עזרה - חיפוש - משתמשים - לוח שנה
גרסה מלאה: נארוטו- האטאקה טאנקאה,ילדו של קאקאשי וסיפורו
אנימה ישראל - ANiMe-iL > שונות > כתיבה
עמודים: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8
One Ok Rock
רקע לסיפור:
הסיפור לא ואני מדגישה את הלא קשור לעלילת הסדרה נארוטו, ולא מתאימה לאנשים אשר דובקים למנגה או לאנימה, ובלי שום דמיון. תודה.

רקע לעלילת הסיפור:
לכול חמשת אומות השינובי יש אוואטר(כמו אנג מי מהסדרה אוואטר)..הדמות המרכזית בסיפורהוא האוואטר של קונוהא והוא לא יודע, אבל לא להרבה זמן. האוואטר סיפור זה התפקיד אינו בדיוק האוואטר כמו בסדרה אוואטר אלה יש לו תפקיד אחר שבהמשך הסיפור יתגלה.


פרק ראשון-איך הכול התחיל.



היי,קוראים לי האטאקה טאנקאה, כהיום אני בן 15.
בטח אתם מכירים את אבא המפורסם שלי:האטאקה קאקאשי. אומרים שאני ממש העתק שלו כשהוא היה בגילי רק שלי יש את העניים הירוקות של אימי.
הסיפור שלי התחיל מלפני 10 שנים , כשהייתי בן 5.
עוד לא ידעתי מה אני. כול אדם חושב שהוא בן אדם רגיל... אז זהו שלא, לפחות לא אני למרות שכך חשבתי. החיים שלי בטח נשמעים חיים כפיים וטובים ושאבא הוא האבא הכי נהדר בכול העולם... זאת אשליה, יותר נכון הייתה אשליה
הייתי אז באקדמיה (הערה שלי:אני יודעת זה מופרך שילד בן 5 לומד באקדמיה).
קולות נקישה בדלת נשמעו בכיתה וקטעו את השיעור המשעמם.
"כן."אירוקה סנסיי אמר בזמן שהחזיק את ספר הלימוד ונראה לא מרוצה מהפרע. אבא פתח את הדלת ונראה חיוור כמו סיד. אבא נכנס לכיתה, התקרב לאירוקה סנסיי ולחש לו משהו. אירוקה סנסיי החיוור כמו אבא והנהן לחיוב.
"הולכים הביתה." אבא אמר כשהגיע למקום שלי ובקולו שמעתי עצב.
אבא באה לאקדמיה! לא חשבתי שזה יקרה אף פעם! הוא תמיד היה במשימות... אבל מה פתאום הוא בא ולוקח אותי הביתה? אמא הייתה עושה לוקחת אותי ואת אחותי ובסיום יום הלימודים לא באמצע השיעור.... משהו רע קרה, אני לא יכול להסביר למה אבל משהו רע קרה ואני יודע זאת.
כשיצאנו מהכיתה שאלתי בזהירות אותו:"קאקאשי קרה משהו? אתה לא נראה טוב.".
לפעמים אני קורא לו בשמו הפרטי ולפעמים אבא, זה תליו במצב הרוח שלי.
"טאנקאה ... אני אגיד לך בבית."
"אמא תהיה בבית?" שאלתי בשמחה.
אבא הסתכל אליי.. המבט שלו שיקף חסר עוניים ועצב. את המבט הזה ראיתי רק פעם אחת בחיי וזאת גם האחרונה.
"אתה תראה כשנגיע הביתה." אמר אבא לבסוף וחוסר העונים בלט בקולו.
אבא התחיל ללכת וכך גם אני לידו...
בדרך הביתה הסתכלתי על אבא. החלפתי מבטים עם אסומי שיצאה מהכיתה. אסומי, אחותי התאומה. למרות שאנחנו תאומים, היא ואני בכלל לא דומים, גם באופי וגם ביופי. אסומי יש יופי אלוהי, עניים שחורות ושער חום ארוך אסוף לקוקו.
בשכבה שלנו יש יותר כיתות בגלל מלחמת העולם השלישית הסודית. אחרי המלחמה כמות ההולדה בכפר גדלה כמעט ב 60%. זה גרר אחריו דור ענק של ילדים שנולדו אחרי המלחמה.
כשהגענו, הייתה עבירה משונה בבית, עבירה עצובה וקרה... עבירה שאי אפשר לתאר במילים.
"בואו לסלון יש לי משהו להגיד לכם." אבא קרה לנו בזמן שהיה בסלון. אני ואסומי שוב החלפנו מבטים והלכנו לסלון.. כשהגענו לסלון אבא היה ישוב על הרצפה ליד השולחן הקטן.
אני ואסומי התיישבו על רצפת העץ מעבר השני של השולחן..
"טאנקאה אסומי אתם זוכרים שאמא יצא למשימה נכון?" אבא השפיל את המבט והמילים יצאו מגרונו בצער
עניתי:"כן..מה קרה?" לא! לא רק מה שאני חושב שזה!
"זאת הייתה המשימה האחרונה שלה." המילים יצאו מגרונו של אבא בחוסר חיים ורגש
עניינפתחו בזעזוע הלם. הרגשתי איך הצבע אוזל מפניי... לא בבקשה לא!!!! לא רק זה!!!
אסומי שאלה בשמחה:"אז אמא פרשה מחיי כשינובית?!"
אבא הרים את מבטו והסתכל אל אסומי במבט עצוב...
אט אט החיוך של אסומי נעלם ובמקומו הופיעו דמעות ואחר כך בכי... גם אני בכייתי ואבא רק הסתכל מהצד ולא עשה כלום.
אי! הידיים והרגלים התחילו לצרוב!
מה קרה לי? איפה אני?! הייתי בעולם מוזר מלא ערפל סמיך ומגעיל שקשה לנשום איתן. הערפל התפוגג ופניי שלמשהי הופיעו מולי. בהתחלה לא הבנתי מי זאת כי הפנים היו חיוורים כפנים של מת, נראה הדמות התקרבה אליי ובסוף הבנתי. התחלתי לצרוח והדמעות זלגו מעיני:"אמא!!! אל תעזבי אותי!! בבקשה!"
התעלפתי.
בפרק הבא:" הילדה הזאת..."

הערות שלי:הדמות דמיונית. פעם פרסמתי את הדמות בפורום נארוטו מנגה אך זה סיפור ולא תקציר כך שהדמות תהיה שונה לחלוטין חוץ מי כמה דברים..תודה והערות בונות בבקשה.

עריכה:אני שמחה להודיעה בזאת שהפרק הראשון יצא משופר!!! הפרק לא עבר בדיקת שיגאות כמו האחרונים כי לא רציתי להכביד על SkyWolf...
YipiBell
נחמד אהבתי זה ממש טוב אבל התאורים שלך לא משהוא, כאילו הם בסדר אבל הם לא באים טוב כשכדי לפרת את התאור אוד כצת את ומקצרת וקשצריך לצמצם את מרכיבה לדוגמה :
השורה שלך היא "הידיים שלי התחילו לצרוב וגם הרגליים"
אבל זה יהיה אדיף את תסדריאת זה או תורידי את הרגלייםבצורה הזות
"הידיים והרגליים שלי צרוב" או "הידיים שלי התחילו לצרוב"
חוץ מיזה אני מחקה בקוצר רוח להמשך
One Ok Rock
ציטוט(IcEwOLf @ 01.01.2009, 21:33) *
נחמד אהבתי זה ממש טוב אבל התאורים שלך לא משהוא, כאילו הם בסדר אבל הם לא באים טוב כשכדי לפרת את התאור אוד כצת את ומקצרת וקשצריך לצמצם את מרכיבה לדוגמה :
השורה שלך היא "הידיים שלי התחילו לצרוב וגם הרגליים"
אבל זה יהיה אדיף את תסדריאת זה או תורידי את הרגלייםבצורה הזות
"הידיים והרגליים שלי צרוב" או "הידיים שלי התחילו לצרוב"
חוץ מיזה אני מחקה בקוצר רוח להמשך

תודה =).. אני יודעת, אחרי שסיימתי לכתוב את הפרק הראשון מחקתי את הגם אבל אני לא יודעת למה זה לא נשמר..בכול זאת תודה.
ofir_
נחמד,אבל בגלל שהסיפור מבוסס על סדרה כלשהי אנ ימציעה שתנסי לשתף דמויות מוקרות מהסיפור כמו נארוטו וסאקורה וכדומה זה יוסיף לעלילה מימד יותר שיותר מתאים לעולם בסדרה נארוטו.
One Ok Rock
ציטוט(ofir_ @ 01.01.2009, 22:04) *
נחמד,אבל בגלל שהסיפור מבוסס על סדרה כלשהי אנ ימציעה שתנסי לשתף דמויות מוקרות מהסיפור כמו נארוטו וסאקורה וכדומה זה יוסיף לעלילה מימד יותר שיותר מתאים לעולם בסדרה נארוטו.

או קיי..תודה רבה..אנסה בשלב מאוחר יותר אבל לא בשלב זה.
One Ok Rock
הפרק השני בגיע כמו שאמרתי:

פרק שני: הילדה הזאת.

בפרק הקודם: אמא שלי מתה במשימה.כששמעתי על זה הידיים והרגלים שלי צרבו ופתאום הייתי בעולם מוזר וראיתי את הפנים של אמא שלי.
כשהתעוררתי מסתבר שהתעלפתי.. אבא חשב בגלל ההלם ואסומי האיתה מפוחדת. אבל רק אני ידעתי, ראיתי את הפנים של אמא,וזה היה אמיתי ..אבל איך?היא מתה לא? גם ילד בגילי יודע שבן אדם חיי ונושם לא יכול לדבר עם המתים....
בלילה לא יכולתי לישון. יצאתי מהחדר שלי בלי שאבא ישמע או שאסומי תתעורר..לא ידעתי לאן אני הולך ולא רציתי לדעת. כשעצרתי הייתי בשטח האימונים של קונוהא. ראיתי את שלושת העצים ומצבת הגיבורים שמותו למען קונוהא...רעדתי, נזכרתי באמא שלי... רציתי שוב לבכות אבל ידעתי שזה לא יעזור בכלום ושאני צריך להתבגר...פתאום שמעתי קול מאחורי:"גם אתה באתה בגלל מישהו מת שאהבתה?" הסתובבתי וראיתי אותה בפעם הראשונה..רגע אני בטוח שראיתי אותה איפה שהוא..הילדה הזאת..אבל לא יכול להיות, אולי היא דומה לה אבל היא מתה לא? השותפה בצוות הקודם של אבא שלי, אני חושב שקראו לה רין..אבא הראה לי תמונות שלה..הילדה שאלה שוב:" גם אתה באתה בגלל מישהו מת שאהבתה?", עניתי:" זה לא ממש מנומס לשאול לפני שאת אומרת את השם שלך..אולי באתי ואולי לא..אני יחליט אם לספר לך" ,הילדה אמרה:" קוראים לי הגקומה...בואו נלחם והמפסיד יספר למה הוא בא, מתאים לך?", הייתי ילד מצטיין באקדמיה ועכשיו אני נזכר שראיתי אותה בכיתה, היא האיתה חזקה ולא ידעתי מי ינצח אבל רציתי להלחם באה..אני לא יודע מאיפה פתאום רציתי כל כך..חוץ מי זה אבא אימן אותי. עניתי:"אין בעיה, מתי את רוצה להילחם ואיפה?", הקגומה:"מחר באחת, אחרי הלימודים,פה באזור האימונים,או קיי?", עניתי:"אני לא יכול...אולי בשלוש?", הקגומה:"למה מה יש לך מחר באחת?", אני:" את ילדה מעוד סקרנית..זה לא עניינך, אבל את יודעת מה?אם אני מפסיד אני יספר לך למה באתי ולמה אני לא יכול, אבל אם את תפסידי תגלי למה את באת לפה ותספרי לי ומי הבן אדם שאמרת שהוא מת, מתאים?", הקגומה:"מתאים" ולחצנו ידיים כסימן הסכמה.

בפרק הבא:"המנצח הוא..."

עריכה: פרק הבא יצא ביום ראשון. אני עדיין עובדת על הפרק השלישי, ומחר אני לא בבית.
YipiBell
שוב הראיון משגעה והכתיבה מאנינת אבל את באמת צריחה לעבוד קצת על התאורים שלך ואל איקביות
כלומר הסיפור מרגיש כאילו רגה אחד הוא טס וברגה השני אין תנועה וזה יוצר אולי סקרנות אבל גם מקלכל חלק מהאבירה

לסיום אני מת לפרק הבה ומקבה שיגיעה ליפני שאחזור לפנימיה.
SkyWolf
נורא יפה היה כזה אם אני לא טועה היה משהוא דומה בשם "נארוטו מלחמת האלמנטים"את כאילו ממשיכה את הכתיבה
One Ok Rock
כמו שהבטחיתי היום יוצא חם מהתור הפרק השלישי..היה למה לחכות...פרק הזה היה יותר ארוך\מורכב בתוכן ולכן אני מוציא את הפרק הבא ביום שלישי ולא מחר.
פרק שלישי:המנצח הוא....

