IPB

ברוך הבא אורח ( התחבר | הירשם )


> 


 
Reply to this topicStart new topic
> ארמונות
Gush
הודעה 30.10.2017, 01:53
הודעה #1


אני? אני מסיפור אחר
סמל קבוצה

קבוצה: משגיחים
הודעות: 930
תאריך הצטרפות: 19.10.07
מיקום: ארץ לעולם לא
משתמש מספר: 46,459



אני מבקר במקום בו גדלתי
ורוחות לוחשות לי כיוונים
אל תוך אותם הרחובות.
אני הולך ליד הגן ומסתכל
על אותו ארגז החול
שמזהיב בנגיעות השמש
גם עשרים שנה אחרי.

רצתי עם הכדור,
ככה אמרו לי שצריך לעשות
לפינה הרחוקה, בין שתי הקורות.
החוקים נראים פחות ופחות ברורים
וככל שאני מתקרב למטרה
כך יותר ויותר סוגרים עלי.
זה אני מול כל ילדי הגן
והיא מסתכלת עלי.
אני קרוב, קרוב עד כדי בחילה.
זה הכול תלוי בזה,
לבעוט עכשיו או לחכות?
למסור?
אני בועט
הרגשה של כאב עברה ברגלי
כשנתקלתי בעצם גדול ובוצי,
זה לא כדור
זה ארמון החול שבניתי איתה
מתפרק לרסיסים בקול חבטה.
אני, הארמון, הכדור והעולם מתהפכים אל מחוץ למגרש
והיא מסתכלת עלי, דמעות עומדות בעיניים ירוקות וגדולות.
הארמון היה הבית החדש שלנו, או לפחות ככה היא אמרה.
בדיוק בנינו שם תעלה חדשה, עבדנו על זה שעות
ואפילו לא הספקנו למלא אותה במיץ פטל.
אבל בגלל משחק אחד קטן זה נהרס
והיא עזבה את הארגז בוכייה.
כל הילדים האחרים גם הם חזרו לביתם.
למחרת שוב אראה אותה בגן
וגם אז נשחק בארגז
אבל לא נבנה ארמונות חדשים
והיא לעולם לא תסלח.
הזמן עובר לאט

ואני עוד שם בוהה בארמון המפורק,
נוגע בחול כמשתעשע ברעיון.
אבל זה לא אותו הדבר -
הידיים שלי כבר גדולות וגסות
מכדי לעצב חלומות חדשים
וארמונות בחול לא בונים לבד
לא בלעדיה.
אז אני פשוט יושב שם עד השקיעה
ומביט על ארגז חול עשוי ארמונות שבורים.


--------------------


מוגן מכל אויב בתוך שריון דמוי שמיכה

--

כתיבה
Go to the top of the page
 
+Quote Post
GoneWind
הודעה 16.11.2017, 13:54
הודעה #2


Don't worry, Be happy
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 2,093
תאריך הצטרפות: 25.11.07
מיקום: פאנטסיה
משתמש מספר: 49,930



אני מניח שזו מטאפורה לקשר שניתק ונהרס בגלל לחץ החברה, בדיעבד הכול נראה כל כך חסר טעם ולא חשוב, אבל את הארמון שנהרס כבר אי אפשר לבנות מחדש, כי הזמן עבר, ובמצב הקיים כבר לא יהיה לזה משמעות. בהחלט נחמד, אתה מעביר היטב את הרגשות והתחושות שעוברות בגיבור. אני אהבתי smile.gif


--------------------


חלפה לה הרוח
חלפו המילים
חלפו הצלילים
שקט



RAKRAKRAKRAK... קרדיט ל-Ambibot

לכתוב, מלשון כ.ת.ב - http://www.anime-il.com/index.php?showforum=8 - כנסו~

לנצח הבחור עם השיער האפור והמשקפיים... פורום כתיבה לנצח!

(השם הוא- איליה) ^^
Go to the top of the page
 
+Quote Post
fresh
הודעה 22.11.2017, 19:08
הודעה #3


צ'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 648
תאריך הצטרפות: 4.11.10
משתמש מספר: 86,988



הכתיבה שלך תמיד נוגעת בנושאים שכולם יכולים להתחבר אליהם =)
עבודה טובה


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Gush
הודעה 22.02.2018, 03:04
הודעה #4


אני? אני מסיפור אחר
סמל קבוצה

קבוצה: משגיחים
הודעות: 930
תאריך הצטרפות: 19.10.07
מיקום: ארץ לעולם לא
משתמש מספר: 46,459



ציטוט(GoneWind @ 16.11.2017, 13:54) *
אני מניח שזו מטאפורה לקשר שניתק ונהרס בגלל לחץ החברה, בדיעבד הכול נראה כל כך חסר טעם ולא חשוב, אבל את הארמון שנהרס כבר אי אפשר לבנות מחדש, כי הזמן עבר, ובמצב הקיים כבר לא יהיה לזה משמעות. בהחלט נחמד, אתה מעביר היטב את הרגשות והתחושות שעוברות בגיבור. אני אהבתי smile.gif

עלית על זה בצורה כל כך מושלמת שהיה לי קשה להגיב.
תודה.

ציטוט(fresh @ 22.11.2017, 19:08) *
הכתיבה שלך תמיד נוגעת בנושאים שכולם יכולים להתחבר אליהם =)
עבודה טובה


תודה רבה =]
מאוד שמח שאהבת.


--------------------


מוגן מכל אויב בתוך שריון דמוי שמיכה

--

כתיבה
Go to the top of the page
 
+Quote Post

Reply to this topicStart new topic
1 משתמשים נמצאים בנושא זה (1 אורחים ו-0 משתמשים אנונימים)
0 משתמשים:

 



RSS גרסת ארכיון הזמן כרגע: 23.07.2019 , 19:28