IPB

ברוך הבא אורח ( התחבר | הירשם )


> 


> טאנקאה האטקאה- הסיפור של בנו של קאקאשי!, פאנפיק של נארוטו. הסיפור הוא חלק השלישי לסיפור שלי.
One Ok Rock
הודעה 01.04.2016, 23:20
הודעה #1


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: צוות נארוטו
הודעות: 993
תאריך הצטרפות: 25.09.07
מיקום: הרצגובינה...
משתמש מספר: 44,361



טאנקאה- חלק 3- ההמשך!
פרק א.1- קפיצה בזמן!


אז לפני שאני אתחיל כן עברו שנים רבות מאז שפרסמתי את הסיפור (עם יש בעיה אז מנהלוש את מוזמן לפנות אליי רק לא לסגור tongue.gif ). למה התחלתי לכתוב שוב? אין לי סיבה מוצדקת פשוט בא לי, חזר לי הרצון.
עשיתי גרסה אחרת לסיפור במקום אחר באורך של כלום פרקים ומי שירצה לקרוא אותה מוזמן לשלוח לי הודעה בפרטי ואני אשלח לו קישור לאותו המקום.
החלטתי גם להוסיף את מנגות שיכנסו באופן כמעט מושלם לעלילה כמו FMA ואולי אפילו את Mortal combat, וסול איטר. מי יודע אם תזרמו אז אני אוסיף או במילים אחרות תגידו לי את דעתכם!
ולעניינו- אז אני עושה תקציר קטן- הסיפור מגולל את חיו של האטקאה טאנקאה, הבן של קאקאשי (ופה אני מדגישה כי הסיפור הוא פאנפיק טהור= חלק מהדברים לא יהיו תואמים את העלילה המקורית. הסיפור גם נכתב לפני הידיעה מתי רין נהרגה ע"י קאקאשי במנגה אז ככה שהחלטתי כמה דברים לשנות בסיפור כי לא הגיוני שלרין תהיה בת בפאנפיק ככה שהקגומה תהיה אחותה של רין). מפה לשם, טאנקאה הוא ילד מיוחד ששולט ביסודות של הצ'אקרות ונקרא אווטר (הסבר מפורט יש בסיפורים האחרים מוזמנים ללכת אליהם). טאנקאה ושאר שכבתו נשלחו למבחני הצ'ונין בכפר החול, ושם הפסקתי את הסיפור.
העלילה הבאה תתרחש אחרי מבחני הצ'ונין, שהופסקו באמצע בגלל אחד הנבלים שהוזכרו בפרק הקודם (הג'ינג'י). טאנקאה, הקגומה (אחותה של רין ולא הבת שלה כמוש היה ממקודם) ואימימרו (הבן של גיא) יצאו למשימה בלי הסנסיי שלהם, המטרו, מכיוון שהוא היה במשימה מתאם הANBU כשטאנקאה ראש הצוות כצ'ונין. כולם כבר בני 9 (שלוש שנים אחרי המבחנים), כאשר טאנקאה למד לשלוט בכל היסודות- אש, מים, אוויר, אדמה וברקים, אימימרו למד בינתיים את הטכניקות סודיות מגיא וסירב בשכנוע נואש של המטרו ללמוד גאנג'וטסו ונינג'אטסו והקגומה? הקגומה למדה גאנג'טסו רפואי בניסיון להמשיך את העבודה של אחותה הגדולה שמעולם לא הכירה.
העלילה הבאה תתרחש בזמן המשימה כבר כאשר טאנקאה יגלה סודות על עבר אימו ויחליט מה יעשה בהמשך: האם יישאר כשינובי של קונוהא או שיבגוד במשפחתו ומולדתו? האם אסומי, אחותו התאומה שהצטרפה למשימה, תקבל את החלטותיו של טאנקאה או תתנגד להם? ואיך אימימרו יצליח לעצבן את כולם הפעם? כל זאת ועוד בפרקים הבאים!
בינתיים הפרק יתחיל בפלאשבק של טאנקאה מיד לאחר המבחנים.
אז בואו נתחיל:

