IPB

ברוך הבא אורח ( התחבר | הירשם )


> 


 
Reply to this topicStart new topic
> Mastodon, White whale- holy grail
Einsamkeit
הודעה 07.10.2014, 01:50
הודעה #1


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,007
תאריך הצטרפות: 22.02.07
מיקום: Escapismland
משתמש מספר: 26,452








שנות פעילות: 2003- הווה
סוגה: סלאדג' מטאל, מטאל מתקדם
הרכב הלהקה הנוכחי:
טרוי סנדרס- גיטרה באס, קולות
ברנט הינדס- גיטרה, קולות
ביל קליהר- גיטרה, קולות
בראן דיילור- תופים, קולות

מסטודון היה יונק ענק שהיה אב קדמון לממותות ולפילים ונכחד לפני 11 אלף שנה. אבל זו גם להקת מטאל אמריקאית בת ימנו שעושה אחלה מוזיקה. ארבעת חבריה (ששמותיהם כתובים למעלה) נפגשו בהופעה של הלהקה High on Fire וגילו כי הם חולקים הערכה משותפת לכמה להקות סלאדג' ורוק כבד, ומאוחר יותר הקימו את מאסטודון.
הסגנון המוזיקלי של הלהקה משלב השפעות מסלאדג' מטאל, סטונר מטאל, פרוגרסיב מטאל, גרוב ות'ראש מטאל ועוד. הלהקה התפתחה והשתנתה מאלבום לאלבום והעניקה לכל אחד מהם יחודיות משלו. הם התחילו בזעם נוגח, ובהדרגה נרגעו, כשהם שומרים על עוצמה כל הזמן. אני מדמה את ההתפתחות של מסטודון לסופה ענקית וזועמת שמתנגשת בהר, ובהדרגה מרסקת וגודשת אותו, עד שהיא מוצאת את אוצר הטבע הקסום שנח תחתיו.



מסטודון הוציאה את אלבום הבכורה שלה, Remission (מחילה, שחרור), ב-2002. מדובר ב-50 דקות ו-17 שניות של זעם חזר פשרות, גיטרות רועמות, תופי תותחים, שירה צעקנית וגרונית. Wall of sound אחד גדול. המתופף בראן דיילור סיפר שהאלבום היה מלא בכעס וברגשות שנאגרו אצלו מאז התאבדותה של אחותו, שלא מצא מקום לפרוק אותם. לאחר מכן, הוא אומר, הוא לא רצה לכעוס יותר, הלהקה הייתה הדבר שעזר לו במיוחד להמשיך לחיות ולהגיע למקום טוב יותר. האלבום התקבל בהערכה, וזכה לתשבוחות רבות על מגוון ההשפעות שלו, הסגנון והמורכבות. לartwork הפנטסטי באלבום זה ובשלושת הבאים אחראי Paul A. Romano. ארבעת האלבומים הראשונים של הלהקה מבוססים באופן חופשי (כאן באופן ברור יותר ושם פחות) על האלמנטים, אש, מים, אדמה ואוויר (לפי הסדר, כך שרימשן הוא אש).
ב-2004 שחררה הלהקה את אלבומה השני, שנקרא Leviathan. הלוויתן המפלצתי על העטיפה המופלאה, הוא לא אחר מאשר מובי דיק, הלוויתן הלבן המפורסם, מהרומן מאת הרמן מלוויל, בעל אותו השם (שני השירים הראשונים עוסקים בבירור בספר). האלבום אינו רועם כקודמו ויותר ״ידידותי לאוזן״. השירה עדיין גרונית וצעקנית, פה יותר ושם פחות, ולשם שינוי משלבת יותר קטעים נקיים ומלודים. הסאונד של הגיטרות הרבה יותר סטונרי וצורם, ויחד עם התיפוף המטורף של בראן טיילור נוצרים קטעים שפשוט משגעים ת'שכל. הבנאדם עושה הרבה יותר ממילוי ברקע, והנגינה המורכבת והמהירה שלו היא מאפיין יחודי ובלתי נפרד מהצליל של מסטודון.
בואו נדבר רגע על ליריקה. בעניין הזה, אני שונא את הלהקה הזאת. ״למה, הם לא יודעים לכתוב?״ לא, אני עונה, הם לא יודעים לעשות קליפים, אבל לכתוב hell yeah they know. כשאני מנסה לכתוב משהו אני מחפש מילים בכל מקום, אני כותב שורות שלמות של שום כלום, והנה באים החבר'ה האלה ומביאים ליריקה כל כך ציורית וגאונית בצורה כל כך פשוטה. לדוגמה, הברידג' מהרצועה הראשונה באלבום, Blood and Thunder.

