IPB

ברוך הבא אורח ( התחבר | הירשם )


> 


19 עמודים V  « < 11 12 13 14 15 > »   
Reply to this topicStart new topic
> נארוטו- האטאקה טאנקאה,ילדו של קאקאשי וסיפורו, לסיפור זה אין כל קשר לעלילת הסידרה.
hmm
הודעה 08.05.2009, 15:10
הודעה #241


חבר ANBU
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 4,524
תאריך הצטרפות: 20.01.09
מיקום: הנה אני --> (:
משתמש מספר: 64,450



האראה:יש ליפעמים בילבול בין גוף שני עתיד וגוף ראשון עתיד, כמו ישטוף-אשטוף,ירוץ-ארוץ,וכו. אבל זה נדיר ובסך הכול הסיפור ברמה של הוצעה לאור P:

ומנגקה זה אחד שמצייר, כלומר אני אאייר את הסיפור ואהפוך אותו למנגה, למרות שאני לא הכי טוב בלצייר מנגה ויש פה אנשים הרבה יותר טובים ממני אני אנסה P:

GW: אם להיות מדוייק, מאנגקה הוא אחד שכותב ומצייר קומיקס יפני, ככה שגם זה לא מדוייק, אבל אני סתם קטנוני ^^
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Namikaze-Minato
הודעה 09.05.2009, 11:04
הודעה #242


גאנין
סמל קבוצה

קבוצה: רשומים
הודעות: 352
תאריך הצטרפות: 25.10.08
מיקום: באזור תל אביב
משתמש מספר: 62,340



אני חייב להגיד שהסיפור הזה ממש יפה!!!!!!
התחלתי לקרוא אותו אתמול ומאוד אהבתי אותו.
אני ממש נכנס לתוך העלילה והכי כף לדמיין הכל!!!!
באמת רואים שנתת את כל הנשמה ואני כבר מחכה בקוצר רוח לפרק הבא!!!!
תודה ובהצלחה בהמשך naruto_clapclap.gif
עריכה-נ.ב:מאוד אהבתי את האמטרו סנסיי(הוא מזכיר לי את החתימה שלי XD)

הודעה זו נערכה על ידי Namikaze-Minato: 09.05.2009, 11:07


--------------------

החתימה הראשונה שלי!!!!!!(של סטארק)
ספוילר:


גם אני רול פלייר בנשמה
[size=2]כנסו לאתר שיחזיר את הRP לסדר היום:
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Nightray
הודעה 09.05.2009, 18:23
הודעה #243


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 283
תאריך הצטרפות: 10.06.08
משתמש מספר: 58,281



לדעתי את השתפרת בצורה מעולה,העלילה נהיית יותר מעניינת ויש פחות שגיעות כתיב,
תמשיכי לכתוב ככה ויהיה לך סיפור מעולה.

הודעה זו נערכה על ידי GoneWind: 10.05.2009, 00:35


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
YipiBell
הודעה 09.05.2009, 20:13
הודעה #244


גאנין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 459
תאריך הצטרפות: 22.01.07
מיקום: בסיס סודי אי שם בחיל הים
משתמש מספר: 22,932



נחמד קראתי את הפרק ודי הופתתי לטובה סוף סוף יש השקע יותר רצינית.
ונאבור בחדות לביקורת:
אתם צריכים לעבוד דחוף על ניסוח של מישפתים והסברים לדוגמה
"להקגומה היה חדר בנפרד ולי, לאימימרו, לסנסיי היה חדר בנפרד וללקוח היה חדר בנפרד."
בימקום "אני היתי בחדר אם הסנסיי ואיממרו, ביזמן שהלקוח והקגומה קיבלו כול אחד חדר פרתי..."
ועוד כול מיני מישפתים דומים שחוזרים על תעויות...
בנוסף אני עדיין חושב שאם תיכתבי יותר את תישתפרי ברמה משמאותית...
אבל בסך הכול שיפור אדיר המשיחו כך.


--------------------
אני דיסלקת אז סליחה על שגיאות הכתיב

--------------------------------------------------------------------------

--------------------------------------------------------------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Namikaze-Minato
הודעה 09.05.2009, 22:42
הודעה #245


גאנין
סמל קבוצה

קבוצה: רשומים
הודעות: 352
תאריך הצטרפות: 25.10.08
מיקום: באזור תל אביב
משתמש מספר: 62,340



שכחתי לציין שהייתה השתפרות משמעותית למרות זאת ice wolf צודק צריך ניסוח כצת יותר טוב אבל סך הכל
מושלם!!!!!!!
הסיפור מעניין,רמת שגיאות הכתיב ירדה בהרבה!!!! ואני מאוד אוהב את הסיפור.


--------------------

החתימה הראשונה שלי!!!!!!(של סטארק)
ספוילר:


גם אני רול פלייר בנשמה
[size=2]כנסו לאתר שיחזיר את הRP לסדר היום:
Go to the top of the page
 
+Quote Post
BlueFox
הודעה 12.05.2009, 11:05
הודעה #246


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 162
תאריך הצטרפות: 27.09.08
מיקום: רואה נארוטו
משתמש מספר: 61,482



אוקיי קודם כל כמה דברים

היה אחלה פרק לא הבחנתי בשגיאות כתיב
מה שדי הפריע לי שאת מפרק לפרק עושה אותו יותר ארוך לפחות תקצרי אותו בחצי או משהו כזה הפרק הזה היה מאוד ארוך לקח לי 15 דקות לקרוא אותו חוץ מישה
היה אדירר אחלה עלילה כמו תמיד מעניין מה תעשי עם האנבויים בהצלחה לצוות


--------------------
[

החתימה הראשונה שלי ^^


לשעבר:
Naruto the last hokage (ארוך חח)
naruto751
naruto831
BlueFox
*narutokun*
=Naruto=
0NarutoKun0

my name is yarin in japan my name is Uerin
מעצב חתימות בפרטי

Go to the top of the page
 
+Quote Post
Hiruma
הודעה 12.05.2009, 11:10
הודעה #247


Kill'em! YA-HA!
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 6,726
תאריך הצטרפות: 6.11.06
מיקום: The Kakeras
משתמש מספר: 17,548



אני עוקב אחרי הסיפור הזה כבר כמה זמן...אפשר לראות שיפור עצום מההתחלה לאיפה שעכשיו ורק על זה-כל הכבוד!
חוץ מזה העלילה ממש יפה ומעניינת ולי אין בעיה אם האורך XD (להפך,הפרקים שאני כותב פשוט קצרים מידי XD)


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
One Ok Rock
הודעה 12.05.2009, 21:00
הודעה #248


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



טוב... סליחה על האיחור, היה לי מיצ"ב באנגלית אתמול, כתבתי את הפרק היום ול"ג בעומר נחמד לכולם!
תודה רבה ל-SkyWolf שתיקון את השגיאות בזמנו החופשי ואת הירידה בשורה!!!! אין כמוך!!!! טוב, אמרתי עליו הכול.