~פלאשבק~

אוחחח... אני שוב במקום הזה?! למה אחרי כמעט כל משימה אני גמור בבית החולים! רק רגע, אני נמצא בבית חולים אבל לא של קונוהא, אז איפה אני?
ניסיתי לפתוח יותר את העניים למרות הכאבים הנוראיים שהיו לי בכל הגוף. זה היה חדר מאוד... חום? שמעתי כמה אנשים צועקים לכמה שינובים אחרים לבוא, כנראה שינובים רפואיים, ניסיתי להתפקס יותר על השינובים שצעקו, חלקם היה מגן מצח של קונוהא וחלקם היה מגן מצח של ... כפר החול?
נכון! מבחני הצ'ונין!! הייתי במחני הצ'ונין! עברנו את הקטע של המדבר אחרי שלאימימרו היה התקף פסיכוזה או משהו בסגנון והתחלנו להגיע לשלב השלישי של המבחנים, שהתקיים במגדול גדול עם אולם לחימה! היה לנו טקס הסברה עם כל הקאגים, הסנסיי היה שם אפילו עם מבט גאה וחיוך מעצבן על הפנים שלו. אני זוכר שכל קאגה בתורו חפרו כמה הם גאים בדור ההמשך בזמן שאני הסתכלתי לראות אם כל החברים שלנו הצליחו לעבור את השלב הבא וכולם אכן היו שם. הצלחתי להשתחל בשורות לכיוון אסומי ודיברנו קצת עד שההוקאגה המעצבן אמר לנו לסתום את הפה.
ואז.. ואז התחילו הקרבות ויצא לי להילחם מול מישהו מכפר הענן הנסתר... הוא היה גדול ממני ב7 שנים והוא היה האח של הראיקגאה... קראו לו קילר בי? היינו הקרב החמישי וכמעט לפני שהתחלנו היה פיצוץ ענק. מה קרה אחר כך?
לקח לי כמה דקות אבל הצלחתי להתפקס על האנשים שהיו בחדר" המטרו סנסיי עם ראש חבול, וההוקאגה היו שם. היו עוד כמה שינובים רפואיים מכפר החול הנסתר אבל הם התחילו לצאת המחדר, כנראה בבקשתו של ההוקאגה. ניסיתי לקום אבל הכאבים בצלעות הימניות שלי היו יותר מידי קשים. המטרו תפס אותי לפני שהספקתי ליפול בחזרה למיטה, והשכיב אותי בחזרה בעדינות.
"היי תירגע טאנקאה הכל בסדר" המטרו סנסיי אמר בחיוך וליטף בעדינות את הראש שלי, "הצלת הרבה במבחנים כל הכבוד, עכשיו תנוח קצת". ראיתי חילופי מבטים בין המטרו להוקאגה שהנהן בחיוב לדבריו של הסנסיי. הצלתי הרבה אנשים במבחנים? אבל איך? אני לא זוכר כלום..
"אסומי, הקגומה ואימימרו? מה איתם?" שאלתי בדאגה ובקושי רב בגלל הכאב הנוראי. המטרו סנסיי נאנח והתיישב על המיטה לידי כשאר ההוקאגה יוצא מהחדר. "סנסיי תגיד לי כבר מה קרה!" התחלתי להתעצבן כאשר ראיתי את התגובה שלהם.
"הכל בסדר טאנקאה, אסומי נמצאת עם הקבוצה שלה והיא השתחררה לפני שלושה ימים מהבית חולים, אימימרו.. כאשר אתה וטורה (הערת כותב:טורה הוא הג'ינג'י הנבל) התחלתם להילחם אימימרו עקב אחריכם כדי לעזור לך וכנראה שהוא נתקבל במארב של כמה שינובים לפני שהספיק..." סנסיי עצר לכמה שניות כשהוא חושב מה להגיד הפעם.
"קאט זה בולשיט סנסיי תגיד כבר!!" עכשיו ממש צעקתי, עצבני ומתוח מהמשך הסיפור.
"אימימרו נמצא כשהוא הצליח להביס את האויב אבל... הוא איבד המון דם וחלק מאיבריו הפנמיים קיבלו פגיעות קשות, אבל הוא חיי" המטרו סנסיי אמר כשהוא מלטף שוב את שערי ומנסה לחיוך אך ניסיונות ההרגעה שלו לא עזרו.