בפרק הקודם: אחרי מה שראיתי לא יכולתי לישון בלילה. הלכתי בלי לשים לב ולא רציתי לשים לב לאזור האימונים,שם פגשתי אותה.
ביום למוחורת היה קשה לי להתרכז בשיעור. אחרי כל מה שעבר עליי? הצצתי למקום שהקגומה יושבת, היא שמה לב אליי וחייכה, אני לא יודע למה אבל גם אני חייכתי... באחת ודקה אבא בא לאקדמיה כדי לקחת אותי ואת אסומי. אסומי קרא לי לבואו והצצתי פעם האחרונה על הקגומה לפני שנהיה יריבים שרוצים לגלות את הסודות אחד על השני. אסומי:"למה כשבאתי לקורא לך הצצתה על הילדה הזאת?", אני:"מה זה עניינך? אל תתערבי בעניינים שלא שלך.", אבא:"מספיק לריב! שכחתם לאן אנחנו הולכים?תתנהגו יפה ואל תריבו.". כשהגנו למקום שבוא הייתה הלוויה ראיתי ארון שחור שהרבה אנשים בכו והסתכלו בעצב. אמרתי בלב:"אמא..הלווי שלא היית עוזבת אותנו"..אסומי התחילה לבכות ואני רק עמדתי ושתקתי, "היי..למה אתה פה? אתה מכיר את האישה שמתה?", כששמעתי את המילה מתה התעצבנתי,הסתובבתי,וכשראיתי מי אמר את זה הייתי בהלם ובקושי הצלחתי לדבר:"ה..הקגומה מ..מ.מה את עושה פה?", הקגומה החזיקה ביד של מישהו שכנראה אביה. הזר שהקגומה החזיקה את ידו:" הקגומה איפה הנימוסים שלך??!! אני מצטער על איך שהיא מתנהגת, זה פשוט שמאז שאמא שלה..", אבא:" זה בסדר, אין צורך להתנצל ". אחרי שהלוויה נגמרה, שמעתי עוד פעם את הקול המוכר מאחורי גבי:"עדיין לא ענית לי , אתה מכיר את האישה שמתה?" עוד פעם התחלתי לצרום ואמרתי:" תגלי כשנלחם", הקגומה:" עכשיו שתיים וחצי כדי שנלך למקום שקבענו", עניתי:"אין בעיה, אני הולך לשאול את אחותי אם היא יכולה להיות השופטת, או קיי? למרות ש.."(הקגומה מתפרצת):" מה הילדה שהייתה לידך היא אחותך?", אני:"בואי נלך לפני תשאלי עוד שאלות", הקגומה:" תקשיב, אני לא רוצה שהילדה שבאה איתך תהיה שופטת." אני:"למה?" היא עשתה משהו?" ,הקגומה:" זה משהו אישי." ,אני:" טוב בואי נלך. בסוף לא היה לנו זמן להילחם ולא בוער שופט עכשיו.". הגענו לשטח שקבענו. סיכמנו על החוקים:1. כמו שקבענו המנצח ישמע מהפסיד את הסיפור. 2. הראשון שעדיין עומד על הרגליים מנצח.3. מותר נשקים.4. אסור להרג. אחרי זה הקגומה אמרה:"מתחילים!". אני התחלתי לרוץ ראשון ושלפתי קוני, הקגומה עשתה סימני ידיים, אמרתי בלב:"איך היא יודעת את..?" הקגומה:" Kage Bunshin no Jutsu !" עשרה הקגומה היו סביבי, גם אני עשיתי סימני ידיים ואמרתי:" Kage Bunshin no Jutsu" ועשיתי כפילים,הכפילים של הקגומה זרקו קוני על הכפילים שלי וכולם נעלמו..הכפילי הקגומה נעלמו גם, הקגומה:"אתה מהיר" והתחילה לרוץ לכיוון עץ שאיתי מאיחורו, אני בלב:" היא טובה", הקגומה זרקה קוני אבל הוא לא היה רגיל, אני בלב:" קוני מתפוצץ..שיט", הקגומה:" לא שמתי לב שאתה כפיל צל. אתה טוב" קול התפוצצות,זרקתי שוריקן על הקגומה, היא קפצה והתחמקה, הקגומה:"אני נכנעת",יצאתי מהמחבו שלי ואמרתי:"מה?! למה?", הקגומה:" אתה יותר חזק מימני והסקרנות הורגת אותי",אני:" אנחנו שווים זה לא היה פייר אם את נכנעת", הקגומה:" אז אולי גם אתה תיכנע? זה גם לא היה פייר רק אם צד אחד ישמע והצד השני ידבר וישאיר סקרני.",אני:" נכנע..". הקגומה חייכה ואמרה:" ידידים?" והושיטה לי את היד כסימן הסכמה, אני:"ידידים". ולחצתי לה את היד. הקגומה:" המנצח הוא: אף אחד, והמפסיד הוא: שנינו". בפעם הראשונה בחיי היה לי עם מי לדבר, הייתי מאושר ושכחתי מכול מה שקרה.

בפרק הבא:" הקגומה היא..."
עריכה:
ציטוט
נורא יפה היה כזה אם אני לא טועה היה משהוא דומה בשם "נארוטו מלחמת האלמנטים"את כאילו ממשיכה את הכתיבה

תודה רבה ..סיפור זה לא קשור בשום דבר לסיפורים שפורסמו בפורום זה..
SkyWolf
איזה מתח ושניי הסיפורים עוסקים בסדרה נארוטו(כדאי לך לשים לב לשגיאות כתיב)
Elysium
קראתי סיפורים שונים המבוססים על אנימות והתאכזבתי , לצערי גם מהסיפור שלך.
את מנסה להפוך את זה כמשהו עם סוף מותח עם סימן שאלה של סקרנות כלפי הפרק הבא , אבל משהו לא נתן לי את התחושה לכך.
לדעתי שרשרת האירועים לא הייתה מושקעת- לדעתי המפגש עם הקגומה היה טיפשי , שניהם נפגשו באותו מקום , היא שאלה בסך הכל שאלה תמימה ופתאום משום מקום היא מזמינה אותו לקרב? זה טיפשי להכריז על קרב רק כדי לדעת מה עשה הבן-אדם המסויים באותו מקום , האם היא מזמינה כל אחד בכיתה שלה לקרב גם כן?הרי גם הם באותו מקום.
וגם אם כבר היא מזמינה אותו לקרב אז שיעשו את זה כבר על המקום-למה לחכות עד מחר ? וגם לא נאמר על האינטרסים שלו , למה שיהיה לו אכפת מהסיבה שהיא נמצאת שם?
האקספוזיציה הייתה קצרה מדי וכמעט לא נתנה שום מידע , הדגשת שורה או שתיים למוות אימו , הרגשתי כאילו זה קורה לו כל יום אז הוא כבר מתורגל לזה.
אין כמעט תיאור חיצוני של הדמויות ואם כבר בנושא הזה איך בכלל נראות אחותו והקגומה ,הקגומה נראת כמו רין-ואיך היא נראית?אולי רין היא בכלל גבר שעבר שינוי מין לא מוצלח.
כרגע אני מדמיין את אחותו "מלאה" עם ידיים שעירות ושיניים שחורות מה שלא מתנה זווית טובה כלפי הסיפור.
ישנם שגיאות כתיב ומשפטים חסרי הגיון לדוגמה-"כשהגנו למקום שבוא הייתה הלוויה ראיתי ארון שחור שהרבה אנשים בכו והסתכלו בעצב"
השפה הייתה נמוכה ותיאור האירועים היה מרדים .
אחד מהתגובות הציע להוסיף את נארוטו וכדומה-להמלצתי אל תעשי זאת , אם תוסיפי את נארוטו וכל הדמויות זה לא יהיה יותר שונה מעוד סתם סיפור של מעריץ מכור של נארוטו ,מספיק שלקחת את עולמו של נארוטו כבסיס לסיפורך אלא גם לקחת את רעיון אוואטר וחושד שהשם הקגמה נעתק מאינואישה -קאגומה , אם לא משם אז בטוח מאנימה אחרת.
להמלצתי תתפטרי כמה שיותר מרעיון של מיזוג דמויות ועלילה מאנימה לסיפורך , היוצרים של נארוטו יצרו עלילה מצויינת ואני לא מאמין שאת תעשי עלילה יותר טובה משלהם על אותו סיפור אז פשוט תעשי סיפור ועלילה ועל דמויות חדשות שלא יהיה יותר מדי השוואה בין הסדרה לסיפור.

מקווה שלא תראי את התגובה שלי כתגובה חבלנית נגד סיפורך אלא ההפך תביני את מה שכתבתי כהצעה לשיפור .
מקווה שנוכל כבר בפרק הבא לראות שינוי בסיפורך.
One Ok Rock
ציטוט(Vincentius @ 04.01.2009, 19:04) *
קראתי סיפורים שונים המבוססים על אנימות והתאכזבתי , לצערי גם מהסיפור שלך.
את מנסה להפוך את זה כמשהו עם סוף מותח עם סימן שאלה של סקרנות כלפי הפרק הבא , אבל משהו לא נתן לי את התחושה לכך.
לדעתי שרשרת האירועים לא הייתה מושקעת- לדעתי המפגש עם הקגומה היה טיפשי , שניהם נפגשו באותו מקום , היא שאלה בסך הכל שאלה תמימה ופתאום משום מקום היא מזמינה אותו לקרב? זה טיפשי להכריז על קרב רק כדי לדעת מה עשה הבן-אדם המסויים באותו מקום , האם היא מזמינה כל אחד בכיתה שלה לקרב גם כן?הרי גם הם באותו מקום.
וגם אם כבר היא מזמינה אותו לקרב אז שיעשו את זה כבר על המקום-למה לחכות עד מחר ? וגם לא נאמר על האינטרסים שלו , למה שיהיה לו אכפת מהסיבה שהיא נמצאת שם?
האקספוזיציה הייתה קצרה מדי וכמעט לא נתנה שום מידע , הדגשת שורה או שתיים למוות אימו , הרגשתי כאילו זה קורה לו כל יום אז הוא כבר מתורגל לזה.
אין כמעט תיאור חיצוני של הדמויות ואם כבר בנושא הזה איך בכלל נראות אחותו והקגומה ,הקגומה נראת כמו רין-ואיך היא נראית?אולי רין היא בכלל גבר שעבר שינוי מין לא מוצלח.
כרגע אני מדמיין את אחותו "מלאה" עם ידיים שעירות ושיניים שחורות מה שלא מתנה זווית טובה כלפי הסיפור.
ישנם שגיאות כתיב ומשפטים חסרי הגיון לדוגמה-"כשהגנו למקום שבוא הייתה הלוויה ראיתי ארון שחור שהרבה אנשים בכו והסתכלו בעצב"
השפה הייתה נמוכה ותיאור האירועים היה מרדים .
אחד מהתגובות הציע להוסיף את נארוטו וכדומה-להמלצתי אל תעשי זאת , אם תוסיפי את נארוטו וכל הדמויות זה לא יהיה יותר שונה מעוד סתם סיפור של מעריץ מכור של נארוטו ,מספיק שלקחת את עולמו של נארוטו כבסיס לסיפורך אלא גם לקחת את רעיון אוואטר וחושד שהשם הקגמה נעתק מאינואישה -קאגומה , אם לא משם אז בטוח מאנימה אחרת.
להמלצתי תתפטרי כמה שיותר מרעיון של מיזוג דמויות ועלילה מאנימה לסיפורך , היוצרים של נארוטו יצרו עלילה מצויינת ואני לא מאמין שאת תעשי עלילה יותר טובה משלהם על אותו סיפור אז פשוט תעשי סיפור ועלילה ועל דמויות חדשות שלא יהיה יותר מדי השוואה בין הסדרה לסיפור.

מקווה שלא תראי את התגובה שלי כתגובה חבלנית נגד סיפורך אלא ההפך תביני את מה שכתבתי כהצעה לשיפור .
מקווה שנוכל כבר בפרק הבא לראות שינוי בסיפורך.

האמת?אני רואה את דגובתך כדגובה בונה ותודה ...ועכשיו אני בכוונה לא פירטתי הרבה בשביל המשך העלילה..שוב תודה רבה ואני נותנת לאנשים אחרים לקרוא את הפרקים לפני שאני מוציאה אותם.. בפרק הבא היה שיפור..אני עדיין עובדת עליו ובזכות הערה שלך אני ישתפר =)...
Joke
לפני שאני מתחיל אני חייב להגיד,שהכוונה שלך הייתה טובה.
ניסית לעשות סיפור יפה,אך אני,שקראתי את כל הפרקים ב3 הדקות האחרונות,שמתי לב שאתה לא לוקח את ההערות לתשומת לבך.