פרק עשרים ושמונה- זיכרונות העבר מתקיפים את הקגומה ואותי. סאגה שלוש- זיכרונות העבר.


"אני הולך למעיינות החמים, רוצים גם?" המטרו סנסיי שאל בחוסר עניין מוחלט.

"אני רוצה!" אימימרו צעק בשמחה והתחיל להתארגן ליציאה.

הסתכלתי אליו מהצד והתאפקתי שלא להעיר לו על כמה שהוא פזיז.

"טאנקאה, אתה לא רוצה?" המטרו סנסיי שאל אותי בסקרנות וחייך.

"אף פעם לא אהבתי מעיינות חמים... ולא נראה לי שעכשיו אני אוהב." עניתי לסנסיי בהתנצלות.

"חבל, אבל... אם תשנה את דעתך, תבוא." הסנסיי ניסה בכל זאת לשכנע אותי.

"אם אני ארצה." החזרתי לו תשובה בנימוס.

הסנסיי יצא מהחדר ואחריו אימימרו שהציץ לאחור וסגר את הדלת...

הלכתי לחלון, נעמדתי על הידיים כשאני על אדן החלון וקפצתי בעודי על הידיים אל הגג שהיה כמה מטרים מעלי.

נחתתי על הגג בשלום כשאני על הרגליים.

הלכתי לאמצע הגג, נשכבתי עליו והסתכלתי על השמיים שלאט לאט נצבעו בכתום אדמדם ועל הנוף המדהים של היער עם הנהר.

עצמתי את עניי ו...

"ידעתי שתהיה פה..." קול נשי ומוכר אמר לי בשמח ועליזות.

פתחתי את עניי וראיתי את הקגומה מעלי מסתכלת אלי וחייך ענק מרוח על פרצופה.

"וידעתי שאת תבואי לפה כדי להציק לי." החזרתי לה בקול מאושר.

הקגומה נשכבה לידי... הסתכלתי אליה והרגשתי שחמימות מציפה אותי.

"כבר הפסקת לעבור לעולם המתים אחרי מה שקרה?" הקגומה שאלה אותי בקול מתעניין כשהיא מסתכלת אלי.

הסתכלתי לשמיים ועניתי בקול רגיל:"לא..."

הקגומה החזירה את מבטה לשמיים ואמרה בלחש, בחוסר רגש,:"היום מלאו שנה וחצי למות אימי.... ושנה מאז הזבל הזה עזב אותי.". הזבל הזה הוא אבא שלה.... לפעמים אני מרחם על הקגומה בגלל שאביה עזב אותה כשהייתה קטנה ואז אני נזכר ששלי לא בהרבה יותר טוב. כן, החיים לא הוגנים.

הסתכלתי אליה שוב. העצב נשקף מהעניים שלה שכל כך לא התאים לה.

"איך הייתה אמא שלך?" העזתי לשאול למרות אי הנוחות והצמרמורת שעברה בגופי באותו הרגע.

במשך כל החברות שלנו, אני לעולם לא שאלתי על אמה של הקגומה והיא לא על שלי.

"אני לא ממש זוכרת. הייתי בת ארבע כשאבא שלי אמר לי את מה שקרה לה.... אני זוכרת שהיא הייתה נוהגת לבוא אלי בערב, להתיישב על המיטה ולנשק אותי במצח. היינו מספרות הכול אחת לשנייה. היא תמיד ידעה שאני רוצה להיות כמוה ובכל פעם לחשה לי לפני שיצאה מהחדר כדי להיות עם אבא שלי:"את ילדה טובה, יפה וחזקה שתצליח להגשים את החלומות שלה.". יום אחד היא באה אלי ושאלה אותי בקול מתקתק:"רוצה שאלמד אותך נינג'וטסו ריפואי?" שמחתי כל כך. אמא הרגיע אותי ואמרה שנתחיל מהדברים הכי בסיסים ואז נעבור ליותר קשים. באותו היום שהיא הייתה צריכה לחזור מהמשימה וללמד אותי, היא לא חזרה. החלום שחלמתי כל לילה, חלום שהיא תלמד אותי נינג'וטסו רפואי ואפילו איך לחבוש, הדבר הכי בסיסי. נעלם כלא היה, נפוג, נדף ברוח או כל מה שתרצה... היא תמיד אהבה אותי, הכינה לי ארוחת ערב כשהייתה, תמיד הצחיקה אותי ואת אבא שלי עם הבדיחות שלה... אמא מושלמת." דמעות זלגו מהעניים של הקגומה כשסיפרה את הסיפור אבל ללא בכי... אפילו הקול לא נסדק.

התיישבתי והתחלתי לחפש מטפחת בכיסים שלי אחרי שסיימה.

אני לא יודע מאיפה אבל איכשהו הייתה לי מטפחת בכיס השמאלי שלי. הוצאתי אותה והתבוננתי באה למשך כמה שניות.

המטפחת הייתה לבנה ועליה היה רקום פרח בצבע תכלת באמצע ובפינות היו כל מיני קישוטים.

נתתי להקגומה כדי שתנגב את הדמעות שלה.

היא נגבה את הדמעות והחזירה לי המטפחת ולחשה לי בשמחה:"תודה."

לקחתי את המטפחת וזרקתי לאוויר.

"למה עשייתה את זה? היא הייתה כל כך יפה!" הקגומה שאלה בכעס.

"אמא שלי תמיד אמרה לי לזרוק מטפחת שיש עליה דמעות של עצב כי זה יביא לי עצב..." עניתי לה בשמחה.

"אני בחיים לא אבין אותך או כל בן אחר בעולם..." הקגומה התעודדה.

"למה? את מבינה אותי יותר טוב מאחותי או כל בן אדם אחר... חוץ מזה, אמא שלי אמרה לי לא אני..." אמרתי בנעימות מסיומת.

הקגומה נראתה מופתעת .

החזרתי לשכב על הגג והסתכלתי על העננים הכתומים אדמדמים. נראה כאילו הם הולכים לכיוון השמש, כאילו הם מחפשים חופש ואור אבל מאוחר מידי, השמש כבר שקעה. חשבתי איך היו החיים שלי ללא האוואטר.

אפשר לאומר שאני העננים והחופש הוא השמש. אני מחפש חופש, שמחה, אור ואהבה מאנשי הכפר ואבא אבל השמש שוקעת ואני לא מספיק. לא משנה כמה אני יהיה מהיר, אני לא הגיע. ולאט לאט הכול מתחיל להיות חשוך ואני נשאר באפלה. אבל בסופו של הדבר השמש זורחת שוב.

