IPB

ברוך הבא אורח ( התחבר | הירשם )


2 עמודים V   1 2 >  
Reply to this topicStart new topic
> הארי פוטר, כי קצת אבסורד שאין שרשור לסדרה הכי מצליחה בעולם.
Shaggy of the Sh...
הודעה 26.05.2012, 11:49
הודעה #1


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 177
תאריך הצטרפות: 25.09.09
משתמש מספר: 70,388




שם: הארי פוטר
שם מחבר: ג'יי קיי רולינג
ז'אנרים: פנטזיה, הרפתקאות, רומן התבגרות

תקציר מגב הספר: (הארי פוטר ואבן החכמים)
הארי פוטר מעולם לא היה כוכב של נבחרת קווידיץ` שמזכה את קבוצתו בנקודות תוך כדי רכיבה על מטאטא גבוה מעל האדמה. הוא לא מכיר לחשי קסם, מעולם לא גידל דרקון מביצה, ומעולם לא עטה גלימת היעלמות. הוא מכיר רק את חייו האומללים עם משפחת דרסלי - דודו ודודתו האיומים ובנם הדוחה דאדלי, בריון מפונק, מגודל ושמן. החדר של ארי הוא ארון פיצפון בתחתית המדרגות, והוריו המאמצים מעולם לא חגגו את יום הולדתו.
אך כל זה עומד להשתנות כשמכתב מסתורי מגיע אליו בדואר ינשופים: מכתב עם הזמנה למקום מופלא שהארי - וכל מי שיקרא עליו - לא יוכל לשכוח לעולם. כי כאן הארי מגלה לא רק חברים, ספורט אווירי וקסמים בכל דבר, החל בשיעורים וכלה בארוחות, אלא גם גורל גדול שמחכה לו… בתנאי שהוא יצליח לשרוד!

תקציר פרי מוחי: (למרות שאני בהחלט מאמין שמיותר לתקצר את סדרת הספרים הכי נקראת בעולם)
הארי פוטר, ילד יתום בן 11, גר בארון שמתחת למדרגות בבית דודיו. חייו הם כל מה שתרצו מלבד מרתקים, והחיים בדרך פריווט לא נראים כאילו הם הולכים להשתפר. אבל כמו שהארי לומד מהר, גם מראית העין יכולה להטעות. ביום הולדתו האחד-עשר הוא מגלה שהוא קוסם, בן להורים קוסמים שנרצחו על ידי הקוסם הגדול של המאה העשרים, הלורד וולדמורט. הוא, כילד בן שנה, שרד את קללתו של הלורד ונשאר בחיים, ומאז נהיה לאגדה.
הארי נכנס לעולם צבעוני וקסום שמתחבא בסמטאותיה ורחובותיה הצדדיים של אנגליה. הוא מתקבל לבית הספר לקוסמות וכישוף הוגוורטס, רוחש לעצמו חברים ואויבים יחדיו. אבל צל הגורל ממשיך לאיים עליו, והתוצאות של היותו אגדה מתחילות לתת את אותותיהן כשכוחות אפלים מתעוררים...

על הסופרת:
ג'ואן רולינג היא ילידת 1965. היא נולדה באנגליה ובשנות בגרותה נדדה לפורטוגל, שם נישאה לכתב פורטוגזי וילדה לו ילדה. לאחר כמה שנים התגרש הזוג, והסופרת חזרה לחיות במחיצת אחותה באדינבורו שבסקוטלנד. שם, מובטלת עם ילדה, החלה לכתוב את הספר הראשון בסדרת הארי פוטר. בתחילת תהליך הכתיבה נפטרה אמה של הסופרת, דבר שלפיה השפיעה מאז על הסדרה באופן מהותי.
לאחר הוצאת ספרי הארי פוטר נישאה ג'ואן רולינג לד"ר ניל מאריי, ילדה לו שני ילדים ומאז מחזיקים בחיי נישואין יציבים. בספטמבר 2011 עתיד לצאת ספרה הבא, ספר בילוש בשם "המשרה המזדמנת" (The Casual Vacancy).