ציטוט
Split your lungs with blood and thunder
When you see the white whale
Break your backs and crack your oars men
If you wish to prevail

This ivory leg is what propels me
Harpoons thrust in the sky
Aim directly for his crooked brow
And look him straight in the eye


אמממ... אפי לגמרי? כבר מההתחלה המאזין פשוט נזרק לתוך דמנציה כאוטית בתוך האינסוף הכחול.

האלבום השלישי של מסטודון הוא Blood Mountain והוא יצא ב-2009. אלבום זה הוא אלבום קונספט באופן קצת יותר מובהק מהשאר, משום שהוא לא רק מבוסס על אלמנט האדמה, יש בו פחות או יותר סיפור. ״על טיול בהר ועל הדברים שיכולים לקרות לך״, אמרו מסטודון. מסע הזייתי אל מיסתורין מיסטי, סאסקוושים ציקלופים שבעינם האחת רואים לתוך העתיד, גיבור בחיפוש אחר גולגולת הקריסטל, שאם תונח על הפסגה תביא את השלב הבא באבולוציה האנושית. דברים שיכולים לקרות לך, אם לקחת הרבה מאוד LSD ויצאת לטייל. האלבום גם הוא מורכב מנגינה משגעת חושים יוצאת מן הכלל. אווירה פסיכודלית לגמרי, מורטת שיערות, אין מספיק מילים בשפות האדם לתאר דברים כאלה. הביקורות היו חיוביות גם כלפיו, כמו אל קודמו ואולי אפילו יותר.

Crack the Skye הוא האלבום הרביעי של מסטודון, שוחרר ב-2009, ובעיניי הוא אוצר הטבע הקסום שמצאה הסופה מתחת להר. בstate of mind המיוחד בו הייתה שרויה מסטודון כשעשתה את היצירה הזו, היא הגיעה לסגנון המושלם והמלוטש שלה, שימשיך איתה באלבומים הבאים, אם כי לא בצורה מספקת לטעמי, אבל על כך אדבר בהמשך, כיוון שאין זה רלוונטי כרגע, ואין בכוונתי לזרות שליליות כשאני מדבר על מה שרבים יחשיבו למאגנום אופוס של מסטודון.
שם האלבום הוא מחווה, הוכרה לאחותו של דיילור ששמה היה Skye, שכמו שציינתי בהתחלה, התאבדה בהיותה בת 14, חוויה קשה שהשפיעה רבות על חייו. דיילור סיפר של״קראק דה סקאי״ יכולות להיות הרבה משמעויות, עבורו זהו הרגע בו מישהו מגלה שאיבד אדם אהוב. רגע שיכול פשוט לסדוק, לרסק את השמיים. הרגש באלבום, הנגינה, הליריקה, האווירה, הכל, פשוט אנרגיה עצומה ושואבת.
השירה באלבום היא ברובה נקייה ומלודית, אולי לעיתים היא מעט מחוספסת. הסאונד כבר לא צורם אבל זה לא מונע מאיתנו לקבל אסופות ריפים מעולים בשילוב עם נעימות טהורות, ומגוון ווקאלי רחב- דברים שקיימים כבר בחומר הקודם של הלהקה, אבל פה נדמה שמגיע לקתרזיס. האלבום סוחף ביותר, ואותי אישית ממש מכניס לטראנס.
אפשר לומר שזהו ה-אלבום קונספט של מסטודון. הוא מגולל את עלילתו של אדם המשותק ממותניו ומטה. הדרך היחידה שלו לנוע היא דרך מסעות אסטרלים. הוא מתקרב יותר מדי לשמש (מילולית או לא) ושורף את חבל הטבור המוזהב שלו שמחובר לפקעת השמש (רשת עצבים שנמצאת בצד האחורי של הבטן. כעת הוא אבוד בחלל, ונשאב אל תוך חור תולעת שמוביל אותו לממלכת נשמות. משם העניינים נעשים עוד יוצר מיסטיים ופסיכים ואדירים. ממולץ לקרוא את הליריקה כשמקשיבים לו, וגם את הסיכום של הסיפור שהלהקה נתנה בראיון.
כשמגיע האלבום לשיאו המהפנט ב-The Last Baron, אני פשוט mind blown. מישהו סיפר לי שהוא הקשיב לשיר הזה בסטריאו בבית שלו בפוול ווליום וכולם צעקו עליו להנמיך את החרא הזה, והוא פשוט הרים את הידיים ואמר להם ״אל תפריעו לי, אני בפאקינג מסע". זהו. גם פה אציין שוב את המילים שמציפות את הדעת בתמונות ואת הגוף בצמרמורות בתוך כל הסמטוחה המוזיקלית המדהימה הזאת.