עצמתי את עניי ותמונה של הקגומה מחייכת אלי, אימימרו מחייך ועושה עם האגודל "יופי", המטרו סנסיי משלב דיים ומחייך אלי חיוך ענק עם עניים סגורות כמו בדרך כלל ואסומי שמסתובבת לעברי בחיוך עלתה בראשי. אלו השמש הזורחת שלי. אושר, חום, אהבה ואור שמוציאים אותי מהחושך הנורא.

שקט שרר עד שהקגומה הפרה אותו ושאלה בעצב:"איך הייתה אמא שלך?". פתחתי את עניי והסתכלתי אליה.

אפילו לא חשבתי פעמיים וישר התחלתי לספר לה בגעגוע כה רב עד ששמעו זאת בברור בקולי:"הייתה אמא נפלאה... פשוטו כמשמעו. תמיד דאגה, חיבקה, נשקה, הכינה אוכל, כשאבא היה במשימות היא תמיד הרגיע את אסומי ואותי, לקחה אותנו מבית הספר, עזרה לנו בלימודים וזה אפילו לא חצי ממה שעשתה. בגלל שאבא הוא שינובי מאוד חשוב בכפר, הוא היה צריך לצאת למשמות. ככה נוצר חוסר תשומת לב מאבא אבל אמא תמיד השלימה זאת ודאגה שנשכח את חוסר תשומת לב... בניגוד לשלך היא לא הגיעה כל יום אלינו לחדר, היא ישבה בסלון ופטפטה עם דודה שלי או משהו כזה... בכל זאת, היא הייה צעירה כשילדה אותנו אז היא חייבת מנוחה מאיתנו ואם לא בבוקר אז בערב..."

"היי! מישהו פה?!" שמענו את הצעקה של אימימרו ואת סגירת דלת החדר.

"שנרד?" שאלתי בחוסר רצון בולט את הקגומה.

"כן. זה לא יהיה מנומס לא לרדת." הקגומה החזירה תשובה והתחילה ללכת לכיוון קצה הגג.

"וממתי אכפת לך מכבוד? את פשוט רוצה לעשות לי דווקא." אמרתי בקול לא אכפתי וקמתי והתחלתי ללכת לכיוון קצה הגג.

הקגומה הגיעה לקצה הגג, עצרה סובבה את ראשה לאחור ועשתה לי V בידה השמאלית, חזרה להסתכל מטה, קפצה ואת אדן החלון שלנו תפסה ביד ונכנסה פנימה בעזרת היד.

"הקגומה צ'אן!" שמעתי את הצעקה השמחה של אימימרו.

אימימרו התחיל לקרוא להקגומה ואסומי בתארי כבוד.

עשיתי כמו הקגומה.

"אתה..." אימימרו אמר בחוסר טאקט והצביע אלי.

"מה אתה רוצה?" שאלתי בחוסר עניין ובעצבנות.

"די כבר שניכם!" המטרו סנסיי נכנס לחדר וסגר את הדלת כשהוא מסתכל אלינו.

"למה חזרתם כל כך מוקדם?" הקגומה ניסתה לשנות את נושא השיחה.

"אימימרו לא הרגיש טוב במעיינות החמים. החום לא עושה לו טוב." הסנסיי הצביע אל אימימרו ואמר בחוסר עניין.

אימימרו נראה מעוצבן והסמיק.

איזה דפוק.

"אז למה הלכת למעיינות החמים אם אתה יודע שזה לא עושה לך טוב?" שאלתי את אימימרו בחוסר עניין.

"אל תדחוף את האף שלך לעסקים לא שלך!" אימימרו צעק בעצבנות.

"הקגומה, לכי לחדר שלך. אנחנו צריכים לקום מוקדם. ואימימרו וטאנקאה, עוד מילה אחת מיותרת ואני נותן לכם לנקות את השירותים באקדמיה במשך חודש שלם, מובן?!" הסנסיי אמר בכעס ונראה כועס מאוד.

פלאש של שירותים מלוכלכים ומסריחים כשאני ואימימרו מחזיקים כלי ניקיון, מסתכלים ולא מאמינים, עלו בראשי...

"כן סנסיי." אמרתי בזמן שאני מנסה לשכוח מהתמונה הנוראית הזאת.

אימימרו שילב ידיים כלא מרוצה והקגומה התחילה ללכת לכיוון הדלת.

כשהגעה לדלת ואנחנו התחלנו לסדר קצת את החדר, הקגומה הסתובבה אלינו ואמרה בשמחה:"לילה טוב. סנסיי, באיזה שעה להתייצב בפתח האכסניה?"

"6:30 בבוקר." הסנסיי אמר בטון רגיל והדגיש את המילה "בבוקר." והסתכל אלי ואל אימימרו.

פתחתי את הפה כדי להגיד משהו אבל הסנסיי הקדים אותי ואמר בעיצבון:"מחר אני רוצה שלושה דברים:1. בלי תלונות.2. בלי ריבים בין אימימרו לטאנקאה .3. בלי איחורים, מובן?!".

הקגומה יצאה מהחדר ושמענו את צעדי ההליכה שלה.

הוא באמת קם על רגל שמאל היום.



***החדר של הקגומה***


הקגומה נכנסה לחדר החשוך, סגרה את הדלת והלכה לסדר את שק השינה שלה.

"אחח!" הקגומה תפסה בידה הימנית את צווארה, הסתכלה אחרוה ותעלפה על הרצפה.

"יש לנו בת ערוב... שינובית מקונוהא. יופי, עכשיו זה יאלץ אותם להתוודות." אנבו אחד אמר והעלה את הקגומה על כתפו.

אנבו אחר השאיר פתק על השולחן.

"אתה באמת חושב שהיה צריך להרדים אותה עם החומר, קפטן?" העיר אחד האנבוים.

"שתוק ותתחיל לשמור" אמר לחשה כועסת האנבו שלקח את הקגומה.

האנבו השלישי בדק שאין אף אחד במסדרון והשלושה נעלמו עם הקגומה המעולפת.



***בחזרה לחדר שלנו***


"אני רוצה את חתיכת הבשר הזאת! תן לי אותה!" אימימרו צעק בזמן שאכלנו ארוחת ערב שהגיעה רק עכשיו.

"בסדר, קח.... רק אל תצעק." אמרתי לו בטון של חסר אכפתיות.

אימימרו התחיל לצעוק:"אתה לא תגיד לי מה לעשות!".

קם מהשולחן והצביעה לעברי .

"אתה רוצה אותה, כן או לא?" שאלתי אותו בשעמום.

"אימימרו, מספיק עם זה! כשאנחנו חוזרים לקונוהא אתה מקבל עונש על הצעקות שלך!" הסנסיי צעק בכעס בזמן שהוא מחזיק קערת אורז כשאימימרו פתח את הפה כדי לצעוק שוב.

אימימרו התיישב במקומו, לקח את חתיכת הבשר שרצה ואכל במהירות ובכעס.

מאז כל הארוחה עברה בשקט ואף אחד מהנוכחים לא הפריע לשני.

שכחתי לגמרי שמישהו עוקב אחרינו.



