IPB

ברוך הבא אורח ( התחבר | הירשם )


> יש לכם רעיון למשחק חדש? רוצים להשתתף במשחק? כנסו לכאן!


40 עמודים V  < 1 2 3 4 > »   
Reply to this topicStart new topic
> Animorph, "Say, is that a normal steak or a human one?"
Sherlock Holmes
הודעה 04.08.2012, 23:11
הודעה #21


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 285
תאריך הצטרפות: 23.04.09
מיקום: Error
משתמש מספר: 66,969



ציטוט(Indiana Jones @ 04.08.2012, 20:38) *
פורסט ג'מפ אל מקידו
ספוילר:

סהר הירח הדק האיר ממעל, כחוט זך של אור שנכלא בכלא העננים. ראש החודש הזה היה קר. התכרבלת במעיל שלקחת עוד מביתך בחשאי, חושש מהעננים מבשרי הרעות שנראו במרחק. כבר יומיים הלכת באזור הזה, הדשא הלח נדב למגפיך, העצים המזדמנים מספקים לך כמות אוכל מינימלית בפירות, והחיות הקטנות המזדמנות מסתכלות עליך במבט מוטה, לא מבינות מה אדם עושה באזורן השומם... היומיים האלה הספיקו כדי להרחיק אותך אדמות שלמות מהכפר, אבל עדיין ראית את האורות המנצנצים והכתומים שם. או שמא רק דימית לראות.
כשיצאת למסע ותכננת את הכיוון הראשוני, קיווית שתגיע בזמן הזה כבר לעיר, אבל כנראה שקצת איבדת את הצפון. לא תכננת בדיוק לאיזו עיר, כי ראית שיש שלוש ערים במרחק שווה מהכפר, ולכן חשבת שאם פשוט תלך לכיוון מסויים תגיע לעיר אחת. טעית.
ההרים השחומים מימין באופק נשארו באותו המרחק הכביר מהיום הראשון, היער האפל שמשמאלך מעב על המסע, ומקדימה רק המשך הבוץ השומם והמדכא. המים נגמרו כבר לפני כשבע שעות, וידעת שאם היום לא תגיע למקום תרבותי - לא תגיע אליו מעולם.


ספוילר:
*בגלל שאני מושלם העתקתי רק מה ששיך לי, כי זה שלמות.
*אההה כן ואם את ממש מעוניינת לדעת, הסטנד אפ היה אדיר.
מותש כל כך עמדתי לי לפני בחירת הדרכים, הבחירה שכלל הנראה תקבע אם אני אצליח לשרוד את אותם ימים לבדי או אגיע למקום תרבותי המגיע לאדם כמוני לאחר כל כך הרבה זמן מחוץ למקום מגורי. יומיים בהם אני מתהלך בשדות, לצד העצים, מטפס ונופל מגזעיי העצים ביער לצד הציפורים בשמיים הכחולים במי הנחלים והחרקים שבמערות האדמה היבשות.
אך לבסוף זה היה כמעט ברור מה תהיי בחירתי בדרכים, המקום המוכר ביותר לי - למרות שלא ביליתי בו זמן רב אך הוא דיי דומה למקום ממנו אני בא "היער האפל".
צעדיי היו כנוצות על פני האדמה, נחלשים יותר ויותר ככל שאני נכנס עמוק יותר אל תוך הנער עד שלבסוף נבלע לתוכו.


--------------------

Sherlock
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Indiana Jones
הודעה 04.08.2012, 23:41
הודעה #22


Yippie-kai-yay, motherfucker
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,607
תאריך הצטרפות: 16.12.08
מיקום: Awesomeville
משתמש מספר: 63,507



יאי, הצלחתי לשמור D:

ותגידו לי, איך לעזאזל כולכם הצלחתם להגיב תגובות שממש לא ציפיתי להן? XD
אחד שניים הגיוני, אבל ארבעה וחצי אנשים?! (ברק, אתה חצי... נו מה, סתם מרחת זמן XD)

דויאן הוף

ספוילר:

OOG: לך תוציא את כעסי ה OOG שלך בOOG שלך!