דעה אישית:
...או שזה לא כזה אבסורד.

ובנימה זו- דסקסו נא!

הודעה זו נערכה על ידי Shaggy of the Shire: 04.06.2012, 10:01


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
UpRising
הודעה 05.06.2012, 23:20
הודעה #2


רונין
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 3,001
תאריך הצטרפות: 8.04.08
משתמש מספר: 56,511



אני חושב שזו הסדרת ספרים הכי משמעותית לאנשי דור המחשב(כמוני כמוכם). אני זוכר שהסדרה הזאת פשוט קרעה אותי מהפיפא(או אן בי איי או סימס או איזה משחק שלא שחקתי בכתה ג-ד)ורתקה אותי לספר לחלוטין. אני יכול להגיד במליון אחוז שבלי הארי פוטר הייתי קורא היום הרבה פחות.
חוצמזה שסיריוס הוא הדמות הכי מגניבה בעולם.


--------------------





Go to the top of the page
 
+Quote Post
Einsamkeit
הודעה 08.06.2012, 19:57
הודעה #3


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,007
תאריך הצטרפות: 22.02.07
מיקום: Escapismland
משתמש מספר: 26,452



אני חושב שבלי הסדרה הזאת לא הייתה קורא בכלל היום...
סדרה פשוט מעולה, קראתי את כולה פעמיים לפחות אם לא יותר.
גם היום הייתי נהנה ממנה ללא ספק.
הספר שיש לו הכי מקום אצלי בלב הוא גביע האש.
חבל שהסוף פשוט נוראי וחותם את הסדרה בצורה כל כך עלובה. וה-19 שנים אחר כך בכלל...
Go to the top of the page
 
+Quote Post
niko
הודעה 10.06.2012, 22:25
הודעה #4


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,358
תאריך הצטרפות: 5.11.07
מיקום: מול המחשב
משתמש מספר: 47,917



אחת הסידרות... מה שתמיד אהבתי שהיו דברים שקראתי.. ורק בסוף הבנתי למה הסופרת התכוונה XD
כמו בחמישי שפטוניה דיברה על הסוהרסנים... והיא אמרה "שמעתי את הילד המגעיל הזה מדבר עליהם"...
רק בסוף השביעי הבינו על מה העניין XD


--------------------
נייס... מסתבר שאני בפורום מעל 6 שנים... LOL
וותיקים שליטעעעע
Go to the top of the page
 
+Quote Post
גון עיוור
הודעה 10.06.2012, 22:57
הודעה #5


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: משגיחים
הודעות: 1,621
תאריך הצטרפות: 29.08.06
מיקום: מאורת החשיש של הסחלב
משתמש מספר: 13,775



^יש מצב אתה מסביר יותר? אני לא זוכר ששמתי לב למשהו כזה.

ספויילר:

הארי פוטר זאת סדרה חמודה. היא לא מהטופ שלי, אבל היא דיי טובה.
אבל אי אפשר להתלונן על הסוף לדעתי. זאת סדרה דיי ילדותית בסך הכל, וכאחת כזאת סוף טוב מתאים לה. גם הקטע הזה של הזוגות ב-19 שנים אחרי קצת לא אמין אבל הוא התאים לרוח של הסדרה. בספרים המתקדמים יותר (החמישי והלאה) רולינג ניסתה ליצור אווירה יותר אפלה ובוגרת כזאת. אני חושב שזה היה נחוץ, הרי בכל זאת הם היו צריכים להיות קצת יותר בוגרים, בעיקר עם הגיל של הדמויות הראשיות. אבל בכל זאת אני מעדיף את הספרים הראשונים, עם האווירה המיוחדת הזאת של הוגוורטס. זה מה שבאמת משך אותי לספרים לדעתי, האווירה הקסומה שהייתה בספרים הראשונים. מהחמישי בערך, כשהאווירה נהייתה יותר אפלה זה בא על חשבון הקסם הזה לדעתי, ובגלל זה אני יותר אהבתי את הראשונים.