בפרק הבא:"המטרו סנסיי!!! יש בעיה! הקגומה נחטפה!"

ושוב תודה רבה!


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
SkyWolf
הודעה 13.05.2009, 07:54
הודעה #249


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 608
תאריך הצטרפות: 2.08.08
מיקום: בסדר אמא אני לא אגיד שאני גר ברוסיה
משתמש מספר: 59,926



ציטוט(sakura shan and avril @ 12.05.2009, 22:00) *
טוב... סליחה על האיחור, היה לי מיצ"ב באנגלית אתמול, כתבתי את הפרק היום ול"ג בעומר נחמד לכולם!
תודה רבה ל-SkyWolf שתיקון את השגיאות בזמנו החפושי ואת הירידה בשורה!!!! אין כמוך!!!! טוב, אמרתי עליו הכול.

ספוילר:



פרק עשרים ושמונה- זיכרונות העבר מתקיפים את הקגומה ואותי. סאגה שלוש- זיכרונות העבר.


"אני הולך למעיינות החמים, רוצים גם?" המטרו סנסיי שאל בחוסר עניין מוחלט.

"אני רוצה!" אימימרו צעק בשמחה והתחיל להתארגן ליציאה.

הסתכלתי אליו מהצד והתאפקתי שלא להעיר לו על כמה שהוא פזיז.

"טאנקאה, אתה לא רוצה?" המטרו סנסיי שאל אותי בסקרנות וחייך.

"אף פעם לא אהבתי מעיינות חמים... ולא נראה לי שעכשיו אני אוהב." עניתי לסנסיי בהתנצלות.

"חבל, אבל... אם תשנה את דעתך, תבוא." הסנסיי ניסה בכל זאת לשכנע אותי.

"אם אני ארצה." החזרתי לו תשובה בנימוס.

הסנסיי יצא מהחדר ואחריו אימימרו שהציץ לאחור וסגר את הדלת...

הלכתי לחלון, נעמדתי על הידיים כשאני על אדן החלון וקפצתי בעודי על הידיים אל הגג שהיה כמה מטרים מעלי.

נחתתי על הגג בשלום כשאני על הרגליים.

הלכתי לאמצע הגג, נשכבתי עליו והסתכלתי על השמיים שלאט לאט נצבעו בכתום אדמדם ועל הנוף המדהים של היער עם הנהר.

עצמתי את עניי ו...

"ידעתי שתהיה פה..." קול נשי ומוכר אמר לי בשמח ועליזות.

פתחתי את עניי וראיתי את הקגומה מעלי מסתכלת אלי וחייך ענק מרוח על פרצופה.

"וידעתי שאת תבואי לפה כדי להציק לי." החזרתי לה בקול מאושר.

הקגומה נשכבה לידי... הסתכלתי אליה והרגשתי שחמימות מציפה אותי.

"כבר הפסקת לעבור לעולם המתים אחרי מה שקרה?" הקגומה שאלה אותי בקול מתעניין כשהיא מסתכלת אלי.

הסתכלתי לשמיים ועניתי בקול רגיל:"לא..."

הקגומה החזירה את מבטה לשמיים ואמרה בלחש, בחוסר רגש,:"היום מלאו שנה וחצי למות אימי.... ושנה מאז הזבל הזה עזב אותי.". הזבל הזה הוא אבא שלה.... לפעמים אני מרחם על הקגומה בגלל שאביה עזב אותה כשהייתה קטנה ואז אני נזכר ששלי לא בהרבה יותר טוב. כן, החיים לא הוגנים.

הסתכלתי אליה שוב. העצב נשקף מהעניים שלה שכל כך לא התאים לה.

"איך הייתה אמא שלך?" העזתי לשאול למרות אי הנוחות והצמרמורת שעברה בגופי באותו הרגע.

במשך כל החברות שלנו, אני לעולם לא שאלתי על אמה של הקגומה והיא לא על שלי.

"אני לא ממש זוכרת. הייתי בת ארבע כשאבא שלי אמר לי את מה שקרה לה.... אני זוכרת שהיא הייתה נוהגת לבוא אלי בערב, להתיישב על המיטה ולנשק אותי במצח. היינו מספרות הכול אחת לשנייה. היא תמיד ידעה שאני רוצה להיות כמוה ובכל פעם לחשה לי לפני שיצאה מהחדר כדי להיות עם אבא שלי:"את ילדה טובה, יפה וחזקה שתצליח להגשים את החלומות שלה.". יום אחד היא באה אלי ושאלה אותי בקול מתקתק:"רוצה שאלמד אותך נינג'וטסו ריפואי?" שמחתי כל כך. אמא הרגיע אותי ואמרה שנתחיל מהדברים הכי בסיסים ואז נעבור ליותר קשים. באותו היום שהיא הייתה צריכה לחזור מהמשימה וללמד אותי, היא לא חזרה. החלום שחלמתי כל לילה, חלום שהיא תלמד אותי נינג'וטסו רפואי ואפילו איך לחבוש, הדבר הכי בסיסי. נעלם כלא היה, נפוג, נדף ברוח או כל מה שתרצה... היא תמיד אהבה אותי, הכינה לי ארוחת ערב כשהייתה, תמיד הצחיקה אותי ואת אבא שלי עם הבדיחות שלה... אמא מושלמת." דמעות זלגו מהעניים של הקגומה כשסיפרה את הסיפור אבל ללא בכי... אפילו הקול לא נסדק.

התיישבתי והתחלתי לחפש מטפחת בכיסים שלי אחרי שסיימה.

אני לא יודע מאיפה אבל איכשהו הייתה לי מטפחת בכיס השמאלי שלי. הוצאתי אותה והתבוננתי באה למשך כמה שניות.

המטפחת הייתה לבנה ועליה היה רקום פרח בצבע תכלת באמצע ובפינות היו כל מיני קישוטים.

נתתי להקגומה כדי שתנגב את הדמעות שלה.

היא נגבה את הדמעות והחזירה לי המטפחת ולחשה לי בשמחה:"תודה."

לקחתי את המטפחת וזרקתי לאוויר.

"למה עשייתה את זה? היא הייתה כל כך יפה!" הקגומה שאלה בכעס.

"אמא שלי תמיד אמרה לי לזרוק מטפחת שיש עליה דמעות של עצב כי זה יביא לי עצב..." עניתי לה בשמחה.

"אני בחיים לא אבין אותך או כל בן אחר בעולם..." הקגומה התעודדה.

"למה? את מבינה אותי יותר טוב מאחותי או כל בן אדם אחר... חוץ מזה, אמא שלי אמרה לי לא אני..." אמרתי בנעימות מסיומת.

הקגומה נראתה מופתעת .

החזרתי לשכב על הגג והסתכלתי על העננים הכתומים אדמדמים. נראה כאילו הם הולכים לכיוון השמש, כאילו הם מחפשים חופש ואור אבל מאוחר מידי, השמש כבר שקעה. חשבתי איך היו החיים שלי ללא האוואטר.

