לרפא את פצעיו.
הטבעת: טבעת שמש בדרגת C אשר מעוצבת בצורת ציפור שפורשת את כנפה וטבעת שמש כסופה בדרגה C.
מטרה: מטרתו של לוקה היא לגלות יותר על אותו פרויקט שאביו השתתף בו ועל הרצח שהתבצע בבסיס הפרויקט ולבסוף למצוא את הרוצח ולהרגו.

Innocence
שם פרטי ושם משפחה: מאשירו "סאיקו" טאקאגי
גיל הדמות:17
רקע: סאיקו היה ילד רגיל לגמרי במשך 15 השנים הראשונות של חייו. הוא למד בבית ספר תיכון והיה די מקובל אבל אי אפשר היה ילקרוא לו מלך הכיתה,הוא לא היה הכי טוב בלימודים וניראה שגם בספורט הוא לא היה משהו. למרות שהוא היה חלק ממועדון המואי-טאי (איגרוף תאילנדי) בבית סיפרו הוא לא היה הלוחם הכי טוב שם,אפילו לא בעשיריה הטובה ביותר אבל הוא היה בסדר. והוא היה שמח ככה. יום אחד כשמלאו לו 15 הוא שמע את אמא שלו צורחת מהקומה למטה,הוא קם מהמיטה במהירות וירד אל הקומה התחתונה,מצפה לימצוא את אמו פצועה אך בימקום זאת הוא ראה אותה מחבקת את אביו ומחייכת חיוך מאוזן לאוזן כשדמעות בעיניה. כמובן שהוא מיד שאל אותה מה קרה אבל הוא לא ממש הצליח להבין מה היא אומרת ולכן אבא שלו הורה לו לשבת ושלח את אימו להביא להם את ארוחת הבוקר. בזמן שאימו מילאה את השולחן בכל טוב (שהיה ניראה לסאיקו מעט מוזר משום שזה היה יום רגיל לגמרי וארוחת הבוקר הייתה ניראה כמו משהו שאימו גנבה ממלון.) אביו התחיל לדבר,בני זה יום כל כך גאה למישפחתנו הקטנה אתה ניבחרת להפוך למיתנקש במישפחת המאפיה הגדולה הוונגולה!, סאיקו היתסכל על אביו מבולבל לגמרי ואז התחיל ליצחוק בפרעות "נו באמת אבא מה אתה מבלבל את המוח מה באמת קורה..זכינו בלוטו?מצאתה ארנק מלא בכסף? מה זה כבר יכול ליהיות". ברגע שסאיקו שים לדבר אביו סטר לו על הלחי וליפני שסאיקו הפסיק להגיב הוא דיבר בקול עדין אבל מעט מצמרר ובעינים רציניות לגמרי "לעולם אל תזלזל כשאני מדבר על הוונגולה אתה מבין אותי?!". סאיקו הינהן להסכמה ואביו מיד המשיך לדבר. "אני יתחיל מהבסיס,אתה בטח שואל את עצמך מהיא מישפחת הוונגולה אז ככה,מישפחת הוונגולה היא המישפחה המשפיעה והגדולה ביותר בעולם המאפיות.." "ואיך אנחנו בידיוק קשורים אליה?" ניפלט לסאיקו מבלי לשים לב. "בדיוק היגעתי לזה" אמר אביו "לנו יש קשר ישיר עם אחד מהאנשים הכי משפיעים בדורוץ הקודמים של המישפחה.." "מי הוא היה" קטע אותו סאיקו שוב. "את זה אני עדיין לא יכול לומר לך...זה לא מקומי לתת פרטים כאלו למישוה שעדין לא היתקבל כחבר מין המיניין למישפחה" ענה לו אביו בסבלנות. "בכל אופן" המשיך אביו "היום בבוקר קיבלנו מיכתב שאומר שבשל קשר הדם שלך לאותו הדם אתה ניבחרתה להפוך לחייל במישפחת הוונגולה! זה מדהים בן שלי..אתה לא יודע כמה אני גאה בך!". "גאה בי?" חשב לעצמו סאיקו "על משהו שלא עשיתי אלה ביכלל נולדתי איתו? ומי הוא חושב שהוא שיבקש מימני להיצטרף ל...דבר כזה כמו המאפיה ואני ככה יחליט להיצטרף!". "אמממ אבא..אני לא חושב שאני רוצה לישמוע עוד..ובטח שלא להיצטרף לוונגולה" אמר סאיקו בעדינות "אני ילד רגיל אני ממש לא מתאים לדבר כזה...ואביכלל אני חושב שהם היתבלבלו אין שום סיכוי שרק ביגל להקשר דם שלי עם אותו אדם הם ירצו אותי..." ליפני שסאיקו סיים לדבר אביו הניח עליו את זרועותיו בחיוך. "אל תידאג בני אני מבטיח לך שאתה עוד תישמח ותהפוך לחלק גאה במישפחת הוונגולה. וכך ניגמרה השיחה ששינתה את חייו של סאיקו. לאחר מיכן סאיקו הלך לבית הספר כרגיל,הוא למד את כל המיקצועות כרגיל ואז בסיום יום הלימודים הלך אל חדר המועדון כרגיל,רק שהפעם הייתה לו הפתעה קטנה,בימקום המורה הרגיל שלו למואי-טאי הופיע שם אדם קטן,לא גדול יותר במידותיו מילד בן 12 ועם חזות מעט שטותית,הוא לבש חליפה בלי ז'קועטה מין משקפי שמש מוזרים בצבע ירוק. כששאל מה קורה הסבירו לו שזהו המורה החדש שלהם למואי-טאי. האימון עבר מעט מוזר יותר מבדרך כלל אבל לא בצורה יוצאת דופן יותר מידי. ואז לאחר סיום האימון סאיקו היתבקש להישאר ע"י המורה החדש. "היי מאשירו-קון,או שאתה מעדיף סאיקו. אני מריאנו אוסריו ואני אהיה המאמן האישי שלך בזמן הקרוב". סאיקו היתסכל בצורה מעט מוזרה על האיש שלפניו ואז אמר "על מה אתה מדבר?! אין לי כח לשטויות האלה עכשיו אני זזתי",היסתובב והתחיל ללכת לכיון הדלת. פיתאום הוא האגיש מין כאב בפנים ואחרי שהוא מיצמץ הוא שם לב שהוא על הריצפה,מרוח. הוא היסתובב וראה שאותו אדם מוזר לא זז ביכלל ממקומו ועדיין נימצא כ7-9 מטר מימנו. מריאנו חייך "היגעתי בימיוחד מאיטליה כדי לאמן אותך וככה אתה מגיב! חוצפן! עכשיו קדימה תתחיל לרוץ!" בלי לשים לב אפילו למה שקורה ועדיין מופתע מהעובדה שהוא עף לריצפה סאיקו מצא את עצמו רץ הקפות. לאחר כמה שעות של ריצה סוף סוף הוא חזר לביתו רק כדי לימצוא את מריאנו יושב שם ואוכל ארוחת ערב עם הוריו. "מה לעזאזל אתה עושה כאן!" צעק סאיקו. "אמרתי לך באתי כדי לאמן אותך וזה אומר כל הזמן,גם כשאתה בבית,ישן,אוכל ואפילו מחרבן!!" צעק האיש המוזר. "סאיקו תדבר יפה על מריאנו-סאן הוא כאן כדי לעזור לך" אמרה ברוך אימו. "אחרי אימונים איתו אתה תהיה מוכן ומזומן להיצטרף לוונגולה" אמר אביו עם חיוך על הפנים. ~וכך עברו הימים,סאיקו היה מיתאמן במואי-טאי בלת בררה אך בלי שום כוונה להיצטרף למאפיה במשך כשנה וחצי עד היום ששינה את דעתו~.
סאיקו היתעורר בבוקר,טוב זה לא היה בוקר השעה הייתה קרובה יותר ללילה,אבל סאיקו כבר היתרגל לקום ב5. הוא ציחצח שיניים שתף פנים,היתלבש ויצא לריצת בוקר הרגילה שלו 20 קילומטר כשמריאנו נוסע מאחוריו ומכה בו עם מקל כשהוא מאט...זה לא היה קל אבל זאת הייתה השיגרה. כשהוא חזר הביתה אביו ניראה מתוח בימיוחד וברגע שהוא ראה את מריאנו הוא ביקש לדבר איתו לבד. סאיקו לא ממש יחס לזה חשיבות היתקלח והיתלבש לבית הספר והחל לאכול את ארוחת הבוקר. כשהוא יצא מהבית לכיוון בית הספר מריאנו ביקש ממנו לחכות כי הוא צריך לדבר איתו. "היום אתה לא תילך לבית הספר" אמר לו מריאנו. "למה לא? יש איזשהו משהו שאתה רוצה שאני יעשה היום?" ענה סאיקו בטון די מבואס. "האמת שזה ממש לא משהו שאני רוצה שתעשה" התחיל לדבר מריאנו "אבל זה משהו שאתה חייב לעשות". "מה קורה?" ענה לו סאיוק עם מבט מאט מודאג". מריאנו התחיל לדבר "מועמד נוסף לוונגולה הגיע היום בבוקר לבית שלך והציע להורים שלך 2 מיליון דולר עם אתה תוותר על הזכות להיצטרף לוונגולה.." "מעולה!!!" צעק סאיקו "אז אנחנו עשירים עכשיו?!". סאיקו עמד עם חיוך מרוח על פרצופו וחיכה לתשובה. "ממש לא!" הגיב מריאנו בקול שסאיקו מעולם לא שמע ליפני זה, "אתה חושב שהגאווה של הוונגולה שווה סכום כלשהוא של כסף?! ברור שהם סירבו,אבל מתוך היכרות עם המישפחה של אותו אחד שהציע לכם את הכסף אני יודע שזה לא הסוף, עם זה לא ילך לו בטוב אז זה ילך לו ברע ולכן אתה חייב לבוא איתי היום כדי שתהיה מוגן. "שכח מיזה" צעק סאיקו "אני ממש לא הולך ליברוח...אם הוא רוצה הוא יכול לבוא אליי,אני גם ככה לא רוצה להיות חלק מהוונגולה המטופשת הזאת אם הוא יציע לי את הכסף אני אקח אותו ואפרוש בשימחה...ועכשיו עזוב אותי אני הולךל לבית הספר!" סאיקו היסתובב מיד והחל ללכת במהירות. במשך כל אותו היום סאיקו ניסה לישכוח מהשיחה שהייתה לו בבוקר עם מריאנו. בסיום יום הלימודים הוא הלך לאימון אך הוא בוטל משום שהמורה לא הגיע,סאיקו הסיק שזה משום שלא נעים למריאנו לעמוד מולו אחרי הבוקר והוא החליט שהוא יתנצל כשהוא יגיע הביתה. כשסאיקו כבר היה קרוב לביתו הוא ראה עשן,הוא רץ במהירות כדי ליראות את מקור העשן ונידהם לגלות שזה היה ביתו, הוא חיפש מסביב וראה שאביו ומריאנו עומדים ליד אלונקה...הוא רץ לכיוונם ונידהם ליראות את אימו על אותה אלונקה. "מה לעזאזל קרה פה?!" הוא צעק. "בדיוק מה שאמרתי לך שיכול ליקרות" ענה לו מריאנו. "אתה אומר שזה המועמד ההוא שסיפרתה לי עליו?". "בדיוק". "אם ככה כך אותי אליו עכשיו!" סאיקו צעק. "בסדר גמור עלה על האופנוע שלי" הגיב מריאנו בצורה רגוע לחלוטין. הם נסעו בערך כרבע שעה עד שהם הגיעו לאחוזה ענקית, "תחזיק חזק" צעק מריאנו למרות שהיה קשה מאוד לישמוע אותו ביגלל הרוח החזקה. פיתאום בתנועה חדה אחת מריאנו הקפיץ את האופנוע מעל הגדר ישר אל תוך האחוזה. מריאנו וסאיקו ירדו מהאופנוע בדממה וכשהיתפזר העשן הם ראו קבוצה של כ6 שומרים חמושים ומאחוריהם ילד צעיר,בערך בגילו של סאיקו. "תורידו אותם" אמר הילד בקול קר ושקט,והשומרים כיוונו את נישקיהם לכיוון מריאנו וסאיקו. מריאנו גיחך ובתנועה שנראית כאילו הוא החליק על הריצפה הוא הפיל את השומרים במהירות אחד אחרי השני. "מה עכשיו?" מריאנו צחק בקול מזלזל.
"עכשיו.."התחיל הנער לדבר "עכשיו תגידו לי מי אתם ליפני שאני מיתקשר למישטרה ונותן להם לטפל בכם..". "אתה לא יודע מי אני?!" צעק סאיקו "אני הילד ששרפתה לו את הבית היום בבוקר!". הנער ממול התחיל ליצחוק "אז אתה מאשירו? נעים להכיר גאנטה נאגאסאקי מועמד לוונגולה כמוך" סאיקו היסתכל על הנער ועצבים תקפו אותו,הוא לא יכל להישתלת על עצמו והחל ליצעוק "מעניין לי את התחת מי אתה! אתה מעז ליתקוף אותי?! את המישפחה שלי?! ביגלל הוונגולה...אני שמעתי שלוונגולה יש גאווה,ומה שאתה עושה זה הדבר הכי רחוק מלהפגין גאווה...אז אני הולך ליגמור איתך כדי שלא תוכל ללכלך את השם הזה עם השפתיים שלך יותר". גאנטה חייך. "אתה באמת חושב שאתה יכול? בוא ניראה אם אתה יכול לעשות משהו נגד 7 שנים של אימונים שעברתי עם טובי המומחים בעולם!". גאנטה הוציא מהתיק שבגבו חרב בגודל בינוני. "אתה חושב שאתה יכול לעמוד בכח של החרב שלי?". סאיקו היסתכל על מריאנו,מריאנו היסתכל עליו בחזרה ואמר "אתה יודע שאתה יכול לעשתו את זה,אחרי הכל אני המורה שלך". סאיקו קפץ לכיוונו של גאנטה,ואפילו הוא עצמו הופתע מהמהירות שהוא הגיע אל מאחוריו,גאנטה שניתפס לא מוכן היסתובב במהירות עם פגיונו כדי לחתוך את סאיקו,וסאיקו מצידו היתכוףף והיתחמק לחלוטין מהמכה. מיד לאחר מיכן הוא עלה בעזרת הברך ונתן לגאנטה אגרוף ישר לסנטר תוך שהוא ממלמל "upper-cut",גאנטה עף למעלה מעט בעוד שסאיקו אמר בשקט "עכשיו..בוא ניגמור עם זה" סאיקו קפץ על ידיו ובעזרת תנופה בעט בכל הכח בביטנו של גאנטה שעף אל מיחוץ לאחוזה דרך הקיר השבור שנוצר מהאופנוע של מריאנו. "אני מקווה שלא תזכיר את השם וונגולה שוב,כי מין הסתם אתה כבר לא מועמד" אמר מריאנו וירק על גאנטה. "קדימה בוא נלך" אמר סאיקו למריאנו. "רגע ליפני שנילך אני צריך שתענה לי כדי שמיקרה כזה לא יקרה שוב...אתה באמת לא מיתכוון להיצטרף לוונגולה?" סאיקו חיך חיוך קטן, "אם הוונגולה מספיק חשובה כדי שאמא שלי תהיה מוכנה להיפגע עבודה...אני לא ממש יכול לסרב נכון?".מריאנו חייך חיוך גדול "בדיוק! אז קדימה בוא ניראה מה שלום אמא ונחזור לעבודה...זה שניצחת חתיכת קקה כמוהו ממש לא אומר שאתה מספיק חזק כדי לעשות משהו!".
אופי: עדין,נחמד,מצחיק...ילד די רגיל וממוצע...בעל חכמה גדולה וכישרון גדול לאומניות לחימה אבל הוא לא מודע לכך. למרות שהוא עדין יש לו צד שונה לגמרי כשמאיימים על משהו שחשוב לו. בעל תכונות מנהיגות
מין:זכר
להבה:שמיים smile.gif ואם אפשר אז אני אשמח אם יהי הלו גם גשם.
מראה: גבוהה,כ1.84 מטר. בנוי טוב...מלא בשרירים בשל אימונים יום יומיים עם מריאנו. שיער שחור חזק מאוד (גוון של שחור סיני) די ארוך,עם פוני ופס אפור בהיר על הפוני (סיגנון שיער בערך כמו של היבארי ואת הפס הוא עשה ביגלל היתערבות עם חבר והוא אהב את זה.) לובש בעיק מיכנסי ברמודה או מיכנסי גלישה,חולצות מכופתרות שונות,עניב תמיד..הוא הושפע ממריאנו. והוא תמיד נועל נעלי ספורט ואף פעם לא כפכפים משום שככפים לא נוחים למואי-טאי.
סגנון לחימה:מואי-טאי,בעיקר כח ברגליים. עם הכוונה גם לנשק אז אני רוצה שהנשק שלו יהיה בערך כמו הכפפות של טסונה רק בנעליים. ובסופו של דבר אז גם כפפות.
הטבעת:מה הכוונה?אני מניח שאם יש לי גם להבת גשם אז טבעת גשם בסיסית כי טבעות שמיים יותר נדירות,אם אין לי גם להבת גשם אז או בלי טבעת ואני אבל את הנשק שלי (הנעליים) בהתחלה או טבעת שמיים פשוטה.
מטרה: כעיקרון אין לו כרגע כל כך מטרה,הוא עושה די מה שניראה לו סבבה או מה שמריאנו אומר לו,הוא כבר ימצא מטרה עם המשך העלילה.
בקשות מיוחדות שיהיה לו קשר דם עם בוס קודם כלשהו של הוונגולה...אם אי אפשר אז לפחות לשומר שמתאים ללהבהשלו.