"הוא יהיה שוב שינובי נכון?" הילד הקטן שבי, ששנים כבר הודחק לפינה חשוכה אצלי בלב ובנפש, יצא פתאום... אולי בגלל תרופות ההרגעה, אולי בגלל המכה הקשה שקיבלתי בראש לפי הכאב שהרגשתי וגם לפי אודן הזיכרון או אולי בגלל שזה היה רק אני והמטרו בחדר, שהיה כמו האבא השני שלי, אז נתתי לעצמי את הרשות להראות את הרגשות.
"כן טאנקאה הוא יהיה בסדר, הוא עדיין מאושפז כמוך בבית החולים אבל הוא יהיה בסדר" המטרו סנסיי ניסה להרגיע אותי שוב. נשמע דפיקה בדלת ומישהי ממש זקנה נכנסה, כאשר היא מביטה מבטי גועל בסנסיי. מה הבעיות של האישה הזקנה הזו?!
"צ'יו- באסאמה" המטרו סנסיי אמר בכבוד והוריד את ראשו לכבוד אותה אישה, שהיית לבושה בשמלה שחורה של כפר החול הנסתר ושערה הלבן אדמדם אסוף מאחורה. על מצחה היה פיסת בד בצבע חום ששמשה כסוג של מגן מצח. האישה התקרבה אלינו לאט לאט ולא הסירה את המבט מאיתנו.
"אני לא מבינה איך נותנים לאנשי קונוהא להיכנס ככה בחופשיות לכפר שלנו, אחרי כל מה שעברנו" היא אמרה בלחש בצורה גועלית אבל שמעתי את הדברים, והם גרמו לי לרתוח מזעם.
"אוי מה הבעיות שלך אישה ממורמרת?! אני אראה לך מה זה חופשיות!!" צעקתי וניסיתי לקום מהמיטה, כשאני מתעלם הכאבים אבל המטרו סנסיי תפס אותי לפני שנפלתי על הרצפה כשהוא נאנח, אבל אני לא הסרתי את מבטי הכעס מהאישה.
"אוי טאנקאה תתנהג בכבוד, זאת צ'יו באסאמה, והיא הצילה את חייך ואת החיים אימימרו" הסנסיי לחש לי אבל לי לא היה אכפת, ברגע שהפכתי להיות עצבני לא יכולתי לשלוט בעצמי, כאילו איזו חייה השתלטה עליי. שמעתי סיפורים על זה, שזה הגנים של האטקאה, שכן סבי אפילו כונה הניב הלבן של קונוהא, אבל אם זה היה כך, וכן להאטקאה יש התקף זעם בלתי נשלט איך לאבא לא היה? אחרים אמרו שאבא שלי קיבל את התכונה של השליטה העצמית מסבתי, אמו של אבא, אבל לא האמנתי בזה... משהו לא הסתדר לי בגרסאות. אבל דבר אחד ידעתי- שעם זעם בלתי נשלט והכוחות שלי שום דבר טוב לא יצא.
העפתי את ידיו של הסנסיי ונעמדתי לאט לאט. הרגשתי את הפצעים שלי בצלעות נפתחים מחדש, הכאב הבלתי נסבל התפרץ מחדש! הרגשתי את הדם שלי נוטף על הרצפה.
"אוי טאנקאה תתיישב! הפצעים שלך נפתחים מחדש!" הסנסיי אמר בדאגה כשהוא קם מהמיטה ומנסה להחזיר אותי אליה אבל התעלמתי ממנו ודחפתי אותו ממני. "עד שהיא לא תתנצל על האופן שהיא אמרה את הדברים!" אמרתי בכעס בלתי נשלט כשאני לא מסיר את מבטי ממנה.
"המ.. מפרחח של קונוהא" הזקנה הטיפשה אמרה בלגלוג ויצאה כשאני צועק אחריה:" תחזרי לפה מכשפה זקנה ומכוער!! אף אחד לא ידבר עלה~" ואז הכול נהיה שחור.
התעוררתי שוב כשאני שוכב על המיטה והמטרו סנסיי בכיסא משמאלי. "התעלפת אחרי שצ'יו באסאמה יצאה מהחדר." המטרו אמר בעייפות כשידיו משולבות. "היא הצילה לך את החיים טאנקאה, אם תאהב זאת או לא, והיא עזרה גם לאימימרו."
"שתדחוף את העזרה שלה לתחת!" אמרתי בכעס כשאני נשען לתוך הכרית שלי בפרצוף לא מרוצה. המטרו סנסיי נאנח ואז חייך אליי :"אחרי שאתה ואימימרו תחלימו נחזור לקונוהא. זה יקח קצת זמן. הקגומה תחכה לכם כבר בקונוהא, היא בסדר גמור והיא מצורפת לקבוצה של אחותך בנתיים. תנוח טאנקאה זה מגיע לך"