אפשר לאומר שאני העננים והחופש הוא השמש. אני מחפש חופש, שמחה, אור ואהבה מאנשי הכפר ואבא אבל השמש שוקעת ואני לא מספיק. לא משנה כמה אני יהיה מהיר, אני לא הגיע. ולאט לאט הכול מתחיל להיות חשוך ואני נשאר באפלה. אבל בסופו של הדבר השמש זורחת שוב.

עצמתי את עניי ותמונה של הקגומה מחייכת אלי, אימימרו מחייך ועושה עם האגודל "יופי", המטרו סנסיי משלב דיים ומחייך אלי חיוך ענק עם עניים סגורות כמו בדרך כלל ואסומי שמסתובבת לעברי בחיוך עלתה בראשי. אלו השמש הזורחת שלי. אושר, חום, אהבה ואור שמוציאים אותי מהחושך הנורא.

שקט שרר עד שהקגומה הפרה אותו ושאלה בעצב:"איך הייתה אמא שלך?". פתחתי את עניי והסתכלתי אליה.

אפילו לא חשבתי פעמיים וישר התחלתי לספר לה בגעגוע כה רב עד ששמעו זאת בברור בקולי:"הייתה אמא נפלאה... פשוטו כמשמעו. תמיד דאגה, חיבקה, נשקה, הכינה אוכל, כשאבא היה במשימות היא תמיד הרגיע את אסומי ואותי, לקחה אותנו מבית הספר, עזרה לנו בלימודים וזה אפילו לא חצי ממה שעשתה. בגלל שאבא הוא שינובי מאוד חשוב בכפר, הוא היה צריך לצאת למשמות. ככה נוצר חוסר תשומת לב מאבא אבל אמא תמיד השלימה זאת ודאגה שנשכח את חוסר תשומת לב... בניגוד לשלך היא הגיעה כל יום אלינו לחדר, היא ישבה בסלון ופטפטה עם דודה שלי או משהו כזה... בכל זאת, היא הייה צעירה כשילדה אותנו אז היא חייבת מנוחה מאיתנו ואם לא בבוקר אז בערב..."

"היי! מישהו פה?!" שמענו את הצעקה של אימימרו ואת סגירת דלת החדר.

"שנרד?" שאלתי בחוסר רצון בולט את הקגומה.

"כן. זה לא יהיה מנומס לא לרדת." הקגומה החזירה תשובה והתחילה ללכת לכיוון קצה הגג.

"וממתי אכפת לך מכבוד? את פשוט רוצה לעשות לי דווקא." אמרתי בקול לא אכפתי וקמתי והתחלתי ללכת לכיוון קצה הגג.

הקגומה הגיעה לקצה הגג, עצרה סובבה את ראשה לאחור ועשתה לי V בידה השמאלית, חזרה להסתכל מטה, קפצה ואת אדן החלון שלנו תפסה ביד ונכנסה פנימה בעזרת היד.

"הקגומה צ'אן!" שמעתי את הצעקה השמחה של אימימרו.

אימימרו התחיל לקרוא להקגומה ואסומי בתארי כבוד.

עשיתי כמו הקגומה.

"אתה..." אימימרו אמר בחוסר טאקט והצביע אלי.

"מה אתה רוצה?" שאלתי בחוסר עניין ובעצבנות.

"די כבר שניכם!" המטרו סנסיי נכנס לחדר וסגר את הדלת כשהוא מסתכל אלינו.

"למה חזרתם כל כך מוקדם?" הקגומה ניסתה לשנות את נושא השיחה.

"אימימרו לא הרגיש טוב במעיינות החמים. החום לא עושה לו טוב." הסנסיי הצביע אל אימימרו ואמר בחוסר עניין.

אימימרו נראה מעוצבן והסמיק.

איזה דפוק.

"אז למה הלכת למעיינות החמים אם אתה יודע שזה לא עושה לך טוב?" שאלתי את אימימרו בחוסר עניין.

"אל תדחוף את האף שלך לעסקים לא שלך!" אימימרו צעק בעצבנות.

"הקגומה, לכי לחדר שלך. אנחנו צריכים לקום מוקדם. ואימימרו וטאנקאה, עוד מילה אחת מיותרת ואני נותן לכם לנקות את השירותים באקדמיה במשך חודש שלם, מובן?!" הסנסיי אמר בכעס ונראה כועס מאוד.

פלאש של שירותים מלוכלכים ומסריחים כשאני ואימימרו מחזיקים כלי ניקיון, מסתכלים ולא מאמינים, עלו בראשי...

"כן סנסיי." אמרתי בזמן שאני מנסה לשכוח מהתמונה הנוראית הזאת.

אימימרו שילב ידיים כלא מרוצה והקגומה התחילה ללכת לכיוון הדלת.

כשהגעה לדלת ואנחנו התחלנו לסדר קצת את החדר, הקגומה הסתובבה אלינו ואמרה בשמחה:"לילה טוב. סנסיי, באיזה שעה להתייצב בפתח האכסניה?"

"6:30 בבוקר." הסנסיי אמר בטון רגיל והדגיש את המילה "בבוקר." והסתכל אלי ואל אימימרו.

פתחתי את הפה כדי להגיד משהו אבל הסנסיי הקדים אותי ואמר בעיצבון:"מחר אני רוצה שלושה דברים:1. בלי תלונות.2. בלי ריבים בין אימימרו לטאנקאה .3. בלי איחורים, מובן?!".

הקגומה יצאה מהחדר ושמענו את צעדי ההליכה שלה.

הוא באמת קם על רגל שמאל היום.



***החדר של הקגומה***


הקגומה נכנסה לחדר החשוך, סגרה את הדלת והלכה לסדר את שק השינה שלה.

"אחח!" הקגומה תפסה בידה הימנית את צווארה, הסתכלה אחרוה ותעלפה על הרצפה.

"יש לנו בת ערוב... שינובית מקונוהא. יופי, עכשיו זה יאלץ אותם להתוודות." אנבו אחד אמר והעלה את הקגומה על כתפו.

אנבו אחר השאיר פתק על השולחן.

"אתה באמת חושב שהיה צריך להרדים אותה עם החומר, קפטן?" העיר אחד האנבוים.

"שתוק ותתחיל לשמור" אמר לחשה כועסת האנבו שלקח את הקגומה.

האנבו השלישי בדק שאין אף אחד במסדרון והשלושה נעלמו עם הקגומה המעולפת.



***בחזרה לחדר שלנו***


"אני רוצה את חתיכת הבשר הזאת! תן לי אותה!" אימימרו צעק בזמן שאכלנו ארוחת ערב שהגיעה רק עכשיו.

"בסדר, קח.... רק אל תצעק." אמרתי לו בטון של חסר אכפתיות.