עריכה למיקרה שאי אפשר באמת שמיים:
להבה:גשם,אם אפשר גם להבה משנית אז שמש.
סגנון לחימה:מואי-טאי,בעיקר כח ברגליים. עם הוונה גם לנשק אז אני רוצה נעליים שפולטות להבות גשם בצורה מאוד חזקה,נותנות לי תמרון בערך כמו הכפפות של טסונה (יכול לעוף,תוספת כח רצינית לרגליים ויכולות לירות להבות גשם שמאטות את היריב.) אם גם להבת שמש אז כפפות שמיתשמשות בלהבת השמש כדי לתת לי בונוס בכח. אני לא רוצה חיה אבל אם צריך אז אני רוצה דורבן גשם שיורה את מחטיו ומי שניפגע מהמחיטים הופך לרגוע מאוד ביגלל יכולת ההרגעה של להבת הגשם. (ברור שאת רוב הנשקים אני יקבל בהמשך המישחק)(
יאללה מקווה להיתקבל ומיצטער שזה לא בספוילר יש לי בעיה לשים בספוילר.

עריכה:לא שמתי לב שאי אפשר שמיים אז אם באמת אתה לא רוצה דמות שמיים אז להבת הגשם ואם אפשר להבה משנית אז שמש.
Somebody Save Me
סליחה,אבל כנראה שמאמון שכחת להוסיף,אסור להבת שמיים.
בינתיים.
The Ukrainian
שם פרטי ושם משפחה: Mario Re Pistola.
גיל הדמות: 17 וחצי.
רקע: מאריו רה פיסטולה, נולד למשפחה של ייצרני וסוחרי נשק בעלי השפעה עצומה באיטליה. עוד מילדותו, היה מאריו צלף יוצא דופן, ויכולות הצליפה שלו הפכו אותו למפורסם מאוד בכל רחבי העולם. לאחר שראה שבנו הוא צלף חזק מאוד, בהיותו בן 12 בלבד, החליט אביו להעניק לו רובה חדשני שביכולתו לשמש הן כנשק טווח קרוב בזכות המבנה שלו דמוי החנית, ואף לירות קליעים מתוכו כמו כל רובה רגיל, נשק שהוא ביקש ממאריו שלעולם לא ימסור לאדם אחר, שכן העיצוב שלו הוא סוד של חברת ייצור כלי הנשק של משפחת רה פיסטולה.. יום אחד, הגיע צלף מרוסיה והזמין אותו לדו קרב. מאריו נלחם בגבורה, אבל לא השתווה ליכולות של הצלף יוצא הדופן מרוסיה. במהלך הקרב, הבחין מאריו כי הצלף משתמש בקליעים בוערים ובטבעת משונה, ששניהם בערו בצבע כחול. מלבד זאת, הוא שם לב שהקליעים של הצלף מרוסיה חזקים משלו, ואף כל קליע שפגע בו החליש אותו בצורה משונה. לבסוף, מאריו התמוטט והצלף לקח את הנשק של מאריו ונעלם. כאשר אביו שמע זאת, הוא זעם כ"כ שהוא סילק את מאריו מביתו ואסר עליו להתראות עמו לעולם. מאריו, שהרגיש שחייו הגיעו לקיצם, החל לנדוד ברחבי איטליה, להילחם על חייו ולגנוב מזון. יום אחד, הוא ניסה לגנוב מזון משומר הסופה ה15 של הוונגולה, וזה הצליח להביס במהרה את מאריו. כאשר ראה השומר את הפוטנציאל הטמון בנער הצעיר, הוא לקח אותו תחת חסותו ואימן אותו להשתמש בלהבת רצון המוות, בקופסאות הנשק, ואף חידד את יכולות הצליפה שלו לרמה אחרת לגמרי. מאריו החליט להצטרף לצבא של הוונגולה כדי להשיב טובה לאדם שעזר לו לצאת מחיי השפל שמאריו שקע אליהם.
אופי: מאריו הוא אדם רגוע ומחושב שיודע לנצל כל מצב לטובתו. המחשבה שלו מהירה, והוא מעריך היגיון יותר מכל. מלבד זאת, בזמן היותו גנב, הוא למד את ערך הרכוש והוא לעולם לא עוזב את ביתו לפני שהוא בודק שכל רכושו נמצא אצלו. החולשה העיקרית שלו היא נקמה. כאשר הוא נלחם בשביל נקמה, האופי שלו משתנה לחלוטין. הסגנון שלו נהיה התקפי לחלוטין, והוא תוקף את אויביו ללא רחמים וללא הפסקה עד שגופותיהם מונחות לרגליו.
מין: זכר.
להבה: להבת סופה.
מראה: מאריו הוא אדם שגובהו מעט מעל הממוצע, הוא מתנשא למטר ו75 ס"מ, ומבנה גופו מוצק. עשרות צלקות של דקירות סכין מעטרות את גופו, מהתקופה שבה הוא חי ברחובות ונאבק על חייו כנגד שודדים אחרים.
סגנון לחימה: מאריו נוטה לסמוך בקרב על רובה-ציד הסופה שלו, שבעזרתו הוא מצליח לצלוף ביריביו במהירות ובעוצמה. כאשר הקרב מגיע לטווח קרוב, הוא משתמש בכת הרובה כדי להכות ביריביו ולהרחיק אותם ממנו, עד שהוא יורה בהם ומחסל אותם סופית. הוא גם נוהג לנצל את הזירה בה הוא נלחם, ולהיעזר בכל תכסיס כדי לזכות ולו ביתרון הקלוש ביותר על יריביו. מלבד זאת, הוא מסתמך גם על קופסאת החיה שלו, נץ הסופה, בכדי לכוון טוב יותר אל יריביו ואף לאתר אותם במידה והם מסתתרים, או בשביל הסחת דעת.
הטבעת: טבעת סופה.
מטרה: לזכות שוב במקומו כיורשו של אביו, בעל חברה לייצור נשק, בכך שישיב את הנשק שגנב ממנו הצלף מרוסיה.
Kaiser
שם פרטי ושם משפחה: קלאוד מולינארו(קארין 3> תודה על השם~)
גיל הדמות: 17
רקע: קלאוד נולד למשפחה עשירה באיטליה בן לאם חד הורית שחמשת בעליה האחרונים מתו מוות מסתורי ולא מוסבר ומהם היא ירשה כמות גדולה של כסף. קלאוד חיי בחברה הגבוהה אבל אף פעם לא התאים אליה, הוא היה צעקן וחיפש מריבות, דבר שנתפס כלא מקובל דבר זה נבע מהיותו משועמם, היה לו הכול בחיים אבל לא היה לו כלום. היה לו את כל הכסף שרק רצה, אבל הוא לא רצה אותו, הוא רצה להתחזק ולהפוך לסייף הכי חזק בעולם אבל יותר מכל הוא רצה ללמוד סגנון שאי אפשר להביס הוא שמע על זה שיש אנשים שמשתמשים בחרבות במאפיה אבל הוא לא יחס לזה חשיבות עד שהוא ראה את זה היום בו גורלו השתנה. זה התחיל כמו כל יום רגיל הוא קם בביתו הגדול ואכל ארוחת בוקר טובה והתחיל להתאמן עם חרבו הוא הלך לטייל בעיר ובשכונות העוני שם הוא היה מוצא בדרך כלל מישהו להילחם איתו... הוא ראה שני אנשים בחליפות זה היה מראה שהוא לא היה רגיל אליו במקום הזה, הרי מה יש לאנשים כאלה לעשות במקום כזה? האיש הגבוהה החזיק חרב בידו והיא זהרה באור כחול במין להבה שהיא לא להבה והאיש הזה אמר לאיש השני "אתה לא תאיים על המאפיה או שהיא תתנקם בך" וחתך את האיש לשניים קלאוד היה המום לכוח של האיש הראשון וחזר לביתו שם הוא חקר את הנושא והחליט שכדי להתחזק הוא הולך להצטרף למאפיה הכי משפיע שהוא מצא, הוונגולה. שני שנים עברו מאז המקרה הזה וסקואלו הצליח להיכנס לוונגולה ושירת כחבר בה.(אני יודע שלא הכי טוב אבל המוזה נטשה אותי היום)
אופי: צעקן, תוקפני, לא בוגדני(נאמן), לא יטן לשום דבר לעצור אותו מלהשיג את המטרה שלו(אם זה מתנגש בנאמנות שלו או בעזרה לחבר מסוים הוא יבגוד בנאמנות אבל עם זה בחבר אז הוא יחכה עם המטרה שלו), יעזור לחבריו בשעת צרה, לא יפסיק להילחם אפילו אם זה יהיה במחיר חיו. (אה והוא לא יושן הרבה בערך שלוש שעות כל יום)
מין: הרבה!(סתם... זכר)
להבה: להבה יפה כזאת... גשם
מראה: http://hetina.cowblog.fr/images/Categories...6ixyxjpbcds.jpg
סגנון לחימה: חרב רגילה+קריש גשם היוצא מקופסא כחולה. נלחם עם חרב אחת וכשפותח את הקופסא רוכב על הקריש(ואם אפשר גם מגפי תעופה של להבות בנוסף ואז הוא פשוט נלחם ביחד עם הקריש).
הטבעת: טבעת גשם ברמה C
מטרה: WELL להתחזק וללמוד סגנון לחרב
Innocence
ציטוט(eViLz @ 27.08.2010, 23:37) *
סליחה,אבל כנראה שמאמון שכחת להוסיף,אסור להבת שמיים.
בינתיים.