אז הנה ההערות שלי,מקווה שתיקח אותם לתשומת לבך:
I.דבר ראשון,והכי חשוב:פסיקים,נקודות,שורות,רווחים או סתם סימני ניקוד.
אתה לא מנקת טוב(תקראי מדריכים של ניקוד),ולא עושה שורות.
לרוב אני רואה אנשים שעושים שורות במקומות לא נכונים,אבל אתה בכלל לא עושה שורות וממש,אבל ממש קשה לקרוא ככה.
דוגמא:
ציטוט שלך:
ציטוט
אמרתי בלב:"אמא..הלווי שלא היית עוזבת אותנו"..אסומי התחילה לבכות ואני רק עמדתי ושתקתי, "היי..למה אתה פה? אתה מכיר את האישה שמתה?", כששמעתי את המילה מתה התעצבנתי,הסתובבתי,וכשראיתי מי אמר את זה הייתי בהלם ובקושי הצלחתי לדבר:"ה..הקגומה מ..מ.מה את עושה פה?", הקגומה החזיקה ביד של מישהו שכנראה אביה. הזר שהקגומה החזיקה את ידו:" הקגומה איפה הנימוסים שלך??!! אני מצטער על איך שהיא מתנהגת, זה פשוט שמאז שאמא שלה..", אבא:" זה בסדר, אין צורך להתנצל ". אחרי שהלוויה נגמרה, שמעתי עוד פעם את הקול המוכר מאחורי גבי:"עדיין לא ענית לי , אתה מכיר את האישה שמתה?"

והנה הפיסוק שלי והרווחים שלי:
ציטוט
אמרתי בלב:"אמא..הלווי שלא היית עוזבת אותנו..."
אסומי התחילה לבכות ואני רק עמדתי ושתקתי.
"היי...למה אתה פה? אתה מכיר את האישה שמתה?"
ששמעתי את המילה מתה התעצבנתי,הסתובבתי,וכשראיתי מי אמר את זה הייתי בהלם ובקושי הצלחתי לדבר:"ה..הקגומה מ..מ.מה את עושה פה?".הקגומה החזיקה ביד של מישהו שכנראה אביה.
הזר שהקגומה החזיקה את ידו:" הקגומה איפה הנימוסים שלך??!! אני מצטער על איך שהיא מתנהגת, זה פשוט שמאז שאמא שלה..",
אבא:" זה בסדר, אין צורך להתנצל ".
אחרי שהלוויה נגמרה, שמעתי עוד פעם את הקול המוכר מאחורי גבי:"עדיין לא ענית לי , אתה מכיר את האישה שמתה?"

אני לא מומחה,אבל אני חושב שזה הרבה יותר קריא עכשיו.
II.משלב לשוני נמוך ביותר.אתה כותב במשלב מאוד נמוך,אולי כמעט סלנג.סיפורים כותבים בד"כ בשפה גבוהה,חוץ מהמילים של כמה דמויות יוצאות דופן.
תנסה לשלב מילים במשלב גבוה יותר.לדוג':חושך-עלטה,שקט-דממה/הס.
אין לי כל כך הרבה דוגמאות ממך ואין לי כוח לחפש.אבל תנסה להשתמש כמה שיותר בשפה גבוהה.
III.זרימה של פרקים,פירוט והארכה.
משום מה לפרקים שלך יש שני 'מצבי צבירה'(נקרא לזה כך):או שהם לא זורמים,או שהם זורמים מהר ומאבדים את הקורא.
לדוג':כל פרק אתה מפרט מה קרה,ואין צורך ממש.מי שרוצה-שיקרא את הסיפור במלואו.
אתה גם לא מפרט ממש.הנה דוגמא:
ציטוט
חוץ מי זה אבא אימן אותי

תפרט!תאריך!הפרק שלך לא אמור להיות שתי שורות וחצי.הוא צריך להיות ארוך,לרתק את הקורא לכיסאו,ולפתח מתח לפרק הבא.
גם אם לא תפרט עכשיו איך אביו אימן אותו,תפרט אח"כ.אולי בתור חלום עקב התרגשות לקראת הקרב או קצת לפני הקרב.תיאור של פחות משלוש שורות.
הנה דוגמא מהסיפור:
ציטוט
:"מתחילים!". אני התחלתי לרוץ ראשון ושלפתי קוני, הקגומה עשתה סימני ידיים, אמרתי בלב:"איך היא יודעת את..?" הקגומה:" Kage Bunshin no Jutsu !" עשרה הקגומה היו סביבי, גם אני עשיתי סימני ידיים ואמרתי:" Kage Bunshin no Jutsu" ועשיתי כפילים,הכפילים של הקגומה זרקו קוני על הכפילים שלי וכולם נעלמו..הכפילי הקגומה נעלמו גם, הקגומה:"אתה מהיר" והתחילה לרוץ לכיוון עץ שאיתי מאיחורו, אני בלב:" היא טובה", הקגומה זרקה קוני אבל הוא לא היה רגיל, אני בלב:" קוני מתפוצץ..שיט", הקגומה:" לא שמתי לב שאתה כפיל צל. אתה טוב" קול התפוצצות,זרקתי שוריקן על הקגומה, היא קפצה והתחמקה, הקגומה:"אני נכנעת",

והנה השיפורים שלי:
ציטוט
:"מתחילים!".
רצתי במהירות לשמאלה,הכנסתי את ידי בזריזות מדהימה לתיק הקונאים שלי,והוצאתי משם אחד.החזקתי אותו בידי,מרגיש את האנדרנלין בדמי.
הקגומה הלכה שני צעדים אחורה,לקחה את אצבעותיה ואמתיה אשר בשני ידיה,והצמידה אותם יחד.לאחר מכן,היא הצליבה אותם בהפגנתיות.
'היא מכירה את הג'וטסו הזה?!אני לא מאמין!' מחשבה זו עברה במוחי,בעת שעשיתי את אותן התנועות בדיוק.
כ4 הקגומהיות עמדו מולי ומול 3 הכפילים שלי.
כל 4 ההקגומהיות לקחו במהירות מדהימה קונאי מכיסיהם,וזרקו אותם לכיווננו.
הלהבים החדים עפו לכיוון כפילי,כשהחלטתי במוחי להסתתר.2 כפילים של התפוצצו במסך עשן,כאשר הלהבים פגעו בהם בדיוק בליבם.
הכפיל השלישי שלי רץ בבהלה לצד,ואני,שהסתתרתי מאחורי עץ אלון בלע גזע קשה,אשר האמנתי שענפיו הגדולים יסתירו אותי,הרגשתי איך ליבי דופק.לא האמנתי שהיא יכולה להלחם כך!
הכפילים של הקגומה נעלמו מאחורי מסך עשן לבן וסמיך והקגומה הסתכלה סביבה בחיפושים אחרי וקראה:"אתה מהיר!".לפתע,היא התחילה לרוץ לכיוון העץ שמאחוריו הסתתרתי.
היא הכניסה את ידה לכיס,ומשם הוציאה קונאי המחובר לפתק קטן בצבע צהוב,עם מסגרת אדומה וכתב שחור.
'אוי שיט,קואני מתפוצץ!!!' חשבתי לעצמי בבהלה.הקגומה זרקה את להב הנינג'ה שלה לכיוון העץ,ולפתע הבריק במוחי רעיון.ביצעתי כמה סימני ידים מהירים,והכפיל שלי היה במקומי.הסתתרתי מאחורי שיח ארוך,מחכה לשעת כושר לתקוף אותה.
"לא שמתי לב שהתחלפת עם כפיל צל,אתה טוב" אמרה הקגומה בהנאה גלויה,ולאחר כמה רגעים,פיצוץ גדול נשמע.העץ בעל הגזע הקשה הפך לעשן שחור,ואפרו נפל על האדמה ברכות.
'עכשיו!' החלטתי בליבי,נעמדתי בזריזות וזרקתי עליה כוכב קטן.היא קפצה אחורה והתחמקה,וכוכב הנינג'ה פילח את האדמה ונשאר עומד לפני רגליה של קגומה.
"אני נכנעת!" קראה קגומה,והרימה את ידה השמאלית לאוויר.בזווית פניה ניתן היה לראות שהיא מחייכת.

ראית איך ניתן להפוך 3 שורות תמימות לקרב מותח שכיף לקרוא?
IV.שגיאות כתיב.
יש לך המון שגיאות כתיב.אתה חייב להתחיל לקרוא ספרים ולהעשיר את אוצר המילים שלך.זה יעזור גם לסעיף II שלי,המשלב הלשוני הנמוך שלך.
לדוג':חוץ מי זה-חוץ מזה,להתחבא,מאחוריו וכו'.
V.יצירת מתח.
אתה ממש,אבל ממש,לא יודע ליצור מתח.אם היית ממשיך את הפרק השני עד הקטע שבו הקגומה זורקת את הקונאי המתפוצץ,והגיבור לא יודע מה לעשות,זה היה יוצר מתח.
יכולת לכתוב שהוא מסתכל לצדדים בחרדה,מרגיש את הזמן זז לאיטו וכו'.
VI.גוף ראשון.
אני אישית,שונא ולקרוא סיפורים בגוף ראשון.זה נותן לך הרגשה שהיחידי שבאמת חשוב בעולם הזה זה הגיבור.
את צריכה יותר לתאר את הגיבור,את פעולותיו ומחשבותיו.יותר מאשר אם את כותבת את הסיפור מגוף שלישי(בתור קריין כזה).כך את מתייחסת לכל האנשים כמעט שווה בשווה,אלא שלגיבור יש יותר יחס.


אז זהו,זה הטעויות העיקריות שאני מצאתי כאן.
ובדוגמאות שאני נתנתי לך,ובמיוחד בקרב,אל תשכח שאני רק מתחיל ושיש אנשים שיודעים לכתוב הרבה יותר טוב.
מקווה שתשתפר ובהצלחה!

עריכה:אם קראי/תקרא את המדריך תשים/י לב שחלק רשום לזכר,וחלק לנקבה.אני פשוט לא יודע האם את/ה בן/בת,אז יצא לי(בטעות) שחלק מההצעות לזכר,וחלק לנקבה...
עמכן/ם הסליחה.!.
One Ok Rock
ציטוט(BleachMaster @ 04.01.2009, 20:06) *
לפני שאני מתחיל אני חייב להגיד,שהכוונה שלך הייתה טובה.
ניסית לעשות סיפור יפה,אך אני,שקראתי את כל הפרקים ב3 הדקות האחרונות,שמתי לב שאתה לא לוקח את ההערות לתשומת לבך.

אז הנה ההערות שלי,מקווה שתיקח אותם לתשומת לבך:
I.דבר ראשון,והכי חשוב:פסיקים,נקודות,שורות,רווחים או סתם סימני ניקוד.
אתה לא מנקת טוב(תקראי מדריכים של ניקוד),ולא עושה שורות.
לרוב אני רואה אנשים שעושים שורות במקומות לא נכונים,אבל אתה בכלל לא עושה שורות וממש,אבל ממש קשה לקרוא ככה.
דוגמא:
ציטוט שלך:
ציטוט
אמרתי בלב:"אמא..הלווי שלא היית עוזבת אותנו"..אסומי התחילה לבכות ואני רק עמדתי ושתקתי, "היי..למה אתה פה? אתה מכיר את האישה שמתה?", כששמעתי את המילה מתה התעצבנתי,הסתובבתי,וכשראיתי מי אמר את זה הייתי בהלם ובקושי הצלחתי לדבר:"ה..הקגומה מ..מ.מה את עושה פה?", הקגומה החזיקה ביד של מישהו שכנראה אביה. הזר שהקגומה החזיקה את ידו:" הקגומה איפה הנימוסים שלך??!! אני מצטער על איך שהיא מתנהגת, זה פשוט שמאז שאמא שלה..", אבא:" זה בסדר, אין צורך להתנצל ". אחרי שהלוויה נגמרה, שמעתי עוד פעם את הקול המוכר מאחורי גבי:"עדיין לא ענית לי , אתה מכיר את האישה שמתה?"

והנה הפיסוק שלי והרווחים שלי:
ציטוט
אמרתי בלב:"אמא..הלווי שלא היית עוזבת אותנו..."
אסומי התחילה לבכות ואני רק עמדתי ושתקתי.
"היי...למה אתה פה? אתה מכיר את האישה שמתה?"
ששמעתי את המילה מתה התעצבנתי,הסתובבתי,וכשראיתי מי אמר את זה הייתי בהלם ובקושי הצלחתי לדבר:"ה..הקגומה מ..מ.מה את עושה פה?".הקגומה החזיקה ביד של מישהו שכנראה אביה.
הזר שהקגומה החזיקה את ידו:" הקגומה איפה הנימוסים שלך??!! אני מצטער על איך שהיא מתנהגת, זה פשוט שמאז שאמא שלה..",
אבא:" זה בסדר, אין צורך להתנצל ".
אחרי שהלוויה נגמרה, שמעתי עוד פעם את הקול המוכר מאחורי גבי:"עדיין לא ענית לי , אתה מכיר את האישה שמתה?"