ציטוט
All that I have seen
Standing on the edge
The foot of precipice
Floating in the sea
Past the king of swords
Quickly to the shore
The last baron
The last baron

Ghost of man surrounds me in my slumber
I have no fear as your wing is my shelter


גאד, גאד, גאד.

לאחר מכן מגיע אלבום 2011 של הלהקה, הלוא הוא The Hunter. האלבום הגיע למקומות גבוהים במצעדים בארה״ב ובממלכה המאוחדת וזכה לביקורות טובות מאוד. הוא ממשיך את הקו של קודמו מבחינת הסגנון, פחות או יותר, אבל לא בצורה טובה כל כך, אם תשאלו אותי. באלבום הזה מסטודון פנו לכיוון מיינסטרימי, הלהקה אמנם שמרה על האופי שלה, אבל עדיין. אני לא חושב שזה אלבום רע! ממש לא, הוא טוב, ולא אגיד שלא נהנתי ממנו, אבל לא מדובר בהמשך ישיר מוזיקלי-תודעתי ממוקד שיכול היה להיות דיסק שני ב-Crack the Skye, ומאידך גם לא בילד חדש ומיוחד, כמו שהיה כל אלבום של מסטודון עד אז. הייתי קורא לזה סוג של נפילה, בכל זאת. כל אלה שמקשיבים להם שדיברתי איתם הסכימו על זה. הביקורות מאידך מדברות על חדשנות והתפתחות רצינית, אבל אני לא ממש רואה את זה.
לפני כשלושה חודשים, ב-24 ביוני, 2014, יצא אלבומה השישי והאחרון (לרגע זה כמובן) של הלהקה, Once More 'Round the Sun. כמו על The Hunter, אין לי הרבה מדי לומר עליו, ומה את מה שאמרתי כבר על האלבום הקודם אפשר לומר עליו. וכדי לא לסיים בטעם חמוץ, אני אעודד בכך שזה לא ״מקרה מטאליקה-סיינט אנגר״.

דיסקוגרפיה

ספוילר:

Remission- 2002

רשימת שירים:
1. Crusher Destroyer
2. March of the Fire Ants
3. Where Strides the Behemoth
4. Workhouse
5. Ol'e Nessie
6. Burning Man
7. Trainwreck
8. Tampled Under Hoof
9. Trilobite
10. Mother Punch
11. Elephant Man

Leviathan- 2004

רשימת שירים:
1. Blood and Thunder
2. I Am Ahab
3. Seabeast
4. Island
5. Iron Tusk
6. Meglodon
7. Naked Burn
8. Aqua Dementia
9. Hearts Alive
10. Joseph Merrick