הוא אמר ולא שמתי לב...ערכתי וביקשתי גשם...למרות שהייתי רוצה שתחשבו שוב על הקטע של השמיים...ממש השקעתי ברקע ובדמות שלי...וממש זרם לי שהוא יהיה שמיים...אפילו רציתי לבקש בקשה מיוחדת בקשר לעבר שלו אבל ערכתי את זה כשראיתי שאי אפשר שמיים...
The Ukrainian
שמתי לב שכולם כאן משום מה בני 17, אז אני אשנה את הגיל של הדמות שלי.
Hiruma
17+, מדובר בחיילים של צבא.
The Ukrainian
אה, טעות שלי, לא שמתי לב לזה. אני מיד אערוך את הגיל.
TsUNaMy WaVe
יאי X3333

שם פרטי ושם משפחה: מארינה דיאמאנדיס (Marina Diamandees).
גיל הדמות: 17
רקע: מארינה נולדה למשפחת אשליינים מוכרת בוונגולה, והיתה קרובה רחוקה של מתיאס. בתור ילדה יחידה ובת למפשחה המפורסמת, ציפו ממנה לרבות וגדולות. כל חייה מאז שזכרה את עצמה סבבו סביב אימונים ולימודים, אך זה לא הפריע לה משום שהיא ידעה שזה מה שהיא באמת צריכה לעשות. מארינה נולדה עם כמה יכולות מיוחדות וחשובות כמו - כשרון לשפות, תשומת לב לפרטים קטנים, והבנה של דברים רק מהתמונה הכללית. כל אלה גרמו לכך שהיא ידעה המון על הפוליטיקה וענייני העסקים של הוונגולה, למרות שלא אמרו לה כלום.
למארינה יצא לראות את מתיאס פעמים רבות, והוא מצדו חבב מאוד את מארינה, ואף עזר לה המון באימונים. מארינה מצדה העריצה את מתיאס נואשות, ורק חכתה לפגשיתם הבאה בכל פעם.
ביום הולדתה ה-15 של מארינה היא שמעה כמה דברים ששינו את חייה. כשהמסיבה הגדולה והמפוארת הגיעה בערך לאמצע, יצאה מארינה לחפש את מתיאס, אותו ראתה רק פעם אחת, כשהגיע. כשלבסוף מצאה אותו, הוא כבר היה עם מישהו שמארינה לא הכירה, ושוחח בלחישות. מארינה לא ידעה את הדבר הכללי עליהם דיברו השניים, אבל בזכות כשרונה היא כן הבינה שזה לא משהו טוב לה, ולוונגולה בכלל. היא חזרה למסיבה ונסתה לסדר את מחשבותיה - יכול להיות שהיא טועה, הרי היא בכלל לא יודעת במה מדובר. גם מתיאס כשחזר המשיך להתנהג כרגיל, והיא לא סיפרה לאף אחד מה ששמעה.
כעת, כשכל העניין עם מתיאס התפוצץ, ידעה מארינה שהיא צדקה. בושה נפלה על כל משפחתה, בושה שמארינה לא יכלה לסבול. בכלל, היא רצתה לדעת את כל האמת יותר מתמיד, ולא לשמוע רק את המידע החסר והמקוטע שכולם שומעים. היא רצתה למצוא אותו ולברר הכל, בעצמה.
אופי: עקשנית לגבי דבר שהיא בטוחה לגביו מצד אחד, אך בעלת קושי גדול להחליט כשיש שתי אפשרויות שהיא לא בטוחה לגביהן. נחושה, אך בעלת ביטחון עצמי נמוך בנושאים הקשורים בהערכה עצמית. בעלת חוש הומור, שלפעמים נהיה מוגזם מדי, ונוהגת לפלוט הערות לא קשורות שחולפות בראשה בלי לחשוב לפעמים.
מין: אם לא הבנתם מהרקע, נקבה XD
להבה: ערפל.
מראה: שיער שחור חלק וארוך, עם פוני שהולך הצידה. הקצה של הפוני והקצה התחתון של שיערה היה בצבע וורוד. עיניה כחולות, ושפתיה דקות. יש לה גוף נשי קלאסי אך ניתן לראות עליה שהיא חזקה מבחינה פיזית.
סגנון לחימה: מארינה משתמשת בעיקר באשליות להסחה והטעיה, אך גם יש לה נשק ללחימה מקרוב - חרב ערפל משוננת. בקרב היא משתמשת בכוח ובשועל הערפל מהקופסא שלה כדי לחשוף את היריב ולגרום לו להיות חסר הגנה, ואת המכה הסופית מנחיתה עם החרב. האשליות האהובות על מארינה כוללת המון נצנוצים וזוהר מסנוור. מכל סגנון הלחימה הזה יצא לה כינוי - אשליית היהלומים מארינה (The Diamond Illusion Marina).
הטבעת: טבעת ערפל בצורה של פרפר העשוי מקו מתכת דק, ובתוכו עוד קו מתכת דק של פרפר נוסף. רמה - C.
מטרה: לעזור לוונגולה בקרב נגד צבאו של מתיאס, למצוא את מתיאס, להוציא ממנו את כל האמת בנוגע להכל, לא משנה מה היא תצטרך לעשות בשביל זה.


כמו שאמרתם, בלי יותר מדי דרמה וטרגדיות, מקווה שזה בסדר U.U
Innocence
אממ אני רק רוצה להעיר הערה..אני מקווה שכשהמישחק יצא קצב התגובות של מפעילי המישחק יהיה קצת יותר מהיר...יש כאן כמה דמויות מאתמול שמפעילי המישחק לא הגיבו עליהן ביכלל...הדמות שלי אישית שנימצאת כאן מאתמול ב11 בלילה בערך מלאה בשאלות שאני מחכה שיענו לי עליהן כדי שאני אוכל לסדר אותה קצת יותר..יכול להיות שזה ככה כי המישחק עדיין לא פעיל אבל אני מקווה שכשהמישחק יתחיל ברצינות הקצב יהיה קצת יותר מהיר כי הקצב האיטי זה מה שהפיל את המישחק הקודם..וגם יפיל בקרוב את המישחק של תומר...

עריכה:כדי להגיב על ההודעה של יונתן בלי ליגרום לספאם אני יענה פה...לא הוא לא עבד מהר,אני זוכר שהיה עובר הרבה מאוד זמם בין תגובה לתגובה שלך והזמן הזה גדל עד שפרשתה.
Dave Mustaine
ציטוט(Kōyuki @ 28.08.2010, 20:23) *
אממ אני רק רוצה להעיר הערה..אני מקווה שכשהמישחק יצא קצב התגובות של מפעילי המישחק יהיה קצת יותר מהיר...יש כאן כמה דמויות מאתמול שמפעילי המישחק לא הגיבו עליהן ביכלל...הדמות שלי אישית שנימצאת כאן מאתמול ב11 בלילה בערך מלאה בשאלות שאני מחכה שיענו לי עליהן כדי שאני אוכל לסדר אותה קצת יותר..יכול להיות שזה ככה כי המישחק עדיין לא פעיל אבל אני מקווה שכשהמישחק יתחיל ברצינות הקצב יהיה קצת יותר מהיר כי הקצב האיטי זה מה שהפיל את המישחק הקודם..וגם יפיל בקרוב את המישחק של תומר...