אני לא מומחה,אבל אני חושב שזה הרבה יותר קריא עכשיו.
II.משלב לשוני נמוך ביותר.אתה כותב במשלב מאוד נמוך,אולי כמעט סלנג.סיפורים כותבים בד"כ בשפה גבוהה,חוץ מהמילים של כמה דמויות יוצאות דופן.
תנסה לשלב מילים במשלב גבוה יותר.לדוג':חושך-עלטה,שקט-דממה/הס.
אין לי כל כך הרבה דוגמאות ממך ואין לי כוח לחפש.אבל תנסה להשתמש כמה שיותר בשפה גבוהה.
III.זרימה של פרקים,פירוט והארכה.
משום מה לפרקים שלך יש שני 'מצבי צבירה'(נקרא לזה כך):או שהם לא זורמים,או שהם זורמים מהר ומאבדים את הקורא.
לדוג':כל פרק אתה מפרט מה קרה,ואין צורך ממש.מי שרוצה-שיקרא את הסיפור במלואו.
אתה גם לא מפרט ממש.הנה דוגמא:
ציטוט
חוץ מי זה אבא אימן אותי

תפרט!תאריך!הפרק שלך לא אמור להיות שתי שורות וחצי.הוא צריך להיות ארוך,לרתק את הקורא לכיסאו,ולפתח מתח לפרק הבא.
גם אם לא תפרט עכשיו איך אביו אימן אותו,תפרט אח"כ.אולי בתור חלום עקב התרגשות לקראת הקרב או קצת לפני הקרב.תיאור של פחות משלוש שורות.
הנה דוגמא מהסיפור:
ציטוט
:"מתחילים!". אני התחלתי לרוץ ראשון ושלפתי קוני, הקגומה עשתה סימני ידיים, אמרתי בלב:"איך היא יודעת את..?" הקגומה:" Kage Bunshin no Jutsu !" עשרה הקגומה היו סביבי, גם אני עשיתי סימני ידיים ואמרתי:" Kage Bunshin no Jutsu" ועשיתי כפילים,הכפילים של הקגומה זרקו קוני על הכפילים שלי וכולם נעלמו..הכפילי הקגומה נעלמו גם, הקגומה:"אתה מהיר" והתחילה לרוץ לכיוון עץ שאיתי מאיחורו, אני בלב:" היא טובה", הקגומה זרקה קוני אבל הוא לא היה רגיל, אני בלב:" קוני מתפוצץ..שיט", הקגומה:" לא שמתי לב שאתה כפיל צל. אתה טוב" קול התפוצצות,זרקתי שוריקן על הקגומה, היא קפצה והתחמקה, הקגומה:"אני נכנעת",

והנה השיפורים שלי:
ציטוט
:"מתחילים!".
רצתי במהירות לשמאלה,הכנסתי את ידי בזריזות מדהימה לתיק הקונאים שלי,והוצאתי משם אחד.החזקתי אותו בידי,מרגיש את האנדרנלין בדמי.
הקגומה הלכה שני צעדים אחורה,לקחה את אצבעותיה ואמתיה אשר בשני ידיה,והצמידה אותם יחד.לאחר מכן,היא הצליבה אותם בהפגנתיות.
'היא מכירה את הג'וטסו הזה?!אני לא מאמין!' מחשבה זו עברה במוחי,בעת שעשיתי את אותן התנועות בדיוק.
כ4 הקגומהיות עמדו מולי ומול 3 הכפילים שלי.
כל 4 ההקגומהיות לקחו במהירות מדהימה קונאי מכיסיהם,וזרקו אותם לכיווננו.
הלהבים החדים עפו לכיוון כפילי,כשהחלטתי במוחי להסתתר.2 כפילים של התפוצצו במסך עשן,כאשר הלהבים פגעו בהם בדיוק בליבם.
הכפיל השלישי שלי רץ בבהלה לצד,ואני,שהסתתרתי מאחורי עץ אלון בלע גזע קשה,אשר האמנתי שענפיו הגדולים יסתירו אותי,הרגשתי איך ליבי דופק.לא האמנתי שהיא יכולה להלחם כך!
הכפילים של הקגומה נעלמו מאחורי מסך עשן לבן וסמיך והקגומה הסתכלה סביבה בחיפושים אחרי וקראה:"אתה מהיר!".לפתע,היא התחילה לרוץ לכיוון העץ שמאחוריו הסתתרתי.
היא הכניסה את ידה לכיס,ומשם הוציאה קונאי המחובר לפתק קטן בצבע צהוב,עם מסגרת אדומה וכתב שחור.
'אוי שיט,קואני מתפוצץ!!!' חשבתי לעצמי בבהלה.הקגומה זרקה את להב הנינג'ה שלה לכיוון העץ,ולפתע הבריק במוחי רעיון.ביצעתי כמה סימני ידים מהירים,והכפיל שלי היה במקומי.הסתתרתי מאחורי שיח ארוך,מחכה לשעת כושר לתקוף אותה.
"לא שמתי לב שהתחלפת עם כפיל צל,אתה טוב" אמרה הקגומה בהנאה גלויה,ולאחר כמה רגעים,פיצוץ גדול נשמע.העץ בעל הגזע הקשה הפך לעשן שחור,ואפרו נפל על האדמה ברכות.
'עכשיו!' החלטתי בליבי,נעמדתי בזריזות וזרקתי עליה כוכב קטן.היא קפצה אחורה והתחמקה,וכוכב הנינג'ה פילח את האדמה ונשאר עומד לפני רגליה של קגומה.
"אני נכנעת!" קראה קגומה,והרימה את ידה השמאלית לאוויר.בזווית פניה ניתן היה לראות שהיא מחייכת.

ראית איך ניתן להפוך 3 שורות תמימות לקרב מותח שכיף לקרוא?
IV.שגיאות כתיב.
יש לך המון שגיאות כתיב.אתה חייב להתחיל לקרוא ספרים ולהעשיר את אוצר המילים שלך.זה יעזור גם לסעיף II שלי,המשלב הלשוני הנמוך שלך.
לדוג':חוץ מי זה-חוץ מזה,להתחבא,מאחוריו וכו'.
V.יצירת מתח.
אתה ממש,אבל ממש,לא יודע ליצור מתח.אם היית ממשיך את הפרק השני עד הקטע שבו הקגומה זורקת את הקונאי המתפוצץ,והגיבור לא יודע מה לעשות,זה היה יוצר מתח.
יכולת לכתוב שהוא מסתכל לצדדים בחרדה,מרגיש את הזמן זז לאיטו וכו'.
VI.גוף ראשון.
אני אישית,שונא ולקרוא סיפורים בגוף ראשון.זה נותן לך הרגשה שהיחידי שבאמת חשוב בעולם הזה זה הגיבור.
את צריכה יותר לתאר את הגיבור,את פעולותיו ומחשבותיו.יותר מאשר אם את כותבת את הסיפור מגוף שלישי(בתור קריין כזה).כך את מתייחסת לכל האנשים כמעט שווה בשווה,אלא שלגיבור יש יותר יחס.


אז זהו,זה הטעויות העיקריות שאני מצאתי כאן.
ובדוגמאות שאני נתנתי לך,ובמיוחד בקרב,אל תשכח שאני רק מתחיל ושיש אנשים שיודעים לכתוב הרבה יותר טוב.
מקווה שתשתפר ובהצלחה!

עריכה:אם קראי/תקרא את המדריך תשים/י לב שחלק רשום לזכר,וחלק לנקבה.אני פשוט לא יודע האם את/ה בן/בת,אז יצא לי(בטעות) שחלק מההצעות לזכר,וחלק לנקבה...
עמכן/ם הסליחה.!.

כמה דברים:
1.אני בת.
2. בכוונה כתבתי ברמה נמוכה בגלל שילדים בני חמש מספרים את הסיפור, כשהם יגדלו תשים לב שגם רמת הכתיבה.
3. את הערות שהעירו פה כן לקחתי לצומת לבי, פשוט בשלב זה של הסיפור אני לא רוצה להכניס.
4. טאנקאה\הדמות הראשית מספרת את הסיפור לא אני, בגלל זה אני לא כותבת בגוף שלישי אלה גוף ראשון בעבר.
5. אני יודעת שהזמן עובר לאט בסיפור ולכן אמרתי שאשתפר.
6. רוצה את הרשימת הספרים שקראתי? הינה:ליאת רוטנר:קיץ אחד ביחד,לנצח בגדול,תנו לגדול בשקט, מעורב ירושלימי, הרמת מסך. כל ספריה של קיי ג'יי רולנג(סופרת הארי פוטר).גלילה רון פדר עמית: להיות הכי מקובל, להיות הכי מקובלת, להיות אני, להיות שונה, להיות יצאת דופן, להיות מעשן ושאר הספרים שהסופרת כתבה. רוב ספרי דיסני כשהאיתי קטנה. עוד?
7. אני יודעת שלא פירטתי הרבה אבל עכשיו אני לא יכולה לשנות נכון? הפרק הבאים יהו יותר מורכבים.
8. אם יש עוד משהו אז לפרטי.
9. תודה על הערות.

GW: למען האמת, זה לא הרבה כל כך...
ובבקשה, את לא חייבת לצטט כל פעם שאת רוצה להגיב ^^
golanR
אחלה סיפור.
אני ממש במתח אני צת לפרק הבא.
ד"א תעבדי על איות.
One Ok Rock
נראה לי שיצא בסדר(לא הראתי לבן אדם שאני מראה בגלל שלא היה לו כוח נכון golanR?)..לא משנה עשיתי לפי כמה הערות פה..מקווה שיצא טוב.

פרק רביעי: הקגומה היא...

בפרק הקודם: הלכתי להלוויה של אמא שלי,בלוויה פגשתי את הקגומה. בשלוש נלחמנו. התוצאה הייתה תיקו והחלטנו שכול אחד יספר את הסיפור שלו.
שאחרי שנלחמנו שאלתי:"אז לאיפה נלך כדי לדבר?", הקגומה:"למצבת הגיבורים, מאיפה שהכול התחיל".
כשהגענו למצבה הקגומה אמרה:" אני יתחיל לדבר.", אני:"לא אמרת שהסקרנות הורגת אותך?", הקגומה:"אני כן אבל אני רוצה להתחיל".
התיישבנו ליד שלושת העצים,
הקגומה התחילה לדבר:" הכול התחיל לפני שנה...הורי(לאם קראו רין, לאב לא מצאתי שם, מוזמנים להציע שמות בפרטי ) יצאו למשימה, אני חושבת שריגול..המשימה הייתה בן שלושה לארבע ימים.. אורך הזמן מתאים למשימת ריגול.. ואז באותו היום שהם חזרו מהמשימה ראיתי ארון שחור..הבנתי שמשהו קרה..משהו לא טוב..אני לא יודעת איך להסביר זאת...אבא לקח אותי לצד והסביר שבמהלך המשימה הם נפלו למערב...ואמא שלי חזרה בתוך ארון, בתוך ארון מתים...התחלתי לבכות..הדמעות זלגו בעניי בלי שרציתי...ליבו של אבי נשבר..הוא לעולם לא יצא יותר למשימות...יום אחד הוא פשוט קם והסתלק....לא סיפרו לי לאן הוא הלך..הביא אותי לדודי(אחיו של האנראי),הוא מתפל בי עד היום..אני לא יודעת לאן אבי הסתלק...אני רק יודעת שאין לי אמא...מאז אותו יום אני פשוט השתנתי.. אני כל הזמן שואלת שאלות. אולי בגלל שאני רוצה לדעת מה קרה. שאלתה למה אני לא רציתי שאחותך תהיה שופטת? בטח ראית שאחותך היא מלכת השכבה. אתם ממש לא דומים למרות שאתם תאומים..לה יש שער חום ועניים שחורות, היא ממש יפה,אין פלא שחצי מהשכבה מאוהבת בה.. הייתה תקופה שאחותך קרא לי מוזרה בגלל שאני לא רוצה קשרים עם אנשים ושואלת שאלות...אני לא רוצה להתחבר ולא רוצה לאבד..בחיים לא סיפרתי את מה שאני מרגישה לאף אחד...", הקגומה לא בכתה אבל ראיתי דמעות זולגות מהעניים שלה,
אני:" מצטער..לא ידעתי..רגע, את הבת של רין?",
הקגומה:" כן..אבל מאיפה אתה יודע?",
אני:" אמך הייתה עם אבי בקבוצה כשהם הפכו לגאנינים, אבי סיפר לי,וגם הראה לי תמונות של אמך..את מאוד דומה לה..גם לה היה שער חום, ועניים חומות. אני לא אספר לאף אחד על הסיפור שלך ועכשיו תורי לספר על שלי, לא? בנוגע לאחותי, היא ממש דומה לאמי ואני דומה לאבי רק שאני קיבלתי עניים ירוקות והיא שחורות."
וסיפרתי לה על איך שמעתי שאמי מתה ואיך לא רציתי אף פעם לתחבר עם אנשים בגלל שלדעתי זה טיפשי והם תמיד באו אלי, ושלא היה לי עם מי לדבר אף פעם ואפילו סיפרתי לה איך התחלתי לצרוב וראיתי את הפנים של אמי למרות שהיא מתה.
אני:"יש לנו הרבה במשותף לא? שתי האמהות שלנו מתו..לשנינו לא היה עם מי לדבר אף פעם..שנינו דומים להורים שלנו באופן מפחיד..אבל את לא חושבת שזה מוזר שראיתי את הפנים של אמי אחרי שהיא מתה?ועוד שאלה:למה הזמנת אותי להילחם איתך?",
הקגומה:"אני לא יודעת אם זה מוזר..למרות שיש בן אדם אחד בכפר הזה שיכול להיות בעולם המתים למשך זמן קצר אבל הוא מת לפני חמש שנים ועדין לא מצאו את הגלגול שלו. רציתי להילחם איתך לפי המבט שלך,כשאתה הסתכלת על מצבת הגיבורים היה לך אותו מבט עצוב כשאני מסתכלת על השם של אמי חרות במצבת הגיבורים..הייתה לי הרגשה שאנחנו דומים",
אני:"את באמת מיוחדת..מי בן אדם שיכול לעבור לעולם הרוחות לזמן קצר?",
הקגומה:" האוואטר".