~שטחי ארץ האש- ההווה~


"אימימרו סתום כבר! ההוקאגה החליט שטאנקאה יהיה ראש הקבוצה ומנהל המשימה, אז די כבר!" הקגומה אמרה בכעס כשפניה מופנות לאחור לכיוון אימימרו הכועס.
זה היה אמצע הלילה וכולנו היינו עייפים אחרי יום טיולים ארוך. המשימה שלנו דורגה ברמת B והיא היית להגיע לגבול הצפוני של מדינת האש ולברר מה קרה שם. היו כמה דיווחים ששינובים מכפר הענן הנסתר נכנסה לגבול וחקרו כמה כפרים של אזרחים... ולפי מה שכתוב במגילה עם פרוט המשימה, הם לא היו כאלו עדינים.
"כולנו כבר צ'ונינים אז למה שיבחר בו ולא בי?! הוא אידיוט מגושם שלא יודע כלום!!" אימימרו צעק בכעס אל הקגומה שרק הוציאה לו לשון והסתכלה אליי עם מבט של 'אל תתייחס אליו'.
הסתובבתי אליו בזמן שהם קפוצים באוויר מקדימה ואני במהופך כדי שאוכל לדבר עם הסתום הזה. "אתה יודע דביל" אמרתי לו כשאני עוצם את עניי בכעס, "יש לי אוזניים ואני גם מבין מה יוצא מהפה המגעיל שלך, ההוקאגה בחר בי ולא בך כי אני יותר מוכשר ממך חד גבות"
"תחזור על זה שוב!" אימימרו צעק, הניף את ידו הימנית באוויר וקפץ בחוזקה על הענף כדי להתקרב לפרצוף שלי כאשר האף שלו כמעט נוגע באף שלי.
"תנקה את האוזניים שלך אידיוט מגושם" אמרתי בסוג של פקודה בכעס. "מה שאמרתי שיש לך פ~"
"אוי תפסיקו עם זה שניכם!" הקגומה ניסת להפריד בייננו עם חיוך שהיה ברור שהיא הכריחה את עצמה. הוצאתי לשון לאימימרו מתחת למשכה שלבתי וחזרתי קדימה לכיוון אסומי שפשוט נתנה לי מבט של 'תתבגר כבר'.
רציתי לענות לאסומי על המבט שלה אבל אז הרגשתי נוכחות בלתי רצוי של כמה צ'אקרות חזקות שהגיעו מלפנינו במהירות. "אוי טאנקאה את מרגיש את זה נכון?" אסומי לחשה לי ואני הנהנתי בחיוב. הצ'אקרות האלה בוודאות לא משינובים מקונוהא ובמיוחד לא של שינובים רגילים אבל משום מה היית להם הרגשה מוזרה של מוכרות.
סימנתי לחברי הקבוצה שלי להתפצל, כל אחד לכיוון שניתן להם בתחילת המשימה. עשיתי כמה קאגה בושינן שהתפזרו גם כן. סימני האזהרה התחילו להיות מרוגשים ורק התחזקו. אנחנו במרחק של 30 ק"מ מהגבול... מה הם מנסים להשיג כ"כ רחוק מהגבול? האם הם בדרך לקונוהא? עוד מלחמה מתחילה?
ואז נשמע צעקה... קול של אישה אבל אישה יחסית מבוגרת, סמני האזהרה נעלמו פתאום וכך גם הכאב ששלהם. התחלתי לפנות לכיוון הצעקה.
כשהגעתי אסומי, הקגומה ואימימרו נעמדו מלפני סלע משותקים וחברים.
"אוי מה קרה?" שאלתי כשאני יורד לאדמה מהעץ ורץ לכיוונם. הם לא ענו לי פשוט נשארו קפואים כשהיו. "אסומי, הקגומה, אימימרו מ~" השתנקתי ברגע שראיתי את הגופה החרוכה של האישה ועליה כתוב :"קונוהא עוד תשלם!"

