IPB

ברוך הבא אורח ( התחבר | הירשם )


> 


2 עמודים V   1 2 >  
Reply to this topicStart new topic
> נארוטו. סיפורי טאנקאה ההמשך!, זוכרים את החלק הראשון! הסיפור חוזר!
One Ok Rock
הודעה 05.06.2010, 18:08
הודעה #1


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



טוב, כנראה שהרוב לא זוכרים את הסיפור או את הפרקים האחרונים happy.gif.... ובגלל זה המיצאו את הקישורים והחתימות (או שלא בגלל זה)!!! מי שרוצה להיזכר מה קרה מוזמן להיכנס לקישורים שבחתימה שלי ולקרוא!!! on2.gif
מי שלא רוצה לא צריך... smile.gif

שלב החפירות.. אה, השאלות:

למה לא פרסמת הרבה זמן?
ככה, החלטה שלי... לא, סתם. פשוט הלימודים אילצו אותי להפסיק וגם ירד לי קצת מהפאן של הסיפור. עכשיו, כהמבחנים נגמרו וחזר לי הפאן תכוננו לסגאות חזקות.

לא זוכר, אנא הזכירי לי על מה הסיפור מדבר? biggrin.gif
איזה חמוד! לא, סתם... שאזכיר לך? יש קישור למטה לסיפור כולו!!! וגם הורדות!!! יאיי biggrin.gif

למה לי לקרוא את הסיפור שלך?
למה לא? כאילו, אם אתה רוצה לקרוא סיפור סבבה אז לך על זה.

האם הסיפור הולך לפי העלילה של נארוטו?
לא.

תודה רבה על שענית לי על השאלות biggrin.gif.

אין בעיה, כול יום biggrin.gif...

מקווה שתהנה משניי הפרקים הללו שסוגרים את סגאה האחרונה בסגאה האחרונה שפרסמתי!!!!
נ.ב. מקווה לחזור לכושר כתיבה.
נ.ב.ב. הפרק הבא יפורסם מחר או היום תלוי לפי התגובות.


פרק שלושים ותשעה- הכוח הזה... אדיר והדיר! סאגה שישית- אימוני הכשפות מתחילים.


"תכניסו אותו לחדר הניתוח, עכשיו! הוא איבד הרבה דם!" שמעתי כל צועק בבהלה.
חדר ניתוח? אני?
הרגשתי כאב חד, במיוחד באזור הצלעות... אפילו לא יכולתי לפתוח את העניים בגלל הכאב וכנראה גם בגלל איבוד הדם.
"הוא התעורר!" קול אחר צעק והרגשתי איך מעבירים אותי לחדר הניתוח ואת הצלעות כואבות עקב התזוזות.
"איך הוא הצליח לחיות אחרי שאיבד כל כך הרבה דם?" שינובי אחר שאל בסקרנות.
"שתוק ותמשיך לדחוף!" אחר צעק עליו.
"תרדימו אותו ותתחילו בניתוח!" שינובי אחר צעק והרגשתי איך הכאב פג ואני לא זוכר מה קרה אחר כך.
פתחתי את עני וראיתי תקרה.
"הוא התעורר" שמעתי קול נשי מוכר אומרת בצרידות.
"איפה אני?" בקושי הצלחתי ללחוש מרוב הכאב.
"אתה בבית חולים" קול גברי מוכר אמר ובקושי הצלחתי להסתובב כדי לראות אותו.
קאקאשי וסאטוקי ליד המיטה שלי, מודאגים ומבוהלים.
"היי" אמרתי בשמחה.
כתמי דם היו על החולצה של אבא והוא נראה קצת חיוור.
חייכתי ואיבדתי את העכרה, שוב.
הדבר הבא שאני זוכר הם הקולות של אסומי ואבא.
"היי" אמרתי לאסומי בשמחה בזמן שעניי עצומות מרוב הכאב שעדיין לא עבר.
הרגשתי איך האור שחודר לחדר מחמם אותי.
קימטתי את השמיכה, שנאתי להיות חסר עונים כמו עכשיו.
כמה זמן הייתי מעולף?
"טאנקאה!" אסומי צעקה בעצב, חבקה אותי והתחילה לבכות.
פתחתי את עני והסתכלתי אל הילדה שחבקה אותי.
"תודה לאל" אבא אמר ונראה יותר רגוע... החולצה שלו לא הייתה עם כתמי הדם יותר.
אסומי הרפתה אחרי שאבא משך אותה ממני קצת ואמר שאסור שיגעו בי הרבה זמן בגלל חלק מהעצמות החשובות נשברו והאברים החשובים יכולים להיפגע.
ניסיתי להתיישב.
"אל תזוז!" אבא קם מהכיסא והניח אותי בעדינות למיטה.
נשמתי נשימות עמוקות מרוב הכאב.
אבא חזר להתיישב והרים את אסומי על ברכיו והם הסתכלו אלי.
אבא הביט באסומי לפרק זמן קצר ואז הוציא כסף מהכיס האחורי שלו ונתן לה.
"תלכי בבקשה לקנות אוכל לבית" אבא ביקש.
אסומי הסתכלה על השטר של הכסף והנהנה לשלילה.
"אסומי" קאקאשי אמר קצת בעצבנות.
אסומי לקחה את הכסף, וכשיצאה טרקה את הדלת.
"איך הגעתי לפה?" שאלתי אותה בסקרנות.
"הבאתי אותך לפה" אבא אמר בעצב.
"מה קרה בדיוק?" שאלתי אותו.
"מה אתה מסתיר?" שאלתי אותו בחשדנות.
"למה אתה מתכוון?" אבא שאל בחזרה באותו הטון שאני שאלתי.
"אני לא טיפש, אני יודע שרצית להוציא את אסומי כדי שלא תשמעה... מה קרה?" שאלתי והחשדנות הפכה לדאגה.
שרשרו כמה דקות של שקט מלחיץ.
כנראה שהוא חושב מה להגיד לי.
"הינו בדרך למיקום המפגש כשאימימרו התקרב אלינו, מדמם ומתנשף.
הוא סיפור שהקגומה נפצעה, אתה איבדת שליטה על עצמך... צ'אקרה מוזרה יצא ממך והתחלת לתקוף את הג'ינג'י שתקף אתכם. באותו הזמן, הצ'אקרה שלך רפאה את הקגומה כך שהיא בסדר. אחר כך התחלת לתקוף את האחרים. מרוב עוצמת המתקפה שלך, העצמות שלך פשוט נשברו. אימימרו גם סיפר שלהמטרו לא הייתה בררה והוא נלחם בך והיה צריך לפצוע אותך עד שאיבדת את העקרה אחרת הייתה הורג אותם.
אימימרו והקגומה הגיעו כל יום לבקר אותך, עכשיו הם במשימה מחוץ לארץ האש ויחזרו רק בעוד שבוע. המטרו עדיין מתאשפז אבל מחר הוא משתחרר" אבא סיים לספר לי את מה שקרה.
"ומה עם אבא של הקגומה?" שאלתי בדאגה.
למה הוא לא מוזכר?
"קאנזאן? הוא עזב את הכפר " אבא אמר באדישות.
מה? שוב?
"איך הקגומה הגיבה לזה?" שאלתי בדאגה.
אבא הניד לשלילה.
"כמה זמן הייתי מחוסר עקרה?" שאלתי אותו.
"שבוע שלם" קאקאשי אמר בטון רגיל והסתכל אלי.
"תודה לאל שאתה בסדר" אבא אמר בסוף.
הפרתי מהחיבוק שלו הסתכלתי לחלון.
קאקאשי שחרר אותי והסתכל אליי.
פגעתי בו או משהו?
"אתה פגוע, נכון?" קאקאשי שאל בטון מתנצל.
לא הסתובבתי כדי לראות אותו.
"אני יודע ומצטער מאוד... נתתי להלם להשתלט עלי, מקווה שתסלח לי באחד הימים" קאקאשי אמר ויצא מהחדר.

אחרי שעה הדודה הגיעה.
"אני שמחה כל כך שהתעוררת!" הדודה צעקה בשמחה וחבקה אותי אחרי ששמעה מקאקאשי שהתעוררתי.
"היי דודה" אמרתי בשמחה וסובבתי את הראש שלי.
"סוף, סוף קאקאשי יוכל לישון כמו שצריך" הדודה פלטה.
"מה זאת אומרת?" שאלתי בדאגה.
"כלום חמוד" הדודה אמרה באהבה וליטפה את שערי הכסוף.
"עוד שבוע אני משתחרר" אמרתי בשמחה וחייכתי.
"כל כך מהר?" הדודה שאלה בדאגה.
"אני מתרפא יותר מידי מהר" אמרתי עוד יותר בשמחה.

***יום אחרי***


התעוררתי כשאור הבוקר פגע בפני.
הסתכלתי למיטה שלידי וראיתי את הדודה ישנה עדיין.
כאבו לי הצלעות אבל לא השמעתי הגה.
אחרי כמה דקות, כאב פחות.
אז, מזה ההוקגאה וקאקאשי חששו?
ניסיתי להתיישב, אבל נפלתי חזרה למיטה עם כאבים שגברו.
הדודה התעוררה.
"ניסית להתיישב?" הדודה שאלה בכעס בזמן שהתקדמה לעברי.
לא עניתי בגלל הכאב.
"הרופא אמר שאסור לך בכלל לנסות לזוז היום, רק בעוד יומיים" הדודה נזפה בי, הוציא כמה בגדים והלכה להתלבש במדי הג'ונין שלה.
לפני שיצאה, היא הסתובבה אלי.
"אל תנסה לעשות שום תנועה" הדודה ציוותה עלי ויצאה.
אוף...
תפסתי בעדן החלון וניסיתי לקום.
הכאב היה חד אבל ציפי לו ולא שחררתי. לבסוף הצלחתי להתיישב עם כאבי תופת.
הדודה נכנסה.
"טאנקאה!" הדודה צעקה עלי והשיבה אותי בחזרה.
טוב, כמה אפשר? אני רוצה לשבת!
בצהריים אבא ואסומי הגיעו.
אבא התחרפן כששמע כשהתיישבתי.
"הרופא אמר שאתה מזיק לגוף שלך כשאתה מתיישב... אתה רוצה להישאר עוד שבוע בבית החולים?" אבא נראה מאוד כועס ואמר בנזיפה.
התחלתי לצחוק.
"מה כל כך מצחיק אותך?" אסומי התיישבה על המיטה ושאלה בסקרנות.
"כלום, נזכרתי במשהו מצחיק" אמרתי את האמת וחייכתי.
בסיבות שש בערב אסומי הלכה הביתה עם אבא ואני נשארתי לבד...
ניסיתי שוב להתיישב והצלחתי. הכאב פחות עוד יותר. סוף סוף! אין אנשים שישכיבו אותי.
לפי מה שהרופא אמר, היד השמאלית שלי שבורה אבל ימנית בסדר.
הסתכלתי אל הכוס שהייתה לידי.
הגיעה הזמן לכשף ביד אחת.
הרמתי את ידי הימנית והתחלתי להזרים צ'אקרה לצבעות. המים עלו מהכוס.
את אצבע המורה קירבתי אלי.
המים התחילו להתקרב אלי באיטיות.
"היי אחי!" אסומי התפרצה לחדר, צעקה ועל הדרך גם הבהילה אותי.
יצאתי מהריכוז והמים נשפכו על מהמיטה.
"לעזעזל, אסומי!!! למה כל פעם שאני עשה משהו את מפריעה?!" צעקתי עליה.
אסומי נראתה מרוצה מזה שהפריעה לי.
"מה את עושה פה בכלל! את צריכה להיות בדרך הביתה!" אמרתי כועס.
"שכחתי פה משהו" אסומי הצביע אל הסוודר שלה.
הרמתי שוב את היד הימנית והתחלתי לכופף את המים, מנסה להתעלם מהמבטים המוזרים והמחרפניים שלה.
החזרתי אותם לכוס בזמן שאסומי מתיישבת על המיטה שלי.
"לקחת את הסוודר, עכשיו לכי" אמרתי בכעס.
"אבא יודע איפה אני. אני יכולה להישאר עוד קצת, הוא גם ככה קצת עסוק" אסומי אמרה בטון מתגרה.
"אבא אמר שאסור לך לשבת" אסומי אמרה בנזיפה אלי.
"אבא גם אמר שאסור לך לצעוק בבית החולים ואת כן עושה את זה" החזרתי לה עקיצה באותו הטון.
"מעצבן" אסומי סיננה.
"מפונקת" החזרתי לה.
אבא נכנס לחדר.
"שוב פעם אתה יושב?" אבא סגר את הדלת ואמר בכעס.
"שוב פעם אתם עושים סיפור כלום?" שאלתי אותו.
אבא התיישב על המיטה שהייתה ליד.
"מחר אני יוצא למשימה, אל תעשו צרות... מובן?" אבא שאל.
"כן אדוני" אסומי אמרה בשמחה בזמן שחייכה ואני הנהנתי לחיוב.
"יופי" אבא אמר בשמחה.
הסתכלתי מבד לחלון.
ראיתי את הילד הבלונדיני נכנס לבית החולים.