בפרק הבא:" חצי שנה חלפה ואיתה ילד חדש מגיע לכיתה"..יש למה לצפות.=).
הפרק הבא יצא מחר..
SkyWolf
אהבתי יפה נורא את מתחילה ליישם את מה שהעירו לך
Van Gogh
ציטוט(dark blade @ 06.01.2009, 16:35) *
האבתי יפה נורא את מתחילה ליישם את מה שהעירו לך

אץה יכול לדבר?
אתה כותב האבתי >.>
יש לה שגיאה פעם ב... אני בטוח שאתה לא "חוטה כתיבה" XD
כמוהה
אני יכתוב הרבה זמן והיא רוצה לפרסם עוד פרק אז אני יערוך...
עריכה:
לא סיימתי את פרק 3 ו4 ohmy.gif
אבל..
ילדה בת 8 + נגד ילד בן 5 >.>
לא משנה כמה ילד בן 5 חכם הגוף שלו לא יכול להיות בנוי לדבר כזה O:
One Ok Rock
ציטוט(Jerry Yang @ 06.01.2009, 17:31) *
ציטוט(dark blade @ 06.01.2009, 16:35) *
האבתי יפה נורא את מתחילה ליישם את מה שהעירו לך

אץה יכול לדבר?
אתה כותב האבתי >.>
יש לה שגיאה פעם ב... אני בטוח שאתה לא "חוטה כתיבה" XD
כמוהה
אני יכתוב הרבה זמן והיא רוצה לפרסם עוד פרק אז אני יערוך...

הוצאתי כבר =) ואתה מעצבן!!! טוב יש לי קצת אבל..אבל ..אוחח..תערוך את ההודעה שלך...
Van Gogh
יש קצת באגים בסיפור שלך...
שסוטרים תעלילה...
רין היתה בת 12 או משהו כזה שראינו אותה בפעם האחרונה...
לפי מה שאומרים היא כנראה מתה באותה שנה ohmy.gif.
אני חושב שכדי לך להוסיף מילים אחרות מאשר אני: אקוגמה: סאנבי: וכו', את צריכה לומר עניתי במהרה, השבתי לה, היא ענתה וכאלה את יודעת על מה אני מדבר ם:.
עכשיו שוב פעם אני אומר ילדים בני 5 ו8 לא יודעים כאלה דברים ohmy.gif, נארוטו הוא קרא תמגילה האסורה לכן הוא יודע קאגה בושין ילד רגיל לא יכול לשלוט בדברים כאלה ohmy.gif, וגם ילד בן 5 בחיים לא יכול לקפוץ ולהלחם כמו שאת מתארת צריך להשאר גבול ההגיון אבל חפיף smile.gif...
אני ימשיך עוד אחר כך גם אני כותב עכשיו smile.gif; אבל מי אני ;; שיומר משהו אף אחד אל תקשיבי לי!
אני אמרתי דברים רעים רק רעים הטובים את מודעת להם אני מקווה שגם לרעים smile.gif,,,,,,,,,,,, ביי~!
One Ok Rock
ציטוט(Jerry Yang @ 06.01.2009, 18:55) *
יש קצת באגים בסיפור שלך...
שסוטרים תעלילה...
רין היתה בת 12 או משהו כזה שראינו אותה בפעם האחרונה...
לפי מה שאומרים היא כנראה מתה באותה שנה ohmy.gif.
אני חושב שכדי לך להוסיף מילים אחרות מאשר אני: אקוגמה: סאנבי: וכו', את צריכה לומר עניתי במהרה, השבתי לה, היא ענתה וכאלה את יודעת על מה אני מדבר ם:.
עכשיו שוב פעם אני אומר ילדים בני 5 ו8 לא יודעים כאלה דברים ohmy.gif, נארוטו הוא קרא תמגילה האסורה לכן הוא יודע קאגה בושין ילד רגיל לא יכול לשלוט בדברים כאלה ohmy.gif, וגם ילד בן 5 בחיים לא יכול לקפוץ ולהלחם כמו שאת מתארת צריך להשאר גבול ההגיון אבל חפיף smile.gif...
אני ימשיך עוד אחר כך גם אני כותב עכשיו smile.gif; אבל מי אני ;; שיומר משהו אף אחד אל תקשיבי לי!
אני אמרתי דברים רעים רק רעים הטובים את מודעת להם אני מקווה שגם לרעים smile.gif,,,,,,,,,,,, ביי~!

כמה דברים:
1.רין האיתה בת 13. לא מוזכר מתי היא מתה אם בכלל. יש רמזים במנגה שהיא מתה בגיל יותר מאוחר אבל בוא לא ניכנס לזה עכשיו.
2.אני יודעת על מה אתה המדבר ואמרתי שאני אשתפר(אנשים אתם רואים שאני כותבת שאשתפר..לא צריך להגיד מאה פעם, זה לא פשוט אז דיי!)
3.אמרתי שבהמשך העלילה יגלו איך הוא יודע בגיל כול כך צעיר וגם הקגומה, כנ"ל גם לאיך שהוא יכול להילחם ולקפוץ ושאר הדברים.
4. =)..
dregosad
ציטוט(אלון גם אני אוהבת אותך.. @ 06.01.2009, 21:36) *
ציטוט(Jerry Yang @ 06.01.2009, 18:55) *
יש קצת באגים בסיפור שלך...
שסוטרים תעלילה...
רין היתה בת 12 או משהו כזה שראינו אותה בפעם האחרונה...
לפי מה שאומרים היא כנראה מתה באותה שנה ohmy.gif.
אני חושב שכדי לך להוסיף מילים אחרות מאשר אני: אקוגמה: סאנבי: וכו', את צריכה לומר עניתי במהרה, השבתי לה, היא ענתה וכאלה את יודעת על מה אני מדבר ם:.
עכשיו שוב פעם אני אומר ילדים בני 5 ו8 לא יודעים כאלה דברים ohmy.gif, נארוטו הוא קרא תמגילה האסורה לכן הוא יודע קאגה בושין ילד רגיל לא יכול לשלוט בדברים כאלה ohmy.gif, וגם ילד בן 5 בחיים לא יכול לקפוץ ולהלחם כמו שאת מתארת צריך להשאר גבול ההגיון אבל חפיף smile.gif...
אני ימשיך עוד אחר כך גם אני כותב עכשיו smile.gif; אבל מי אני ;; שיומר משהו אף אחד אל תקשיבי לי!
אני אמרתי דברים רעים רק רעים הטובים את מודעת להם אני מקווה שגם לרעים smile.gif,,,,,,,,,,,, ביי~!

כמה דברים:
1.רין האיתה בת 13. לא מוזכר מתי היא מתה אם בכלל. יש רמזים במנגה שהיא מתה בגיל יותר מאוחר אבל בוא לא ניכנס לזה עכשיו.
2.אני יודעת על מה אתה המדבר ואמרתי שאני אשתפר(אנשים אתם רואים שאני כותבת שאשתפר..לא צריך להגיד מאה פעם, זה לא פשוט אז דיי!)
3.אמרתי שבהמשך העלילה יגלו איך הוא יודע בגיל כול כך צעיר וגם הקגומה, כנ"ל גם לאיך שהוא יכול להילחם ולקפוץ ושאר הדברים.
4. =)..

אממ..האמת שבעיקרון את לא ממש חייבת להשתמש בחוקי המנגה כמו:
רין מתה וכל אלה, את יכולה להגיד שנארוטו מת סאסקה חי קאקאשי הוא סטלן חלשלוש בדרגת גנין ואירוקה הוא ההוקאגה.
בעיקרון את יכולה כי את לא חייבת להצמד לחוקי המנגה.
2.קאקאשי סיים את האקדמיה בגיל 6 והפך לצ'ונין באותה שנה, והמציא את הראיקירי מעט שנים אחרי זה, אז אני מאמין שלבן שלו יהיה כישרון.
אה וכן, הסיפור עצמו מאוד נחמד, רק שתלמדי ליצור מתח, וזה שאת צועקת "אני אשתפר" לא עוזר לאחרים לכתוב דברים בונים.
One Ok Rock
ציטוט(dregosad @ 06.01.2009, 19:40) *
ציטוט(אלון גם אני אוהבת אותך.. @ 06.01.2009, 21:36) *
ציטוט(Jerry Yang @ 06.01.2009, 18:55) *
יש קצת באגים בסיפור שלך...
שסוטרים תעלילה...
רין היתה בת 12 או משהו כזה שראינו אותה בפעם האחרונה...
לפי מה שאומרים היא כנראה מתה באותה שנה ohmy.gif.
אני חושב שכדי לך להוסיף מילים אחרות מאשר אני: אקוגמה: סאנבי: וכו', את צריכה לומר עניתי במהרה, השבתי לה, היא ענתה וכאלה את יודעת על מה אני מדבר ם:.
עכשיו שוב פעם אני אומר ילדים בני 5 ו8 לא יודעים כאלה דברים ohmy.gif, נארוטו הוא קרא תמגילה האסורה לכן הוא יודע קאגה בושין ילד רגיל לא יכול לשלוט בדברים כאלה ohmy.gif, וגם ילד בן 5 בחיים לא יכול לקפוץ ולהלחם כמו שאת מתארת צריך להשאר גבול ההגיון אבל חפיף smile.gif...
אני ימשיך עוד אחר כך גם אני כותב עכשיו smile.gif; אבל מי אני ;; שיומר משהו אף אחד אל תקשיבי לי!
אני אמרתי דברים רעים רק רעים הטובים את מודעת להם אני מקווה שגם לרעים smile.gif,,,,,,,,,,,, ביי~!

כמה דברים:
1.רין האיתה בת 13. לא מוזכר מתי היא מתה אם בכלל. יש רמזים במנגה שהיא מתה בגיל יותר מאוחר אבל בוא לא ניכנס לזה עכשיו.
2.אני יודעת על מה אתה המדבר ואמרתי שאני אשתפר(אנשים אתם רואים שאני כותבת שאשתפר..לא צריך להגיד מאה פעם, זה לא פשוט אז דיי!)
3.אמרתי שבהמשך העלילה יגלו איך הוא יודע בגיל כול כך צעיר וגם הקגומה, כנ"ל גם לאיך שהוא יכול להילחם ולקפוץ ושאר הדברים.
4. =)..

אממ..האמת שבעיקרון את לא ממש חייבת להשתמש בחוקי המנגה כמו:
רין מתה וכל אלה, את יכולה להגיד שנארוטו מת סאסקה חי קאקאשי הוא סטלן חלשלוש בדרגת גנין ואירוקה הוא ההוקאגה.
בעיקרון את יכולה כי את לא חייבת להצמד לחוקי המנגה.
2.קאקאשי סיים את האקדמיה בגיל 6 והפך לצ'ונין באותה שנה, והמציא את הראיקירי מעט שנים אחרי זה, אז אני מאמין שלבן שלו יהיה כישרון.
אה וכן, הסיפור עצמו מאוד נחמד, רק שתלמדי ליצור מתח, וזה שאת צועקת "אני אשתפר" לא עוזר לאחרים לכתוב דברים בונים.