Blood Mountain- 2006

רשימת שירים:
1. The Wolf is Loose
2. Crystal Skull
3. Sleeping Giant
4. Capillarian Crest
5. Circle of Cysquatch
6. Bladecatcher
7. Colony of Birchmen
8. Hunter of the Sky
9. Hand of Stone
10. The Mortal Soil
11. Siberian Divide
12. Pendulous Skin

Crack the Skye- 2009

רשימת שירים:
1. Oblivion
2. Divinations
3. Quintessence
4. The Czar
5. Ghost of Karelia
6. Crack the Skye
7. The Last Baron

The Hunter- 2011

רשימת שירים:
1. Black Tongue
2. Curl of the Burl
3. Blasteroid
4. Stargasm
5. Octopus Has No Friends
6. All the Heavy Lifting
7. The Hunter
8. Dry Bone Valley
9. Thickening
10. Creature Lives
11. Spectrelife
12. Bedazzled Fingernails
13. The Sparrow

Once More 'Round the Sun- 2014

רשימת שירים:
1. Tread Lightly
2. The Motherload
3. High Road
4. Once More 'Round the Sun
5. Chimes at Midnight
6. Asleep in the Deep
7. Feast Your Eyes
8. Aunt Lisa
9. Ember City
10. Halloween
11. Diamond in the Witch House


דעה אישית:
אני חושב שהבהרתי מספיק את האהבה שלי ללהקה הזו, עם חזרה אינסופית על מילים כמו ״פסיכי״ ו-״מטורף״. בין הלהקות הטובות והאהובות עלי, מצוינים בה שהם עושים, ברובד המוזיקלי, הלירי, הויזואלי, הכל. פשוט להקשיב להם להתחרפן עם הטירוף שלהם, להירגע עם הקטעים היותר צ'יליים שלהם, פשוט אדירים. גם שני האלבומים האחרונים טובים, זה תמיד יאמר בקצת מרירות כי הארבע הראשונים הם יצירות מופת, ושני האחרונים די נופלים, אבל בכל זאת.
אני הקשבתי להם בסדר הזה- לוויתן>בלאד מאונטן>דה האנטר>קראק דה סקיי>רימשן>וואנס מור, ויצאתי בסדר. אני חושב שלוויתן זה אלבום טוב להתחיל בו, ואז הר דם ולשבור את השמיים. אחר כך אפשר לשמוע את רימשן (שלדעתי לא כדאי להתחיל ממנו כי הוא שונה מאוד ממה שהלהקה עשתה ממנו הלאה), ואז שני האחרונים. או פשוט למה שהכי מדבר אליכם ממה שכתבתי על כל אלבום, ומהשירים המומלצים ששמתי למטה (אבל הכל מומלץ, כי הכל מעולה, מטורף, פסיכי, מטורף, זהו).

כמה שירים מומלצים:
Blood and Thunder
Seabeast
The Wolf is Loose
Sleeping Giant
Divinations
Ghost of Karelia
Crusher Destroyer
Curl of the Burl

קישורים
דיסקוגרפיה בטורנט
ליריקה לשירים ב-DarkLyrics



May some one bother reading and listening and commenting in this god forsaken desolation of a forum.
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Tenjou~
הודעה 08.10.2014, 14:21
הודעה #2


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,779
תאריך הצטרפות: 20.06.10
מיקום: Darkroot Garden
משתמש מספר: 77,459



מצחיק שבדיוק היום הוספתי Mastodon לצ'ק-ליסט "שיט להוריד" בפלאפון שלי, ואתה חוסך לי את ההליך השגרתי (של לבדוק בוויקיפדיה מה הדעות הכלליות על כל אלבום של הלהקה).