נשמעה דפיקה בדלת.
"כן" אבא אמר.
הדלת נפתחה והסנסיי נכנס בבגדי בית חולים.
"אהמ... אני מצטער על החרב השנייה של סאקומו שנשברה בגללי, קאקאשי אבל אני באתי כדי להודיעה משהו לטאנקאה: מבחני הצ'ונין יתחילו בעוד שבועיים... עד אז, אתה תצטרך ללמוד את כשפות האש או שלא תוכל להשתתף, טאנקאה. וכדי שתמצא חרב חדשה" הסנסיי אמר ישר לעניין המרכזי שבא בגללו.
מה?!


בפרק הבא:"האימונים מתחילים!"
נ.ב. לא להרוג אותי על שהפרק קיצי ברמות על smile.gif


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
adiiiiiii
הודעה 05.06.2010, 18:19
הודעה #2


ספאמר במסווה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 6,118
תאריך הצטרפות: 13.02.09
מיקום: במאדים, בונה מתקן לזיקוק פלוטוניום זרחתי
משתמש מספר: 65,068



הולי שיט חזרת?
XD מי היה מאמין!!!

הודעה זו נערכה על ידי adiiiiiii: 05.06.2010, 18:25
Go to the top of the page
 
+Quote Post
L.Wolf
הודעה 05.06.2010, 19:18
הודעה #3


גאנין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 338
תאריך הצטרפות: 23.02.07
מיקום: תגידו זה באמת משנה גם ככה לא תכירו
משתמש מספר: 26,642



יש חזרת חשבתי שלעלם לא אוכל להמשיך לקרוא את הספר פרק טוב הייתה טעות כתיב אחת(או לפחות זה מה שמצאתי) אבל זה לא ממש שינה לי (יש הספר חזר)


--------------------
אוציהא סאסקה&אוציהא איטצי


planet.com/images/features/ptests/naruto/sasuke.jpg" alt="naruto test" /></a> COPY BB CODE




Go to the top of the page
 
+Quote Post
One Ok Rock
הודעה 05.06.2010, 19:41
הודעה #4


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



ציטוט(adiiiiiii @ 05.06.2010, 16:19) *
הולי שיט חזרת?
XD מי היה מאמין!!!

אה! אותה תגובה כשאמא שלי חזרה מחו"ל XD...
טוב לראות גם אותך (נראה לי).

ציטוט(cloud strife @ 05.06.2010, 18:18) *
יש לזרת חשבתי שלעלם לא אוכל להמשיך לקרוא את הספר פרק טוב הייתה טעות כתיב אחת(או לפחות זה מה שמצאיתי) אבל זה לא ממש שינה לי (יש הספר חזר)

גם אני בחיים לא חשבתי שאמשיך happy.gif... טוב לשמוע גם ממך happy.gif


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
One Ok Rock
הודעה 06.06.2010, 12:43
הודעה #5


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



מקווה שתהנו!!!!

האם משהו התקדם כל כך מהר ממני בקונוהא? גם בחלומות הכי טובים שלי, לא חלמתי שבגיל כל כך מוקדם כבר יהיה אחד מהמועמדים למבחנים!!! למרות ש... אולי זה לא הזמן הכי מתאים.

פרק ארבעים- אימוני הכשפות מתחילים! סאגה שישית- מבחני הצ'ונין...


"טוב, אחרי שאני ואתה השתחררנו מבית החולים, הגיעה הזמן להתחיל באימון שלך" הסנסיי הודיע לי כשכבר היינו באזור האימונים, ליד נהר.
"סנסיי, אתה ידע כשפות או איך ליצור אותה?" שאלתי אותו בתמימות.
"לא, אבל... כמו שאמרתי יש מגילות שמסבירות איך להשתמש בהם וככה תוכל ללמוד" הסנסיי הסביר בפשטות והוציא מגילה מכיס הנשקים האחורי שלו.
הסנסיי זרק את המגילה האדומה אלי.
איזה כובד!
פתחתי את המגילה, היה סימן של זימון אבל לא של לימוד או משהו כזה.
"אתה צריך לזמן את המגילה...." הסנסיי הסביר.
הסימן לא נראה כמו זימון רגיל... אבא אמר שאם לא אהיה סימן של זימון רגיל זאת אומרת שאצטרך להשתמש בדם.
הוצאתי קונאי מהכיס הנשקים האחורי שלי, חתכתי את אצבע המורה השמאלית והורדתי את היד לסימן הזימון.
הופיע עשן ולידי הופיע מגילה שהייתי יותר גובהה מהגובה שלי.
אה?! מה קורה פה?!
"ידעתי שתצליח לגלות איך מזמנים" הסנסיי פלט בשמחה וחייך.
"אתה מתכוון שזאת המגילה שממנה אלמד כשפות?!" שאלתי בתדהמה.
"רק את כשפות האש... השלושה האחרים הם יותר גדולים" הסנסיי הסביר ברוגע אלי.
"איך אני אלמד כל כך הרבה בשבוע אחד?" שאלתי אותו חסר עוניים.
"כנראה שכבר שכחתה... אתה למדת את הכשפות בעבר" הסנסיי ניסה להרגיע אותי, לא שזה עזר.
הפלתי את המגילה על הדשא ופתחתי אותה.
עשר שורות היו בערך כתובות ומתחת לכל שורה הראו איך לעשות את התנועה.
"יש פה בערך אה כאלה... אתה צריך ללמוד לפחות חמישים כדי שההוקגאה יאשר שתיכנס לבחינות הצ'ונין" הסנסיי הסביר לי בפשטות בזמן שאני מסתכל על התנועה הראשונה.
"סנסיי, אני רק בן חמש וחצי לעזעזל... איך אני אמור ללמוד כל כך הרבה!" צעקתי עליו... כן כעסתי. הסנסיי, ההוקגאה וגם הכפר כולו מצפה מימני לכל כך הרבה רק בגיל קטן?! זה בלתי אפשרי.
"אין מה לעשות" הסנסיי ניסה להרגיע אותי שוב.
הסתכלתי שוב אל התנועה הראשונה.
היא נראת קלה... אולי זה בכל זאת לא נורא.
עשיתי את העמידה.
יד ימין לאחור ויד שמאל קדימה.
עכשיו לנסות ולהוציא אש מהיד הימנית.
אגרתי צ'אקרה ליד הימנית ושחררתי הכול בזמן שאני נתן אגרוף לאוויר.
בקושי יצא ניצוץ.
"בן אדם!" צעקתי בייאוש.
"תנסה שהרגל השמאלית תזוז בזמן שהימנית זזה" הסנסיי הציעה.
"איך זה יעזור בדיוק?" שאלתי כועס ומצוברח.
"פשוט תנסה בלי שאלות" הסנסיי ציווה עכשיו.
ניסיתי את מה שהוא אמר, וזה הצליח! לא בגדול או משהו אבל יצא אש.
"מדהים" הפלטתי בשמחה והסתכלתי על ידיי.
הסנסיי חייך חיוך קטן.
"אבל איך ידעת?" שאלתי אותו בסקרנות.
"הצ'אקרה זורמת כמו גלים... אם תשחרר צ'אקרה בכמות גדולה בבת אחת, היא תתפשט ולא תתמקד אבל אם תשים גל נגדי..." הסנסיי הסביר ואני התפרצתי.
"אז זה יהפוך לקו אחד... או במילים פשוטות, הצ'אקרה תדחס ככה יהיה יותר קל לשלוט בתוצאה" המשכתי את ההסבר.
במשך חצי שעה כנראה ניסיתי לשפר את המתקפה.
בסוף זה יצא כמעט מושלם.
"הגיעה הזמן לתנועה השנייה" הסנסיי אמר ברצינות.
"אבל לא גמרתי את הראשונה" אמרתי לו במעיין חוסר בטחון.
"בקצב הזה תגמור את הצ'אקרה שלך. אתה חייב ללמוד כמה שיותר בפחות זמן" הסנסיי אמר.
כמה שיותר בפחות זמן? יש לי רעיון!
"סנסיי, אני צריך ללמוד חמישים תנועות בשבוע אחד, נכון? אולי אשתמש בכפילי צל כדי שאלמד יותר בפחות זמן?" שאלתי את הסנסיי בהתרגשות מסיומת.
"אז שמת לב גם לזה. אתה מדהים אותי כל פעם מחדש" הסנסיי אמר בגאווה ובתדהמה.
"נו?" אמרתי חסר סבלנות. בכלל לא התייחסתי למחמאה שלו.
הסנסיי הישוב עיוות את פרצופו לחושב למשך פרק זמן קצר.
"הממ, לא" הסנסיי אמר לבסוף.
"לא?" הייתי קצת בהלם.
"אתה מבין, אתה לא מנוסה מספיק כדי ללמוד מכפילי הצל. אולי באימונים אחרים זאת תהיה שיטה מאוד יעילה אבל לאימונים האלה לא" הסנסיי פסק.
"למה?" המשכתי לשאול, קצת כועס.
"הממ... תעשה חמישה כפילים" הסנסיי אמר, קצת כועס על זה שאני לא מקשיב לקולו.
שליבתי את ידיי לכפילי הצל.
" Kage Bunshin no Jutsu!" אמרתי בחוסר רצון בולט.
חמישה כפילים נעמדו בשורה מימיני.
"עכשיו תנסה לעשות את התנועה השנייה" הסנסיי פקד.
התנועה השנייה הייתה קצת יותר מסובכת, לתת ביטא באוויר ככה שיצא אש מהבעיטה .
אני והכפילים עשינו זאת.
"עכשיו תעלים את הכפילים ותנסה שוב" הסנסיי ציוו.
עשיתי את מה שהוא אמר.
עשיתי את הבעיטה אבל משהו היה יותר גרוע.
"עכשיו אתה מבין? הניסיון שהכפילים שלך צברו הוא לא יותר מטעות וריקון צ'אקרה" הסנסיי הסביר את הטעות שבאימונים.
"אם אתה רוצה לאגור מידע או לשפר מתקפה כל שהיא זאת השיטה מועילה מאוד, אבל... לאימונים כאלה שאתה חייב ניסיון טוב, היא לא הכי טובה" הסנסיי המשיך להסביר.
התחלתי להתאמן שוב על הבעיטה, קצת כועס.
אחרי חצי שעה, שוב הסנסיי עצר אותי.
וככה כל היום הראשון עבר, עד שהתחיל להחשיך.
אני והסנסיי התחלנו לחזור כל אחד לביתו.
היו לי כוויות של צ'אקרה על הידיים כי רוב הטכניקות היו בידיים.
אחרי שעה של הליכה הגעתי הביתה.
"אני בבית" הודעתי בחוסר רצון.
"אי!" פלטתי אחרי שאסומי נתנה לי מכה בראש.
"למה לעזעזל את נותנת לי מכה בראש?! אחות מטומטמת" פלטתי בטעות את המטומטמת.
עוד מכה נחתה עלי.
"אוף..." פלטתי.
"דאגתי לך!" אסומי צעקה עלי.
"מספיק עם זה אסומי" אבא הופיעה מאחוריה.
הלכתי לסלון, התיישבתי ליד השולחן הקטן, הוצאתי את המגילה הקטנה מהכיס הנשקים האחורי שלי והסתכלתי אליה.
אני צריך ללמוד לפחות חמישים עד שבוע הבא ולהראות להוקאגה... זה פשוט מבאס.
"אתה בסדר?" אבא התיישב מולי, בצד השני של השולחן ושאל בדאגה.
"כן... לא... אני כבר לא יודע" אמרתי בחוסר וודאות והפלתי את עצמי אחורנית, לרצפה הקשה.
"זה בגלל לימוד הכשפות?" אבא המשיך לשאול.
"כן... אני צריך ללמוד חמישים תרגילים עד שבוע הבא... איך אני אלמד כל כך הרבה?" שאלתי אותו כי אני הצלחתי למצוא את התשובה.
"כמה תרגילים למדת היום?" אבא שאל.
"הממ... שאני שולט טוב חמש... אבל בכללי זה עשר" אמרתי והסתכלתי אל התחבושות שחיסוי את הידיים שלי.
"זה טוב, עד שבוע הבא תוכל ללמוד שבעים" אבא אמר בשמחה.
הוא צודק, אז למה באמת אני כל כך מצוברח?
"אז למה אתה כזה עצוב?" אבא שאל ואני הנדתי לשלילה.
"אני חושב שאלך לישון" אמרתי את האמת וקמתי.
"רעיון טוב, לילה טוב... אסומי, גם את... יש לך יום קשה מחר" אבא ציווה על אסומי בטון נחמד.
חלפתי אל פניה והמשכתי במדרגות.
"אבל..." אסומי התחילה להתווכח.
נכנסתי לחדר האמבט והסתכלתי אל הראי.
לא מצאתי חרב חדשה... זה הה כל כך מוזר לי בלי החרב של סבא.
הורדתי את התחבושות הבלויות והסתכלתי בעצב אל הידיים החבולות.
פתחתי את הברז.
"כואב..." אמרתי בשקט לעצמי כשהמים הקרים פגעו בכוויות.
אחרי שעה של מקלחת הייתי במיטה. יותר נכון, הכפיל שלי היה במיטה.
יצאתי מהחלון והתחלתי לרוץ לכיוון אזור האימונים.
כמובן שמגן המצח והתחבושות הסתירו את סימני החצים על הידיים והרגליים.