הפרק הבא- חלק ב!
תגידו לי איך היה עם צריך לשפר... אני יודעת שכנראה הכתיבה שלי היא חרא חח.
פשוט נתתי להעלילה לצוף.. לא חשבתי שאני חלק את הפרק ל2 אבל כל כך נסחפתי שזה יצא ככה וראיתי שהפארק מתחיל להיות ארוך אז אמרתי טוב נחלק ל2.
בסוף כן החלטתי לערבב קצת מהגרסה השנייה של הסיפור שניסיתי אז מי שקרה ויודע מי אלה השינובים מכפר הענן הנסתר או מנחש אז שש...
עד לפרק הבא שישוחרר כבר אני מאמינה בשלישי או רביעי.
נ.ב. תגידו לי אם אתם רוצים שמשיך את הספיישל של מבחני הצ'ונין ואני אמשיך אם טוב לכם עם הסיום שלהם כמו שעכשיו והוא יפורט בהמשך אז אני לא אמשיך החלטה שלכם.


--------------------



קטע הפרודיה הכי אהוב עליי:
ספוילר:
naruto: shut up sakura! we all have irrational hatred for you!
sakura: but i didn't even do anything yet
naruto: we still hate you! god!
sakura: does sasuke hate me too?
naruto: sasuke's an emo. he has no emotions other than the emotion that is emo. but if he did have them, he would hate you so much!! god, why do you exist?!
sakura: seriously, what the hell? i haven't done anything to earn this kind of treatment-
naruto: stop existing!!!





לחלק הראשון של הסיפור אנא ללחוץ על הספוילר.
לחלק השני של הסיפור אנא ללחוץ עליי ^_^

ספוילר:



מצב פרויקט: בכתיבה... אינו מפורסם... בקיצור מת חלקית
קרדיט ענק ל___naruto___ הסוס שעשה את התמונה הלחיצה לסיפור ואת ההורדות!!!!!!


פרק 38- האם הגורל קיים? כבר כאן חם וטרי מהתנור! קישור למטה! נו, למה אתם מחכים?!
הפרקים של הסיפור:
הורדות:
ספוילר:
קרדיט ענק ל__naruto__ הסוס שעלה את הפרקים להורדות!!!!

הורדת פרקים 1-10!!!!
פרקים 11-20!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פרקים 21-30!!!!!1.

Go to the top of the page
 
+Quote Post

הודעות בנושא זה


Reply to this topicStart new topic
1 משתמשים נמצאים בנושא זה (1 אורחים ו-0 משתמשים אנונימים)
0 משתמשים:

 



RSS גרסת ארכיון הזמן כרגע: 22.08.2019 , 04:48