תודה דבר ראשון. דבר שני: אם תשים לב לכמה מהערות פה רובם חוזרות על רמת הכתיבה כל פעם מחדש..לא בתוך יום אחד רמת הכתיבה נהית גבוהה.צריך זמן וסבלנות ואני מנסה אבל זה לא אפשרי שכל פעם תהיה אותה הערה על רמת הכתיבה אז אנשים סבלנות, אני מנסה..
dregosad
ציטוט(אלון גם אני אוהבת אותך.. @ 06.01.2009, 21:50) *
ציטוט(dregosad @ 06.01.2009, 19:40) *
ציטוט(אלון גם אני אוהבת אותך.. @ 06.01.2009, 21:36) *
ציטוט(Jerry Yang @ 06.01.2009, 18:55) *
יש קצת באגים בסיפור שלך...
שסוטרים תעלילה...
רין היתה בת 12 או משהו כזה שראינו אותה בפעם האחרונה...
לפי מה שאומרים היא כנראה מתה באותה שנה ohmy.gif.
אני חושב שכדי לך להוסיף מילים אחרות מאשר אני: אקוגמה: סאנבי: וכו', את צריכה לומר עניתי במהרה, השבתי לה, היא ענתה וכאלה את יודעת על מה אני מדבר ם:.
עכשיו שוב פעם אני אומר ילדים בני 5 ו8 לא יודעים כאלה דברים ohmy.gif, נארוטו הוא קרא תמגילה האסורה לכן הוא יודע קאגה בושין ילד רגיל לא יכול לשלוט בדברים כאלה ohmy.gif, וגם ילד בן 5 בחיים לא יכול לקפוץ ולהלחם כמו שאת מתארת צריך להשאר גבול ההגיון אבל חפיף smile.gif...
אני ימשיך עוד אחר כך גם אני כותב עכשיו smile.gif; אבל מי אני ;; שיומר משהו אף אחד אל תקשיבי לי!
אני אמרתי דברים רעים רק רעים הטובים את מודעת להם אני מקווה שגם לרעים smile.gif,,,,,,,,,,,, ביי~!

כמה דברים:
1.רין האיתה בת 13. לא מוזכר מתי היא מתה אם בכלל. יש רמזים במנגה שהיא מתה בגיל יותר מאוחר אבל בוא לא ניכנס לזה עכשיו.
2.אני יודעת על מה אתה המדבר ואמרתי שאני אשתפר(אנשים אתם רואים שאני כותבת שאשתפר..לא צריך להגיד מאה פעם, זה לא פשוט אז דיי!)
3.אמרתי שבהמשך העלילה יגלו איך הוא יודע בגיל כול כך צעיר וגם הקגומה, כנ"ל גם לאיך שהוא יכול להילחם ולקפוץ ושאר הדברים.
4. =)..

אממ..האמת שבעיקרון את לא ממש חייבת להשתמש בחוקי המנגה כמו:
רין מתה וכל אלה, את יכולה להגיד שנארוטו מת סאסקה חי קאקאשי הוא סטלן חלשלוש בדרגת גנין ואירוקה הוא ההוקאגה.
בעיקרון את יכולה כי את לא חייבת להצמד לחוקי המנגה.
2.קאקאשי סיים את האקדמיה בגיל 6 והפך לצ'ונין באותה שנה, והמציא את הראיקירי מעט שנים אחרי זה, אז אני מאמין שלבן שלו יהיה כישרון.
אה וכן, הסיפור עצמו מאוד נחמד, רק שתלמדי ליצור מתח, וזה שאת צועקת "אני אשתפר" לא עוזר לאחרים לכתוב דברים בונים.

תודה דבר ראשון. דבר שני: אם תשים לב לכמה מהערות פה רובם חוזרות על רמת הכתיבה כל פעם מחדש..לא בתוך יום אחד רמת הכתיבה נהית גבוהה.צריך זמן וסבלנות ואני מנסה אבל זה לא אפשרי שכל פעם תהיה אותה הערה על רמת הכתיבה אז אנשים סבלנות, אני מנסה..

רמת הכתיבה בינתיים לא הכי מעניינת אותי, יש דברים בסיסיים:
מתח
עלילה
אקשן.
שלושה דברים שאם אין בסיפור, אפילו פרופסור לשגיאות כתיב לא יתקן.
One Ok Rock
ציטוט(dregosad @ 06.01.2009, 20:53) *
ציטוט(אלון גם אני אוהבת אותך.. @ 06.01.2009, 21:50) *
ציטוט(dregosad @ 06.01.2009, 19:40) *
ציטוט(אלון גם אני אוהבת אותך.. @ 06.01.2009, 21:36) *
ציטוט(Jerry Yang @ 06.01.2009, 18:55) *
יש קצת באגים בסיפור שלך...
שסוטרים תעלילה...
רין היתה בת 12 או משהו כזה שראינו אותה בפעם האחרונה...
לפי מה שאומרים היא כנראה מתה באותה שנה ohmy.gif.
אני חושב שכדי לך להוסיף מילים אחרות מאשר אני: אקוגמה: סאנבי: וכו', את צריכה לומר עניתי במהרה, השבתי לה, היא ענתה וכאלה את יודעת על מה אני מדבר ם:.
עכשיו שוב פעם אני אומר ילדים בני 5 ו8 לא יודעים כאלה דברים ohmy.gif, נארוטו הוא קרא תמגילה האסורה לכן הוא יודע קאגה בושין ילד רגיל לא יכול לשלוט בדברים כאלה ohmy.gif, וגם ילד בן 5 בחיים לא יכול לקפוץ ולהלחם כמו שאת מתארת צריך להשאר גבול ההגיון אבל חפיף smile.gif...
אני ימשיך עוד אחר כך גם אני כותב עכשיו smile.gif; אבל מי אני ;; שיומר משהו אף אחד אל תקשיבי לי!
אני אמרתי דברים רעים רק רעים הטובים את מודעת להם אני מקווה שגם לרעים smile.gif,,,,,,,,,,,, ביי~!

כמה דברים:
1.רין האיתה בת 13. לא מוזכר מתי היא מתה אם בכלל. יש רמזים במנגה שהיא מתה בגיל יותר מאוחר אבל בוא לא ניכנס לזה עכשיו.
2.אני יודעת על מה אתה המדבר ואמרתי שאני אשתפר(אנשים אתם רואים שאני כותבת שאשתפר..לא צריך להגיד מאה פעם, זה לא פשוט אז דיי!)
3.אמרתי שבהמשך העלילה יגלו איך הוא יודע בגיל כול כך צעיר וגם הקגומה, כנ"ל גם לאיך שהוא יכול להילחם ולקפוץ ושאר הדברים.
4. =)..

אממ..האמת שבעיקרון את לא ממש חייבת להשתמש בחוקי המנגה כמו:
רין מתה וכל אלה, את יכולה להגיד שנארוטו מת סאסקה חי קאקאשי הוא סטלן חלשלוש בדרגת גנין ואירוקה הוא ההוקאגה.
בעיקרון את יכולה כי את לא חייבת להצמד לחוקי המנגה.
2.קאקאשי סיים את האקדמיה בגיל 6 והפך לצ'ונין באותה שנה, והמציא את הראיקירי מעט שנים אחרי זה, אז אני מאמין שלבן שלו יהיה כישרון.
אה וכן, הסיפור עצמו מאוד נחמד, רק שתלמדי ליצור מתח, וזה שאת צועקת "אני אשתפר" לא עוזר לאחרים לכתוב דברים בונים.

תודה דבר ראשון. דבר שני: אם תשים לב לכמה מהערות פה רובם חוזרות על רמת הכתיבה כל פעם מחדש..לא בתוך יום אחד רמת הכתיבה נהית גבוהה.צריך זמן וסבלנות ואני מנסה אבל זה לא אפשרי שכל פעם תהיה אותה הערה על רמת הכתיבה אז אנשים סבלנות, אני מנסה..

רמת הכתיבה בינתיים לא הכי מעניינת אותי, יש דברים בסיסיים:
מתח
עלילה
אקשן.
שלושה דברים שאם אין בסיפור, אפילו פרופסור לשגיאות כתיב לא יתקן.

וגם את זה אני מנסה אבל בשלב זה של העלילה אין ממש אקשן..בשלב מאוחר יותר היה..תדבר בפרטי....
Van Gogh
יש ליש אלה מיכל P:
למי יש זמן לקרוא את כל התגובות !?
NO ONE
One Ok Rock
פרק חמישי:חצי שנה חלפה ואיתה ילד חדש מגיע לכיתה.

בפרק הקודם:הקגומה סיפרה לי את האמת עליה ואני עלי..וגיליתי משהו:האוואטר יכול להיות בעולם המתים למשך זמן קצר.
חצי שנה חלפה מאז כל מה שקרה. אני והקגומה ממש ידידים טובים. דיברתי עם אחותי בנוגע ליחס שלה להקגומה ושהיא לא צריכה לשפוט אדם רק בגלל איך שהוא מתנהג. בנוגע למה שהקגומה ספרה לי על האוואטר לא חשבתי הרבה בגלל הסיכוי שלי להיות אוואטר הוא אחד למיליון וכל ילד שנולד לפני חמש שנים יכול להיות אוואטר אז בשביל מה להיות מודאג בגלל שזה יכול להיות אני? לא יודע מה איתכם אבל אני לא חושב על זה.
אירוקה סנסיי:" ילדים זה אימימרו. הוא ילד חדש בכיתה.",
הילד שאירוקה סנסיי הצביע אליו היה מוכר לי..לא יודע איפה ראיתי אותו אבל הוא היה מוכר לי.
אימימרו היה שזוף בכול הגוף עם חולצה קצרה שכתוב עליה:"אני בן של אדם", שער שחור ועניים שחורות, גבות מוזרות ושעירות.
אירוקה סנסיי:"אימימרו יש מקום ליד טאנקאה והקגומה..אתה יכול לשבת שם" ואירוקה סנסיי הצביע על המקום הפנוי.
הילד נראה בגילי. אימימרו התיישב בספסל.
אימימרו:"היי..אירוקה סנסיי כבר אמר את שמי..בני כמה אתם?", הקגומה:" חמש וחצי",
אני:"חמש וחצי. בן כמה אתה?",
אימימרו:"גם חמש וחצי"..
בהפסקה הקגומה שאלה את אימימרו אם הוא רוצה להיות איתנו והוא ענה בחיוב.
(בחצי השנה שחלפה הקגומה הפכה להיות ממש נחמדה וחברותית, כנראה בגלל היחס שאחותי שינתה או בגלל שהיא דברה עם דוד שלה בנוגע למה שמפריע לה.).
הלכנו לעץ אהוב עלי ועל הקגומה.
אימימרו שאל:" כמה זמן אתם ביחד כזוג?", הקגומה:" אני לא חברה שלו!! למה שהיה? מאיפה אתה הבאתה את זה?",
אימימרו:"לא צריך להתעצבן..סליחה סליחה..כך זה נראה..", אני רק צחקתי...
אני והקגומה זוג? אני לא חושב שאני רוצה אותה כבת זוג שלי למרות שהיא...
הקגומה:" מה אתה צוחק?!", אני:"מה? קרה משהו?", הקגומה:"בנים זה דבר לא מובן.."..
כן, אם הקגומה תהיה בת זוג שלי אני לא יצליח לעבור את השבוע חיי..
בסוף יום האקדמיה להפתעתי ראיתי את אבא הולך לכיוון הכיתה שלי.
אני:" אבא..היי אבא!!חכה שנייה.. היי, מה את העושה פה? לא הייתה אמור להיות במשימה?",
אבא:" סיימתי לפני עשר דקות את המשימה והמורה שלך רוצה לדבר איתי, אני מקווה שלא משהו רע... "
אירוקה סנסיי פתח את הדלת ואמר:" קאקאשי אני שמח שבאת...אני רואה שמצאת את טאנקאה...",
אני:" האמת שהייתי בדרך לצאת וראיתי את אבא..אני רק הלך להגיד משהו להקגומה ואימימרו.." .
רצתי לכוון הקגומה ואימימרו.
אמרתי:" תלכו בלעדי..אירוקה סנסיי רוצה לדבר עם אבא שלי ואיתי."
,הקגומה:" אני מחכה לך פה, רוצה גם להישאר אימימרו?"
אימימרו:" אין בעיה.",
אני:" את חייבת להגיד הפוך נכון?",
הקגומה:" נכון".
רצתי בחזרה לאבא ואירוקה סנסיי.
אירוקה סנסיי:"בואו לכיתה.".
אני ואבא נכנסנו ואירוקה סנסיי רצה שנתיישב.
אבא:" הוא עשה משהו רע?",
אירוקה סנסיי:"ההפך וזה גם קשור לאסומי. קאקאשי אני, שאר צוות המורים וההוקגאה סמאה רוצים שילדים שלך יעשו את מבחן הגאנין.".(תדעו בהמשך איך בגיל כל כך מוקדם)
אבא היה בהלם מתוצאות הציונים הגבוהים שלי ושל אסומי ואמר שהוא ישמח שאנחנו נעשה את המבחן..
אני הייתי בהלם ממה ששמעתי, איפה הדעה שלי בכול מה שקורה?

בפרק הבא:"מבחני הגאנין.."
הפרק הבא יפורסם בשישי..לחץ בלימודים וחברות..אין זמן לכתוב. וסליחה על העיכוב.
Van Gogh
ציטוט
רציתי לכוון הקגומה ואימימרו.