IG:
לוקאס מסתכל עליך במבט נעלב, ומרים את ראשו. הוא מוריד אליך בחזרה את ראשו, חיוך מלגלג על פניו. "תגיד, הדפקט שביד שלך מדבק?" הוא אומר בלגלוג, ולאחרי כן נסוג צעד לאחור, משחק את עצמו מבוהל, "כי לך זה כבר התפשט למוח, אני ממש לא רוצה שזה יעבור אלי!" הוא משלב את ידיו בחיקו, נהנה מללעוג לך, פעם אחת בחייו.
אתה רואה צל של חשש חולף על פניו, אבל כנראה שללוקאס כבר נמאס מהעניין, והוא מסלק את הצל הזה כאילו היה זבוב טורדני. "מר סוס אציל מטהורי אדם, כבר שכחת שאתה ברמה שלי, ואף פחות? שכחת מהכל, כנראה, כי אנחנו לא ביער. תסתכל לצדדים, שיח!" הוא מניף את ידיו לצדדים, ואתה לא יכול שלא להסתכל לצדדים, הסומק מציף את לחייך.
אולי הפעם, רק הפעם, מתחת את לוקאס טיפ-טיפה יותר מידי. "אתה חושב שאתה כזה חכם, אבל הנשרים מלמעלה לא חושבים ככה!" הוא מצביע אל על, וכל מה שאתה יכול לעשות הוא להרים את ראשך במהירות ובגאווה, היהירות שבך מסרבת להודות בטעותה. "הם כבר ירדו חמישים מטרים בגובה שלהם, והם ממשיכים! אתה לא יכול לעצור פה, כי הם יאכלו אותך!" הוא מהדק את תיקו על גבו, ופוסע כמה צעדים קדימה, עוצר, אך לא מסתובב לאחור. "ואתה יודע מה, אולי כדאי שתתן להם לאכול אותך. הרי גם ככה האגו הפגוע שלך אוכל אותך מבפנים."


ג'ין פאו
ספוילר:

OOG: השנייה שתהתה לגבי החפצים. בעקרון, לטעמי נוחות - הבגדים משתנים איתך (אל תשאלי שאלות! D: ), אבל חפצים כמו תיקים, נשקים, ושטויות וכאלה, אכן לא משתנות, ביחוד אחרי שהראת שהן לא P:
לידע כללי ^^

אגב, הרגע למדתי על סגנון הציד של היגואר... חתול חכם בחרת לך XD

IG:
לאחר חיפוש לא ארוך, החלטת להטמין את חפציך במן גומחה לצד הנהר שמצאת. לא שזה כזה משנה, אין אף אחד באזור. גם לא חיה.
התיק הקטן נראה כמעט עצוב כשעזבת אותו, ממש דואג. חפצים מרגישים, הא ג'ין? כנראה שאתה ממש צריך לפגוש בני אדם.
השינוי לצורה היה כמעט בלתי מורגש. העצמות השתנו, הפרצוף הפך צר, והכל היה כל כך מהיר, כל כך... טבעי... הריחות השונים שהכו בך בן רגע לא הפתיעו אותך, אבל הם נתנו סימנים טובים. יש פה חיות. או לפחות, היו. האזור היה מפוצץ בריחות של מטעמים קטנים ומהירים, מטעמים חמודים שרק מחכיייםםם לשחות במיצי הקיבה שלך.


OOG: במצב רגיל הייתי ממשיכה את התגובה, אבל את שחקנית מנוסה, ובעקבות ויקיפדיה הופתעתי להבין שיש מפה דיי הרבה דרכי פעולה, אז אר... נקווה שגם את מסכימה XD


אורסה לוה
ספוילר:

OOG: תודה רבה!