אני מקווה שהסברתי את עצמי ברור, כי למען האמת לא נראה לי כל כך XD


--------------------
#תוםלפקחות2014
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Drunken Shinobi
הודעה 11.06.2012, 22:32
הודעה #6


●JackPot●
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 9,330
תאריך הצטרפות: 2.04.06
מיקום: פ"ת
משתמש מספר: 8,877



למה ההורים וכל התלמידים שסיימו את הלימודים וכל הצבא של עולם הקסם וכל בתי הספר האחרים וכל יצור קסום שלא אוהב את V לא בא לעזור לדמויות בספר האחרון, וJ.K פשוט נתנה לבית ספר עם ילדים בגילאים 12-18 להילחם מול כל הרשע שביקום???!!!


--------------------
"כל עוד זה ישפיע על כל העולם
לא איכפת לי שזה ימשך רק לשניה אחת"


ספרים הם כמו קומיקס - הסיפור אינו נגמר על המסך.




Go to the top of the page
 
+Quote Post
Shaggy of the Sh...
הודעה 12.06.2012, 12:44
הודעה #7


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 177
תאריך הצטרפות: 25.09.09
משתמש מספר: 70,388



ציטוט(Drunken Shinobi @ 11.06.2012, 23:32) *
למה ההורים וכל התלמידים שסיימו את הלימודים וכל הצבא של עולם הקסם וכל בתי הספר האחרים וכל יצור קסום שלא אוהב את V לא בא לעזור לדמויות בספר האחרון, וJ.K פשוט נתנה לבית ספר עם ילדים בגילאים 12-18 להילחם מול כל הרשע שביקום???!!!


איזה צבא? כוחות הבטחון שכפופים למשרד הקסמים שכפוף לאדון האפל? הקוסמים המבועתים או הבודדים שאין להם ולו סיכוי מול אוכלי המוות?
לא הייתי מתאר את רידל "כל הרשע ביקום", אמנם, אבל בספר השביעי הארי וחבריו באמת מוצאים את עצמם לבד במערכה. וזה לחלוטין ככה, זו האווירה שמתקבלת מכל הספר. כולם מפחדים או שכולם מרושעים, והיחידים שיש בהם את האומץ לצאת נגד כוחות האופל מצטרפים למסדר ו, טוב, מתים.

ד"א, לא יודע למה הדעות נגד הסוף כל כך נחרצות. אתם מתכוונים לקרב האחרון או לאפילוג? מבחינתי הקרב האחרון מופתי בשביל לסגור את הספר, ואילו האפילוג... טוב, הוא לא באמת הפריע לי. אבל די בו כדי לקבל את האמירה הנחרצת של רולינג אז אני לא חושב שהוא לא במקום.


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Einsamkeit
הודעה 14.06.2012, 03:20
הודעה #8


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,007
תאריך הצטרפות: 22.02.07
מיקום: Escapismland
משתמש מספר: 26,452





אני מתכוון להארי VS וולדמורט, הסצנה הזאת לקוחה מהקרב בבית הקברות בגביע האש,
המוות של וולדמורט פשוט פתטי... כן, השמדת ההורקרוקסים (רשמתי נכון?) היא גם חלק וברובה הייתה מעניינת,
אבל הוא מת בצורה כל כך עלובה, זה אדון האופל הגדול? מת מכישוף שחזר אליו? בסצנה שחזרה על עצמה?

וה19 שנים אחר כך פשוט מגוחך, ואני עדיין לא מבין מה הקשר בין הארי לג׳יני?
כאילו, הוא נזכר שהיא קיימת בכלל רק כשהוא הסתכל עליה פעם אחת בספר השישי ואז הוא חשב למה היא לא שלו
.
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Dr. Shoko
הודעה 14.06.2012, 13:33
הודעה #9


מישהו בטח כבר כתב את זה.
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 5,010
תאריך הצטרפות: 28.03.07
מיקום: On Hell's Precipice, smiling.
משתמש מספר: 29,611