***אחרי שעה של ריצה***


הגעתי לאזור שבו אני והסנסיי התאמנו.
האזור היה קצת שרף בגלל הכשפות.
התחלתי להתאמן על התרגילים.
כל פעם שעשיתי כשפות, הידיים או הרגליים כאבו יותר.
התחלתי להתנשף מרב העייפות והכאב אבל לא עצרתי.
אחרי שעות של אימונים, הזריחה החלה.
התחלתי לרוץ חזרה הביתה.
למזלי, אף אחד לא שם לב שנעלמתי.

***אחרי שבוע***


התנשפתי בכבדות.
הייתי באזור האימונים והשעה הייתה בדיוק צהריים.
הידיים שלי התחילו לדמם והייתי עייף.
נפלתי על האדמה מחייך.
הסנסיי הרים אותי ונתן לי קצת מים.
הדפתי את המים.
"הצלחתי!" צעקתי מאושר.
"כן, חמישים תרגילים בדיוק" הסנסיי אמר בשמחה וקמתי בקושי.
במשך כל השבוע, יום ולילה התאמנתי על התרגילים שהיו מאוד קשים.
"כל הכבוד" קול מוכר וזקן אמר בגאווה.
ההוקאגה הזקן ויועציו התקדמו לעברי.
"כדי שתילך לבית החולים בשביל שיבדקו את הידיים והרגליים שלך" ההוקאגה ליטף את ראשי, חייך ואמר בשמחה.
הנהנתי לחיוב.
"כל הכבוד" ההוקאגה החמיאה שוב. אהבתי את הזקן מכוער, הוא לא התייחס אליי כמו שאר הכפר. המבט שלו, זה מה שאמר זאת. המבט הלבבי וחמים.
חייכתי אליו, והרגשתי את פני מתחיל להסמיק.
ההוקגאה ויעוץ החליפו מבטים.
"אנחנו עדיין לא בטוחים. הוא יכול להוות סכנה למשתתפים" הזקן הדני אמר.
הזקנה הנהנה לחיוב.
מה?! מה הם אמרו?!
"בול שיט!!! אחרי כל העבודה הקשה שלי! ו~" התחלתי לצרוח עליהם אבל הסנסיי סתם לי את הפה.
"תירגע" המטרו הביט אליי ואמר בטון בקורתי.
הבטתי להוקגאה. האם מה שחשבתי עליו הוא שקר? האם גם הוא יבגוד בי כמו הכפר? אם כן, לא אהיה לי אמון בהוקגאה הנוכחי של קונוהא ואחריו.
הורדתי את היד של המטרו והתחלתי ללכת לכיוון הבית שלי, כשאני יודע מה תהיה התשובה שלו.
המטרו תפס ביד שלי.
"מה התשובה?" המטרו אמר בחוסר סבלנות לתשובתו של ההוקגאה.
ההוקגאה עצם את עניו.
"לא" ההוקגאה אמר בצער.
"אבל... בעוד חצי שנה, המקום שלו מובטח" ההוקגאה אמר בחיוך.
"יש!!!" קפצתי באוויר.
בחיי! רגע, אבל זה אומר.
"הקגומה ואימימרו?" הסתובבתי אליהם ושאלתי.
"זה כבר לא עניינך" הסנסיי אמר משועשע.


בפרק הבא:" ספיישל פרק א'!!!"מקווה שנהנתם happy.gif








--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
L.Wolf
הודעה 06.06.2010, 22:51
הודעה #6


גאנין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 338
תאריך הצטרפות: 23.02.07
מיקום: תגידו זה באמת משנה גם ככה לא תכירו
משתמש מספר: 26,642



הפרק היה יפה ומרגש
אהבתי את נחישותו של טאנקה וממש חבל שהוא לא הצליח להגיע למבחני הצונין מעניין מה יקרה עם אימימרו והקוגמה?
(הגבתי ראשון)


--------------------
אוציהא סאסקה&אוציהא איטצי


planet.com/images/features/ptests/naruto/sasuke.jpg" alt="naruto test" /></a> COPY BB CODE




Go to the top of the page
 
+Quote Post
One Ok Rock
הודעה 08.06.2010, 12:52
הודעה #7


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



תודה לתגובה שלמעלה, זה חשוב לי מאוד happy.gif...

והינה החלק השני של הסיפור! כן! הרבה (מאוד) זמן לא פרסמתי פרקים אבל אני מתחילה עכשיו... מקווה שתאהבו את החלק הזה smile.gif... ושאחזור לכושר!

חצי שנה חלפה כל כך מהר! פשוט מדהים!!!
והאמת? זה לא היה כל כך נורא כמו שחשבתי!


ספיישל טאנקאה - חלק א'


הרוח הקרה העיפה את הצמה הארוכה שלי לאחור. רק כשהרוח העיפה את שערי, ידעתי שהצמה כבר הגיע למותני.
אבל... עכשיו, הייתי קצת עסוק כדי לעסוק בזה.
אה, עסוק זאת לא המילה הכי מתאימה... יותר בהלם.
בהלם שהסיוט שלי, הסיוט הכי נורא, התגשם.
אחד, אחד אני עובר על שמות ההרוגים במצבת הגיבורים שליד שלושת העצים. אני רואה את שמה של אימי והדמעות זולגות, אני רואה את שמם של חברי בקבוצת הגיל, אני רואה את הסנסיי שלי ואת אימימרו, את הקגומה.
והירח יצא, בתיאום מושלם כשהתחלתי לקרוא את השם שנחרת רק עכשיו... אסומי האטקאה.