אם כל הכבוד, המשחק הקודם עבד מהר. מה ש"הפיל אותו" זה שאחרי שהודעתי שאני פורש לא מצאו לי מחליף..
NiitMan
שם פרטי ושם משפחה:ג'ואי ארמונד
גיל הדמות:17
רקע:ג'ואי נולד בוונצואלה וחווה בה את ילדותו, ותמיד הוא התעניין בנשקים ומתכות, חלום חייו היה להיות נפח ולמצוא את המתכת החזקה בעולם.
ג'ואי נולד לעולם במלחמה ולכן תמיד ניסה להכין לעצמו כל מיני נשקים ממתכת שמצא זרוקה ברחוב, הוא למד איך להתיך אותה ולשנות את צורתה ואיך להכין ממנה להב, אבל הוריו ממש לא אהבו את זה ותמיד ניסו להניע אותו מזה, אך ללא הועיל.
את חרבו הראשונה גואי הכין בגיל 8, וכבר מאז הוא ניסה לעשות דברים חדשים, כגון להכין חרבות כפולות, חרבות מתקפלות, כל מה שרק חשב עליו כשלבסוף הגיע לרעיון הכפפות, אך כשניסה אותן לראשונה העיר הופצצה על ידי מאפיות שנלחמו אחת בשנייה והגשר שבין הצד של ביתו של ג'ואי לבין הצד שבו היה התפוצץ וקרס וג'ואי בלי לחשוב פעמיים קפץ למים וניסה לשחות, אבל למרות שהיה שחיין טוב הוא לא הצליח להתמודד עם משקל המתכות שעל גופו ושקע לקרקעית, הוא היה בטוח שימות אך מישהו מיסטורי הצליח למשוך אותו מתחת לפני הים, היה זה שומר הברק של משפחת הווגדולה ובלי לחשוב פעמיים עזב ג'ואי את משפחתו ועקב אחרי האיש שהציל את החיים שלו, שומר הברק דאג לג'ואי כמו אבא וגידל אותו עד שהיה מספיק מבוגר כדי להצטרף למשפחת הווגדולה בעצמו. עם השנים השתפרו כישורי השילטה של ג'ואי בכפפות והוא הוסיף לעצמו מתכות גם לרגליים וקיבל שליטה מלאה בסכינים שבתוכן.
אופי:שקט, חושב מהר ועושה מהר, קר, חסר רגשות ומצפון, יעשה הכל בשביל הממונים עליו
מין:זכר
להבה:ברק
מראה:שיער שחור חלק שמוסט לצד אחד של פניו, חולצה מכנסיים ונעליים שחורות, גובה בינוני, רזה.
סגנון לחימה:השתמשות בחלקי מתכת שמתלבשים ככפפות על ידיו וכנעליים על רגליו, השימוש העיקרי הוא בכפפות שמהן יכולים לצאת כשני להבים באורך של עד שני מטרים, אבל המשתמש מחליט כמה להוציא מהם, בגלל שאינו יכול לקבל שליטה על להבים ברגלי הוא פשוט טומן בכל אחד מהם סכין שיוצאת מהנעל בעת בעיטה אבל לא חוזרת. בגלל המשקל של חלקי המתכת הם גם משמשים כמשקולות ואחרי שנים של שימוש בהם מהירות הרגליים והידיים של ג'ואי נעשו אדירות אבל בגלל חוסר מיומנות בלחימה בלי הכפפות הוא לא באמת יכול להילחם ככה.
הטבעת:טבעת ברק
מטרה:למצוא יום אחד את הוריו ולתת את כל העזרה שיוכל למשפחת הוונגולה במלחמה
Innocence
אוקיי אני מניח שאתה לא רואה את הסידרה אז אני אתן לך כמה הערות כדגי שיהיה לך יותר נוח ותוכל לסדר את הדמות בצורה יותר נוחה.
קודם כל הנשק כפפות הוא נשק מאוד ספציפי בסידרה,אני מניח שאתה לא מיתכוון אליו כמה בסידרה ביגלל שהוא ביכלל לא יעיל בלי להבות ולהבות הברק הן הלהבות שהכי לא מתאימות לנשק הזה ולכן אני מציע לך לפרט בעלילה שלך יותר על הצורה של הנשק.
דבר שני למישפחה קוראים הוונגולה לא הגונדולה
ודבר שלישי תשנה את המטרה שלך,אתה לא יכול להיות הבוס של המישפחה אם לא נולדתה אל המישפחה או אם אין לך להבת שמיים ולכן אני חושב שאתה צריך לשנות

מנהלים מקווה שזה בסדר שהערתי לו.
Hiruma
לא, ותפסיק להגיב תגובות כאלה, בבקשה. אנחנו מנהלים את המשחק ונשמח אם תמעטו בתגובות שלכם שרק יבלבלו את הנושא, הוא אמור להיות משחק תפקידים.
Chronos
שם פרטי ושם משפחה:מרקוס "מארק" ולוצ'י (Markus Velucci)
גיל הדמות:23
רקע:שמי הוא מרקוס ולוצ'י, ייתכן ואתם מכירים אותי, אך לא לצד החיובי, אך אני אתחיל את הסיפור היכן שהכל התחיל, עוד ברחובות הישנים של ונציה, בזמנו לא היה לי הרבה,
למעשה לא היה לי כלום. הייתי ילד רחוב לכל דבר. כאשר אתה גדל ברחוב אתה לומד לדאוג לעצמך, להרחיק את כל האחרים, כל מה שחשוב הוא להצליח ולהשיג משהו לאכול, כל דבר, גם שאריות. אולי בגלל זה המזג החם שכולם אומרים שיש לי, זה לא שהיו לי הרבה ברירות, אם אתה לא תהרוג אותם כשאתה יכול, הם יהרגו אותך, כאלה הם חוקי הרחוב.
בונציה אין הרבה כמוני, למען האמת אנחנו ממש מעטים, אך במשבר הגדול לפני מס' שנים יתווספו הרבה והתחרות גברה, הדרך היחידה כדי לצאת מן המצב בו הייתי הוא לחבור לאחת המאפיות. התנקשות אחת ויהיה לך מה לאכול לחודש שלם, שלא לדבר על כך שכעבור כמה זמן אתה כבר יכול להרשות לעצמך לגור בדירה משל עצמך, ללא צורך להשתכן באותם פחי זבל בהם גדלתי. אין לי מושג מה קרה להוריי, למען האמת כבר מזמן לא אכפת לי, ננטשתי כאשר הייתי ילד קטן, איני יודע את הסיבה, אך הייתי צריך לשרוד וכך היה, בגיל 12 מצאתי את הסכין הראשון שלי, זה היה באזור העשיר יותר, מידי פעם אני הולך לרחרח באזור, זה לא מזיק, זה לעיתים עוזר, מגיע זמן שבו הם זורקים דברים במצב ממש טוב, ממש כמו הסכין ההוא, מצאתי לו שימוש. בהריגה הראשונה שלך, אתה מרגיש ריקנות חדה, כאילו כל העולם עצמו אבד, אך מה אני יודע, הייתי בן 12, לא ידעתי מה זה, אך בעת שאתה צריך לבחור, לאכול או לגווע, הרצח מגיע באופן שימושי, אולי זה יישמע מוזר, אך זה כך. עם השנים, נעשיתי טוב בכך, התחלתי לעבוד בשביל המאפיות בגיל 15, הם היו צריכים מישהו שלא ייראה חשוד אך יעשה את העבודה.
באותה התקופה כבר ידעתי מה אני עושה...כל עוד שילמו לי לא התלוננתי ונעשיתי טוב בכך. בגיל 18, כבר היה לי מעמד של קבע בין משפחות המאפייה של האזור.
בכסף שהשגתי כבר הצלחתי להשתכן, הנשק שלי השתדרג, מאותו סכין משומש וישן, הייתה לי את החנית האהובה עליי, סופרביברה, קראתי לה, המשמעות היא "הישרדות", אנשים ראו אותי כמפלצת, כאדם ללא חמלה, שרק מחפש כסף, אך זה היה יותר מכך, רק הישרדות. אנשים שחיו בבית רגיל לא יבינו את מה שהבנתי, הם יכולים לקרוא לי באיזה שם שירצו אך האמת היא שבאמת הכל התחיל ונגמר בהישרדות ולא התכוונתי באיש לקחת את חיי, גם אם זה אומר להקריב אחרים.
תחלתי לשמוע על משפחת מאפיה גדולה מאזור הבירה, וונגולה הם נקראו, לא ידעתי מי הם, באותו הזמן אך ככל שהתקרבתי לתשובה, כך השאלות גברו וכך גם הסכנה.
נראה שניסו לשמור עליהם בסוד מסיבה כלשהי, בכל התנקשות שסבבה קשר אליהם, הסכנה גברה, אבל המצב הנורא מכל הגיע כאשר הייתי בן 21, המטרה הייתה מר. פאציני, איש עסקים איטלקי שהיה קשור למשפחת מרקיאנו. הגעתי מדרום אל עבר טורינו, האחוזה הייתה משחק ילדים, עברתי את השער בקלות, מכה אחת מן החנית, חידוד קל מלהבת הברק וזה הספיק.
עליתי במעלה המדרגות אך נתקלתי באדם שכמותו לא ראיתי קודם לכן, הוא החזיק חרב ארוכה, כזו שהזכירה את מוראמאסה, אותה חרב אגדית ומקוללת מימי תקופת האדו ביפן העתיקה.
עיניו בהקו בצבע כחול, שיערו היה בלונדיני ומבולגן, הוא לבש חליפת עסקים והביט בי בחיוך רצחני במעט, זה היה הקרב הקשה בחיי, למען האמת, הפסדתי, לאחר קרב ממושך, נותרתי מדמם על הרצפה, חייכתי מעט, אולי מן ההלם, נראה שפרץ ההישרדות שלי לא הספיק מול האיש ההוא, למרבה הפלא שרדתי את אותה תקרית, אך לא ביצעתי את המשימה, למזלי נראה כי המוניטין שהותרתי גרם לשוכרים אותי להרפות ממני, כשקמתי, הייתי בביתי, לא ידעתי איך הגעתי לשם או כיצד אני חי או חבוש, אך כך היה, כאשר הבטתי על שידת מיטתי ראיתי מכתב.
המכתב הותיר אותי בהלם, מי שחבש אותי והציל את חיי למעשה, היה אותו אדם שניצח אותי, הבושה שהותיר אותי עיצבנה אותי עד מאוד, הוא מנצח ומציל אותי, איזו מן חוצפה זו?
אך הוא הציע לי להצטרף למשפחה אותה הוא משרת, למרות הכל, המקרה לא דלף, נותרתי אותו רוצח שכיר, הוא לא חשף זאת, הבושה אף החמירה.
השמועות על גביי החלו לרוץ בפני משפחות מאפיה רבות, הרוצח השכיר שיעזור לכל המרבה במחיר, אנשים ראו בי נחות מהם, אך זה לא היה אכפת לי, כל מה שרציתי הוא לשרוד.
היום אני כבר בן 23, עברתי לא מעט קרבות קשים, חיסלתי לא מעט אנשים, אך כעת נראה שמצאתי את מטרתי, אני אמצא את אותו אדם, זה שהוליך אותי אל הוונגולה ואחסל אותו.
הצטרפתי אל אחת מיחידות הלוחמה שלהם, איני יודע אם המוניטין שלי ידוע לאנשים האלו או שלא, אך מטרתי האחת והיחידה היא לנצח את אותו אדם ויהי מה.
אופי:בעבר מארק לא היה בדיוק People-Person, אך לאחר כל מה שקרה לו הוא החל להבין כי הדרך היחידה להסתדר בעולם הוא על ידי חבירה לאנשים, גם אם אינו מחבב אותם במיוחד,הוא נעשה נחמד רק בשביל סיבות שיעזרו לו. מארק הינו אדם מחושב אשר לא ירוץ בפזיזות אל עבר המטרה, הוא יחשוב על תכנית פעולה ואז יבצע אותה.
הוא לא מרבה להתעצבן אך ברגע שהוא כן מתעצבן אין דרך קלה לעצור אותו.
מין:זכר
להבה:ברק
מראה:שיער שחור וקצר המגיע עד לאמצע הצוואר, מסודר בקוצים קדימה, עיניים ירוקות, גובהו 1.85, משקל 70 ק"ג, מבנה גופו שרירי, צלקת ארוכה לאורך העין הימנית.
הוא לובש חולצת כפתורים בצבע כחול כהה, עניבה שחורה עליה, מכנסיים מחוייטים בצבע שחור, נעליים שחורות, הוא בדרך כלל נושא חנית ארוכה וגדולה בצבע שחור לאורך המוט, הלהב
בצבע כסוף.
סגנון לחימה:מארק משלב סגנון לחימה פיזי אשר בדרך כלל לא מרבה להשתמש ברגליו ביחד עם החנית הגדולה והארוכה שהוא נושא עמו,
הוא משתמש ברגליו על מנת להגיע לטווח הקרוב ובעזרת החנית הוא מסוגל להגיע גם לטווח הרחוק, שימוש בלהבות הברק מקשה את הלהב ומחדד את עוצמת הפגיעה.
הטבעת:טבעת כסופה אשר בקצה אבן ברקת, טבעת ברק בדרגה C.
מטרה:מטרתו של מרקוס היא למצוא את אותו אדם שניצח והשפיל אותו ולנצח אותו.
Dave Mustaine
טוב, קיבלתי אור ירוק להתחיל.
שלום, אני יהונתן ואני מנהל המשחק שלכם.
ביקשו ממני להגיב על הרקעים שלכם. נתחיל.
*הערות חיוביות לא מבטיחות כניסה למשחק ! *
הערה לכולם : תתארו איך הטבעת שלכם נראית
Koyuki-
אתה לא השתמשת במרכאות בקטעי דיבור בהתחלה, כדאי שתתקן את זה ohmy.gif
כמו כן יש כמה שגיאות כתיב, כמו שכתבת ניבחרתה במקום ניבחרת, היתלבש במקום התלבש, יעשה במקום אעשה ושתף במקום שטף. בנוסף יש גם כמה שגיאות הקלדה.
עוד משהו, אחרי פסיקים הרבה פעמים אתה שוכח לעשות רווח.
עכשיו להערות ממש על הרקע:
אתה לא יכול להמציא שיש מספר מקומות מוגבל בוונגולה. למה שיהיו ? אם יש מועמד אין סיבה שהוא לא יתקבל.
אין להבות משניות.
מצטער..