עכשיו עברתי על הנושא, וחשוב לי לבקש שלמרות שהספרים הפסיקו לצאת, עדיין צריך לסמן ספויילרים. לא בא לי להיות זה שיעשה את זה, ואני אשמח אם תערכו הודעות ותסמנו אותם בעצמכם ^^


--------------------
פעם להיות כאן אמר משהו.
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Shaggy of the Sh...
הודעה 16.06.2012, 13:02
הודעה #10


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 177
תאריך הצטרפות: 25.09.09
משתמש מספר: 70,388



ציטוט(סודני שובבני @ 14.06.2012, 04:20) *
המוות של וולדמורט פשוט פתטי... כן, השמדת ההורקרוקסים (רשמתי נכון?) היא גם חלק וברובה הייתה מעניינת,
אבל הוא מת בצורה כל כך עלובה, זה אדון האופל הגדול? מת מכישוף שחזר אליו? בסצנה שחזרה על עצמה?

וה19 שנים אחר כך פשוט מגוחך, ואני עדיין לא מבין מה הקשר בין הארי לג׳יני?
כאילו, הוא נזכר שהיא קיימת בכלל רק כשהוא הסתכל עליה פעם אחת בספר השישי ואז הוא חשב למה היא לא שלו.


הדרך שוולדמורט מת בה הייתה אדירה! דווקא האנטי-קליימטיות באה בניגוד חריף למוות של דמבלדור נגיד, שכולו הוד והדר והלוויה לבנה וקינת עוף חול. זה רק מגביר את האירוניה בין מותו של זה למותו של זה, שוולדמורט רק נהיה גופה מוטלת בצדי הדרך אחרי קרב שערך אולי דקה וקצת (חוץ מזה שבסרט הרסו את זה אבל מילא). ובעצם, יש בזה די כדי לזעוק דרך המילים את מה שרולינג ניסתה להעביר לכל אורך הספר: אי אפשר לנצח את המוות, גם וולדמורט שקרע את נשמתו עד שהיה פחות מבן-אדם עודנו בן תמותה, הוא לא המפלצת שהתיימר להיות.
עצם העובדה שהמוות שלו לא באה מהארי ישירות אלא מטעות שעשה בעצמו רק מחזקת את המנטרה הזאת - וולדמורט אנושי. שגיאה היא הדבר הכי אנושי שקיים, והרבה פעמים בספרות היא באה כדי להעיד על אנושיות (שלפעמים גם אומרת חולשה). וולדמורט התכחש לאנושיותו ובסופו של דבר זה חזר אליו. יש בפשטות שבמוות, באירוניה הדרמטית ובאבסורד תחושה ראשונית של "זהו זה?", אבל בזהו זה נעוץ פתרון כל סוגיית המוות בהארי פוטר.

והיי, לך תדע מה קורה ביניהם 19 שנים אחרי. בסוף הספר השישי הם היו ביחד וגם בתחילת הספר השביעי. ברור שזה נשאר שם איפשהו.


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Einsamkeit
הודעה 22.06.2012, 20:43
הודעה #11


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,007
תאריך הצטרפות: 22.02.07
מיקום: Escapismland
משתמש מספר: 26,452



ציטוט(Shaggy of the Shire @ 16.06.2012, 14:02) *
ציטוט(סודני שובבני @ 14.06.2012, 04:20) *
המוות של וולדמורט פשוט פתטי... כן, השמדת ההורקרוקסים (רשמתי נכון?) היא גם חלק וברובה הייתה מעניינת,
אבל הוא מת בצורה כל כך עלובה, זה אדון האופל הגדול? מת מכישוף שחזר אליו? בסצנה שחזרה על עצמה?

וה19 שנים אחר כך פשוט מגוחך, ואני עדיין לא מבין מה הקשר בין הארי לג׳יני?
כאילו, הוא נזכר שהיא קיימת בכלל רק כשהוא הסתכל עליה פעם אחת בספר השישי ואז הוא חשב למה היא לא שלו.