התחלתי להתנשף. מה זה היה?
הסתכלתי לשמיכה שנמחצת בידיי ועל כתמי הזעה שלידים.
"בן של אדם, אתה חייב להפסיק את הדברים האלה" נאבורו הגיח מהמיטה העליונה.
התיישבתי מחוץ למיטה והרמתי אליו את הראש.
"כן, אה? גם אני חושב ככה" אמרתי בחיוך.
נאבורו החזיר חיוך.
נאבורו, ילד בגיל שש משבט אינוזוקה, אותו הילד שבגללו קבלתי ריתוק באקדמיה. ילד עם שער חום קצוץ ועני חייה שחורות, קצת גבוהה יותר ממני, לבוש ז'אקט שחור ומכנסיים ארוכים שחורים.
"יואו! בוקר טוב, נמוך!" אימימרו התפרץ מחדר האמבטיה.
נמוך?! אולי כדי שאגיד לכם שלא ממש גבתי בחצי השנה האחרונה... לפחות לא כמו אימימרו, הקגומה ואפילו אסומי.
"למי קראת נמוך, גבות שעירות?!" שאלתי בהתגרות בו, יותר נכון צעקתי אליו.
"מה אמרתה?" הפרצוף של אימימרו נמחץ בשלי.
"אהב" קאז נבח על ראשו של נאבורו.
"כע, אני יודע..." נאבורו החזיר בחיוך והסתכל על המריבה שלי ושל אימימרו.
"בוקר... טוב?" הקגומה נכנסה לחדר ונראתה קצת מופתעת לראות אותי ואת אימימרו.
"מה אמרתה?!" אימימרו שאל מתגרה שוב.
"לא ידעתי שיש לך בעיות שמיעה!" החזרתי לו בחיוך.
הקגומה נאנחה.
"או... היי, מה קורה טומי?" הקגומה הסתכלה מאחוריה ושאלה את הילדה
"כל בסדר, באתי לקחת את נאבורו ו~ איי!!!" טומי עפה לכיוון הקיר שהיה מאחורי הקגומה.
"טומי! מה קורה פה?!" נאבורו צעק אל הילד שדחף אותה לקיר.
מה לעזעזל?! מי הוא חושב שהוא?!
"היי! כדי שתסביר את עצמך!!! למה העפתה את טומי?!" שאלתי נואם עליו ומתחיל ללכת לכיוונו.
הילד לא ענה.
תפסתי לו את החולצה וקרבתי אותו לפני.
"למה הרבצת לטומי?! אני מתחיל להתעצבן" אמרתי כועס.
הילד הסתכל אליי במבט מפוחד אבל גם מתגונן.
"השם שלך... מהו?" הילד עם העניים הצהובות ומן המצח לצד של. המבט שלו שיקף עצב אבל נראה שהוא לא היה ממש בפוקוס אל מה שקורה.
"מה?! למה שאגיד לך?!" קרבתי עוד יותר את הפנים שלו לשלי.
הייתי על הרצפה.
מלפני עמד אנבו והפריד בני לבין הילד.
"אישי. אני מבקש שתבוא איתי להוקגאה סמאה" האנבו אמר והתחיל ללכת לכיוון הילד.
"לך לעזעזל!!! נמאס לי!" אישי אמר בתוקפנות והוציא קונאי.
הקגומה הייתה ליד אימימרו. הסתכלתי אליהם.
הם היו קפואים, פשוט המומים. טוב, זה לא דבר שמצפים לו ביום הראשון לבחינות הצ'ונין בכפר החול הנסתר.
"אישי!" האנבו אמר בתוקפנות. טומי התחילה לזוז, כנראה שהיא התעלפה מהמכה.
"טומי!" נאבורו צעק והתחיל לרוץ אליה אבל האנבו עצר אותו.
"תן לעבור!" נאבורו התעצבן.
מה קורה פה לעזעזל?! למה הילד הזה בכלל הופיע פה?!
אישי תקף את האנבו. עכשיו כשאני שם לב לזה... לאנבו יש שער אפור וקול כל כך מוכר.
האנבו תפס את אישי והחזיק אותו חזק שלא יוכל להשתחרר. יכול להיות שזה קאקאשי? מה הוא עושה פה?
"אתה בא איתי עכשיו אליו!" האנבו אמר בקול תוקפני ונעלמו. נשכבתי על הרצפה והתחלתי לפרוץ בצחוק.
הקגומה ואימימרו החליפו מבטים מודאגים. לנאבורו לא היה ממש אכפת, הוא רץ לטומי.
"מה כל כך מצחיק?" אימימרו שאל לא מבין.
"בגלל ההלם לא שמתם לב לזה אבל, האנבו כנראה היה קאקאשי" אמרתי מתגלגל מצחוק. אימימרו והקגומה החליפו שוב מבטים.
"טומי... את בסדר?" נאבורו שאל דואג.
"לא!" טומי אמרה בכעס ונתנה לו אגרוף. הסתכלתי אל הקגומה. איזה מזל שהיא בקבוצה שלי.
"מה?" הקגומה שאלה אותי בגלל המבט.
"כבר אמרתי לך שאני שמח שת בקבוצה שלי?" נפלט לי בטעות.

***שעה לאחר מכן***


"איפה אנחנו?" שאלתי לא מבין והסתכלתי אל אימימרו. למה לעזעזל היא נתנה לו להוביל אותנו?!
"בכפר החול הנסתר" אימימרו השיב לשאלה שלי. הפיגור שלו חוצה כל גבול.
"תביא את המפה" הושטתי יד לקחת אותה ממנו.
אימימרו לא נתן לי אותה.
"תביא את המפה" חזרתי על הדברים של בעצבנות.
"ב...?" אימימרו שרצה שאגיד את המילת הקסם. איזה ילד!
"באמא שלך" אמרתי בהתגרות.
אימימרו משך את המפה לכיוונו, אני לכיווני.
"היי, תפסיקו עם זה שניכם" הקגומה אמרה בחשש.
"אל תתערבי!" אני ואימימרו התפרצו עליה ביחד.
נשמע קול קריע.
אני ואימימרו הבטנו למטה. חלק אחד של המפה היה שלי וחלק שני היה אצל אימימרו.
"תראה מה עשיתה!" אימימרו צעק עלי.
"אני?! זה אתה בכלל!" צעקתי עליו בחזרה. הקגומה נאנחה בפעם המי יודע כמה.
"אהה.. אתם רוצים לדעת איך להגיע למבחנים?" ילד עם איפור מוזר שאל.
לידו הייתה ילדה עם שער בלונדיני אסוף לשתי צמות מוזרות.
"כן, אנחנו נשמח" הקגומה פנתה אליהם וחייכה. איזה חיוך! מעולם לא ראיתי חיוך כזה כמו החיוך של הקגומה! פשוט שובר לבבות.
"היי! כדור הארץ לטאנקאה" אימימרו נתן לי דחיפה לצלעות.
"מה?" שאלתי בעצבנות.
הוא לא ענה, רק חייך חיוך משועשע.
בחינות הצ'ונין... לפחות היה לי מספיק זמן להתכונן לזה נפשית בחצי השנה האחרונה.
ומה קרה בחצי שנה? קודם כל, הסימן נעלם לי! אף אחד לא יכול להסביר את התופעה המוזרה הזאת, מכיוון שהיא מעולם לא קרתה!
בחצי השנה האחרונה, היחסים שלי ושל אימימרו התחממו קצת, טוב, יש לו במה לקנא ואני לא מאישם אותו בזה. מצד שני, היחסים שלי עם אסומי, הקגומה וקאקאשי דווקא השתפרו. כרגיל, ההוקגאה נותן לנו בעיקר משימות ברמה D, וכרגיל אנחנו מתלוננים על זה. אה! השער שלי לא נקצץ מאז שהפכתי לגנין, עניין עקרוני.
"מה קורה איתך?! בוא כבר!" הקגומה צעקה אליי.
רק עכשיו שמיתי לב שהם התחילו להתקדם. רציתי אליהם.
עצרתי והסתכלתי לצד שמאל שלי.
ילד עם שער ג'ינג'י, עניים ירוקות ועיגולים שחורים, היה בין הצללים. 'המבט שנשקף מהעניים שלו, מבט כל כך עצוב' אמרתי בליבי.
"גאררה" הילד עם האיפור המוזר והשער החום, אמר בעצבנות ולא נראה מרוצה ממש.
גאררה? איזה מין שם זה?
"היי" אמתי לו מצחקק. הילד נרתע לאחור.
"אל תתקרב אליו!" הילדה הבלונדינית צעקה בעצבנות.
"למה?" שאלתי אבל אז הרגשתי צ'אקרה אפלה יוצאת מין הילד.
העין השמאלית של הילד השתנתה לעניין מוזרה והוא החזיק בראשו.
מ-מה קורה פה?

בפרק הבא:" ספיישל פרק ב'!"


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
L.Wolf
הודעה 09.06.2010, 14:48
הודעה #8


גאנין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 338
תאריך הצטרפות: 23.02.07
מיקום: תגידו זה באמת משנה גם ככה לא תכירו
משתמש מספר: 26,642



אין לי מילים לתאר את הפרק פשוט מדהים איך שאת מצליחה להפתיע אותי(אני מתכוון לקטע האחרון) גאררה ועוד כילד קטן מגניב טוב חוץ מזה הפרק היה בסדר ומעניין למה נעלם לטאנקה הסימן של האווטאר?


--------------------
אוציהא סאסקה&אוציהא איטצי


planet.com/images/features/ptests/naruto/sasuke.jpg" alt="naruto test" /></a> COPY BB CODE




Go to the top of the page
 
+Quote Post
One Ok Rock
הודעה 10.06.2010, 18:05
הודעה #9


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



שוב תודה happy.gif.... ^

יום בהיר אחד אתה קם בבוקר, חושב שכל הסיוט שנקרא "סיום העברה לאוואטר" כבר נגמר. אתה יוצא מהמיטה, מציק קצת לאחותך התאומה. היא מתעצבנת, ונוגעת לי במצח, ואני אפילו לא יודע למה. ופתאום מרגיש ורואה זכרונות שלי ושל אסומי.
באותו היום, מיד אחרי שגמרתי את השימות, הלכתי לספרייה והוצאתי חומר על זה. ומה מסתבר? שלכל אוואטר יש כוחות מיוחדים רק לו בנוסף לכוחות הרגילים. הרגשתי שאני עוד שנייה מתעלף! הכוח המיוחד שלי הוא לראות זיכרונות ולהרגיש רגשות של אחרים בזכרונות? מה?!

ספיישל טאנקאה- חלק ב'.