IG:
הוא הסתכל בחזרה על ההרים. "אני מעדיף לא להשתנות, אני ממש לא רוצה לקחת סיכון." הוא אומר. טימור מסתכל לצדדים, עיניו מתאמצות לראות הרחק. את יכולה לראות את הרצון בעיניו להפוך לנץ, אבל הידיעה שאסור. בצורת הנץ וודאי הייתם מבחינים באיזה ראש חיה לא זהיר, אבל כבני אדם הסיכוי היה קלוש. "הבעיה היא, איפה נצוד? במרחק שומם, וימינה ושמאלה אין כלום, אולי רק חפרפרות וארנבי מחילות מפגרים שבטח כבר שמו לב אלינו ממזמן, וגם ככה האדמה הלחה מחקה כל עקבות שהיו..." הוא כורע אל האדמה, מלטף אותה. כל אחד והשיטות המוזרות שלו.
טימור מרים את אצבעותיו המלוכלכות אל אפיו, ומריח. "לפחות יש פה ריח של שתן. זה אומר שיש פה חיות."


ג'יימס רוברט שו
ספוילר:

OOG: מה שכן טוב בשם שלך, זה שהוא קליט.

IG:
הרוח לא נשבה, האוויר עמד במקומו, כאילו חיכה. אולי הוא חיכה לך? טעמת את אצבעך, ובכך טעמת את האוויר, האוויר המגעיל שרצה לתקוף אותך בעודך עומד, מחכה לרגע בו תהיה פגיע. אבל הרגע הזה הוא עכשיו, כשאתה חסר אונים כמו כל בן-אדם מסכן, בן אדם עלוב שלא יכול אפילו לעמוד על הרגליים המסכנות שלו, וחייב לפנות ל...אוויר... כדי לשרוד.
המחשבות הרעות הציפו אותך, וניסית לסלקן בגועל. אולי, אחרי הכל, חברי השבט הנוראיים כן הצליחו "ללמד" אותך משהו על עצמך.


פורסט ג'מפ אל מקידו
ספוילר:

היער האפל התקרב במהירות, וכמו השם שנתת לו במחשבותיך, כזה הוא היה. אפל.
כשעברת בין העצים הגבוהים שגבלו במישור, הופתעת לדעת שהגובה שייך לעצי אלון. בחייך אף פעם לא ראית עצי אלון עם גזעים המתנשאים לגובה רב כל כך, ואתה ראית הרבה עצים. המהמת לעצמך מתוך חשיבה, ממשיך בדרך השחורה.
ככל שנכנסת למעבה היער, הירח כבר לא יכל לחדור את כיסוי העלים הקוצניים. הגזעים האדומים כהים נעלמו ממזמן, הכחול של השמיים התמזג עם השחור של העצים, והירוק שהקיף אותך מכל מקום כבר לא נראה. אפילו נצנוץ הגרזן בו כל כך התגאת לא האיר לך פנים. מסביב הייתה דממה, למעט רחשי היער הרגילים - הצרצרים במרחק, הגחליליות הנוחרות, ומן הדים עמומים שהיו יכולים להיות שייכים לזאבים, או תנים. הדממה הרועשת הקיפה אותך, והחושך בלע אותך לקרבו.



--------------------
.Nazis. I hate these guys
הדויאנטארט שלי D: הDA




ציטוט
[21:57:22] Hila J: BFF FOREVS
[21:57:28] Yoed G: עד גיל 40, ואז מתחתנים
[21:57:36] Hila J: יא רייט, שרון גנבה לי אותך, איזה חתונה
[21:57:51] Yoed G: נעעעע, יש לך ציצי יותר גדול
[21:58:00] Hila J: היא צריכה לדאוג?
[21:58:04] Yoed G: מהציצי שלך?
[21:58:09] Hila J: XD
[21:58:12] Hila J: כנראה
[21:58:39] Yoed G: יש לך אישור לשאת נשק כזה קטלני ברחוב?

~Lone_Wolf, 2013
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Lone_Wolf
הודעה 04.08.2012, 23:54
הודעה #23


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: משגיחים
הודעות: 206
תאריך הצטרפות: 4.07.07
מיקום: Been there, done that
משתמש מספר: 36,746



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 00:41) *
דויאן הוף
ספוילר:

OOG: לך תוציא את כעסי ה OOG שלך בOOG שלך!