הדרך שוולדמורט מת בה הייתה אדירה! דווקא האנטי-קליימטיות באה בניגוד חריף למוות של דמבלדור נגיד, שכולו הוד והדר והלוויה לבנה וקינת עוף חול. זה רק מגביר את האירוניה בין מותו של זה למותו של זה, שוולדמורט רק נהיה גופה מוטלת בצדי הדרך אחרי קרב שערך אולי דקה וקצת (חוץ מזה שבסרט הרסו את זה אבל מילא). ובעצם, יש בזה די כדי לזעוק דרך המילים את מה שרולינג ניסתה להעביר לכל אורך הספר: אי אפשר לנצח את המוות, גם וולדמורט שקרע את נשמתו עד שהיה פחות מבן-אדם עודנו בן תמותה, הוא לא המפלצת שהתיימר להיות.
עצם העובדה שהמוות שלו לא באה מהארי ישירות אלא מטעות שעשה בעצמו רק מחזקת את המנטרה הזאת - וולדמורט אנושי. שגיאה היא הדבר הכי אנושי שקיים, והרבה פעמים בספרות היא באה כדי להעיד על אנושיות (שלפעמים גם אומרת חולשה). וולדמורט התכחש לאנושיותו ובסופו של דבר זה חזר אליו. יש בפשטות שבמוות, באירוניה הדרמטית ובאבסורד תחושה ראשונית של "זהו זה?", אבל בזהו זה נעוץ פתרון כל סוגיית המוות בהארי פוטר.

והיי, לך תדע מה קורה ביניהם 19 שנים אחרי. בסוף הספר השישי הם היו ביחד וגם בתחילת הספר השביעי. ברור שזה נשאר שם איפשהו.

וואו. בחיים לא חשבתי על זה ככה.

וה-19 שנים אחר כך פשוט קיצ׳י מדי, קשה לי מאוד לקחת אותו ברצינות.
עם כמה שהנסיעה להוגוורטס היא סמלית ומרגשת.
Go to the top of the page
 
+Quote Post
UpRising
הודעה 17.07.2012, 00:29
הודעה #12


רונין
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 3,001
תאריך הצטרפות: 8.04.08
משתמש מספר: 56,511



עובדה מעניינת(או אולי קצת פחות)שגיליתי עכשיו-
השם טום ואנדרולו רידל משתנה מתרגום לתרגום כדי שירכיב את המשפט "אני הוא לורד וולדמורט".
יש שפות שבכלל לא קוראים לו רידל.
השם המקורי(אנגלית מן הסתם)הוא טום מארבולו רידל.

מה שיוצא מכל העניין הזה, אגב, זה שבכל תרגום של הספר יש לאבא של מורפ ומורפין(סבא של ולדמורט בעצם), שם אחר.


--------------------





Go to the top of the page
 
+Quote Post
Einsamkeit
הודעה 17.07.2012, 09:39
הודעה #13


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,007
תאריך הצטרפות: 22.02.07
מיקום: Escapismland
משתמש מספר: 26,452



אני זוכר שפעם חשבתי על הדת של הקוסמים.
הם חוגגים חגים נוצריים, אבל גם המוגלגים...
ונסיתי להבין אם לדעת הקוסמים ישו היה מוגל או קוסם...
בסוף הגעתי למסקנה הפשוטה שרולינג פשוט לא חשבה על זה לעומק XD
Go to the top of the page
 
+Quote Post
DayDreamer
הודעה 17.07.2012, 10:04
הודעה #14


Everybody Wants To Rule The World.
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 3,441
תאריך הצטרפות: 2.01.09
משתמש מספר: 63,955



אחחח הארי פוטר! הסדרה שאוכל לקרוא אלף פעם, ועדיין לצחוק מחדש מהבדיחות, להתרגש, ולבכות.
יש לסדרת הספרים הזו משהו כ"כ מיוחד שאין לאף ספר אחר בעולם. קראתי הרבה ספרים עד כה, אבל אף אחד לא משתווה. העולם שג'יי קיי רולינג יצרה הוא מבריק, כל העלילה שהתפתחה בשבעת הספרים -ובעיקר באחרונים- היא גאונית, לדעתי. והדמויות! אהבתי כל כך את הדמויות! איך אפשר שלא? וקל להתחבר אליהן, למרות שהן כ"כ רחוקות.