איליה -
רקע סבבה לגמרי, רק אי אפשר טבעות רמה A, כתוב שאתם רק חיילים בסיסיים.

~Mukuro~
הרקע נחמד, אתה שוכח פסיקים הרבה פעמים ( כמו ב"הוא ראה שני אנשים בחליפות זה היה מראה שהוא לא היה רגיל אליו במקום הזה", זה אמור להיות "הוא ראה שני אנשים בחליפות, זה היה מראה שהוא לא היה רגיל אליו במקום הזה" ) .
אי אפשר שתי טבעות.

Tsunamy Wave (סליחה שהקמצנתי על הקאפס לוק XD )
"אבל בזכות כשרונה היא כן הבינה שזה לא משהו טוב לה, ולוונגולה בכלל"
את די החלטת שזה משהו שמתיאס קבע מראש לעשות.. יכול להיות שמה שהוא עשה קרה בספונטניות ?
מצטער =[

nitiiman
אתה לא יכול להיות הבוס של המשפחה אם אתה לא בעל קשר לדם לאחד מהבוסים.
וזה וונגולה.
תוכל לפרט עוד על הכפפות ?


Oni Me no Kyo
אתה אמור להיות חייל , וזה אומר חבר משפחה, בוונגולה.

תערכו לפי מה שכתבתי לכם, ובעוד כמה ימים אנחנו נודיע מי התקבל =]
Innocence
אמממ בקשר לשגיאות זה ממש משנה..? יוצא לי י מידי פעם ובכללי זה סוג של דיסלקציה מאוד מאוד קלה (ביגלל זה יש לי גם התעלמות משגיאות כתיב) עזוב את זה. ואמתי שיש מספר מקומות מוגבל? אוקיי אז תוריד את הקטע הזה ואם אין להבות משניות אז להבת גשם...
Dave Mustaine
ציטוט(Kōyuki @ 29.08.2010, 21:15) *
אמממ בקשר לשגיאות זה ממש משנה..? יוצא לי י מידי פעם ובכללי זה סוג של דיסלקציה מאוד מאוד קלה (ביגלל זה יש לי גם התעלמות משגיאות כתיב) עזוב את זה. ואמתי שיש מספר מקומות מוגבל? אוקיי אז תוריד את הקטע הזה ואם אין להבות משניות אז להבת גשם...

אמרת שהוא הציע לך שוחד כדי שתוותר על המועמדות שלך. זה די רמיזה למקומות מוגבלים.
Innocence
לא בהכרח זה יכול לבוא מאלף סיבות...אם אתה רוצה אני אתן סיבה שהוא לא רצה שמישהו ממשפחה פשוטה יצטרף לוונגולה כמוהו...אוקיי?
Dave Mustaine
ציטוט(Kōyuki @ 29.08.2010, 21:36) *
לא בהכרח זה יכול לבוא מאלף סיבות...אם אתה רוצה אני אתן סיבה שהוא לא רצה שמישהו ממשפחה פשוטה יצטרף לוונגולה כמוהו...אוקיי?

עדיף, אחרת זה מבולגן מידי.
NiitMan
ציטוט
nitiiman
אתה לא יכול להיות הבוס של המשפחה אם אתה לא בעל קשר לדם לאחד מהבוסים.
וזה וונגולה.
תוכל לפרט עוד על הכפפות ?


נערך.
קורה O:
ונוסף.


חסר לך שאתה לא מקבל אותי גם למשחק הזה @:
Somebody Save Me
אממממ,יש לי מקום שומר ללהבת הענן אז הנה הטופס שלי-

שם פרטי ושם משפחה:
טוניו סלוסיה(נשמע FAIL)
גיל הדמות:
18
רקע:
"טוני",ככה כולם נהגו לקרוא לי.
שנאתי את זה,ממש שנאתי את זה.
מזא שאני זוכר את עצמי המשפחה שלי הייתה גדולה,היו לי שני אחים,אמא ואבא לכולם הייתה להבת שמש,אבל רק אני,רק אני יצאתי שונה יצאתי עם להבת ענן.
לא שלא אהבתי אותה,אל תבינו אותי לא נכון.
להפך,אהבתי להיות "השונה","המיוחד".
זה היה כיף לי,אבל,הדבר היחידי שלא הבנתי זה למה?
לכולם במשפחה שלי הייתה להבת שמש,לשני אחי,לאמי,לאבי ואפילו לסבתא וסבא משני הצדדים.
היחידי שהייתה לו להבת ענן במשפחה שלא היה אני היה דוד פראנקי,לי ולפראנקי לא היה קשר דם,אחרי הכל הוא היה האח החורג של אבא מהנישואים השניים של סבי כשעוד היה צעיר.
אני ודוד פראנקי היינו ממש קורבים,ביליתי איתו ועם משפחתו הרבה-אשתו דונה ובנו וביתו התאומים-סופי ודניס.
היה לי כיף איתם,שיחקתי איתם,אכלתי איתם סיפרתי להם חוויות שלי,הם היו בשבילי שם לרוב...
אתם מבינים? המשפחה שלי הייתה עסוקה כולם עבדו,אפילו האחים הגדולים שלי,אבל אצל פראנקי כולם היו רגועים,הם היו מסודרים...והם אפילו עזרו לנו מידי פעם כשאר היינו צריכים נואשות את עזרתם,לא הייתה להם בעיה לעזור הם תמיד היו שם כשהיה צריך.
כשאר הגעתי לגיל 16 התחלתי להתעניין יותר בלהבת הענן שלי.
"למה לי יש להבת ענן ולכולכם יש שמש?" שאלתי את משפחתי באחד מן ארוחות הערב.
כמובן שהתשובות שקיבלתי היו כמו:
"מה אתה עושה מזה כזה עניין?" או "אנחנו לא יודעים" ו"חייב להיות לזה הסבר"
רק חבל שאף פעם לא קיבלתי אותו.
באותו ערב אימי שתקה ונראתה נבוכה,כאילו יש לה משהו סודי לספר,אז ביום שלמחרת,כשאר לא היה אף אחד בבית נכנסתי לחדר של אמא ואבא והתחלתי לחפש.
לא ידעתי מה אני מחפש אבל ידעתי שאני אמצא משהו.
כעבור שעה בחיפודים פתחתי את אחת המגירות והסתכלתי לחחל שבפנים,ובפנים הייתה עוד מגירה קטנה ונסתרת,ציפתי שהיא תהיה נעולה אבל טעיתי,פתחתי את המגירה ובפנים היה יומן,לא ידעתי של מי הימון עד שהתחלתי לקרוא אותו.
הוא היה של אימי,היה כתוב שם הכל,מאז היותה ילדה קטנה ועוד ארוחת הערב של אתמול,פתחתי את היומן בחלק שלאחר הנישואים שלה עם אבי והתחלתי לקורא,היו שם הרבה תיאורים,מעשים,סיפורים,אמירות ותמונות שלהם יחדו ואז העברתי עמוד ועיני נדהמו לגלות מה היה שם.
מסתבר שאימי בגדה באבי עם דוד פראנקי,ואז הכל היה לי מובן,אימי נכנסה להריון לא רצוי מדוד פראנקי ואני נולדתי.
שתקתי,לא אמרתי כלום לאף אחד,המשכתי כרגיל ואז יום אחד החלטתי,אני עוזב את הבית.
זה היה ביום הולדתי השבע עשרה וידעתי בדיוק מה אני אעשה,אני אלך להיות חייל בוונגולה.
הלכתי לוונגולה וביקשתי להצטרף אליהם ליחידת לוחמה אחת.
הצטרפתי,קיבלתי את הטבעת שלי ואת הקופסה שלי,טיגריס ענן,כפותיו הקדמיות והאחוריות היו בעלות להבת ענן ובנוסף גם מאוזניו ביצבצו להבת ענן.
הכרתי שם אנשים נהדרים-
ג'ו,בעל להבת סערה,היה לו קרנף סערה חזק במיוחד.
דניאלה,בעלת להבת גשם,היא השתמשה בפרפרי הגשם בצורה יפה להפליא.
גם שם כולם קראו לי "טוני"
ואז,איכשהו,אהבתי את זה.
אופי:
אני בחור רגוע ושלו,מתחבר בקלות לאנשים,אני אל ממש החלטתי ואני מעדיף לשמור סודות לעצמי.
מין:
זכר
להבה:
ענן
מראה:
מה אני אגיד על עצמי,אני בחור נאה,מטר 83 גובהי,עניים חומות עמוקות,שיער שחור חלק דיי ארוך,גוף בנוי היטב.
סגנון לחימה:
אני נלחם בעיקר בעזרת אגרופן ענן,אבל כל נשק יעזור.
ובמקרה הכי גרוע קצת איגרוף לא יזיק.
קודם כל אני לומד את היריב,נותן לו לתקוף ראשון לראות במה הוא חזק יותר,במה פחות ואז אני מתחיל גם לתקוף,אני מנסה למצוא את נקדות התורפה שלו,ואחרי שאני מוצא,אני לא מראה לו שאני מוצא אותה,אני משאיר את זה איתי,טיגריס הענן שלי יכול לעזור ואני משתמש בו לפעמים קצת ולפעמים הרבה.
הטבעת:
נראת ככה רק עם אבן סגולה.
מטרה:
לעזור כמה שיותר לוונגולה ולחברים שלי.
Innocence
ציטוט(Yehonatan @ 29.08.2010, 22:38) *
ציטוט(Kōyuki @ 29.08.2010, 21:36) *
לא בהכרח זה יכול לבוא מאלף סיבות...אם אתה רוצה אני אתן סיבה שהוא לא רצה שמישהו ממשפחה פשוטה יצטרף לוונגולה כמוהו...אוקיי?