בנוגע לסיקור- הוא מרחיב אל ומתוך הפינות הנכונות, דגשים של ראייה כללית וחוויה אישית.
עם זאת, יש את המקום שאתה יכול להשתפר בו להבא- וזה כי אני אקרא כל דבר שתפרסם פה. העניין הוא הפחתה בחופשיות המילולית של שפת הפאן-בוי, וזו לא בושה להיות כזה. שים לב שלאמירות קיצון יש להעניק זמן איכות מופחת ביותר, שכן כל עוד המסקר משרת בתפקיד של תיווך, זה לא נכון לערב אחוז גדול של החוויה האישית בתוך הפואנטה פעם אחר פעם. יש לדעת כי החיבה שלנו כלפי משהו היא לא נקודת מכירה בשבילו, לא יתרון ולא חוזק בעיני הקהל. זה בהנחה שהקהל לא סומך במאה אחוזים על הטעם שלך ועל המילה שלך, ובמקרה כזה לא היית צריך לרשום סיקור, אה?
אני מתייחס כאמור לנקודות כמו: "היא הגיעה לסגנון המושלם והמלוטש שלה, שימשיך איתה באלבומים הבאים, אם כי לא בצורה מספקת לטעמי", "הנה באים החבר'ה האלה ומביאים ליריקה כל כך ציורית וגאונית בצורה כל כך פשוטה" "הוא ממשיך את הקו של קודמו מבחינת הסגנון, פחות או יותר, אבל לא בצורה טובה כל כך, אם תשאלו אותי."
tl;dr: תשאיר את זה לסוף, התמקד באובייקטיביות על העליונה.

אני אחזור לפה מתי שהזמן נכון כדי להשליך את החוויה שלי על שלך ואז נעשה פוגו בעמק הפורום הנטוש


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
xTai
הודעה 09.10.2014, 18:57
הודעה #3


Joy and sorrow
סמל קבוצה

קבוצה: משגיחים
הודעות: 6,111
תאריך הצטרפות: 25.01.09
משתמש מספר: 64,583



אחד מהסיקורים הכי מושקעים שיצא לי לראות, אבל מודה שאני מסכימה עם הטענה שטנג'ו ציין מעליי בקשר לאובייקטיביות של הסיקור. יכולתי להבין יותר בקלות האם זו להקה שתהיה לטעמי אם היית מתאר בצורה יותר ניטרלית את הסגנון שלהם. "אלבום סוחף" זה תיאור קצת מטושטש בשביל מישהי כמוני שלא מכירה אותם.
מה שכן, אני מעריכה שלקחת את הזמן לפרט ולהיכנס לעומק בכל אלבום, הן מבחינת ההשראה והמשמעות של הליריקה והן מבחינת השינויים בסגנון המוזיקלי. הרגשתי שאני קוראת כתבה במגזין מוזיקה מאשר סיקור בפורום שנמצא אי שם ברחבי האינטרנט וזה בהחלט לא מובן מאליו.
הצחיק לראות את החלק של הדעה האישית בסוף tho, כי דווקא שם הדעה האישית שלך נשמעה פחות, אבל עזר לדעת מאיזה אלבום כדאי להתחיל.

אז הקשבתי לשירים המומלצים ששיתפת בסיקור. מחלקם נהניתי, מחלקם קצת פחות.
אני בדר"כ מקשיבה למוזיקה יותר רגועה, ובאופן בכללי מעדיפה מוזיקה יותר מלודית. לא בהכרח שקטה לגמרי ועדינה, אבל מוזיקה עם פחות "בלאגן" לא ברור (אלא אם כן זה מתבקש מהמשמעות של המילים וכו' ואז אני מסוגלת להתחבר אליו במידה מסוימת, אבל גם, לא באופן טבעי מהרגע הראשון). אני מנחשת שזו הסיבה שלא התחברתי לכל השירים שהבאת, וזאת למרות שדווקא השירים ששמת הם לא מהכי רועשים ומבולגנים ששמעתי אי פעם, דווקא היו שירי ת'ראש מטאל ממש מחוספסים שבכל זאת אהבתי. לא בטוחה לגמרי למה.
בכל מקרה, אהבתי להקשיב ל-Seabeast! וגם את Ghost of Karelia ,Sleeping Giant ו-Divinations. הקצב היה טוב, הגיטרה הייתה טובה.