IG:
לוקאס מסתכל עליך במבט נעלב, ומרים את ראשו. הוא מוריד אליך בחזרה את ראשו, חיוך מלגלג על פניו. "תגיד, הדפקט שביד שלך מדבק?" הוא אומר בלגלוג, ולאחרי כן נסוג צעד לאחור, משחק את עצמו מבוהל, "כי לך זה כבר התפשט למוח, אני ממש לא רוצה שזה יעבור אלי!" הוא משלב את ידיו בחיקו, נהנה מללעוג לך, פעם אחת בחייו.
אתה רואה צל של חשש חולף על פניו, אבל כנראה שללוקאס כבר נמאס מהעניין, והוא מסלק את הצל הזה כאילו היה זבוב טורדני. "מר סוס אציל מטהורי אדם, כבר שכחת שאתה ברמה שלי, ואף פחות? שכחת מהכל, כנראה, כי אנחנו לא ביער. תסתכל לצדדים, שיח!" הוא מניף את ידיו לצדדים, ואתה לא יכול שלא להסתכל לצדדים, הסומק מציף את לחייך.
אולי הפעם, רק הפעם, מתחת את לוקאס טיפ-טיפה יותר מידי. "אתה חושב שאתה כזה חכם, אבל הנשרים מלמעלה לא חושבים ככה!" הוא מצביע אל על, וכל מה שאתה יכול לעשות הוא להרים את ראשך במהירות ובגאווה, היהירות שבך מסרבת להודות בטעותה. "הם כבר ירדו חמישים מטרים בגובה שלהם, והם ממשיכים! אתה לא יכול לעצור פה, כי הם יאכלו אותך!" הוא מהדק את תיקו על גבו, ופוסע כמה צעדים קדימה, עוצר, אך לא מסתובב לאחור. "ואתה יודע מה, אולי כדאי שתתן להם לאכול אותך. הרי גם ככה האגו הפגוע שלך אוכל אותך מבפנים."

ספוילר:

"אלוהים, מישהו כאן רגיש!" אני אומר בהשתאות, "התקופה הזאת של החודש כבר הגיעה?" אני שואל ומרים את התיק מן הרצפה.
'כנראה אני באמת עייף אם טעיתי את המרחב הפתוח ליער'
"לא ידעתי שאתה מפחד מכמה נשרים," אני ממשיך להתגרות, "שירדו, תהיה לנו אחלה ארוחת ערב." אני אומר בחיוך ומלטף את נדן החרב שלי.
זה היה חלק מהמשחק שהגדיר אותי, קשיחות חיצונית שמסתירה כאוס מוחלט ופנימי.
'תרכב או שירכבו עליך.'


--------------------
CLICK ME FOR A FREE BUCK
|
V




NarcotiC לשעבר
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Chronos
הודעה 05.08.2012, 00:27
הודעה #24


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,618
תאריך הצטרפות: 28.01.07
מיקום: Hell AKA IDF/AF
משתמש מספר: 23,389



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 00:41) *
ג'יימס רוברט שו
ספוילר:

OOG: מה שכן טוב בשם שלך, זה שהוא קליט.

IG:
הרוח לא נשבה, האוויר עמד במקומו, כאילו חיכה. אולי הוא חיכה לך? טעמת את אצבעך, ובכך טעמת את האוויר, האוויר המגעיל שרצה לתקוף אותך בעודך עומד, מחכה לרגע בו תהיה פגיע. אבל הרגע הזה הוא עכשיו, כשאתה חסר אונים כמו כל בן-אדם מסכן, בן אדם עלוב שלא יכול אפילו לעמוד על הרגליים המסכנות שלו, וחייב לפנות ל...אוויר... כדי לשרוד.
המחשבות הרעות הציפו אותך, וניסית לסלקן בגועל. אולי, אחרי הכל, חברי השבט הנוראיים כן הצליחו "ללמד" אותך משהו על עצמך.