אימימרו התחיל לצעוק:"אתה לא תגיד לי מה לעשות!".

קם מהשולחן והצביעה לעברי .

"אתה רוצה אותה, כן או לא?" שאלתי אותו בשעמום.

"אימימרו, מספיק עם זה! כשאנחנו חוזרים לקונוהא אתה מקבל עונש על הצעקות שלך!" הסנסיי צעק בכעס בזמן שהוא מחזיק קערת אורז כשאימימרו פתח את הפה כדי לצעוק שוב.

אימימרו התיישב במקומו, לקח את חתיכת הבשר שרצה ואכל במהירות ובכעס.

מאז כל הארוחה עברה בשקט ואף אחד מהנוכחים לא הפריע לשני.

שכחתי לגמרי שמישהו עוקב אחרינו.



בפרק הבא:"המטרו סנסיי!!! יש בעיה! הקגומה נחטפה!"

ושוב תודה רבה!


תודה רבה הפרק הזה היה לי קשה במיוחד כי אני נהייתי חולה מכל העשן מהמדורה וגם קמתי בשעה ממש מאוחרת אז אם מישהו מוצא שגיאות כתיב שיגיד לי בבקשה

וסאקורה דרך אגב כתבת בזמנו החפושי

GW: אררה, למה לצטט את כל הסיפור? לפחות תשים בספויילר.
גם שאתה אמור לדעת שדברים כאלה אפשר לאמר בפרטי ^^


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Nightray
הודעה 13.05.2009, 08:14
הודעה #250


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 283
תאריך הצטרפות: 10.06.08
משתמש מספר: 58,281



פרק טוב,היו פה ושם שגיאות כתיב אבל בעיקרון לא שמתי לב אליהם.
אהבתי את הקטע עם פלאשבק. on1.gif


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
YipiBell
הודעה 13.05.2009, 19:04
הודעה #251


גאנין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 459
תאריך הצטרפות: 22.01.07
מיקום: בסיס סודי אי שם בחיל הים
משתמש מספר: 22,932



אני שמח שאת ניסית לעשות יותר רווחים אבל הגזמת קצת.
רווח עוסים ביזמן דיבוי בין יותר מ2 דמויות שינןי בנושה וקמווון שינוי במקום אבל לא כול שורה...
בנוסף אין צורך לרדת שני שורות כול פעם זה לא נוח לקריע וסתם תופס יותר נפך...
אבל יאמר לזכותך שבמקומות שבהם לא צריך רווח כמו תאורים לא עשית ויש הרבה כותבים אפילו מפורסמים שעושים תאות זות...
בכול זות נירה שיפור המשיכי לנסות!


--------------------
אני דיסלקת אז סליחה על שגיאות הכתיב

--------------------------------------------------------------------------

--------------------------------------------------------------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
One Ok Rock
הודעה 13.05.2009, 19:26
הודעה #252


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



ציטוט(IcEwOLf @ 13.05.2009, 17:04) *
אני שמח שאת ניסית לעשות יותר רווחים אבל הגזמת קצת.
רווח עוסים ביזמן דיבוי בין יותר מ2 דמויות שינןי בנושה וקמווון שינוי במקום אבל לא כול שורה...
בנוסף אין צורך לרדת שני שורות כול פעם זה לא נוח לקריע וסתם תופס יותר נפך...
אבל יאמר לזכותך שבמקומות שבהם לא צריך רווח כמו תאורים לא עשית ויש הרבה כותבים אפילו מפורסמים שעושים תאות זות...
בכול זות נירה שיפור המשיכי לנסות!

אני לא עשיתי את הרווחים זה SkyWolf.... ויאמר לזכותי שאני השתפרתי happy.gif smile.gif


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
hmm
הודעה 13.05.2009, 20:24
הודעה #253


חבר ANBU
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 4,524
תאריך הצטרפות: 20.01.09
מיקום: הנה אני --> (:
משתמש מספר: 64,450



כול הכבוד!
ויפה שהוצאתם למרות לג בעומר!
אין לי הערות, תמשיכי כך.
Go to the top of the page
 
+Quote Post
One Ok Rock
הודעה 14.05.2009, 14:41
הודעה #254


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 992
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



קרדיט ענק לSkyWolf על העזרה בשגיאות הכתיב\הירידה בשורה ועוד בזמנו החופשי ובאיזה מהירות.... תודה רבה!!! אין כמוך

"אבא! תגיד, אני יכול לשאול אותך משהו?" ילד קטן עם עניים ירוקות ושער כסוף שאל את אביו בשמחה ."אמם? מה קרה?" האבא אפנה את מבטו לילד בן הארבע בזמן שישבו ליד אגם בקונוהא.

"לא קרה כלום... אני פשוט רוצה לדעת אם אחד השותפים לך נחטף פעם?" הילד שאל בשמחה. הילד הסתכל אל אביו ושם את ידו של אביו על ראשו. האבא נראה מופתע וענה בצער:"כן...". באותו הזמן הילד הקטן לא ידע את המשמעות של השאלה. כשהילד שמע את התשובה, ואת ההמשך שאביו דיבר. הילד לא שכח יותר את המילות שאביו אמר:"כן... נחטפו וכמה פעמים... ואני הייתי צריך למוות במקומם ולא הם.". טאנקאה פתח את עיניו לרווחה ומבט מזועזע הופיע בעיניו. למרות גילו הצעיר, הוא הבין את המילים "אני הייתי צריך למוות במקומם."




פרק עשרים ותשעה- המטרו סנסיי!!! יש בעיה! הקגומה נחטפה. סאגה שלישית- זיכרונות העבר.



קולות נחירה העירו את טאנקאה משנתו.

עוד שנייה אני אחנוק אותו! שיפסיק לעשות את הרעשים האלו! הוא עוד עלול להפחיד את האורחים האחרים באכסניה. אימימרו, די כבר!!!

"בחייכם!!! תשתיקו אותו כבר!! אי אפשר לישון פה!" אחד האורחים האחרים שהתאכסן ליד החדר שלנו התחיל לצעוק בכעס עלינו. בבת אחת התיישבתי על שק השינה בכעס.

"מה אתה רוצה שנעשה?! שנחנוק אותו?! אני בעד אבל אין לי כוח!!!" צעקתי בחזרה ואימימרו התעורר.

"מה קורה פה?! למה אתה מעיר אותי לעזאזל?!" אימימרו התחיל לצעוק עלי.

"הנחירות שלך, זה מה שקרה!" אמרתי בכעס והסתכלתי על המטרו סנסיי שישן ביני לבין אימימרו.

יש לו פקקים באוזניים!!! אני לא מאמין! בגלל זה הוא לא התעורר מהצעקות ומהנחירות.

חזרתי לשכב על השק שינה וכיסיתי את הפנים בכרית.

הנחירות המשיכו כשאימימרו חזר לישון.

קמתי מהשק שינה והתחלתי ללכת לכיוון החלון.