עדיף, אחרת זה מבולגן מידי.


אוקיי תחשוב כאילו ערכתי את זה...אני יערוך את זה באמת ביום אחר כי זה דורש גם לשנות מעט את הסיפור בהתאם...
TsUNaMy WaVe
ציטוט(Yehonatan @ 29.08.2010, 21:48) *
Tsunamy Wave (סליחה שהקמצנתי על הקאפס לוק XD )
"אבל בזכות כשרונה היא כן הבינה שזה לא משהו טוב לה, ולוונגולה בכלל"
את די החלטת שזה משהו שמתיאס קבע מראש לעשות.. יכול להיות שמה שהוא עשה קרה בספונטניות ?
מצטער =[

אף אחד לא אמר שהכוונה ספציפית למה שקרה. כמו שנאמר היא לא הבינה הכל ורק אחר כך עשתה 1 + 1 שיש מצב שהוא פשוט לא יצא ה-2 עליו היא חשבה. (שימוש מגניב במטפורת ה1 + 1 לול)
אולי הוא תכנן משו אחר מראש שלא יצא לפועל?
רואה שגם אני יכולה לבוא בהתחכמויות? זה מה שהרס לך את כל הדמות? .__."
די לנסות להתקיל על דברים כאלה, זה ממש לא הוגן X.X"
Polsho
אין עוד שום שומר שמש,בכלל? אני מופתע.

שם פרטי ושם משפחה: לוקה אדיטורה
גיל הדמות: 18
רקע: לוקה נולד למשפחה המוכרת בוונגולה.אמו של לוקה היא האחראית למחלקת הרפואה בחלק הצפוני של איטליה ואחת מהרופאות הטובות ביותר בוונגולה.אביו של לוקה היה ממציא ומתכנת קופסאות נשק מסיבה זו הוא היה מביא כול מיני קופסאות מיוחדת הביתה ונתן ללוקה לנסות את הקופסאות "הבטוחות" מבין כול הקופסאות. מכיוון שאמו הייתה רופאה,בגיל צעיר לוקה ידע את מבנה האדם וכך התגלה אצלו כישרון טבעי לנושא.בגיל שש החל אביו לבדוק איזה להבה ישנה ללוקה, לאחר ניסיונות רבים התגלה שללוקה ישנה להבת שמש.בגיל שמונה לאחר ששלט באופן יחסי בלהבתו הוא קיבל מאביו את הטבעת האמתית הראשונה שלו,טבעת שמש כסופה בדרגה C.בגיל 10 לוקה קיבל מאביו מתנת יום הולדת מיוחדת, קופסת שמש שבה ישנה חיית שמש,פשוש הנקרה יוסלו,אביו של לוקה לימד אתו איך להשתמש ביוסלו ומתי להשתמש בו ואת יכולתו.בגיל 14 אמו של לוקה התחילה ללמד אותה רפואה מתקדמת מכיוון שכבר את בבסיס הרפואה הוא ידע כמעט בעל פה,בגיל 16 הוא קיבל תעודת מתמחה ברפואה וכול מה שנשאר לנו על מנת להיות רופא מין השורה הוא 4 שנים של למידה קשה איך מובטחת כהצלחה.כשהיה בן 16 וחצי הגיע אל ביתם אדם אשר הציע לאביו של לוקה להשתתף בפרויקט מיוחד הקשור לקופסאות,אביו של לוקה התלהב מהרעיון והחליט להצטרף לפרויקט,מאותו יום אביו של לוקה נראה לעתים רחוקות יותר בבית,אבל גם כאשר היה נמצא הוא היה עסוק בעבודה ולא סיפר ללוקה ולאמו על הפרויקט עצמו רק אמר שזה ישנה את עולם הקופסאות וכששאלו אותו מי אחראי על פרויקט הוא לא יכל לספר כי הוא עצמו לא ידע.בגיל 17 חזר אביו של לוקה במיוחד להולדתו של בנו והביא איתו מתנה מיוחדת, קופסת נשק שלוקה מעולם לא ראה מסוגה,היא הכילה בתוכה חרב שנראתה לגמרי רגילה אבל אביו של לוקה אמר לו שהיא מכילה סוד שביום מין הימים הוא יגלה את סודה בנוסף לקופסה קיבל לוקה טבעת שמש המעוצבת בצורת ציפור שפורשת את כנפה.לוקה החל להתאמן בחרבו ואט אט גילה חלק מסודה את היכולת להתרחב ולהתארך לפי גודל להבת השמש אשר מחדירים אליה.חצי שנה לאחר יום הולדתו,לוקה ואמו קיבלו הודעה שאביו של לוקה נרצח ביחד עם עוד כמה מהנדסים בבסיס הפרויקט איך אין עדיין חשודים ואין מספיק ראיות על מנת לפתוח את החקירה,כעס הצטבר אצל לוקה על אותו גוף האחרי על החקירה, מכיוון ההחלטה המטופשת שלהם לא לפתוח בחקירה למרות הרצח הנורא שהתבצע ולכן לוקה החליט לבצע את החקירה בעצמו.חצי שנה לאחר שאביו נהרג לוקה היה בן 18 ובאותו זמן החלה ההתקפה של מתיאס על הוונגולה,לוקה החליט שעל מנת לחקור את אותו רצח אליו להצטרף קודם כול לוונגולה,מה שיכול לעזור לו להגיע למסמכים חשאים על הפרויקט ועל הרצח עצמו וכך עשה.  
אופי: לוקה הוא נער שקט,רגיש ומופנם,שמתקשה למצוא חברים ולחיות בתוך קבוצה גודלה,אבל כאשר הוא מוצא חברים הוא נאמן להם ואפשר לומר שהוא "פורח" בניהם וניתן להרגיש בנוכחתו,למרות מה שלוקה חושב הוא אדם כריזמטי מאוד שיכול להנהיג צבא שלם עם ירצה בכך ובנוסף אדם חכם, אינטליגנט והחשוב מכול האסטרטג מה שנותן לו לחשוב בדרך שונה משל אחרים.לוקה שונא להתלכלך ונמנע מכול לדבר הקשור ללכלוך מה שכולל צבע,בוץ וכד' אבל למרות זאת הוא מעדיף ללכת יחף מאשר עם נעליים.לוקה סובל מפחד גבהים קל, קלאוסטרופוביה ויותר מכול הוא שונא רעש מסיבה זו קשה לו לעבוד במקום רועש.
מין: זכר
להבה: שמש
מראה: לוקה מתנשא לגובה של 1.81 ומשקלו כ 72 קילו.לוקה בעל שיער בלונדיני אשר אסוף בקוקו קצוץ,ועיניו כחולות כהות.לוקה הוא נער רזה באופן יחסי לגילו עד כדי כך שניתן למשש את חזהו ולהרגיש ברווח שבין כול צלע איך למרות זאת לא ניתן לראות עליו את הרזון שלו כך שהוא נראה לחלוטין רגיל.צבע עורו בהיר יחסית לאנשים לבנים ממוצעים.לוקה נוהג ללבוש מכנסי ג'ינס כהים,חולצות טריקו פשוטות ונעלי הליכה פשוטות למדי.ביד ימנו הוא עונד שתי טבעות שמש אשר קיבל מאביו.
סגנון לחימה: לוקה נושא אתו שתי קופסאות שמש. הקופסה הראשונה מכילה חרב קצרה אשר מעובדת ממתכת ומעץ,כאשר לוקה מזרים להבת שמש מן הטבעת לחרב,להבת השמש גורמת לעץ בחרב לגדול משגורם לחרב עצמה לגדול ולהתארך,מה שעוזר ללוקה להגדיל את טווח ההתקפה שלו וגורם להפתעה בקרב אויביו,לוקה יכול להחזיר את החרב לגודלה הטבעי בכך שהוא "שואב" מהחרב את הלהבות בחזרה לטבעת.בקופסה השני ישנה ציפור פשוש,כאשר הפשוש מתעופף סביב אדם משויים הוא יכול לרפא את פצעיו.
הטבעת: טבעת שמש בדרגת C אשר מעוצבת בצורת ציפור שפורשת את כנפה וטבעת שמש כסופה בדרגה C.
מטרה: מטרתו של לוקה היא לגלות יותר על אותו פרויקט שאביו השתתף בו ועל הרצח שהתבצע בבסיס הפרויקט ולבסוף למצוא את הרוצח ולהרגו.