אני לא ארחיב יותר מדי, רק אומר שהפגם היחיד, לדעתי, ב"הארי פוטר" הוא 19 השנים מאוחר יותר. פרולוג. כל כך לא במקום, סוגר לך את כל הקצוות, אבל במובן הרע. לא לשכוח שזה היה קצת מגוחך. אוף, כמה שזה הרס לי! לא רציתי להיפרד בצורה הזו.
זה הורס לך את כל הדימיון, איך שיהיה העתיד, מה ייקרה להם. אני אומרת לכם, בסוף ג'יי קיי רולינג תכתוב על הילדים של הארי פוטר בהוגוורטס. וחבל.

אבל חוץ מזה, שלמות 3>

ציטוט(UpRising @ 17.07.2012, 01:29) *
עובדה מעניינת(או אולי קצת פחות)שגיליתי עכשיו-
השם טום ואנדרולו רידל משתנה מתרגום לתרגום כדי שירכיב את המשפט "אני הוא לורד וולדמורט".
יש שפות שבכלל לא קוראים לו רידל.
השם המקורי(אנגלית מן הסתם)הוא טום מארבולו רידל.

מה שיוצא מכל העניין הזה, אגב, זה שבכל תרגום של הספר יש לאבא של מורפ ומורפין(סבא של ולדמורט בעצם), שם אחר.

וואו, בכלל לא חשבתי על זה! למרות שזה הגיוני.
מעניין אילו שמות יש להם בשפות אחרות.

ציטוט(סודני שובבני @ 17.07.2012, 10:39) *
אני זוכר שפעם חשבתי על הדת של הקוסמים.
הם חוגגים חגים נוצריים, אבל גם המוגלגים...
ונסיתי להבין אם לדעת הקוסמים ישו היה מוגל או קוסם...
בסוף הגעתי למסקנה הפשוטה שרולינג פשוט לא חשבה על זה לעומק XD

הממ היא כנראה לא חשבה על זה לעומק, אבל אני חושבת שאין לקוסמים שום קשר דתי עם החגים. הם פשוט חוגגים אותם כי... ככה. ז"א, לפי המוגלגים.


--------------------


"All the ancient classic fairy tales have always been scary and dark"

Go to the top of the page
 
+Quote Post
Einsamkeit
הודעה 17.07.2012, 12:52
הודעה #15


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,007
תאריך הצטרפות: 22.02.07
מיקום: Escapismland
משתמש מספר: 26,452



אני לא חושב שאני צריך לסמן, אבל אני אזהיר בכל מקרה על ספוילרים של זוגות בהמשך.

אין מה לעשות, גם אני שונא את האפילוג,
אבל היא הייתה חייבת לסגור את זה בצורה הזאת.
אני עדיין לא מבין מה הקשר בין הארי לג׳יני...
היא הייתה דלוקה עליו ב״חדר הסודות״ ושכחה וממנו אחרי זה,
ואז בספר השישי, הוא מסתכל עליה ולא מבין למה הוא לא איתה...
אני מבין, הארי לא יכול להשאר לבד, ואין הרבה אופציות כשהרמיוני הולכת לרון
זה דפוק... מילא רולינג הייתה משדכת לו את צ׳ו, הוא חיבב אותה כמה שנים ובחמישי במיוחד.
אבל זה בטח כי הוויזלים לא מסתכלים על הארי כ״הארי פוטר המפורסם״ אלא על האדם שהוא,
והיה לה חשוב להשאיר אותו כחלק מהמשפחה (נראה לי שמותר לי להגיד) ״המאמצת״ שלו.