כשהגעתי אליו, פתחתי אותו והתיישבתי על אדן החלון והסתכלתי על הכוכבים הבוהקים בשמיים השחורים.

התחלתי להצביע על הכוכבים ולעבור אחד אחד.

הינה הדובה הגדולה ולידה תמיד יש את הקטנה, כוכב הצפון, רגע! כוכב נופל!

עצמתי את עניי במהירות, בידיי עשיתי כאילו אני מתפלל והבעתי את משאלת ליבי.

אחרי שסיימתי, המשכתי להסתכל על הכוכבים שבשמיים.

עצמתי את עניי והרגשתי את הרוח הקרה מלטפת את פניי ואת שערותיי זזות.

פתחתי את עניי והסתכלתי למטה.

מה הוא עושה שם?!

הלקוח התהלך ליד הנהר והסתכל על השתקפות שלו, כנראה.

קפצתי מהחלון שלנ שהיה בקומה השנייה.

נחתי בשקט ובשלום על האדמה והתחלתי לעקוב בשקט אחרי הלקוח.

אחרי חמש דקות הסתתרתי מאחורי עץ שהיה מאחורי הלקוח והסתכלתי על מה עושה.

הלקוח הוריד את הסרבל מפניו, הוציא חפיסת סיגריות, הוציא מהחפיסה סגריה ודחס לפיו, הוציא מצית והתחיל לעשן.

היה לו שער חום קצוץ ופנים קצת מעוכות.

רציתי לראות את פניו אבל לא יכולתי.

הלקוח סיים, הפיל את הסגריה לנהר, כיסה את פניו והתחיל ללכת חזרה לאכסניה.

"ילד.... אתה הבן של קאקאשי, נכון?" קול עבה ולא מוכר ששאל אותי בסקרנות.

בהתחלה לא הבנתי מי שאל זאת עד שהלקוח עצר, הסתובב ושאל שוב:"אני צודק?" הבנתי שהוא ראה אותי.

יצאתי מהמחבוא והנהנתי לחיוב.

הלקוח הסתובב שוב לכיוון האכסניה והתחיל ללכת.

הלקוח נכנס לאכסניה וסגר את הדלת.

קפצתי לאדן החלון, הגעתי בשלום לאדן החלון, נכנסתי לחדר וסגרתי את החלון.

הסתכלתי על אימימרו והמטרו סנסיי שישנו בלי הפרעה.

יש לי רעיון! הלכתי בשקט לדברים שלי, הוצאתי את משחת השיניים וכמה טושים.

אימימרו, אתה תקום מופתע. תאמין לי, אני איהנה כל כך.

התחלתי לעבוד.

"בוקר טוב!!!" אימימרו הודיע בשמחה כשהתחיל להתמתח ואני מצחצח שיניים.

השעה הייתה 6:00 בבוקר והסנסיי הלך להתאמן קצת בחוץ.

"זוז!" אימימרו אמר בציווי ודחף אותי סיימתי לצחצח שיניים.

יצאתי מהחדר.

"אה!!! הפנים שלי!!! אתה!!" אימימרו צרח בכעס כשראה את הפנים מלאי הציורים שלו.

"אני עוד אהרוג אותך!!!" אימימרו צרח והתחיל לרוץ לעברי כשגבי מופנה אליו.

הסתובבתי במהירות כשהוא ניסה לתת לי אגרוף.

אימימרו מעד קדימה ואני שמתי לו רגל.

אימימרו נפל על הפנים שלו ונראה מופתע.

"רק פחדנים תוקפים מאחורה... באמת לא חשבתי שאתה כזה..." אמרתי לו בטון מאוכזב והמשכתי להתארגן ליציאה.

אימימרו חזר לאמבטיה וטרק את הדלת.

אחרי עשר דקות, המטרו סנסיי פתח את הדלת ונכנס לחדר.

"נו באמת... שאני שמעתי את הצרחות של אימימרו עד הכניסה לאכסניה, מה קרה?" הסנסיי שאל בכעס.

אימימרו יצא מחדר האמבטיה וצעק בכעס:"הוא!! הוא צייר על הפנים שלי כשישנתי!!". הפנים שלו עדיין היו מלאי ציורים.

הסנסיי נראה כלא מאמין ומופתע, אחת הכתפיות של התיק שלו נפלה והוא התחיל לצחוק.

אימימרו נראה מופתע ואני המשכתי להתעסק בדברים שלי.

אימימרו נהיה אדום בפנים, הסתובב לחדר האמבטיה וטרק את הדלת.

לבסוף הסנסיי נרגע קצת.

"ואוו... זה היה טוב...." הסנסיי הודיע בשמחה שאפילו הוא לא יכול להסתיר. סיימתי לארגן את הדברים והתחלתי ללבוש את החרב והתיקים, להצטייד בנשק וכו'...

אימימרו יצא מהאמבטיה, כשפניו נקיות ונראה ממש כועס.

"אני עוד אתנקם בך!!" אימימרו הצביע אליי והודיע בכעס.

אני פשוט התעלמתי ממנו.

אימימרו התחיל להתארגן.

שינינו לא דיברנו אחד עם השני והסנסיי כל הזמן הסתכל אלינו.

"אני הולך לקרוא להקגומה." הודעתי והתחלתי לצאת מהחדר.

סגרתי את הדלת והלכתי לכיוון החדר של הקגומה.

תוך חמש דקות הייתי שם.

דפקתי בדלת ושאלתי:"הקגומה, אני יכול להיכנס?" . אין קול ואין עונה.

"הקגומה, את פה?" שאלתי שוב ודפקתי עוד פעם.

משהו פה לא בסדר.

דפקתי שוב והתחלתי להרים את הקול:"הקגומה תפתחי!" אמרתי בצווי.

פתחתי את הדלת ואף אחד לא היה שום.

הסתכלתי סביב.

החדר היה קודר וחשוך קצת.

אין כל סימן שמישהו ישן פה.

על השולחן היה פתק.

נכנסתי לחדר בחשדנות, התיישבתי ליד השולחן והתחלתי לקרוא את מה שהיה כתוב בפתק:" יש לכם 48 שעות להגיע לגשר המוות ולהביא לנו אותו, אחרת הילדה תמות.".

העיניים שלי נפתחו בזעזוע והתחלתי לרוץ לכיוון החדר שלנו.

נכנסתי לחדר מתנשף וצעקתי:"המטרו סנסיי!!! יש בעיה! הקגומה נחטפה!".

הסנסיי הסתובב אלי, רץ, חטף את הפתק והתחיל לקרוא.

"שיט!" שמעתי את הסנסיי אומר.

"מה אנחנו נעשה עכשיו?" שאלתי אותו מנסה למצוא פתרון.