*מקווה שזה לא דרמתי מידי*
Chronos
ציטוט(Oni Me no Kyō @ 29.08.2010, 15:20) *
שם פרטי ושם משפחה:מרקוס "מארק" ולוצ'י (Markus Velucci)
גיל הדמות:23
רקע:שמי הוא מרקוס ולוצ'י, ייתכן ואתם מכירים אותי, אך לא לצד החיובי, אך אני אתחיל את הסיפור היכן שהכל התחיל, עוד ברחובות הישנים של ונציה, בזמנו לא היה לי הרבה,
למעשה לא היה לי כלום. הייתי ילד רחוב לכל דבר. כאשר אתה גדל ברחוב אתה לומד לדאוג לעצמך, להרחיק את כל האחרים, כל מה שחשוב הוא להצליח ולהשיג משהו לאכול, כל דבר, גם שאריות. אולי בגלל זה המזג החם שכולם אומרים שיש לי, זה לא שהיו לי הרבה ברירות, אם אתה לא תהרוג אותם כשאתה יכול, הם יהרגו אותך, כאלה הם חוקי הרחוב.
בונציה אין הרבה כמוני, למען האמת אנחנו ממש מעטים, אך במשבר הגדול לפני מס' שנים יתווספו הרבה והתחרות גברה, הדרך היחידה כדי לצאת מן המצב בו הייתי הוא לחבור לאחת המאפיות. התנקשות אחת ויהיה לך מה לאכול לחודש שלם, שלא לדבר על כך שכעבור כמה זמן אתה כבר יכול להרשות לעצמך לגור בדירה משל עצמך, ללא צורך להשתכן באותם פחי זבל בהם גדלתי. אין לי מושג מה קרה להוריי, למען האמת כבר מזמן לא אכפת לי, ננטשתי כאשר הייתי ילד קטן, איני יודע את הסיבה, אך הייתי צריך לשרוד וכך היה, בגיל 12 מצאתי את הסכין הראשון שלי, זה היה באזור העשיר יותר, מידי פעם אני הולך לרחרח באזור, זה לא מזיק, זה לעיתים עוזר, מגיע זמן שבו הם זורקים דברים במצב ממש טוב, ממש כמו הסכין ההוא, מצאתי לו שימוש. בהריגה הראשונה שלך, אתה מרגיש ריקנות חדה, כאילו כל העולם עצמו אבד, אך מה אני יודע, הייתי בן 12, לא ידעתי מה זה, אך בעת שאתה צריך לבחור, לאכול או לגווע, הרצח מגיע באופן שימושי, אולי זה יישמע מוזר, אך זה כך. עם השנים, נעשיתי טוב בכך, התחלתי לעבוד בשביל המאפיות בגיל 15, הם היו צריכים מישהו שלא ייראה חשוד אך יעשה את העבודה.
באותה התקופה כבר ידעתי מה אני עושה...כל עוד שילמו לי לא התלוננתי ונעשיתי טוב בכך. בגיל 18, כבר היה לי מעמד של קבע בין משפחות המאפייה של האזור.
בכסף שהשגתי כבר הצלחתי להשתכן, הנשק שלי השתדרג, מאותו סכין משומש וישן, הייתה לי את החנית האהובה עליי, סופרביברה, קראתי לה, המשמעות היא "הישרדות", אנשים ראו אותי כמפלצת, כאדם ללא חמלה, שרק מחפש כסף, אך זה היה יותר מכך, רק הישרדות. אנשים שחיו בבית רגיל לא יבינו את מה שהבנתי, הם יכולים לקרוא לי באיזה שם שירצו אך האמת היא שבאמת הכל התחיל ונגמר בהישרדות ולא התכוונתי באיש לקחת את חיי, גם אם זה אומר להקריב אחרים.
תחלתי לשמוע על משפחת מאפיה גדולה מאזור הבירה, וונגולה הם נקראו, לא ידעתי מי הם, באותו הזמן אך ככל שהתקרבתי לתשובה, כך השאלות גברו וכך גם הסכנה.
נראה שניסו לשמור עליהם בסוד מסיבה כלשהי, בכל התנקשות שסבבה קשר אליהם, הסכנה גברה, אבל המצב הנורא מכל הגיע כאשר הייתי בן 21, המטרה הייתה מר. פאציני, איש עסקים איטלקי שהיה קשור למשפחת מרקיאנו. הגעתי מדרום אל עבר טורינו, האחוזה הייתה משחק ילדים, עברתי את השער בקלות, מכה אחת מן החנית, חידוד קל מלהבת הברק וזה הספיק.
עליתי במעלה המדרגות אך נתקלתי באדם שכמותו לא ראיתי קודם לכן, הוא החזיק חרב ארוכה, כזו שהזכירה את מוראמאסה, אותה חרב אגדית ומקוללת מימי תקופת האדו ביפן העתיקה.
עיניו בהקו בצבע כחול, שיערו היה בלונדיני ומבולגן, הוא לבש חליפת עסקים והביט בי בחיוך רצחני במעט, זה היה הקרב הקשה בחיי, למען האמת, הפסדתי, לאחר קרב ממושך, נותרתי מדמם על הרצפה, חייכתי מעט, אולי מן ההלם, נראה שפרץ ההישרדות שלי לא הספיק מול האיש ההוא, למרבה הפלא שרדתי את אותה תקרית, אך לא ביצעתי את המשימה, למזלי נראה כי המוניטין שהותרתי גרם לשוכרים אותי להרפות ממני, כשקמתי, הייתי בביתי, לא ידעתי איך הגעתי לשם או כיצד אני חי או חבוש, אך כך היה, כאשר הבטתי על שידת מיטתי ראיתי מכתב.
המכתב הותיר אותי בהלם, מי שחבש אותי והציל את חיי למעשה, היה אותו אדם שניצח אותי, הבושה שהותיר אותי עיצבנה אותי עד מאוד, הוא מנצח ומציל אותי, איזו מן חוצפה זו?
אך הוא הציע לי להצטרף למשפחה אותה הוא משרת, למרות הכל, המקרה לא דלף, נותרתי אותו רוצח שכיר, הוא לא חשף זאת, הבושה אף החמירה.
השמועות על גביי החלו לרוץ בפני משפחות מאפיה רבות, הרוצח השכיר שיעזור לכל המרבה במחיר, אנשים ראו בי נחות מהם, אך זה לא היה אכפת לי, כל מה שרציתי הוא לשרוד.
היום אני כבר בן 23, עברתי לא מעט קרבות קשים, חיסלתי לא מעט אנשים, אך כעת נראה שמצאתי את מטרתי, אני אמצא את אותו אדם, זה שהוליך אותי אל הוונגולה ואחסל אותו.
הצטרפתי אל אחת מיחידות הלוחמה שלהם, איני יודע אם המוניטין שלי ידוע לאנשים האלו או שלא, אך מטרתי האחת והיחידה היא לנצח את אותו אדם ויהי מה.
אופי:בעבר מארק לא היה בדיוק People-Person, אך לאחר כל מה שקרה לו הוא החל להבין כי הדרך היחידה להסתדר בעולם הוא על ידי חבירה לאנשים, גם אם אינו מחבב אותם במיוחד,הוא נעשה נחמד רק בשביל סיבות שיעזרו לו. מארק הינו אדם מחושב אשר לא ירוץ בפזיזות אל עבר המטרה, הוא יחשוב על תכנית פעולה ואז יבצע אותה.
הוא לא מרבה להתעצבן אך ברגע שהוא כן מתעצבן אין דרך קלה לעצור אותו.
מין:זכר
להבה:ברק
מראה:שיער שחור וקצר המגיע עד לאמצע הצוואר, מסודר בקוצים קדימה, עיניים ירוקות, גובהו 1.85, משקל 70 ק"ג, מבנה גופו שרירי, צלקת ארוכה לאורך העין הימנית.
הוא לובש חולצת כפתורים בצבע כחול כהה, עניבה שחורה עליה, מכנסיים מחוייטים בצבע שחור, נעליים שחורות, הוא בדרך כלל נושא חנית ארוכה וגדולה בצבע שחור לאורך המוט, הלהב
בצבע כסוף.
סגנון לחימה:מארק משלב סגנון לחימה פיזי אשר בדרך כלל לא מרבה להשתמש ברגליו ביחד עם החנית הגדולה והארוכה שהוא נושא עמו,
הוא משתמש ברגליו על מנת להגיע לטווח הקרוב ובעזרת החנית הוא מסוגל להגיע גם לטווח הרחוק, שימוש בלהבות הברק מקשה את הלהב ומחדד את עוצמת הפגיעה.
הטבעת:טבעת כסופה אשר בקצה אבן ברקת, טבעת ברק בדרגה A.
מטרה:מטרתו של מרקוס היא למצוא את אותו אדם שניצח והשפיל אותו ולנצח אותו.


נערך.
Dave Mustaine
ציטוט(TsUNaMy WaVe @ 29.08.2010, 22:10) *
ציטוט(Yehonatan @ 29.08.2010, 21:48) *
Tsunamy Wave (סליחה שהקמצנתי על הקאפס לוק XD )
"אבל בזכות כשרונה היא כן הבינה שזה לא משהו טוב לה, ולוונגולה בכלל"
את די החלטת שזה משהו שמתיאס קבע מראש לעשות.. יכול להיות שמה שהוא עשה קרה בספונטניות ?
מצטער =[

אף אחד לא אמר שהכוונה ספציפית למה שקרה. כמו שנאמר היא לא הבינה הכל ורק אחר כך עשתה 1 + 1 שיש מצב שהוא פשוט לא יצא ה-2 עליו היא חשבה. (שימוש מגניב במטפורת ה1 + 1 לול)
אולי הוא תכנן משו אחר מראש שלא יצא לפועל?
רואה שגם אני יכולה לבוא בהתחכמויות? זה מה שהרס לך את כל הדמות? .__."
די לנסות להתקיל על דברים כאלה, זה ממש לא הוגן X.X"

בסדר, פשוט זה נראה כאילו התכוונת למשהו ספציפי לזה XD
אממ אז הטופס בסדר =]

ברק:
הרקע בסדר, רק הטבעת שלך לא יכולה להיות בדרגה A

ניתי:
הרקע בסדר עכשיו.

EVILZ:
הרקע בסדר.

שיקאמארו:
קבעת פרט מאוד גדול על מתיאס. קבעת שחושדים בו ברצח. עד לאותו מקרה שמצויין בטיזר של המשחק, לא נאמר כלום על מתיאס, וכמו כן, השוק שאטיוס חטף אמור לרמוז לכם שזה משהו שלא צפוי שמתיאס יעשה. לכן להיות חשוד ברצח עוד לפני המקרה זה בעיה.



Somebody Save Me
מה עם שאר הטפסים?
האנשים החדשים שהגישו?
Dave Mustaine
ציטוט(eViLz @ 30.08.2010, 18:39) *
מה עם שאר הטפסים?
האנשים החדשים שהגישו?

ערכתי את ההודעה. משומה זה היה תקוע לי על ההודעה של TSUNAMY WAVE.
Polsho
ציטוט(Yehonatan @ 30.08.2010, 19:26) *
שיקאמארו:
קבעת פרט מאוד גדול על מתיאס. קבעת שחושדים בו ברצח. עד לאותו מקרה שמצויין בטיזר של המשחק, לא נאמר כלום על מתיאס, וכמו כן, השוק שאטיוס חטף אמור לרמוז לכם שזה משהו שלא צפוי שמתיאס יעשה. לכן להיות חשוד ברצח עוד לפני המקרה זה בעיה.


אבל לא אמרתי שהוא הרוצח אמרתי שהוא החשוד העיקרי,הדמות שלי חושבת שזה הוא אבל לכול מקרה היא תנסה לברר העם זה באמת הוא
אבל עם זה לא טוב ויוצר בעיה אני יערוך את זה,רק תומר 
The Ukrainian
בנוגע לטבעות, הבנתי, פיספסתי את זה. יש לי רק שאלה-חיילים בסיסיים, מה רמת הטבעת שלהם?
Dave Mustaine
ציטוט(Hayato Gokudera @ 30.08.2010, 18:51) *
בנוגע לטבעות, הבנתי, פיספסתי את זה. יש לי רק שאלה-חיילים בסיסיים, מה רמת הטבעת שלהם?

שאלה טובה, אני אדבר על זה עם מאממון ואודיע לך, אני מאמין אבל שברמה B או C

שיקאמארו :
"שאביו של לוקה נרצח ביחד עם עוד כמה מהנדסים בבסיס הפרויקט והחשוד העיקרי הוא מתיאס אבל אין מספיק ראיות על מנת להפלילו"
די הפכת אותו לחשוד עיקרי בעייני כולם בחלק הזה. מצטער ..
Polsho
ציטוט(Yehonatan @ 30.08.2010, 20:05) *
שיקאמארו :
"שאביו של לוקה נרצח ביחד עם עוד כמה מהנדסים בבסיס הפרויקט והחשוד העיקרי הוא מתיאס אבל אין מספיק ראיות על מנת להפלילו"
די הפכת אותו לחשוד עיקרי בעייני כולם בחלק הזה. מצטער ..


אני ישנה את זה,אבל אני יכול להשאיר שהוא הציע לי אבי את המשרה?
Hiruma
נא לקרוא עריכות בעמוד קודם ובעמוד הזה, לא הכול נפתח כאן כהודעה חדשה.

בקשר לרמת הטבעות, אתם מתחילים עם טבעות (יחסית) עלובות ברמה C, אתם צריכים להבין שאתם רק חיילים פשוטים אצל הוונגולה והמשפחה לא מספקת לחיילים כאלה טבעות ברמה גבוהה.
Dave Mustaine
ציטוט(shikamaro @ 30.08.2010, 19:09) *
ציטוט(Yehonatan @ 30.08.2010, 20:05) *
שיקאמארו :
"שאביו של לוקה נרצח ביחד עם עוד כמה מהנדסים בבסיס הפרויקט והחשוד העיקרי הוא מתיאס אבל אין מספיק ראיות על מנת להפלילו"
די הפכת אותו לחשוד עיקרי בעייני כולם בחלק הזה. מצטער ..


אני ישנה את זה,אבל אני יכול להשאיר שהוא הציע לי אבי את המשרה?