הא?
מזה אומר?
אחלה פרק
התפקעתי מצחוק מפרק 4 שקראתי רק האווטר יכול XD
SkyWolf
שיפור עצום ברמת הכתיבה יחסית לפרק הראשון אהבתי ישר כוח(אני יודע שבעיקר מורות אומרות ישר כוח)
YipiBell
יפה לך את מישתפרת ממש מיכול פרק לבה
רואים ממש ממש שיפור רציני בסדר הארואים
והתאורים מישתפרים אבל יש לי כמה הצאות,
בימקום ליכתוב כמו שכותבים מחזה תנסי ליכתוב כמו בסיפור.
הכבנה בימקום
אבא:" סיימתי לפני עשר דקות את המשימה והמורה שלך רוצה לדבר איתי, אני מקווה שלא משהו רע... "
תנסי ליכתוב
אבא אמר לישרק אחשב שסיים את המסימה ויש בה לפו...
או
אבא אמר "סיימתי לפני עשר..."

ואם את רוצה שזה יהיה כמו מאין פלשבק שלו אז:
בסוף יום האקדמיה להפתעתי ראיתי את אבא הולך לכיוון הכיתה שלי.
" אבא..היי אבא!!חכה שנייה.. היי, מה את העושה פה? לא הייתה אמור להיות במשימה?" אמרתי לאבא בכול נירגש.
" סיימתי לפני עשר דקות את המשימה והמורה שלך רוצה לדבר איתי, אני מקווה שלא משהו רע... " הוא השיב לי
One Ok Rock
פרק שישי: מבחן הגאנין.

בפרק הודם: הגיע ילד חדש לכיתה ששמו:אימימרו. אירוקה סנסיי הזמין את אבי לכיתה כדי להגיד לו שצוות המורים וההקוגאה סמאה רוצים שאני ואחותי נעשה את מבחן הגאנין.
כשיצאנו מהכיתה נגשתי להקגומה ואימימרו.
הקגומה:"נו? מה אירוקה סנסיי רצה?",
עניתי:" שהעשה את מבחן הגאנין וגם אחותי..",
הקגומה:" גם אתה? אותו דבר הוא רוצה ממני",
אני:" למה לא סיפרת לי?",
הקגומה:" לא יצא מתי לספר",
אימימרו:" אני היחיד שלא יעשה? איזה באסה", ועשה פרצוף עצוב.
אני והקגומה אמרנו שזה לא נורא ויש סיכוי שלא נצליח לעבור.אימימרו שמח שאנחנו עושים את המבחן .
נסינו לעודד אותו, אבל מזווית העין היה אפשר לראות שהוא עדיין היה עצוב.
כשהגענו הביתה אבא קרא לאסומי לסלון. אני עליתי לחדר ושמעתי צעקות שמחה:" באמת?? יש!!! יש!! יש!!!! אני יהפוך לגאנין, אני יהפוך לגאנין!!!"
פתחתי את הדלת, לא יודע למה אבל טרקתי אותה והתיישבתי על המיטה.
אני ואסומי באותו החדר.
בחדר יש: מיטת קומותיים, שדה להכנת שיעורים , ספרים, פוסטרים שאסומי תלתה (מפורסמים מארץ האש).תמיד לא סבלתי את הפוסטרים, פעם גם קרעתי את אחד הפוסטרים מרוב שנאתי אותו. כשאסומי גלתה היא התחילה לצרוח:" אתה נורמאלי?! לעזעזל איתך!!!" וניסתה להרביץ לי. אבא הגיע. נתן לי עונש בגלל הפוסטרים, ולאסומי הוא נתן עונש על זה שהיא ניסתה להרביץ לי. הקירות היו בצבע אפרפר כחול שתמיד לא אהבתי.
אני הולך לעשות המבחן.... ומה אם אני לא רוצה? אבא פעם חשב על הרגשות שלי?! לעזעזל!!, ונתתי מכה לקיר.
אסומי נכנסה לחדר ואמרה:" אני הולכת לעשות את המבחן ואתה לא!! אני יהפוך לגאנין ואתה לא!!"(יש לזכור שאסומי היא אחותו התאומה ובגילו של טאנקאה),
עניתי:" אם הייתה לך קצת סבלנות, היית שומעת מאבא שגם הולך לעשות את המבחן. ולהזכירך הציוני יותר טובים משלך, אז שקט!"
אסומי יצאה מהחדר וטרקה את הדלת.
שמעתי את אבא אומר למטה:" תפסיקו לטרוק את הדלת!!! אתם עוד תהרסו אותה!"
זהו, אני לא יכול יותר!! קודם לא שואלים את דעתי בנוגע למבחן, אחר כך אסומי מתגרה בי ועכשיו אבא צועק עלינו בגלל שרוצים להוציא את העצבים. אני יוצא לנשום אוויר.
אבל למה אני כל כך כועס? אני צריך לשמוח שאני עושה את המבחן.
על השאלה הזאת לא הייתה לי תשובה.
יצאתי מהחדר וירדתי למטה, לכיוון דלת היציאה.
אבא אמר מהסלון:" טאנקאה אני רוצה שנלך להתאמן באזור האימונים ביחד."
אסומי:" מה איתי?"
לפני שאבא הספיק לענות אני התפרצתי:" מה? מפריע לך שאבא רוצה לאמן אותי אחרי הרבה זמן?"
אסומי נעלבה ואבא אמר:" טאנקאה מה יש לך היום?
אסומי אני רוצה לאמן את טאנקאה לבד. שבוע הבא אני יאמן אותך."
באופן מוזר אחרי חצי שנה מאז שאמי מתה הוא רוצה לאמן אותי לבד?

בפרק הבא:" מתנה לפני הבחינה"
יצא מחר.
שבת שלום וללא קסאמים וחמאס!
Van Gogh
תיקון כתיבה XD
ציטוט
ונתתי למכה לקיר

הא?
ולא כותבים גאנינית אלה כותבים גאנין לזכר ונקבה smile.gif
זה הכל !
נו תסבירי לי כבר איך הם כל כך חזקים >.> או מיזה אמא שלהם !
YipiBell
נחמד, קרגיל יש שיפור מהפרק הקודם אבל הפעם יש פחות הבדל.
הצאות לשיפור:
אותה תגובה קודמת שלי בנוגעה לאיזקורים
תמשיכי לעבוד אל התאורים, את מישתפרת אבל התאור של החדר בה לא בזמן או במקום הנכונים.

מצפה פרק של מחר בחיליון עיניים
Symphonic
מתי הפרק הבא?אני כבר מחכה לו...
אה,ואני לא רוצה להעליב,אבל שימי לב לשגיאות הכתיב...
One Ok Rock
פרק שביעי: המתנה לפני הבחינה.

בפרק הקודם: התעצבנתי שלא שואלים את דעתי על מבחן הגאנין.
רציתי לצאת ולנשום אוויר.
בדרך לדלת היציאה אבי אמר שהוא רוצה לאמן אותי בפרטיות.
אחרי חצי שנה מאז שאמי מתה הוא רוצה לאמן אותי.
כשיצאנו מהבית הציפה אותי הסקרנות, למה אחרי כל כך הרבה זמן הוא רוצה לאמן אותי?
באמצע הדרך לאזור האימונים כבר לא יכולתי להתאפק ושאלתי:" אבא למה אתה רוצה לאמן אותי בלי אסומי? בדרך כלל אנחנו מתאמנים עם אסומי."(פשוט לא יכולתי להגיד:" למה אחרי חצי שנה מאז שאמא מתה אתה רוצה לאמן אותי", המילים לא יצאו מהפה לי.)
אבא ענה:" תחכה ותראה."
שנאתי את התשובות האלה שלא נותנות שום מידע.
התשובות שבדרך כלל אבא עונה.
אחרי חצי שעה ארוכה שנמשך כמו שנה , הגענו לשטח האימונים.
אני:" למה אתה רוצה לאמן אותי בפרטיות?"
אבא ענה:" ..יש שתי סיבות שבגללם רציתי שנהיה לבד..זאת אומרת בלי אסומי."
לזה קצת יותר ציפיתי.
אני שאלתי:" אז למה אתה רוצה שנהיה לבד?" ( אני הרגשתי כמו הקגומה. יותר מידי שאלות).
אבא ענה:" בגלל שאני רוצה לתת לך מתנה וללמד אותך להשתמש בה."
אבא שלף מתוך הכיס האחורי חרב קטנה וחייך.
אבא התחיל לדבר:" החרב הזאת הייתה של סבך, זאת אומרת אבי, כשאני עשיתי את המבחן הוא נתן לי אותה, ועכשיו אני נותן אותה לך כמתנה.
אני ילמד אותך להשתמש בהצ'אקרה הלבנה שבזכותה סבך נקרא" הניב הלבן של העלה נסתר". סבך ואמך היו מעוד גאים בך."
סבא? אמא? מה הוא מזכיר אותם עכשיו? עוד פעם לא שואלים את דעתי??!!? צ'אקרה לבנה??!!
נו טוב לפחות קבלתי מתנה ואבא ילמד אותי איך להשתמש בה..אבל בכול זאת, אתה יכול לשאול את דעתי.
אבא התחיל:
"1.שיפור בשליטה על צ'אקרה.
2. שיפור המהירות.
3. לימוד הכנסת צ'אקרה לחפצים."
בשלב הראשון, אבא הראה לי איך הוא מכניס צ'אקרה לרגלים ומתחיל לתפס על עץ.
אבא:" תנסה לרכז צ'אקרה לכף הרגל ותתחיל לתפס בלי ידיים עד לצמרת העץ. תזכור: צריך שהצ'אקרה תהיה יציבה. כשאתה מרגיש שאתה נופל תחרות עם קוני על העץ לאיפה שהגעת."
התחלתי לרכז צ'אקרה. בשלב מסוים הרגשתי שמספיק והתחלתי לרוץ לכיוון העץ.
אבא היה בהלם..
הצלחתי בפעם הראשונה להגיע לצמרת העץ בלי שום מאמץ.
אני:" עוברים לשלב שתיים?"
בפרק הבא:" שלב שתיים ושלוש"

תהנו =)... הפרק הבא יצא ביום שני, בעוד יומים.
YipiBell
נחמד אבל את ממש הרצת את זה כאילו כתבת את זה רק כדי לצת מידי חובה וזה לא במקום
חוץ מיזה ממש היה חסר לי תאור של החרב וביגלל זה די הבדתי את הקסם של כול הפיסקה (ואיך חרב ניחנסה לכיס של קקשי XD)
וקרגיל אני חייב להגיד שאת צריכה להישתמש ביותר מאזקרים ופחות ב "אבא אמר\ענה\התחיל" ויתר בה
"אבל ליפני שהספקתי לומר משהו אבא התחיל בהסבר..."

YoKo TaMaShIa
זה ממש חמוד ,
אבל כאילו כתבת איזה כדי לצאת ידי חובה .
כדי לגמור עם זה כבר ..
One Ok Rock
ציטוט(YoKo TaMaShIa @ 10.01.2009, 11:16) *
זה ממש חמוד ,
אבל כאילו כתבת איזה כדי לצאת ידי חובה .
כדי לגמור עם זה כבר ..

כתבתי את הפרק האחרון ב 12 בלילה XD...אולי בגלל זה כך זה נראה אבל עבדתי על זה שעה +.
YoKo TaMaShIa
אבל אל תבין לא נכון XD
זנ ממש יפה [:
מה שהכי חשוב זה עם השקעת .
קראתי שנית ונורא התחברתי P:
SkyWolf
הכתיבה משתפרת מפרק לפרק אבל עדיין יש קצת שגיאות כתיב
One Ok Rock
ציטוט(IcEwOLf @ 10.01.2009, 10:05) *
נחמד אבל את ממש הרצת את זה כאילו כתבת את זה רק כדי לצת מידי חובה וזה לא במקום
חוץ מיזה ממש היה חסר לי תאור של החרב וביגלל זה די הבדתי את הקסם של כול הפיסקה (ואיך חרב ניחנסה לכיס של קקשי XD)
וקרגיל אני חייב להגיד שאת צריכה להישתמש ביותר מאזקרים ופחות ב "אבא אמר\ענה\התחיל" ויתר בה
"אבל ליפני שהספקתי לומר משהו אבא התחיל בהסבר..."

בנוגע לחרב, ראית קאקאשי גיידאן? אם כן אז זאת החרב שקאקאשי סחב. אם לא אז תלך לראות קאקאשי גיידאן, זאת סאגה יפה=)
Youkaidono
לא הבנתי מתי את מציגה תפרק השני

GW: אני אשתמש בהודעה הבמלא חסרת טעם הזו (שאפילו לא שווה התייחסות) כדי להסביר משהו:
מפריע לי שאתם כותבים תגובות ספאמיות או לא בונות, אבל עוד יותר מפריע לי כשאתם כותבים "כאילו תגובות בונות" כדי לצאת מידי חובה.
כאילו, מה אתם משיגים מזה? כבוד? תגובות למונה? הייתי רוצה לדעת מה הדבר הגדול הזה שאתם מקבלים מלכתוב את כל עשרות התגובות הסתמיות האלה (ובלי להעליב את אלה שבאמת טורחים ומשקיעים לפחות קצת בתגובות שלהם, ויש הרבה כאלה, מי שאני מדבר אליו יודע מי הוא)...
One Ok Rock
עקב עונש מטופש אתמול לא האיתי על המחשב\לא יכולתי לכתוב\ לא יצא היום פרק!
אתכם הסליחה =(.
One Ok Rock
סורי על הדאבל והעיכוב הנוראי הזה אבל הינה הפרק, ועוד פעם סליחה.
פרק שמיני: שלב שתיים ושלוש.