ספוילר:
'אני לא יכול לתת למחשבות האלה להציף אותי, אני מודע לזה שזה הסוף שלי אם זה באמת יקרה, אני חייב להמשיך להתקדם, זו הדרך היחידה, אני לא אתן להם לנצח!' חשבתי בנחישות.
בלעתי את מעט מהרוק שנותר לי, מנסה לאסוף כוחות ולהמשיך.
כיוון היער, זה מקום שאני מסתדר בו היטב, שם זו כנראה הדרך שבה עדיף לי להמשיך, מה גם שמעט המזון שנתקלתי בו עד כה נבע מפירות העצים ואולי גם אפשרות הצייד עולה כאן, אם יש משהו שלימדו אותי היטב בשבט המעוס שלי זה לצוד.
החלטתי באותו הרגע בעוד המשכתי בכיוון היער, ממשיך להביט בהרים בתקווה שבקרוב אצליח למצוא את הדרך.
הרמתי את הברדס על ראשי, על מנת להקל ממני את האויר הנוראי שכיסה את המקום.
"אני חייב להמשיך, עכשיו" אמרתי בקול שקט, בעודי מביט בדרך המפותלת שעומדת מלפניי.


--------------------
My Manga List, My Anime List







Screw the world, I'm gonna be a Panda

Go to the top of the page
 
+Quote Post
Sherlock Holmes
הודעה 05.08.2012, 00:55
הודעה #25


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 285
תאריך הצטרפות: 23.04.09
מיקום: Error
משתמש מספר: 66,969



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 00:41) *
יאי, הצלחתי לשמור D:

ותגידו לי, איך לעזאזל כולכם הצלחתם להגיב תגובות שממש לא ציפיתי להן? XD
אחד שניים הגיוני, אבל ארבעה וחצי אנשים?! (ברק, אתה חצי... נו מה, סתם מרחת זמן XD)
פורסט ג'מפ אל מקידו
ספוילר:

היער האפל התקרב במהירות, וכמו השם שנתת לו במחשבותיך, כזה הוא היה. אפל.
כשעברת בין העצים הגבוהים שגבלו במישור, הופתעת לדעת שהגובה שייך לעצי אלון. בחייך אף פעם לא ראית עצי אלון עם גזעים המתנשאים לגובה רב כל כך, ואתה ראית הרבה עצים. המהמת לעצמך מתוך חשיבה, ממשיך בדרך השחורה.
ככל שנכנסת למעבה היער, הירח כבר לא יכל לחדור את כיסוי העלים הקוצניים. הגזעים האדומים כהים נעלמו ממזמן, הכחול של השמיים התמזג עם השחור של העצים, והירוק שהקיף אותך מכל מקום כבר לא נראה. אפילו נצנוץ הגרזן בו כל כך התגאת לא האיר לך פנים. מסביב הייתה דממה, למעט רחשי היער הרגילים - הצרצרים במרחק, הגחליליות הנוחרות, ומן הדים עמומים שהיו יכולים להיות שייכים לזאבים, או תנים. הדממה הרועשת הקיפה אותך, והחושך בלע אותך לקרבו.