זה מסוג הדברים שאני מסוגלת להקשיב להם לפעמים בנסיעות, אבל לא בסוף היום, נניח. לא מהמוזיקה שאתה יכול לשמוע ברקע ולהמשיך כרגיל.


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
SirPsychoSexy
הודעה 10.10.2014, 20:10
הודעה #4


War is a drug.
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 6,257
תאריך הצטרפות: 5.01.07
מיקום: Upper Yard
משתמש מספר: 21,612



פאקינג מאסטודון.
אני לא מטאליסט אבל I'LL BE DAMNED אם קראק דה סקיי הוא לא אחד האלבומים הטובים ביותר ששמעתי.

מה שכן, שמעתי כבר מכמה אנשים שהם חושבים שמאסטודון מאבדים את זה וזה חבל.
אני אישית לא שמעתי מעבר לקראק דה סקיי. שמעתי את בלאד מאונטיין ואת הצייד כמה פעמים ויש פה ושם שירים שאני מחבב מאוד (This Mortal Soil, Sleeping Giant, The Creature) אבל באופן כללי המוסיקה שם כבדה לי מדי. לא מטאליסט בכלל.


--------------------

ספוילר:
בקרו באשכול המכירה שלי (לחיץ). מנגות, פוסטרים, ספרים, קומיקסים ועוד

--------------------

Arittakeno Yume o Kakiatsume
Sagashi Mono Sagashini Yuku No Sa
One Piece!

Sashinban Nante Jyutai No Moto
Netsu Ni Ukasare Kaji o Toru No Sa

Hokori Ka Butteta Takara No Chizu Mo
Tashikameta No Nara Densetsu Jyanai!

Kojin Teki Na Arashi Wa Dareka No
Biorythm Nokkatte
Omoi Sugose Ba ii

Arittakeno Yume o Kakiatsume
Sagashi Mono Sagashini Yuku No Sa
Pocket no Coin, Soreto
You Wanna Be My Friend?
We are, We Are On the Cruise!
WE ARE!

--------------------

ספוילר:



ספוילר:


שלב ההגשה נפתח! הגישו בהמוניכם! התמונה לחיצה!
יש פרסיםםםםםםםםם

יודעים לעצב? אוהבים להשתגע עם הפוטו? יש לכם סתם רעיון מגניב? פורום משחקים מחפש באנר חדש! לפרטים לחצו על התמונה! D:



ספוילר:





קרדיט לדור על המאסטרפיס.

ספוילר:


יוזרברז, שווה כניסה.
ספוילר:







יתווספו עוד בקרוב.


ספוילר:
בברכה, רוי, חבר צוות בליץ'


ספוילר:
נעימת טרול האגמים\אדון חרדון
ברמת גן ישנו אגם מלא בברווזים
ועל גדתו עצי סיסם, ברוח הם זזים
ובתוכו בין האצות בשקט רב שוחה
טרול אגמים, קטן , ירוק, אבל מאוד דוחה.

פזמון
טרול בפיתה, טרול שיפוד
נאכל אותם, ביחד או לחוד
טרול בלאפה, טרול כריך
צריך לטעום, כדי להעריך.

טרול אגמים הוא מן יצור שחי בתוך אגם
וזה ברור כל כך לכל אדם לא מטומטם
כדאי לדוג אותו אך איך? מצאתי רעיון!
נשליך למים חוט שקוף, נשים גם פתיון.

פזמון

כשהטרול הזה רעב הוא מחפש מזון
לצוד דגים או סרטנים ללא כל חיפזון.
כשהוא צמא אז חיש מהר בקבוק של סקוטש נלגם
ויש בו וויסקי סקוטי טוב, ולא סתם מי אגם.