בפרק הקודם: אבי רצה אחרי חצי שנה מאז שאמי מתה לאמן אותי בפרטיות.
הסתבר שאבי רצה לתת לי מתנה לפני מבחן הגאנין, וללמד אותי להשתמש באה.
המתנה היא חרב שהייתה שייכת לסבי ואבי.
אבי מתחיל לאמן אותי איך להשתמש בחרב.
אני שואל:" עוברים לשלב שתיים?"
אבא:" כן."
בלי שום הזערה מוקדמת, אבא פתאום נעלם.
איפה הוא?
ג'נג'וטסו?
נינג'טסו?
לא, אחרת היה קורה משהו.
לפי מה שלמדנו באקדמיה צריך לנסות לאתר אותו:
שלב ראשון להריח. התחלתי להריח אבל הרח נעלם.
שלב שני להרגיש שמשהו שסביבה זז בפתאומית. אני מרגיש שעלים זזים בצורה לא טבעית, אולי הוא בין השיחים אבל אני לא אקח את הסיכון.
שלב שלישי ראיה. אני באמת מרגיש שהעלים לא זזים כמו שצריך ויש משהו בין השיחים לידי, ועכשיו אני רואה משהו שם.
טוב הינה אני בא!
הוצאתי קוני מהכיס האחורי שלי וקפצתי על השיחים, ובין השיחים באמת היה אבא מתחבא ומחכה.
אבא תפס את הקוני שלי כדי שאני או הוא לא ניפצע.
" יפה, הצלחת לשים לב איפה אני במהירות, כל הכבוד בן. אתה מוכן לשלב שלוש."
אני:" זה היה שלב שתיים? הוא היה יותר קל ממה שציפיתי."
אבא לא התייחס למה שאמרתי, אולי בגלל שהוא לא הקשיב או שאולי הוא העמיד פניים, לעולם לא אדע.
אבא זרק לי את החרב ואמר:" תרגיש את הצ'אקרה שלך ואז תנסה להכניס אותה לתוך החרב, אחרי זה תמשיך להזרים צ'אקרה לחרב, תקפוץ ותנסה לשרות את העץ. אם הצלחת היה חתך עמוק בעץ, זאת אומרת אתה יודע להשתמש בחרב ובצ'אקרה הלבנה. בהצלחה."
אבא הצביעה על אחד העצים שמימיני.
טוב טאנקאה אתה יכול לעשות את זה.
התחלתי להזרים צ'אקרה לחרב.
זהו זה, מספיק צ'אקרה עכשיו להמשיך ולקפוץ לעץ.
המשכתי להזרים צ'אקרה וקפצתי.
כשהחרב נגעה בעץ נהיה חתך עמוק, הצלחתי!
אבא בקושי יכל לדבר:" א-אתה ה-הצלח-חת בפעם ה-הראשונה.אני לא הצלחתי כל כך. כל הכבוד."
מה?! הצלחתי יותר מאבא?? ואוו!!
פרק הבא:" היי!! קאקאשי זה הבן שלך?"

הפרק הבא אני מקווה שיצאה ביום שלישי\ עוד יומיים.
Ultim8 Sl8
לא הבנתי מזה הצאקרה הלבנה אפשר הסבר?

GW: שאלות כאלה להבא לפרטי!
One Ok Rock
פרק תשיעי:היי!! קאקאשי זה הבן שלך?

בפרק הקודם: השלמתי את האימונים שלי בצ'אקרה הלבנה, למדתי להשתמש בחרב שאבי נתן לי במתנה לכבוד מבחני הגאנין.
אחרי שאבא נרגע קצת אחרי הלם שנכנס אליו בגלל מהירות האימונים, הוא הסביר לי כמה החרב חשובה בזמן הלחימה.
הכנסתי את החרב לנרתיקה ואז חיברתי עם הקליפס של הנרתיק על הגוף שלי כך שהחרב תהיה על הגב שלי.
אבא:" בואו, הולכים הביתה."
אבא התחיל לצעוד ורצתי כדי להיות בקצב שלו.
פתאום שמענו קול עבה מאחורינו:" היי!! קאקאשי זה הבן שלך?"
אני ואבא הסתובבנו, מולנו היה גבר בחליפת ג'ונין בצבע ירוק, שער שחור מבריק בתסרוקת פטרייה וגבעות עבות, לידו היה לא אחר מאשר אימימרו שמחזיק את ידו.
אבא:" הא.. גאי זה אתה.. כן זה טאנקאה. אני מבין שזה הבן שלך.", אבא הסתכל על אימימרו.
גאי:" אתה תמיד גונב לי את ההצגה... כן זה הבן שלי."
אני ואימימרו רק הסתכלנו זה על זה...
אימימרו הוא הבן של יריב של אבי? ואוו..לזה לא ציפיתי.
אתם בטח שואלים מאיפה אני יודע שגאי הוא היריב של אבי.. פשוט מאוד: אבא פעם בא לאקדמיה בשביל לקחת אותי ואת אסומי הבית, דרך חלון הכיתה ראיתי ושמעתי את אבא מדבר עם גאי וכך אני יודע..
אבל לא ראיתי את אימימרו לידו אף פעם.
גאי אף פעם לא דיבר אליו ולא הזכיר אותו, כאילו הוא מתבייש בבנו.
אני שברתי את השתיקה :" זה לא היה צפוי, נכון אימימרו?",
אימימרו:" אתה אויב שלי."
אני:" מה?"
אימימרו:" ההורים שלנו אויבים, כרגע הפכת להיות אויב שלי."
רציתי להגיד:" אז שההורים שלנו אויבים זה לא אומר שלא נוכל להיות חברים..." אבל לא יכולתי להוציא את המילים מהפה שלי, כאילו משהו בתוכי סתם את הפה שלי.
המילים שיצאו מהפה שלי היו:" אין בעיה..."
גאי שבין מה קורה אמר:" קאקאשי, שמעתי שילדיך יעשה את מבחן הגאנין..המבחנים התקיימו בעוד שבועיים. אירוקה אמר שהוא עדיין לא הראה את היכולות של אימימרו ולכן הוא נתן אימימרו אישור מיוחד לעשות את המבחן..
"בן תצליח יותר מהילדים של קאקאשי ותראה להם מי החזק, שמעת?"
אימימרו:" כן!"
גאי:" אנחנו הולכים להתאמן.."
גאי ואימימרו הסתובבו והלכו..
אבא:" כמה רוח הוא עושה..בוא הולכים הביתה.."
אבא המשיך לצעוד, לרגע לא קלטתי את מה שהתרחש פה..אחרי כמה שניות התאפסתי והתחלתי לרוץ לכיוון אבא כדי להדביק אותו...
בפרק הבא:" היום שאחרי."
הפרק הבא יצא ביום שישי אני חושבת...
ותודה לאלון שהגיב כדי שאני לא יעשה דבאל פושט..אוהבת אותך..ובפעם הבא תמצאי שאלה יותר רלבנטית=).
SkyWolf
אני מחכה בציפייה ליום שישי כי זה מרתק הסגנון השתפר מאוד מהפרק הראשון אבל עדיין יש בעיית ניסוח קלה אבל אפשר להתעלם מזה תמשיכי בבקשה זה מרתק
One Ok Rock
חבר'ה, פרק עשירי!!!!
פרק עשירי: היום שאחרי.

בפרק הקודם: גילית שאימימרו הוא בנו של גאי, יריב אבי.
בזמן שאני ואבי הלכנו הביתה אבא אמר לי:" כשנגיע הביתה, אני רוצה שתעלה לחדרך... אני רוצה לתת לאסומי את המתנה שלה."
אני לא שאלתי שאלות..ידעתי שאבא לא יענה..
למען האמת, לרוב הילדים בגילי יש מערכת יחסיים עם ההורים שלהם..
לי ולאסומי אין ממש מערכת יחסיים..
זה לא שהייתה אף פעם, הייתה...
פשוט אחרי המוות של אמא, אבא העדיף להתרחק...
על המוות של אמי התייחסתי כאילו זה משהו שאדם צריך לסבול...
גם אם רציתי לבכות לא יכולתי..
כאילו משהו השתלט לי על המוח וסגר את פתחי הדמעות...
כשנכנסו הביתה אסומי ראתה את החרב ושאלה:" מאיפה קיבלת את החרב?", אני רק הסתכלתי אליה, חייכתי ועליתי לחדר...
כשהגעתי לדלת החדר שמעתי את צעקות השמחה של אסומי," זה היה באמת של אמא??"
אז המתנה שאבא רצה לתת לאסומי הייתה שייכת לאמא? צפוי.
נכנסתי לחדר והתיישבתי על המיטה...
שמעתי את הצעדים של אסומי במדרגות...
אסומי פחתה את הדלת אבל לא הייתה כל כך נרעשת כמו בדרך כלל.
אסומי התיישבה בכיסא מול המיטה שלי והסתובבה לכיוון שלי.
כשמשהו מפריע לי או לאסומי יש לנו תפוס התנהגות: אנחנו מדברים בפרטיות בחדר...
את המנהג הזה אני ואסומי אימצנו אחרי המוות של אמא..
אני חייב לציין שזה עזר לי הרבה...
אני:" קרה משהו?"
אסומי:" כן.. אתה זוכר את השרשרת שאמא הייתה עונדת?"
אני:" כן..נו?"
אסומי:" זאת המתנה שאבא נתן לי..אבל היא הייתה של אמא וקשה לי לענוד אותה..אתה מבין, השרשרת מזכירה לי את אמא.."
אני הוצאתי את החרב שאבא נתן לי ואמרתי:" זאת החרב שהייתה שייכת לסבא.. גם לי קשה ללכת איתה אבל, סבא בטח רצה שהנכד שלו יסתובב וישתמש בחרב.. אני חושב שגם אמא הייתה רוצה שתענדי את השרשרת."
אסומי הסתכלה עליי ואז חיבקה אותי והתחילה לבכות.
חיבקתי אותה בחזרה.
אחרי שאסומי הפסיקה לבכות ויצאה מהחדר, הוצאתי שוב את החרב והתבוננתי...
על החרב היה ציור של שואל, ליד השואל היו חרותות מילים..
עכשיו שמתי לב למילים...
התחלתי לקרוא:" החרב הזאת מאוד מיוחדת..בני קאקאשי, אני נותן לך אותה במתנה לכבוד מבחני הגאנין...תשמור עליה ותשתמש באה רק לצורכי חרום... אני לא אזכה לראות את נכדי, בבקשה תעביר לו את החרב כמו שאני מעביר לך... האטקאה סאקומו."
סבא כתב את המילים האלו לאבא והזכיר אותי?
דמעות התחילו לזלוג מעניי..
הפעם הצלחתי לבכות, המשהו שחסם את הדמעות נעלם..
איי!! הידיים והרגליים שוב צורבת..
אני:" אח!"
שוב הייתי בעולם המוזר..
אבל הפעם לא ראיתי את הפניים של אמא..
" ילד מה אתה עושה פה?", אבל לפני שהספקתי להסתובב הכול נעלם.
שוב התעלפתי...
מה קורה כאן?
אני בוכה או נורא מתרגש ואז זה קורא, הרגלים והידיים שלי מתחילים לצרוב ואז אני מוצא את עצמי בעולם המוזר הזה..
באמצע הלילה קראו לאבא בשביל איזה משימה חשובה, אז לא הספקת לשאול אותו מזאת אומרת " לא אזכר לראות את נכדי?"...
אותם מילים שחרתו בלבי..
למחרת בבוקר, עדיין ניסיתי לפענח את מילים" לא אזכר לראות את נכדי." ושקוע במה שקרא אחרי שאסומי יצאה מהחדר.
הייתי כל כך שקוע רק כשאסומי ביקשה להסתובב איתי שמתי לב שאבא לא נמצא...
ראיתי שהיא עדיין סובלת ולא יכולתי להגיד לה:" מצטער, יש לי מה לעשות.", אז הסכמתי.
בפרק הבא:" היריב והידידה באותה הכיתה."

אנשים החלטתי שהיה יום אחד בשבוע שאני יוצאי את הפרקים: יום ראשון.
יותר מידי עומס.
SkyWolf
כמה טעויות כתיב כמו שואל במקום שועל ולמוחוורת במקום למחרת אבל עדיין סיפור יפה אני מצפה ליום ראשון
YipiBell
חזרתי.
עבודה טובה כרגיל הסיפור מרתק אין לי הרבה מה להגיד על שלושת הפרקים האחרונים שלא אמרתי עד היום מיפני שנימעש עלי לחזוא אל אצמי תמשיכי לנשות ואת באמת מיתקדמת...
זאת גרסה "קלה" של התוכן הראשי שלנו. כדי לצפות בגרסה המלאה עם מידע נוסף, מבנה ותמונות בבקשה לחץ כאן.
Invision Power Board © 2001-2019 Invision Power Services, Inc.