אממ, עדיף שלא, כי אני לא רוצה לחשוף את עיסוקיו.. מצטער ohmy.gif
Chronos
ציטוט(Yehonatan @ 30.08.2010, 19:26) *
ציטוט(TsUNaMy WaVe @ 29.08.2010, 22:10) *
ציטוט(Yehonatan @ 29.08.2010, 21:48) *
Tsunamy Wave (סליחה שהקמצנתי על הקאפס לוק XD )
"אבל בזכות כשרונה היא כן הבינה שזה לא משהו טוב לה, ולוונגולה בכלל"
את די החלטת שזה משהו שמתיאס קבע מראש לעשות.. יכול להיות שמה שהוא עשה קרה בספונטניות ?
מצטער =[

אף אחד לא אמר שהכוונה ספציפית למה שקרה. כמו שנאמר היא לא הבינה הכל ורק אחר כך עשתה 1 + 1 שיש מצב שהוא פשוט לא יצא ה-2 עליו היא חשבה. (שימוש מגניב במטפורת ה1 + 1 לול)
אולי הוא תכנן משו אחר מראש שלא יצא לפועל?
רואה שגם אני יכולה לבוא בהתחכמויות? זה מה שהרס לך את כל הדמות? .__."
די לנסות להתקיל על דברים כאלה, זה ממש לא הוגן X.X"

בסדר, פשוט זה נראה כאילו התכוונת למשהו ספציפי לזה XD
אממ אז הטופס בסדר =]

ברק:
הרקע בסדר, רק הטבעת שלך לא יכולה להיות בדרגה A

ניתי:
הרקע בסדר עכשיו.

EVILZ:
הרקע בסדר.

שיקאמארו:
קבעת פרט מאוד גדול על מתיאס. קבעת שחושדים בו ברצח. עד לאותו מקרה שמצויין בטיזר של המשחק, לא נאמר כלום על מתיאס, וכמו כן, השוק שאטיוס חטף אמור לרמוז לכם שזה משהו שלא צפוי שמתיאס יעשה. לכן להיות חשוד ברצח עוד לפני המקרה זה בעיה.

בסדר, שיניתי לרמה C
Dave Mustaine
ברק:
הטופס בסדר

שיקאמארו:
הטופס בסדר.

לכולם:
ממש בימים הקרובים אנחנו צפויים להתחיל, עלי רק להסדיר כמה דברים עם מאממון =]
הישארו מכוונים ! (באנגלית זה נשמע יותר טוב XD )
Hiruma
GET READY כי הכול מוכן, הרשומים כדלהלן~!

להבת סופה: HAYATE GOKUDERA
ענן: EVILZ
ברק: Oni Me no Kyō
שמש: SHIKAMARO
ערפל: TsUNaMy WaVe
גשם: Mukuro

המשחק יתחיל בהקדם.
Dave Mustaine
מתחילים !
לפני ההתחלה נא לראות את הסרטונים הבאים :
http://www.youtube.com/watch?v=3mqVvEaQefk
http://www.youtube.com/watch?v=LTgRm6Qgscc...feature=related
אז ככה, הגיע הזמן שנתחיל אחרי המתנה מאוד ארוכה.
סיפורנו מתחיל בפורום ריבורן, שם, המנהלים היקרים, מאמון ואבילז, פתחו תחרות : כתבו לנו טיזר. לאחר שמאות של 5 טיזרים נשלחו (לפי מה שהבנתי), נבחר הטיזר המנצח, של כותב מוכשר ומדהים ושמו יהונתן(אל תשחטו אותי על זה, זה פשוט דרש XD). לאחר שנפתח נושא משחק התפקידים, החלו לזרום אנשים ולהירשם, ולבסוף אלו האנשים שנבחרו:
להבת סופה: HAYATE GOKUDERA
ענן: EVILZ
ברק: Oni Me no Kyō
שמש: SHIKAMARO
ערפל: TsUNaMy WaVe
גשם: Mukuro
לאחר יומיים בהם אינו יכל להגיב, יהונתן, אשר מנהל את המשחק, הגיע.
:ה-ת-ח-ל-ה:

~ההתחלה קצת יבשה, מצטער ohmy.gif ~

Hayato Gokudera :
רוח קרירה מנשבת על פנייך, ואתה מתעורר בדירץ חדר אשר משפחת הוונגולה סיפקה לך במילאנו. השעה שמונה. אתה שומע דפיקות דלת. מה תעשה?

mukuro:
אתה מתעורר בביתך העצום לצלילי פעמון רועמים. החלונות הפתוחים בחדרך מכניסים רוח מנשבת כאילו הייתה בת בית. לפתע, לידך נוחתת ציפור שלגבה קשור פתק שעליו חותמת הוונגולה. מה תעשה?

TsUNaMy WaVe:
קולות ציפורים על סף חלונך מעירים אותך בביתך ומיד לאחר שאת פוקחת עייניך נשמע השעון המעורר מצפצף שמונה פעמים. נשמעות דפיקות בדלת חדרך. מה תעשי ?

oni me no kyo:
אתה מתעורר בביתך לקול דפיקות דלת רמות. "מארק!" נשמע קול שאינך מכיר. מה תעשה?

EVILZ:
"טוני" אתה שומע את קולה של דניאלה ומרגיש ניעור קל. " קום, שמונה, עוד מעט מגיעות המשימות !" היא אומרת. מה תעשה?

Shikamaro :
חריקות החלון מעירות אותך בחדרך, ממש שנייה לפני שהשעון המעורר מצפצף, השעה שמונה. "לוקה, קום, הגיע אלייך מכתב חשוב" נשמע קולה המכור של אמך. מה תעשה?
Somebody Save Me
ציטוט(Yehonatan @ 14.09.2010, 19:27) *
לפני ההתחלה נא לראות את הסרטונים הבאים :
http://www.youtube.com/watch?v=3mqVvEaQefk
http://www.youtube.com/watch?v=LTgRm6Qgscc...feature=related


EVILZ:
"טוני" אתה שומע את קולה של דניאלה ומרגיש ניעור קל. " קום, שמונה, עוד מעט מגיעות המשימות !" היא אומרת. מה תעשה?


הרגת אותי עם השרטונים XDDDD
...
"דניאלה....עוד 5 דקות...." אני אומר לה בעיפות למרות שאני מת כבר להתחיל את המשימות שלי.
אני תוקע את הכרית על ראשי ומחכה לראות מי היא תעשה.
Kaiser
ציטוט(Yehonatan @ 14.09.2010, 17:27) *
mukuro:
אתה מתעורר בביתך העצום לצלילי פעמון רועמים. החלונות הפתוחים בחדרך מכניסים רוח מנשבת כאילו הייתה בת בית. לפתע, לידך נוחתת ציפור שלגבה קשור פתק שעליו חותמת הוונגולה. מה תעשה?

ספוילר:
אני קם ולוקח את המכתב אחרי שאני מתמטח, סורק את החדר לראות אם יש עוד משהו חריג ופותח את הפתק ומתחיל לקרוא
Polsho
ציטוט(Yehonatan @ 14.09.2010, 17:27) *
Shikamaro:
חריקות החלון מעירות אותך בחדרך, ממש שנייה לפני שהשעון המעורר מצפצף, השעה שמונה. "לוקה, קום, הגיע אלייך מכתב חשוב" נשמע קולה המכור של אמך. מה תעשה?


*איזה פתיחה מרשימה*

~שוב קמתי לפני הזמן,אני שונא שזה קורה~ אני מתלונן לעצמי וקם מהמיטה על רגל ימין כהרגלי על מנת להתחיל את הבוקר בטוב."אני בא" אני צועק לאמי,~מעניין ממי המכתב?~ אני חושב לעצמי בזמן שאני ניגש לארון ומתלבש.לאחר שאני מסיים לצחצח שניים,לשטוף פנים ולהסתרק אני נגיש למטבח כדי לראות את המכתב.
The Ukrainian
ציטוט
Hayato Gokudera :
רוח קרירה מנשבת על פנייך, ואתה מתעורר בדירץ חדר אשר משפחת הוונגולה סיפקה לך במילאנו. השעה שמונה. אתה שומע דפיקות דלת. מה תעשה?

אני מקרב את ידי במהירות לאקדח. חולפת במוחי המחשבה (אחרי הכל, לעולם לא מזיק לשמור על אמצעי זהירות), אני מזנק על רגליי כאשר ידי האחת מחביאה את אקדחי מאחורי גבי וידי האחת פונה בכדי לפתוח את הדלת.
Dave Mustaine
EVILZ:
"נו באמת" נשמעת יפיחה שלה. "אם אתה לא קם אני אפרוץ בכוח, איש המשימות יגיע עוד מעט !" היא אומרת ומרימה את קולה, ומנסה לפתוח את הדלת.
--------
tongue.gif

Mukuro:
~אין צורך בספויילרים ~
ברגע שהתרת את המכתב ממנה הציפור עפה. אתה פותח את המכתב ורואה כתב מסולסל ויפה.

"קלאוד היקר,
הינך מתבקש להתייצב בארמון הוונגולה אשר שוכן צפונית למילאנו בשעה שתיים בצהריים. אנא ארגן איתך תיק מסע.
בברכה, ראש משפחת הוונגולה ה16, יוטסוגי טסוגו

מה תעשה?

Shikamaro:
*XD *
אתה יורד במדרגות, אמך מגישה לך קערת דגנים, דבר מוזר כי יש לכם משרתים. "הנה הוא" היא אומרת ומגישה לך מכתב חתום עם חותמת שעווה של הוונגולה.

Hayato gokudera :
אתה ניגש אל הדלת ומסובב אותה לאט לאט, ומבחין באדם אשר לובש חליפת טרנינג, ומחזיק בידו מזוודה. "וונגולה" הוא אומר בפשטות.
Somebody Save Me
ציטוט(Yehonatan @ 14.09.2010, 23:46) *
EVILZ:
"נו באמת" נשמעת יפיחה שלה. "אם אתה לא קם אני אפרוץ בכוח, איש המשימות יגיע עוד מעט !" היא אומרת ומרימה את קולה, ומנסה לפתוח את הדלת.


"בסדר!בסדר!"
אני אומר לה ויוצא מהמיטה,מתארגן,לוקח את הטבעת,הקופסה ויוצא לפגוש את דניאלה וג'ו.
The Ukrainian
ציטוט(Yehonatan @ 14.09.2010, 20:46) *
Hayato gokudera :
אתה ניגש אל הדלת ומסובב אותה לאט לאט, ומבחין באדם אשר לובש חליפת טרנינג, ומחזיק בידו מזוודה. "וונגולה" הוא אומר בפשטות.

מביט בחשדנות בתחילה אל האיש, ולבסוף לוקח ממנו את המזוודה ומתחיל לסגור את הדלת.
TsUNaMy WaVe
ציטוט(Yehonatan @ 14.09.2010, 17:27) *
TsUNaMy WaVe:
קולות ציפורים על סף חלונך מעירים אותך בביתך ומיד לאחר שאת פוקחת עייניך נשמע השעון המעורר מצפצף שמונה פעמים. נשמעות דפיקות בדלת חדרך. מה תעשי ?

אני מושיטה את ידי בעייפות לשעון ועוצרת אותו.
מתרוממת למצב ישיבה, חצי ישנה, ואומרת בקול ישנוני "מי זה?"
Polsho
ציטוט(Yehonatan @ 14.09.2010, 21:46) *
Shikamaro:
*XD *
אתה יורד במדרגות, אמך מגישה לך קערת דגנים, דבר מוזר כי יש לכם משרתים. "הנה הוא" היא אומרת ומגישה לך מכתב חתום עם חותמת שעווה של הוונגולה.


"תודה,לאן נעלמו כול המשרתים?" אני שואל אותה ולוקח את המכתב ממנה ומתחיל לקרוא אותו תוך כדי שאני אוכל
זאת גרסה "קלה" של התוכן הראשי שלנו. כדי לצפות בגרסה המלאה עם מידע נוסף, מבנה ותמונות בבקשה לחץ כאן.
Invision Power Board © 2001-2019 Invision Power Services, Inc.