אבל זה כל כך קיצ׳י! כל הזוגות הנשואים האלה, ואלבוס סוורוס? באמת?
זה לא דברים שאנחנו אמורים לדעת, לדעתי היא אמורה להשאיר לנו את התהייה על מה קורה להם בהמשך.
אם זה בכלל מעניין מישהו, אחרי הכל העלילה הגיעה לסיום.
Go to the top of the page
 
+Quote Post
UpRising
הודעה 17.07.2012, 15:20
הודעה #16


רונין
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 3,001
תאריך הצטרפות: 8.04.08
משתמש מספר: 56,511



כן זה קיצ'י ומטומטם.
אבל זו ספרות נוער. וזה מה שמצופה מספרות נוער....אין מה לעשות.
אגב, ייצא סיפור פרולוג להארי פוטר. טוב הוא לא באמת פרולוג, פשוט קוראים לו ככה...זה סיפור קצר על סיריוס וג'יימס באיזה הרפתקה ביחד.

http://harrypotter.wikia.com/wiki/Tom_Riddle
זה העמוד של תום רידל בהארי פוטר וויקי....דיי בתחתית העמוד יש מן טבלה כזו של כל השמות של רידל בכל שפות שהספר תורגם אליהן


--------------------





Go to the top of the page
 
+Quote Post
Gush
הודעה 22.08.2014, 11:19
הודעה #17


אני? אני מסיפור אחר
סמל קבוצה

קבוצה: משגיחים
הודעות: 931
תאריך הצטרפות: 19.10.07
מיקום: ארץ לעולם לא
משתמש מספר: 46,459



אני אקפיץ, למה לא? זה עוד לא עבר אפילו עמוד ראשון.
כמו רבים אני גם אהבתי בעיקר את הספרים הראשונים. הסיבה היא שהרגשתי שאני מגלה את העולם הקסום הזה דרך העיניים של הארי ביחד עם הארי. בספרים האחרונים יותר קסם היה כבר כמט שגרתי ומאוס. יצא שאני התבגרתי במקביל להארי פוטר ותמיד זה נשאר רלוונטי מבחינתי כשיצא ספר, הרגשתי שהוא ממש חבר שגדלתי איתו.

ציטוט(סודני שובבני @ 17.07.2012, 13:52) *
זה לא דברים שאנחנו אמורים לדעת, לדעתי היא אמורה להשאיר לנו את התהייה על מה קורה להם בהמשך.


דיון שלם, סוף סוף מישהו קולע.


--------------------


מוגן מכל אויב בתוך שריון דמוי שמיכה

--

כתיבה
Go to the top of the page
 
+Quote Post
UpRising
הודעה 22.08.2014, 13:42
הודעה #18


רונין
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 3,001
תאריך הצטרפות: 8.04.08
משתמש מספר: 56,511



ציטוט(Gush @ 22.08.2014, 12:19) *
אני אקפיץ, למה לא? זה עוד לא עבר אפילו עמוד ראשון.
כמו רבים אני גם אהבתי בעיקר את הספרים הראשונים. הסיבה היא שהרגשתי שאני מגלה את העולם הקסום הזה דרך העיניים של הארי ביחד עם הארי. בספרים האחרונים יותר קסם היה כבר כמט שגרתי ומאוס. יצא שאני התבגרתי במקביל להארי פוטר ותמיד זה נשאר רלוונטי מבחינתי כשיצא ספר, הרגשתי שהוא ממש חבר שגדלתי איתו.

ציטוט(סודני שובבני @ 17.07.2012, 13:52) *
זה לא דברים שאנחנו אמורים לדעת, לדעתי היא אמורה להשאיר לנו את התהייה על מה קורה להם בהמשך.


דיון שלם, סוף סוף מישהו קולע.