הילד החזיק בראשו והתחיל לצעוק. מ-מה קורה פה?
"גאררה, תירגע!!!" הבלונדינית צעקה שוב. המטומטמת הזאת לא תקלוט שזה רק ירגיז אותו יותר?!
וכמו שציפיתי, גאררה התעצבן עוד יותר.
"ה-היי... לא רציתי לפגוע בכך או משהו" אמרתי מתנצל והתחלתי להתקרב אליו.
"א~" הילד עם האיפור התחיל לומר אבל עשיתי לו אצבע משולשת.
"אני מצטער" המשכתי להגיד וחייכתי.
הנחתי את היד הימנית שלי על הכתף השמאלי שלו. היד כאבה קצת. הרגשתי את הצ'אקרה הנוראית מנסה לחדור אל העור שלי ולפצוע אותו.
"די, נו... מצטער" אמרתי שוב בטון ידידותי. הילד הרים את הראש והסתכל אליי. הצלחתי להרגיע את הצ'אקרה האפלה הזאת. כן, זה כנראה אחד הדברים שמגיעים את תפקיד האוואטר.
הילד נראה המום, ממש בהלם. כנראה שהוא בחיים לא חווה דבר כזה.
ראיתי אישה יפה, בלונדינית ו.. היא מתה, כנראה בזמן לידה כי לידה היה תינוק קטן עם שער אדום. הזיכרון הבא היו שני ילדים, האחד עם שער חום קוצני והשני הייתה בלונדינית, דומה מאוד לאישה שמתה. השניים הסתכלו אל גאררה בעניים עינות, וכשניסה להתחבר איתם, הם דחו אותו. 'מי אלה?' שאלתי את גאררה. עוד אחד מהכוחות שלי, אני מצליח לראות מה האנשים עברו בחיים שלהם עם רגש חזק. 'מ-מה אתה עושה לי?' גאררה שאל המום. גם אני לא ציפיתי לקרוא למשהו את המחשבות.
זה קרה במקרה, כשאסומי שמה את היד שלה על המצח שלי, ראיתי כל מיני זיכרונות שלה איתי. הייתי בהלם, בקושי יכולתי להוציא מילים... מה קורה פה? איך זה שאני יכול לראות מה שהיא ראתה?
'אל תפחד... אני לא אעשה לך שום דבר... אני יודע איך אתה מרגיש' שלחתי לו את המסר בחיוך מסוים כשדמעות זולגות לי מהעניים.
'אתה בוכה. אתה באמת יודע איך אני מרגיש?' גאררה שאל בהיסוס מסוים.
העברתי לו את הזיכרון שלי מאנשי הכפר. עוד אחד מהכוחות שלי.
"חברים?" הושטתי את היד שלי ללחיצה וביד השנייה ניגבתי את הדמעות. גאררה נראה מהוסס אך בסוף דחה את היד שלי והלך משם.
מה הבעיות שלו?
"היי, חכה שנייה!" התחלתי ללכת אחריו
"טאנקאה... אידיוט!" הקגומה צעקה אליי ונתנה לי אגרוף. מה היא חושבת שהיא עושה?!
"מה?" אמרתי כועס והסתכלתי אליה.
"ראשון: הם אמרו לך לא להתקרב אליו אז אל! ושניית : תתנהג בנימוס, להזכירך א~" הקגומה התחילה להגיד בכעס.
"אה, למי אכפת ש 'אנחנו מייצגים את קונוהא' " התפרצתי לדבריה ואמרתי בחוסר עניין מחולט, מצטט את דבריו של ההוקגאה.
"אתה בסדר? הוא לא פגע בך?" הבלונדינית שאלה.
"כנראה שבלונדיניות באמת מטומטמות, למה שיפגע בי?" קמתי ושאלתי בכעס אותה. הבלונדינית השפילה את מבטה. הסתכלתי ליד שהחזיקה את גאררה, היא נראתה קצת אדומה. בטח כוויות צ'אקרה או משהו.
"בגלל שהוא מפלצת" האיפור אמר.
מה זה?!
תפסתי לו את החולצה.
"תגיד את זה שוב ואני אפוצץ לך את הפרצוף! אף אדם הוא לא מפלצת!" אמרתי בכעס. נזכרתי שבהתנהגות של אנשים הכפר אליי. חשבתי... לא, הייתי בטוח שזה מה שהם אמרו עליי. שאני מפלצת ו~.
"טאנקאה, תעזוב אותו" אימימרו אמר ברצינות ושם יד על כתף שלי.
שחררתי את הילד.
"אני לא צריך את העזרה שלכם. אמצא את האקדמיה שלכם בעצמי" אמרתי ברצינות והתחלתי ללכת מהם. הקגומה ואימימרו החליפו מבטים והתחילו ללכת אחרי.
"למה עשית את זה?!" אימימרו שאל בכעס.
"את מה? לא ידעתי שלהגן על ילד מסכן זה פשע" אמרתי בכעס.
"הם אמרו שהוא הרג את אמא שלהם" אימימרו פגע בי בנוגע הכי רגישה שלי: אמא שלי. למרות שעברה שנה מאז מותה, הפצעים עדיין לא התרפאו. כששמעתי שהיא מתה, לא חשבתי שהיא תחסר לי כל כך, אבל עכשיו... מה הייתי נותן כדי שהיא תחבק אותי שוב בעולם הזה.
"אתה לא חושב שרוצח אמך הוא מפלצת?" אימימרו שאל בטון קודר. הידיים שלי התחילו לרעוד.
עצרתי, לא הייתי מסוגל להמשיך ולצעוד. הרגשתי שאם אמשיך, פשוט אפול או שארביץ לחבר הצוות שלי, מה שיבוא קודם.
"אימימרו!" הקגומה אמרה בכעס.
"לא, הוא צודק" אמרתי בקושי.
"רא~" אימימרו התחיל ל הגיד בקול שוויצר.
"כמה שהוא צודק... אין אדם שהוא מפלצת, יש אדם שעשה דברים מפלצתיים" התחלתי ללכת, משאיר אותם מאחור. מה הוא מבין? מה הם מבינים? אין אחד שלא יודע את הכאב שלי.
"טאנקאה! היי!" אסומי התקרבה אליי וחיבקה אותי. לא החזרתי לה חיבוק, שנאתי את הקטעים האלה.
"היי, מצאתה את האקדמיה?" אסומי שאלה בעניין והסתכלה מסביב.
"אהה... לא" אמרתי בפשטות ושמתי את הידיים מאחורי הצוואר שלי. אסומי חייכה. כך כל מכיר את החיוך הזה, באיזו דרך היא תרד עלי עכשיו?
"פגשתי את אבא והוא הראה לי את הדרך ואתה לא!" אסומי הצביעה אליי ואמרה בקול מתגרה. זאת הדרך שלה לרדת עליי? זה בכלל ירידה?
"יופי לך... תראי לי את הדרך" אמרתי.
"ב..?" אסומי אמרה באיטיות. מה, היא תפסה את התפקיד של אימימרו.
"באבא שלך" אמרתי בחוסר עניין מוחלט וטאקט.
"למה אתה תוקפני כזה?" אסומי שאלה. בחנתי בנימה נעלב והרגשתי צביטה בלב.
"אה, מצטער, פשוט הרבה דרים קרו לי היום ולא עיכלתי את זה עדיין" הסתתי את המבט לכיוון אחד הבתים. הרגשתי את הסומק מופיע על הלחיים שלי ואת החיוך המרוצה של אסומי שהראתי חולשה כל שהיא.
"הי, מה קורה טאנקאה?" טאסנו שאל. להזכירכם, טאסנו הוא אחד מחברי הקבוצה של אסומי. הדבר שעצבן אותי כל פעם מחדש אצלו היה קול שוויצר שלו. טוב, הוא באמת שוויצר שתמיד מזכיר כמה המשפחה שלו חשובה בקונוהא.
"אני בסדר. שכחתי לבקש ממך משהו לפני שהתפצלנו" אמרתי לו וסימנתי שיתקרב שאלחש לו.
"שמור אליה" בקשתי והסתכלתי אל אסומי.
"אין בעיה אחי" טאסנו אמר בטן שמח ושם עלי את היד שלו. אני עושה את הדבר הנכון שאני נותן לאדם כזה לשמור על אסומי?
"טאסנו, אסומי... אנחנו צריכים ללכת, המבחנים עוד מעט מתחילים" היסצ'ירו הגיח מאוחרים.
לפחות יש מישהו אחד נורמאלי בקבוצה שלה.
"היי" ניסיתי לשמור על טון אדיש.
"היי... תזכיר לי מי אתה? אתה יודע, החום" היסצ'ירו שאל מתנצל. הוא שכח אותי? אני לוקח את המילים חזרה.
"אח שלה, איכשהו" והצבעתי להקגומה. שררו כמה דקות של שקט. הרגשתי משהו נעזר בכתף השמאלית שלי.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" שאלתי את הילד הבלתי מוכר. הילד היה בעל שער רוק מזעזע, עניים חומות, היה בערך בגובה שלי, ונמשים על כל הפרצוף. הוא היה לבוש חולצה כחולה ומכנסיים ירוקות, ומגן המצב שלו על הרגל השמאלית. מה שהתאים לו מאוד, בגלל שהשער היה אסוף לקוקו.
"סליחה, פשוט הייתי צריך להישען על משהו" הילד הצליח להגיד מתנשף.
"צ'יף! איפה אתה?!" שמעתי קול של בת מאחורי. צ'יף? איזה שם זה.
ראיתי את הילדה שקרא לו מתקרב אלינו. הילדה התלבשה הפוך ממנו. חולצה ירוקה ומכנסיים כחולות. גם לה היה שער ירוק, עניים חומות ונמשים על הפרצוף. מגן המצח שלה היה על רגל ימין.
הסתכלתי אל מגני המצח שלהם. כפר הערפל הנסתר?
"איזה חום... אני לא יכול יותר!" צ'יף התלונן כשהילדה התקרבה אליו.
נראה שהילדים היו בני גילי. הבטתי לאסומי וחברי הצוות שלה ומשכתי כתפיים.
"אז... אתם מכפר הערפל הנסתר?" אסומי שאלה במתיקות.
"סליחה, אנחנו לא יכולים לדבר איתכם" צ'יף אמר בהתנסות מסוימת.
"ולשען עלי כן?" שאלתי קצת עצבני. כל אדם שישתתף במבחנים יחשוב את עצמו עכשיו? ואפרופו מבחנים, יש המון ילדים בגילי... מעניין למה.
צ'יף הוריד את היד. חברי הקבוצה של אסומי והיא התחילו ללכת לכיוון כל שהוא, ואני אחריהם. החדשים שהכרתי בערך עכשיו, הצטרפו אלינו..
"איך כפר העלה הנסתר?" הילדה שאלה.
"מצטער, לא יכול לדבר איתכם" חזרתי על דבריו של צ'יף. הילדה הסתכלה אל צ'יף ואז אליי.
"עזוב אותו, הוא סתם מתוסבך" הילדה אמרה בהתנצלות.
"היי!" צ'יף נשמע נעלב.
"השם שלי הוא באג'... נעים מאוד. זה אחי התאום ומתוסבך, צ'יף" באג' אמרה בשמחה מסוימת.
"טאנקאה, והילדה שם, היא אחותי התאומה, בדרך כל שהיא" אמרתי בברכת שלום וחיוך, מתעלם מצ'יף הכועס.
"טאנקאה!" שמעתי ילדה צועקת. מה עכשיו? מה יש לכולם ממני.
"הינה אתה" הקגומה אמרה דואגת.
"למה?" שאלתי. כל הסובבים הפסיקו את מעשיהם והסתכלו אלי ואל הקגומה.
"הבחינות... הן" הגומה הפסיקה כדי להתנשף.
"הן מה?" אמרתי באדישות. הקגומה סמנה לי לחכות.
"מה קרה?" אסומי התפרצה לשיחה.
"הן מתחילות עכשיו!" הקגומה צעקה.
"מה!!!" אני והשאר צעקנו ביחד. אסומי והקבוצה שלה התחילו לרוץ וכך גם אני. הסתובבתי לאחור, מסתכל אל הילדה המתנשפת.
חזרתי אליה ועשיתי לה שק קמח. היא לא יכולה לרוץ במצב הזה! לפי הנשיפות שלה, היא עוד שנייה מתעלפת פה. וזה הדבר היחידי שחסר לי עכשיו.
"מה אתה ע~" הקגומה התחילה להגיד בקושי ובהפתעה.
"שתקי ותיהני" אמרתי והתחלתי לרוץ בכל הכוח. מיד לאחר מכן התחלתי להתנשף, לא חשבתי שהיא כל כך כבדה אבל עכשיו זה מאוחר מידיי, אנחנו מאחרים.
"קדימה! למה אתם מחכים?!" אסומי שאלה אותי. ליום שבו לא תנצ'סי לי בכל רגע נתון. הסתכלתי לילדה שהייתה עלי.
ח! מי חשב שאני אצטרך איי פעם לסחוב שוב אותה!
"זה מזכיר לי את המשימה" הקגומה אמרה בשמחה מסוימת. לא יאמן! היא ממש קוראת לי את המחשבות!
הגענו לבניין עגול מחמר. איזה גועל!
"למה אתה מחכה?!" אסומי שאלה בפתח הבניין.
הורדתי את הקגומה והתחלתי לרוץ שוב. בחינות הצ'ונין, אה? זה הולך להיות כל כך כיף! אני כבר לא יכול לחכות! אני כבר רוצה להילחם! חצי שנה חיכיתי לרגע הזה!
"על מה אתה חושב?" הקגומה שאלה אותי מסוקרנת.
חייכתי אליה.
"על הקרבות!" אמרתי שמח אליה בזמן שחייכתי. הקגומה נראתה קצת מופתעת אבל חייכה גם.
הגענו למדרגות שהתפצלו לחמישה כיוונים. הקגומה התחילה להתלבט, אסומי לא ידעה מה לעשות, היסצ'ירו וטאסנו התחילו להתווכח באיזה כיוון ללכת, ובאג' וצ'יף התלבטו בניהם, ורק אני התיישבתי על רצפה ועצמתי את עניי.
אנחנו גם ככה מאחרים... איזו דרך לבחור? אם אני אטעה, הבחינה הלכה לי. מה לעשות? מה לעשות?
"אה!" שמעתי את קולה אסומי.
פתחתי עניים. מה קורה פה? זה תכסיס?!
"אסומי!" צעקתי בבהלה ותפסתי את ידה. אסומי הייתה תלויה באוויר, ומתחתיה היה שוק מלא אנשים, ואנחנו בבניין גבוהה, כשאני מחזיק אותה בכל הכוח שלו תיפול. מה קורה לעזעזל?!
"היסצ'ירו! אתה שומע אותי?!" צעקתי בבהלה.
"מה קרה?" הוא שאל ממש המום. הסתכלתי לצד השמאלי שלי, הצד ששמעתי אותו. אנחנו בתוך גנג'וטסו? אבל איך? ומתי?
"אם אתה שומע אותי, תיגע בכתף שלי ותכניס לנו קצת צ'אקרה.. אני חושב שאנחנו בגנג'וטסו!" אמרתי במאמץ.
הרגשתי מגע יד שלא ראיתי וחזרנו למדרגות.
"מ-מה קרה עכשיו?" צ'יף שאל מפוחד. היה חלל שחור, ואסומי עדיין נאחזת ביד שלי.
"תחזיקי חזק" אמרתי וניסיתי להרים אותה. אני לא אצליח! לעזעזל איתך אחות תאומה! למה הבחירות שלך כל כך גרועות.
הקגומה תפסה את היד השנייה של אסומי והתחלנו להרים אותה ביחד. איזה כובד!"מה קורה פה?" אסומי שאה בחוסר ביטחון.
שמתי אותה על הרצפה ושמתי יד על הלב. איזה מזל שתפסתי אותה בזמן.
"אני יכולה לפקוח עניים?" אסומי שאלה בפחד. נתתי לה מכה כדי להיות בטוח שהיא יצא מהאשליה. אסומי פקחה את העניים והסתכלה מסביב.
טוב, לפחות עכשיו אנחנו יודעים לא להשתמש במדגה הזו. איזו הקלה!
הרגשתי נוזל אדום יורד לי מהמצח. נגעתי בו, זה היה דם. הסימן! אח!
"אתה בסדר?" הקגומה שאלה אותי למראה הדם.
"כן.. לא.. לא בטוח, זה קורה כשיש אנשים שמפעילים טכניקות שיכולות להביס אותי" אמרתי בזמן שאני שם ידיים לעצור את הדימום.
"זה ממש סימן, רק כואב" אסומי הסבירה להם. מה לעשות? אני חיי איתה יותר מידי זמן.
"בואו נחזור לעניין" אמרתי. "אנחנו צריכים להחליט לאיזה מדרגות ללכת".
כל טעות אחת, יכולה בקלות להכשיל אותנו או להרוג אותנו. החלל השחור היה אמיתי... אין לנו זמן! במה לבחור?!