פזמון

כדי לצוד את טרולי-טרול נכיר את חולשתו
שאין ספק שגם היום בפח תפיל אותו
לסוכריות מגומי הוא אלפי שנים מכור
אם הן טבולות בתוך אגם, מסריח ועכור

פזמון



תודה ע-נ-ק-י-ת לUilqiurra-Sama על הפצצה הראדיואקטבית הזו ועל האווטר המדהים~ וכמובן למפעל WaveDesign השווה~
תודה לגרי הגרוזיני על הסוסה של איצ'יגו חצוי המסכה O:
ותודה רבה רבה לstick man על החתימה המדהימה של... טוב, עוד אחת של איצ'יגו חצוי המסיכה XD זו עם הניק D:
^מתחלפות

ציטוט(Bloody @ 19.03.2009, 15:52) *
אני כסגן של מנהלי האמפה לאמפה בע"מ, מביא לך את אישורי להיות בגילדה איתנו.
אתה מוזמן להוסיף את הציטוט בחתימה.


גם אני האמפה לאמפאיסט!


Go to the top of the page
 
+Quote Post
Einsamkeit
הודעה 14.10.2014, 16:37
הודעה #5


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,007
תאריך הצטרפות: 22.02.07
מיקום: Escapismland
משתמש מספר: 26,452



תודה על התגובות ם:
כן, מאוד נסחפתי. רציתי לכתוב משהו שהוא קצת יותר מסיקורים שכבר כתבתי כאן והיו עניינים מדי ומשעממים לטעמי (שיט! שוב הבעתי דעה! סתם). נראה שבאמת הגזמתי ולא הצלחתי להישאר ידידותי לכל מי שלא מכיר את הלהקה, והייתי יותר מדי "אומייגאדד זה כל כך אדיררר פסיכי אההה". I'll keep that in mind בהמשך.

טנג'ו, יאללה, תקשיב להם ותכתוב פה wall of text ונעשה איתו wall of death.

xTai, תנסי עוד שירים מCrack the Skye, הוא באמת הרבה יותר "רך" ופחות טירוף אינסטרומנטלי (טוב, הוא כן, אבל לא בגסות). גם שני האלבומים האחרונים הם יותר כיפים כאלה עם שירים יותר "עדינים".


Go to the top of the page
 
+Quote Post
התחברתי בשביל לש...
הודעה 14.10.2014, 17:47
הודעה #6


The Toxicity of Our City
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,982
תאריך הצטרפות: 9.01.08
מיקום: לא יקנעם זה בטוח
משתמש מספר: 54,066



הו מאסטודון. כבר אמרו את הפרוס אנד קונס של הסיקור אז אין טעם שאני אחזור. אני אהבתי את הסיקור tho
מאסטודון בשבילי הם אחלה להקה, כאילו באמת יש להם שירים מאוד קאטצ'ים כאלה(יחסית לז'אנר, לול), ואני יכול למצוא את עצמי מקשיב להם הרבה ולא שם לב( הלאסט שלי משקר, אני שומע אותם המון בפלאפון).
שמעתי בנתיים רק 2 מהאלבומים שלהם; לוויתן ולפצח את סקיי ואני חייב לומר שלוויתן אהבתי הרבה יותר, לא רק כי הוא יותר כבד, פשוט קצבי יותר כזה.
לפצח את השמיים מצד שני יכול להיות אחלה אלבום כזה לנסיעות.
אני מחבב את הלהקה הזאת, אני לא חושב שיש איזה מוזיקה גאונית או מתיימרת להיות כזאת, הם פשוט באים טוב כזה.


--------------------


אתם ולגופארט קובעים את הרמה של הפורום

Go to the top of the page
 
+Quote Post
Einsamkeit
הודעה 24.10.2014, 19:55
הודעה #7


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,007
תאריך הצטרפות: 22.02.07
מיקום: Escapismland
משתמש מספר: 26,452



אבל אם הייתי כותב מעל כל הסיקור "דעה אישית"- הוא טוב?

ונתתי שמיעה די רצינית היום לאלבום האחרון. נהנתי מאוד, למרות שזה לא God tier Mastodon.
Go to the top of the page
 
+Quote Post

Reply to this topicStart new topic
1 משתמשים נמצאים בנושא זה (1 אורחים ו-0 משתמשים אנונימים)
0 משתמשים:

 



RSS גרסת ארכיון הזמן כרגע: 16.09.2019 , 08:46