לחלק הראשון של ההודעה שלך-
אני אהבתי את כל הספרים. זו סדרה שלא משנה באיזה מצב אני נמצא בחיים, תמיד אוכל להרים ספר ממנה להתחיל לקרוא ולהרגיש בבית. הארי פוטר בשבילי הוא כל כך הרבה יותר מאשר ספר. אני חושב שאמרתי את זה פה כמה פעמים - הסיבה שאני קורא היום כמו שאני קורא, אולי אפילו כותב, היא אך ורק בגלל הארי פוטר. הייתי ילד כדורגל ממוצע בכתה ד' כשהספר השלישי יצא, אחד שהיה לו ברזומה איזה שני ספרים של ג'ינג'י, 4 של קופיקו ואת העץ הנדיב. איכשהו הסתובבתי עם אמא שלי בחנות ספרים וניסיתי לקרוא את העמוד הראשון של הספר הראשון ולמרות שלא הבנתי שומדבר וזה היה נורא לא מעניין(מזמין אתכם לנסות לקרוא את העמוד הראשון באבן החכמים עכישו)ידעתי שאני רוצה את הספר הזה. זו תעלומה עד עכשיו דרך אגב. אין לי מושג למה לחצתי על אמא שלי לקנות לי אותו חח.סיימתי אותו תוך שבוע בערך ואז קבלתי מתנה לראש השנה את שני הספרים הבאים בסדרה והשאר הסטוריה. גם אני הרגשתי כאילו זה חבר שגדלתי איתו. אני לא אכחיש שהמתנה שהכי רציתי ליומולדת 11 הייתה מכתב מהוגוורטס. אגב, עד היום.

לציטוט- מצחיק שקראו לו פעם סודני שובבני חח.
וכן, אתם צודקים. בעולם מושלם זה היה קורה. אבל זו ספרות נוער. ככה זה. היא הייתה יכולה גם לכתוב אפילוג שהיה מעביר את המסר בצורה מעולה והרבה פחות קיצ'י. אבל. ספרות נוער.


--------------------





Go to the top of the page
 
+Quote Post
פיצה
הודעה 22.08.2014, 22:10
הודעה #19


מעניין תזיין שלי טוב?
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 15,877
תאריך הצטרפות: 9.05.09
משתמש מספר: 67,326



מצחיק שהיה לי חשק ממש חזק להתחיל לקרוא את הספר השישי שוב היום ואז פתאום נתקלתי בנושא הזה.
אני זוכרת שפעם הייתי ממש מכורה לסדרה וקראתי אותה שוב ושוב ושוב.
וואי, אני זוכרת שאמא שלי קנתה לי בהפתעה (סתם ככה בלי איזשהו אירוע מיוחד) את הספר השביעי, היא בדיוק חזרה מנסיעה והיה איזה 22:00 בלילה. פשוט נשכבתי במיטה והתחלתי לקרוא אותו, סיימתי ב03:00 ופשוט בהיתי בקיר במשך איזה 20 דקות.
לא הנחתי את הספר מהיד, ממש ככה.


--------------------


"LETS TALK DUGRI AND GET ALL HIBUKI" יוליתאי-תאי תאיר


deviantART | Song of Choicel]
Go to the top of the page
 
+Quote Post
UpRising
הודעה 22.08.2014, 22:16
הודעה #20


רונין
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 3,001
תאריך הצטרפות: 8.04.08
משתמש מספר: 56,511



ציטוט(פיצה @ 22.08.2014, 23:10) *
מצחיק שהיה לי חשק ממש חזק להתחיל לקרוא את הספר השישי שוב היום ואז פתאום נתקלתי בנושא הזה.
אני זוכרת שפעם הייתי ממש מכורה לסדרה וקראתי אותה שוב ושוב ושוב.
וואי, אני זוכרת שאמא שלי קנתה לי בהפתעה (סתם ככה בלי איזשהו אירוע מיוחד) את הספר השביעי, היא בדיוק חזרה מנסיעה והיה איזה 22:00 בלילה. פשוט נשכבתי במיטה והתחלתי לקרוא אותו, סיימתי ב03:00 ופשוט בהיתי בקיר במשך איזה 20 דקות.
לא הנחתי את הספר מהיד, ממש ככה.


סיימת את הספר בחמש שעות?!
לי זה לקח שלושה ימים עם שש שעות שינה כל לילה חח.


--------------------





Go to the top of the page
 
+Quote Post

2 עמודים V   1 2 >
Reply to this topicStart new topic
1 משתמשים נמצאים בנושא זה (1 אורחים ו-0 משתמשים אנונימים)
0 משתמשים:

 



RSS גרסת ארכיון הזמן כרגע: 15.11.2019 , 15:35