בפרק הבא:" ספיישל חלק ג'"


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
L.Wolf
הודעה 12.06.2010, 16:47
הודעה #10


גאנין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 338
תאריך הצטרפות: 23.02.07
מיקום: תגידו זה באמת משנה גם ככה לא תכירו
משתמש מספר: 26,642



סליחה שלא הגבתי עד עכשיו חזראתי אתמול מטיול ורק עכשיו קמתי קראתי את הפרק והוא היה ממש יפה מעניין איזה מלכודות מחכים לטאנקה והשאר


--------------------
אוציהא סאסקה&אוציהא איטצי


planet.com/images/features/ptests/naruto/sasuke.jpg" alt="naruto test" /></a> COPY BB CODE




Go to the top of the page
 
+Quote Post
One Ok Rock
הודעה 14.06.2010, 14:51
הודעה #11


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



שוב תודה happy.gif

ספיישל טאנקאה- פרק ג'.


המדרגות האלו... הם מנסים להרוג אותנו או מה?! לעזעזל עם הכפר הזה! בבחינה הקודמת לא היו הרוגים! עכשיו, לפני שהבחינה מתחילה בכל... אה!!!
"אתם לא יכולים לעבור" שמעתי את הקול של טומי מאחורי. הסתובבתי לאחור, להסתכל אליה.
"ואוו, אתה מדמם! מגניב" נאבורו אמר בשמחה. מי יותר אידיוט: הוא או אימימרו? לעולם לא אצליח לדעת מי בין שניהם!
"זה לא משנה עכשיו! הבחינות מתחילות ברגע זה" אסומי אמרה באיוש ונפלה על הרצפה.
"אנחנו יודעים" מאקוטו הגיח מאחור ואמר קצת בכעס אל אסומי. מאקוטו הזה! לא שכחתי איך הוא התייחס אלי במצבת הגיבורים כשהיינו באקדמיה.
הסתכלתי לתריסר הילדים שעמדו יחד איתנו ליד המדרגות. הם נראו מפוחדים ועצבנם.
יש לי רעיון!!!
" Kage Bunshin no Jutsu!" צעקתי בשמחה. ארבע כפילים הופיעו מולי. הקגומה נתנה לי מפרק בצלעות.
"מה אתה מנסה לעשות?" הקגומה לחשה לי.
"כולם! לצאת עכשיו!" ציוויתי עליהם והצבעתי לכיוון המדרגות.
כל הארבע התחילו לרוץ למדרגות. אחד נפל ליד המדרגות שאסומי ניסתה לעלות. השני נפל אחריו וכך גם השלישי. הרביעי עלה במדרגות בצד ימין, וגם הוא! מה קורה פה?
"אי אפשר לעלות! זה בלתי אפשרי" שמעתי התלחשויות בקהל.
תחושב כבר! תחשוב על המידע שקיבלת! רגע! לא קבלתי מידע. התחלתי ללכת לכיוון המדרגות והושטתי את היד. אשליה, כמו שחשבתי. העלמתי את הכפילים. מזרון אה? רגע!
קלטתי משהו שהכפילים ראו לפני שנפלו. רצפה? הסתכלתי מתחתי. אותה רצפה שהכפילים ראו, אה? ח! הם ממש טובים אבל עדיין, זה פתטי!
חזרתי לאחור ותפסתי את היד של הקגומה.
"מ-מה אתה עושה?" הקגומה שאלה מופתעת. חייכתי אליה והצבעי לכיוון הפנים שלי.
"תסמכי עלי, אם ניפול יש מזרון" אמרתי."בואי, אנחנו נאחר".
התחלתי לרוץ איתה. "קפצי" אמרתי כשהגענו למדרגות. הקגומה נראתה מופתעת וגם קפצה. נחתנו על רצפת העץ.
"איך?" הקגומה שאלה מופתעת ומיששה את הרצפה. סימנתי לה להיות בשקט.
"כולם, תקשיבו! זאת אשליה, תקפצו כשאתם מגיעים למדרגות!" צעקתי להם.
"מה אתה עושה?!" הקגומה שאלה מופתעת לגמרה וגם כועסת.
"בואי" תפסתי את יידה והתחלנו לרוץ. הרגשתי את הרצפה רועדת, כנראה מרוב הילדים שרצו לכיוון חדר הבחינה.
אני לא יודע למה, אבל הייתי מאושר. הרגשתי את הסומק עולה על פני. חייכתי להרגשת הסומק, אבל... לא ידעתי ממה אני מאושר: שהצלחתי להוכיח לכולם שזה אפשרי או בגלל שאני מחזיק את היד של הקגומה.
הסתכלתי מהחלון, אל הכפר. אולי, יום אחד, אבוא לפה, כאדם רגיל או אפילו כההוקגאה של כפר העלה נסתר.
"טאנקאה!" הקגומה צעקה והצביע לפנים. הפניתי את מבטי וראיתי מדרגות, שוב. זה אמיתי.
עצרתי וכך גם תריסר הילדים שאחרי. כולנו חשבנו אותו הדבר, שזה שוב טריק, אבל אף אחד לא היה מוכן לנסות.
"בחיי" אמרתי באדישות והתחלתי לרוץ. קפצתי על המדרגות, ונחתי עליהן. ממה יש לחשוש פה בדיוק? נתתי מכה למדרגות, להיות בטוח שזה לא איזה טריק מתוחכם.
התחלתי לעלות. קומה 1, קומה 2, קומה 3. יופי! פה הבחינות, עכשיו חדר 456. הסתכלתי מאחורי, לראות איך הקגומה מתקדמת.
קפצתי אל הרצפה והתחלתי לרוץ ולחפש את החדר. 420 מה, עוד מכשול?!
הסתכלתי לכיוון קבוצת הילדים הקטנה. ניסיתי לראות מה הפריע להם, אבל לא הצלחתי. התחלתי לזחול לכיוון המוקדם.
"אח' " אמרתי והגעתי במצח שלי, שהתנגש עם עוד משהו.
"תסתכל לאן אתה הולך!"
"תסתכל אתה!" שמעתי קול מוכר. פתחתי את עניי.
"אימימרו?" שאלתי מופתע. איך הוא עבר את המדרגות.
"אתה! כמה זמן אני יכול לחכות?!" אימימרו שאל כועס וגם נראה כועס מאוד. מה הבעיות שלו?
"איך עברתה את המדרגות?" שאלתי מסוקרן.
"מדרגות? איזה מדרגות? עליתי דרך החלון... לא השתמשתי בשום מדרגות" אימימרו הצביע לכיוון שכנראה היה חלון. דרך החלון? כל כך מתאים לו.
"תוריד את המבט זה! חוץ מזה... על מה כל המהומה?" אימימרו שאל אותי.
"מאיפה אני יודע!" צעקתי. התחלתי לזחול.
"לאן אתה הולך?" אימימרו שאל לא מבין.
"לאן אתה חושב? לראות מה קורה שם! אני לא מתכוון לוותר על הבחינה" אמרתי ונעלמתי בין כל הילדים. ידעתי וראיתי חמישה אנשים שחסמו את הדרך. קמתי מהרצפה.
"מה קורה פה?" שאלתי ילד מקונוהא משבט היוגה. הילד הסתכל אליי במבט מוזר.
"הם חוסמים את הדרך לחדר" הוא הצבי לכיוון השלט. "כל מי שניסה לעבור, הם כיסחו אותו" הילד אמר באדישות. טוב לדעת שיש ילדים שהקדימו את הבחינות.
"היי, אתם! תנו לעבור. היי, אל תדחוף" אמרתי בכעס למגע הדחיפה ממנו.
"שתוק ותחזור למקום שלך" ילד מאמגאקורה אמר בשחצנות. האמת, כולם היו מאמגאקורה, ולכולם היה שער בלונדיני ועניים שחורות, אבל לא אותה תספורת. חלקם היו עם שער קצוץ, חלקם עם פרוע בדומה למה שהיה לי וחלקם אסוף.
"שתוק אתה! תתנו לעבור כבר" אמרתי בכעס והוצאתי קונאי. הילדים רק חייכו חיוך שחצני והשמאלי ביותר סימן לי לבוא.
"שמעתה את הנמוך?" הבלונדיני האמצעי התחיל לצחוק. נמוך?!
"למי קראת נמוך, חתיכת אידיוט בלונדיני?!" שאלתי אותו
"אל תתחיל עכשיו במכות!" שמעתי את הקגומה צועקת מהקהל. מי שמדברת? בצעקה והצבעתי אליו.
"מה אמרתה?" החמישה אמרו ביחד.
"היי.. מה קורה פה?" הבוחן הגיע ונדחף באמצע. "אני מבקש מכם לזוז".
החמישה זזו. התחלתי לרוץ לכיוון החדר.
"חכה, חכה... פתחת חשבון איתנו" האמצעי איים כשעברתי לידו. הסתכלתי אליו וחייכתי.