"הקגומה צ'אן נחטפה?! אתה משוגע! כל הקטע עם האוואטר משגע אותך! למה שיחטפו אותה?!" אימימרו שאל מזועזע

"בגלל שהם צריכים בני ערובה, החלפת שבויים." הסנסיי ענה לאימימרו בזעזוע בזמן שהוא קורא שוב את המכתב.

"מה?! מי צריך החלפת שבויים?! מה קורה פה?!" אימימרו שאל ופשוט לא האמין.

"עקבו אחרינו לפה, כנראה שהם רוצים את הלקוח." הסנסיי ענה לשאלות של אימימרו בחוסר סבלנות.

"תקשיבו, מה שלא יהיה, אנחנו נעשה את החלפת השבויים אבל בדרך שונה." הסנסיי הודיע והתחיל להסביר לנו את התוכנית.

"מובן?!" הסנסיי שאל בחוסר סבלנות. אני ואימימרו הנהנו לחיוב.

"בהצלחה ונייצא לדרך!" הסנסיי הודיעה בבלבול.

"Kage Bunshin no jutsu!" אמרתי וכפיל שלי הופיע.

" Hanga no Jutsu!" והכפיל השתנה להקגומה.

"יופי, עכשיו בואו נלך לפתח האכסניה כדי שלא נאחר." הסנסיי הודיעה.



בפרק הבא:"מיהו באמת הלקוח, השטן או המלאך?"

תודה רבה שוב happy.gifsmile.gifhappy.gif....smile.gif
איך הפרק יצא מוקדם...
תקשיבו, אני צריכה עוזר בנוגע לדו-שיח... באופן קבוע ומסודר... הרוצים, אליי בפרטי happy.gif... תודה.


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post
Wiedzmin
הודעה 14.05.2009, 15:27
הודעה #255


Oogachaka oogachaka
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 36,213
תאריך הצטרפות: 1.03.07
מיקום: Chu
משתמש מספר: 27,131



מצטער, אבל בחרת לעצמך בטא לא טוב במיוחד /= סקייוולף, אתה באמת צריך ללמוד מתי לרדת שורה, וכמה. כי אתה פשוט יורד יותר מידי שורות, והכוונה היא לא רק לתדירות גבוהה, אלא גם למספר השורות שאתה יורד.
במצב הזה, זה לא ממש משנה אם יש לך בטא או אין לך. הבטא הנוכחי שלך לא משפר את מבנה הסיפור שלך. את עדיין ממשיכה לכתוב את הדיאלוגים באותה השורה.


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Hiruma
הודעה 14.05.2009, 18:53
הודעה #256


Kill'em! YA-HA!
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 6,726
תאריך הצטרפות: 6.11.06
מיקום: The Kakeras
משתמש מספר: 17,548



ציטוט(Maeda Keiji @ 14.05.2009, 13:27) *
מצטער, אבל בחרת לעצמך בטא לא טוב במיוחד /= סקייוולף, אתה באמת צריך ללמוד מתי לרדת שורה, וכמה. כי אתה פשוט יורד יותר מידי שורות, והכוונה היא לא רק לתדירות גבוהה, אלא גם למספר השורות שאתה יורד.
במצב הזה, זה לא ממש משנה אם יש לך בטא או אין לך. הבטא הנוכחי שלך לא משפר את מבנה הסיפור שלך. את עדיין ממשיכה לכתוב את הדיאלוגים באותה השורה.

1+
באמת כל-כבוד שהוא עושה את זה בזמנו החופשי ומהר אבל אין מה לעשות...
בכ''מ הפרק היה נחמד ^^
לול איזה נחירות XD


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
SkyWolf
הודעה 15.05.2009, 17:17
הודעה #257


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 608
תאריך הצטרפות: 2.08.08
מיקום: בסדר אמא אני לא אגיד שאני גר ברוסיה
משתמש מספר: 59,926



אני מצטער מאוד אבל אני עושה כל מה שאני יכול והכי מהר שאני יכול אז אם יש לכם עצות טיפים או עזרות תגידו לי


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Wiedzmin
הודעה 15.05.2009, 19:17
הודעה #258


Oogachaka oogachaka
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 36,213
תאריך הצטרפות: 1.03.07
מיקום: Chu
משתמש מספר: 27,131



תשמע, אם אתה לא יכול לעשות את המוטל עלייך בתור מי שאמור לשפר כמו שצריך, עדיף שתפסיק~ אתה לא יכול עכשיו לבוא ולבקש עזרה באיך לשפר את הסיפור שלה, כשאתה אמור לעשות את זה בעצמך. כי כמו שאמרתי, הסיפור שלה לא משתפר מבחינת המבנה שלו, בין אם יש לה מי שעוזר לה - אתה - ובין אם אין לה.


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
SkyWolf
הודעה 16.05.2009, 15:47
הודעה #259


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 608
תאריך הצטרפות: 2.08.08
מיקום: בסדר אמא אני לא אגיד שאני גר ברוסיה
משתמש מספר: 59,926



ציטוט(Maeda Keiji @ 15.05.2009, 20:17) *
תשמע, אם אתה לא יכול לעשות את המוטל עלייך בתור מי שאמור לשפר כמו שצריך, עדיף שתפסיק~ אתה לא יכול עכשיו לבוא ולבקש עזרה באיך לשפר את הסיפור שלה, כשאתה אמור לעשות את זה בעצמך. כי כמו שאמרתי, הסיפור שלה לא משתפר מבחינת המבנה שלו, בין אם יש לה מי שעוזר לה - אתה - ובין אם אין לה.



אני מצטער אבל אני כעיקרון זה שמתקן שגיאות אז הירידה בשורות זה משהו אקסטרה שאני עושה


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
adiiiiiii
הודעה 16.05.2009, 15:54
הודעה #260


ספאמר במסווה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 6,118
תאריך הצטרפות: 13.02.09
מיקום: במאדים, בונה מתקן לזיקוק פלוטוניום זרחתי
משתמש מספר: 65,068



ציטוט(Maeda Keiji @ 15.05.2009, 19:17) *
תשמע, אם אתה לא יכול לעשות את המוטל עלייך בתור מי שאמור לשפר כמו שצריך, עדיף שתפסיק~ אתה לא יכול עכשיו לבוא ולבקש עזרה באיך לשפר את הסיפור שלה, כשאתה אמור לעשות את זה בעצמך. כי כמו שאמרתי, הסיפור שלה לא משתפר מבחינת המבנה שלו, בין אם יש לה מי שעוזר לה - אתה - ובין אם אין לה.

אולי תנסה לרדת שורות פעם אחת?און להדגים לו איך לעשות את זה?זה יעזור לו.
Go to the top of the page
 
+Quote Post

19 עמודים V  « < 11 12 13 14 15 > » 
Reply to this topicStart new topic
1 משתמשים נמצאים בנושא זה (1 אורחים ו-0 משתמשים אנונימים)
0 משתמשים:

 



RSS גרסת ארכיון הזמן כרגע: 17.02.2018 , 23:32