***חדר הבחינה***


"כל כך מעט" הקאזקאגה אמר לשאר הקאגים. אף אחד מהקאגים לא ענה, רק הסתכלו על קומץ הילדים. הבוחנים הנהנו לחיוב.
"בחינות הצ'ונין לגילי 6 מתחילות ע~" הבוחן הראשי עם השער השחור הארוך והבלתי אסוף והעניים האדומות התחיל להכריז.
"אין מצב!!!" צעקתי כשאני רץ פנימה ואחרי תריסר הילדים. כל הנוכחים היו מופתעים, חוץ מההוקגאה. לעזעזל!
התיישבתי על אחד השולחנות הקרובים מתנשף. יותר מידי ליום אחד, אה?
"אני חושב שאפשר להתחיל עכשיו, לא?" ההוקגאה שאל בשמחה ופלט את העשן מראותיו. הוא חייב להפסיק לעשן כבר, הרח של זה נורא.
"ואתה?" הבוחן הראשי עם חליפת הג'ונין פנה אליי.
"שם כאילו? תהיו יותר ספאציפים" הארתי לו.
"אל תתחצף, ילד" הבוחן תפס את החולצה שלי והרים אותי.
"מי התחצף, דראקולה" אמרתי בגלל שהמראה שלו באמת הזכיר לי את הערפד הנוראי הזה.
"מה אמרתה?" הגבר התעצבן והרים את אגרופו.
"מספיק" שמעתי את המיזוקאגה צועקת. רק עכשיו שמתי לב שחמשת הטיפשים.. אה, זאת אומרת הקאגים היו שם וגם כוח אנבוים גדול מהרגיל. מה קורה פה?
הבוחנים התחילו לספור את הילדים ושאלו שאלות על הקבוצות.
"אנחנו חייבים לך ובגדול" צ'יף התקרב אליי וחייך. עכשיו הוא מתחיל למצוא חן בעניי.
"הבחינות יהיו משעממות עם לא יהיו הרבה ילדים... אגב, שמתה לב שיש הרבה ילדים בגילנו" שאלתי מסוקרן והבטתי מסביב. הבטתי לכיוון ההוקאגה, אבל הוא לא נמצא שם. נעמדתי על השולחן והתחלתי לחפש את הזקן.
לאן הוא נעלם?


** בחדר אחר בבניין***


"ההתנהגות הזאת לא מקובלת עליי" ההוקגאה אמר לילד בן השש.
"אני לא יכול לחכות יותר!!! נמאס לי!!!" אישי צעק על ההוקגאה ונראה כועס.
"אני יודע, אישי... תחכה עוד קצת בבקשה, אנחנו מנסים לדעת מה קרה" אחד האנבוים התערב לשיחה.
"שתוק! למה דווקא הוא? גם אני רוצה!!!" אישי צעק שוב.
"רק תחכה" ההוקגאה אמר ויצא מהחדר.

בפרק הבא: ספיישל חלק ד'"


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
BanDitsRulls
הודעה 15.06.2010, 07:02
הודעה #12


הכל זה האחד והאחד זה הכל ושניהם זה אני ואני תימני
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,684
תאריך הצטרפות: 26.10.09
מיקום: כפר גבירול!
משתמש מספר: 71,082



תודה רבה אני קראתי את ההוצאות שלך במשך כמה שעות אתמול
אני התמכרתי אליהם
שיהיה לך בהצלחה בפרקים הבאים!


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
L.Wolf
הודעה 16.06.2010, 08:30
הודעה #13


גאנין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 338
תאריך הצטרפות: 23.02.07
מיקום: תגידו זה באמת משנה גם ככה לא תכירו
משתמש מספר: 26,642



פרק יפה מעניין מה יקרה עם האיש הבלונדיני האמצעי? ומי זה אישי או ליתר דיוק מיהו?


--------------------
אוציהא סאסקה&אוציהא איטצי


planet.com/images/features/ptests/naruto/sasuke.jpg" alt="naruto test" /></a> COPY BB CODE




Go to the top of the page
 
+Quote Post
One Ok Rock
הודעה 17.06.2010, 19:03
הודעה #14


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



תודה רבה לכול התגובות happy.gif...
ולשאלה של cloud strife... תקרא את פרק 38 בסוף, תדע מה מי ומו על אישי...


בחינות הצ'ונין? חשבתי שהן מסוכנות, קשות ומגעילות... אבל בינתיים, אני נהנה מכל רגע ורוכש חברים מכל הכפרים.

ספיישל טאנקאה- חלק ד'.


הבוחן הראשי חיכך בגרון. כולם הפנו את מבטם אליו, וכך גם אני.
"הנמוך שעל השולחן, תרד ממנו" הבוחן דיבר אליי. עכשיו הוא התחיל איתי!
"אל תקרא לי נמוך כי אני לא!!! אני פשוט מאותגר גובית!!!" צעקתי אליו בכעס. הרגשתי שמשהו תופס לי את שני הרגלים ומוריד אותי מהשולחן, אלו היו אסומי והקגומה.
"הוא ביקש שתרד..." אסומי התחילה.
"מהשולחן אז תרד ממנו" הקגומה סיימה. ממתי הן משלימות משפטים יחד? ומזה המבט החודרני הזה? הן מעצבנות אותי.
כל הסובבים התחילו לצחוק, הרגשתי את סומק הנבוך המפורסם מתחיל לעלות על פניי.
"טוב, בסדר" אמרתי אליהן קצת בכעס. הבוחן שוב חיכך בגרונו. הצחוק נפסק.
"בחינות הצ'ונין מתחיל עכשיו! כולם בבקשה להתיישב במקומות!!!" הבוחן הודיע ונתן מכה ללוח.
התיישבתי. בצד השמאלי שלי ישב צ'יף והימני אימימרו. לא ממש הייתי מרוצה ממקומות הישבה הצפופים הללו והחום המחניק של החדר, אבל שום תלונה לא הייתה עוזרת. הבוחן נתן לי עט ודף.
"כלום להפוך את הדפים ולהתחיל לכתוב! יש לכם חצי שעה... בהצלחה, אתם תזדקקו לה" הבוחן הראשי אמר ונראה מרוצה, גם טון הדיבור שלו היה יותר מידי משועשע.
הפכתי את הדף. כמו שציפיתי, היו שם שאלות. התחלתי לקרוא את השאלה הראשונה, התחלתי לכתוב את התשובה לאחר קצת מחשבה.
"אה.. שכחתי להגיד כמה דברים" הבוחן הראשי אמר קצת בביוש.
"כל מי שרוצה לוותר כל חברי הקבוצה שלו נפסלים אוטומטית. כדי להיפסל או לוותר תרימו את היד ותגידו שאתם מוותרים.
כמו שמתם לב, יש בבוחן זה רק תשעה שאלות כתובות..." הבוחן הסביר את הדברים.
"רגע... אתה אומר שיש עוד שאלות?" התפרצתי לדבריו. הבוחן לא נראה מרוצה מהתפרצות ואני לא נראתי מרוצה מזה שיש עוד שאלה.
"שאלה שאני אשאל בעל פה. אם תכשלו בה, כל המבחן שלכם הלך" הבוחן אמר ובדיו הימנית סימן לכיוון הרצפה.
איזה חיוך מרושע יש לו!
"ושוב פעם, בהצלחה... אתם תזדקקו לה" הבוחן אמר והתיישב על השולחן. עכשיו הבנתי למה כוונתו.
הפכתי את הדף והתחלתי לפהק. לא ממש הייתי לחוץ. הרי יש לי את המידע של הקודמים שאוכל להשתמש בו בשאלה. ראיתי את אימימרו האידיוט הזה מנסה לחשוב על התשובות וכך גם צ'יף ושאר הילדים. רק אני נחתי לי בשקט, ישן על המבחן. מה הטעם בלנסות לענות על התשובות אם לא הצליח לענות בשאלה האחרונה? כדי שאתפוס מנוחה לפני השלב השני של המבחן.
הרגשתי רעד. הסתובבתי למקור וראיתי את אימימרו לחוץ.
אה, אל תגידו לי שהוא הולך לוותר.
"אתם, לצאת" הבוחן הצביע אל הילד שוויתר ועל חברי קבוצתו. עכשיו שמתי לב שהרבה ילדים יצאו מהמבחן. הצצתי לכיוון הקגומה. היא לא נראתה ממש לחוצה, אבל כן מודאגת מהמצב של אימימרו.
פיהקתי וקמתי מהשולחן, מתמתח. הבוחן לא נראה מרוצה מהנוחיות שלי.
"יש לך בעיה כל שהיא, נמוכצ'יק?" הבוחן שאל אותי. החלטתי לא לענות לו, המבט המעוצבן שלי למשמע הנמוכצ'יק אמר הכול.
הבטתי שוב לכיוון אימימרו, הוא נראה מהוסס לגביי הבחינה.
רגע, כולם בחדר לחוצים ממש...
"תחזור לתופס הבחינה שלך, נמוכצ'יק" הבוחן שוב פנה אליי.
מה הוא מנסה לעשות?
הרגשתי את ידו של אימימרו מתחילה לעלות.
הבנתי!!!
"היי אתה!!!" קמתי וצעקתי אל הבוחן הראשי."זה כל הקטע בחלק הזה בבחינות, נכון?", הבוחן נראה קצת מופתע. אימימרו הוריד את היד לשולחן.
"לחץ פסיכולוגי נכון? עברו בערך עשר דקות מאז שהמבחן התחיל, וכבר חצי מהכיתה יצאה, זה לא דבר נורמאלי! אתה מפעיל לחץ בפסיכולוגי על הכיתה בלי שמנו לב. השאלות בבחינה הרב יותר קשות מהרגיל! אמרתה מקודם שהבחינה לגילי 6? הלו לא שאלות שמתאימות לגיל שלנו! אתה מנסה להכשיל כל אחד מאיתנו, ולי אתה קורא נמוכצ'יק כל שנייה כדי להוציא אותי משלווה, נכון? זה לא יצליח לך! אני לא הולך להיכנע לפסיכולוגיה בגרוש שלך!" סיימתי מתנשף ונפלתי על הכיסא, נאנח. הבוחן חייך אליי. אני לא ידוע למה אבל חייכתי בחזרה לבוחן. צ'יף הסתכל אליי בהערצה, ואימימרו היה מופתע, טוב למען האמת כל הכיתה הייתה מופתעת! אפילו הקגאים!
עכשיו אני בטוח שחברי הקבוצה שלי לא ירימו ידיים, ולמען האמת? גם החברים האחרים שלי.
שמעתי דלת נפתחת. הסתובבתי וראיתי את ההוקגאה עם אנבו ומסכה מאוד מוכרת על פניו. הסתכלתי לבוחן וחזרתי לישון.
רוצה את החלום על הראמן בחזרה!

***20 דקות מאוחר יותר***


מאז שדברתי, אף אחד לא יצא מהכיתה. כל בוחני החדר נראה קצת מופתעים, חוץ מהבוחן הראשי האידיוט הזה.
אוח, כמה שאני שונא אותו.
"הזמן תם... הגיע הזמן לשאלה העשירית" הבוחן הודיע."אני אשאל שוב, משהו רוצה להיפסל וצאת מהבחינה?".
אף אחד מהילדים לא הרים את היד. עברו כמה דקות של מתח, ואני עדיין ישן על המבחן. הבוחן התחיל לצחוק, ואני התעוררתי מהצחוק שלו.
"כלום עברו את השלב הראשון!!!" הבוחן הודיע בשמחה ונתן מכה ללוח.
איזה בוחן רועש... בחיי.
"יש!!!" שמעתי צעקה מחרישת אוזניים.
"אל תצעק לידי!!! אררה? מה קורה פה?" שאלתי בלתי מודע למה שקורה סביבי. אימימרו חיוך אליי.
"עברנו! עברנו את החלק הראשון של הבחינות!!!" אימימרו צעק בשמחה וחיבק אותי.
"תתעשת על עצמך בן אדם!" אמרתי בכעס אליו, מנסה להרחיק אותו בעזרת הרגל שלי. אסומי חיבקה אותי מאחור.
גם היא?!
"תרדו ממני!" צעקתי עליהם, לא שזה עזר במשהו.
טוב, אם אתה לא יכול להילחם בזה, תזרום אם זה. כל הילדים בחדר שמחה וקרוא קריאות הידד, ואני יחד איתם.
הדלת נפתחה, ובכניסה עמד גבר שזוף עם שער חום, עניים שחורות, מגן המצח שלו היה בנדנה וסגריה בפיו. לא התייחסנו לאיש בזמן שהלך לבוחן הראשי המעצבן.
"שקט!!!" הבוחן החדש צעק והשקיט אותנו. רק עכשיו, שמנו לב אליו.
"מי אתה?" אחד מהבלונדינים מקודם שאל מסוקרן. הבוחן חייך ונשף לעברנו את העשן מהסיגריה שלו.
"אני לא חייב לכם שום הסברים, אני מניח..." הבוחן אמר ושאף את הסגריה לריאותיו.
הינה עוד אחד שמעשן! איך הם אוהבים את הסירחון הזה?
"תקראו לי סאוטו..." הבוחן נשען על הקיר והצביע לפניו בחיוך. "קדימה, תתחילו לזוז, פדלאות".
"למה?" אחד הילדים שאל. הבוחן לא ענה, רק יצא מהדלת.
יצאתי מהחדר יחד עם תריסר הילדים. לא ידעתי לאן אנחנו הולכים ולמה, אבל הייתי מוכן למה שזה לא יהיה.
"זה בטח השלב השני של הבחינה" הקגומה אמרה. הפניתי אליה את מבטי והנהנתי לחיוב.
הבוחן נכנס לחדר מסוים, ואנחנו איתו.
למה עברנו חדר בכלל?
"אז פדלאות... לפני שתשאלו למה עברנו חדר, אני הסביר משהו" סאוטו נשען על קצה השולחן הקרוב. היה שקט מחריש אוזניים, הבוחן לא מצא חן בעניי כולנו.
"אתם יכולים להסתכל אליי איך שבא לכם, לי זה לא מזיז בגרוש. שמעתם פדלאות? אני לא כמו אקיה, הבוחן הקודם. אני מזהיר אתכם" סאוטו אמר בחיוך מרושע כל כך.
"חשבתי שעברנו את חלק הפסיכולוגיה בגרוש" אמרתי באדישות אליו. סאוטו לא נראה מרוצה מהתגובה הזאת.
"מה אמרתה?" סאוטו אמר לא מרוצה. התקדמתי צעד אחד קדימה. קונאי תקוע ברצפה הופיע ליד הרגל שלי. הסתכלתי לבוחן שמלפני.
"אל תתחצף, נמוכצ'יק" סאוטו אמר בכעס אליי.
"שוב?!" צעקתי בכעס אליו. הקגומה נאנחה ותפסה אותי, לפני שהייתי מתקדם לבוחן בלי לחשוב.
"מפונקים... מה אתם חושבים?!" סאוטו התקרב אלינו ושאל בכעס. כולם היו מופתעים בשינוי הקיצוני, חוץ ממני.
"שאלתי: מה אתם חושבים?!" סאוטו צעק עכשיו. אף אחד לא ענה.
"פה זה לא מלון או אכסניה! פה זה לא חופשה עם כל החבר'ה!! כדי שתכוננו, פדלאות" סאוטו היה עכשיו במרחק של כמה ס"מ ממני.
"תתכוננו למוות שלכם... לא אפילו יותר גרוע! תתכוננו למה שאני מכין לכם" סאוטו נעם. כולם התחילו כבר לפחד.
עוד פסיכולוגיה או שהוא באמת מתכוון למה שהוא אומר?
"תתכוננו לחלק השני של הבחינה... ותזכרו את המשפט הזה: כל אדם לעצמו!" סאוטו כבר היה מולי.

בפרק הבא:" ספיישל חלק ה'"


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
BanDitsRulls
הודעה 17.06.2010, 19:33
הודעה #15


הכל זה האחד והאחד זה הכל ושניהם זה אני ואני תימני
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,684
תאריך הצטרפות: 26.10.09
מיקום: כפר גבירול!
משתמש מספר: 71,082



תודה
רשמת כמה שורות לפני הסוף "סאוטו נעם" זה אמור להיות "סאוטו נאם"


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Ultim8 Sl8
הודעה 17.06.2010, 20:22
הודעה #16


Pirate King
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 17,132
תאריך הצטרפות: 23.07.08
משתמש מספר: 59,578



לא יכול לחכות כבר לפרק הבא! מתי הוא יצא?
Go to the top of the page
 
+Quote Post
L.Wolf
הודעה 19.06.2010, 22:02
הודעה #17


גאנין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 338
תאריך הצטרפות: 23.02.07
מיקום: תגידו זה באמת משנה גם ככה לא תכירו
משתמש מספר: 26,642



פרק חזק וטוב אהבתי את העניין של הפסיכולוגיה בגרוש


--------------------
אוציהא סאסקה&אוציהא איטצי


planet.com/images/features/ptests/naruto/sasuke.jpg" alt="naruto test" /></a> COPY BB CODE




Go to the top of the page
 
+Quote Post
One Ok Rock
הודעה 23.06.2010, 20:57
הודעה #18


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



תודה רבה.. יש עיקוב בפרק הבא.. יצא בעוד יומים\ שלושה.. אז לכחות עד אז.


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
קתרינה
הודעה 23.06.2010, 23:25
הודעה #19


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 214
תאריך הצטרפות: 23.02.09
מיקום: בחדר
משתמש מספר: 65,335



זה חמוד מאוד.
המבנה |לדעתי| מאודמאוד מציק. כי יש אולי משפט\חצי משפט בכל שורה.
אני מציעה לך להוסיף קישור אם יש לך, לחלק הקודם של הסיפור, כי כמוני למשל... יש כאלה שלא קראו את החלק הראשון
וזה יקשה עליהם להבין את העלילה smile.gif
אבל אהבתי ומחכה להמשך ^^"

הודעה זו נערכה על ידי ~yuvi-chan~: 23.06.2010, 23:26


--------------------

Empty Spaces fill me up with holes, distant faces with no place left to go...
Without you, within me i can't find no rest...
where im going? i anybody's guess?
I tried, to go on like i never knew you.
Im awake, but my world is half asleep.
I pray! for this heart to be unbroken
but without you all im going to be is..
INCOMPLETE
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Uzumaki Naruto S...
הודעה 24.06.2010, 09:04
הודעה #20


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: רשומים
הודעות: 159
תאריך הצטרפות: 30.07.07
מיקום: קונוהא
משתמש מספר: 39,127



סיפור יפה מאוד! קראתי גם את החלק הראשון happy.gif מתי יוצא החלק הבא?


--------------------


Uploaded with ImageShack.us


לשעבר obitokakashi
Go to the top of the page
 
+Quote Post

2 עמודים V   1 2 >
Reply to this topicStart new topic
1 משתמשים נמצאים בנושא זה (1 אורחים ו-0 משתמשים אנונימים)
0 משתמשים:

 



RSS גרסת ארכיון הזמן כרגע: 22.05.2018 , 16:01