ספוילר:
*הפתעתי אותך? אני מרגיש שהבחירה הזאת הייתה ברורה מעליו עבור הדמות שלי ^^"
מעולם לא אהבתי את הרגשת החשיכה, אותה הרגשה של בדידות שניסיתי לדחוק כל כך הרבה זמן בחיי. ברוב זמני הייתי עסוק באימונים לבדי יחד עם החץ וקשת אך בזמני הפנוי תמיד ידעתי שאני יכול להישען על חברי הצוות, שתמיד היו שם בשבילי.
אך כל זה לא אומר שמעולם לא לקחתי את הצללים אליי.
הצללים בשבילי הם יותר מסתם עוד חושך, הם מספרים את סיפור הטבע בזה הרגע - ומכאן למדתי להכיר בהם בשביל להיות הצייד הטוב ביותר בטבע, בשביל שאני אדע לזהות את רמת המומנטום שלי, ואת הטרף שלי בשעת הפעולה.
יצרתי לעצמי מפה בראשי, מנסה לזכור היכן היו עצים רבים מסביבי במטרה שאוכל לטפס עליהם. שלפתי את גרזני, קול חיתוך האוויר נשמע אימתני יותר ביער הסבוך - הוא הדהד מקצהו האחד אל עבר השני. סובבתי אותו בזריזות בידי עד שהייתי מוכן לפעולה.
התקרבתי לעץ קרוב, ראשית דבר מששתי אותו למטרת זיהוי - ידיי החלו לזוז במהירות לצידו הרוחבי של הגזע והאורכי כדי שאני אוכל לזהות בראשית היכן נמצא הגבול אליו אני יכול להגיע, ואז התחלתי. תקעתי את הגרזן בתוך גזע העץ, דוחף אותו בלפנים במטרה שאני אוכל להיעזר בו ולמשוך את עצמי גבוה. דחפתי עם רגלי באדמה והתחלתי לטפס, גרזן - יד, רגל - רגל. לאט אבל בטוח בעצמי מקווה שלבסוף אוכל להגיע למקום טוב על העץ, מקום שייתן לי עדיפות גבוה יותר להתחמק מטורפים ולזהות טרפים ומקום שיאפשר לי לקפוץ ממני מגזע אחד - לאחר, במטרה לפלח לעצמי דרך בתור אותו יער.



--------------------

Sherlock
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Monochrome
הודעה 05.08.2012, 02:29
הודעה #26


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,973
תאריך הצטרפות: 17.06.10
מיקום: well of the seven
משתמש מספר: 77,342




פורטס קליין
ספוילר:

סהר הירח הדק האיר ממעל, כחוט זך של אור שנכלא בכלא העננים. ראש החודש הזה היה קר. התכרבלת במעיל שלקחת עוד מביתך בחשאי, חושש מהעננים מבשרי הרעות שנראו במרחק. כבר יומיים הלכת באזור הזה, הדשא הלח נדב למגפיך, הנהר לצידו אתה הולך מספק לך מים נקיים, והחיות המזדמנות לאזור מביטות בך בראש מוטה, לא מבינות מה אדם עושה באזורן השומם...או אולי תוהות מה חיה עושה בגוף של אדם? היומיים האלה הספיקו כדי להרחיק אותך אדמות שלמות מהכפר, אבל עדיין ראית את האורות המנצנצים והכתומים שם. או שמא רק דימית לראות.
כשיצאת למסע ותכננת את הכיוון הראשוני, קיווית שתגיע בזמן הזה כבר לאַנְדְרִיבַה, אבל כנראה שקצת איבדת את הצפון. הרי השלג הלבנים שמשמאלך כמעט חייכו אליך במבט מזמין, למרות שכולם ידעו שההולך לשם אינו חוזר. הנהר שמהם זרם, לעומתם, סיפ לך הנאה מרובה ביומיים האלו, עם מקלחות קרות ומרעננות, מים שתייה נקיים, והכוונה שאתה על הדרך הנכונה. בערך.
מצעי הדשא הקצר והבוציים שהשתרעו למרחקים מימינך ומאחוריך לא התאימו למפה. הם כבר היו אמורים להגמר, להוביל אותך לתוך מכתש גדול, בתוכו אנדריבה, עיר החוכמה. כבר רצית להגיע לשם, לעיר הפילוסופים, החושבים, הממציאים, והגורואים. אבל אם לא תמצא בקרוב מזון, אותו המזון לו אתה משווע כבר ביומיים האחרונים, לא תזכה לראות אפילו גלגל שיניים אחד.
אם לא תגיע לאנדריבה היום, לא יהיה לך מחר.


ספוילר:
”לעזאזל, זה לוקח לי יותר מדי זמן להגיע לאנדריבה” אני חושב לעצמי בזמן שאני מתכסה יותר חזק עם המעיל.
אילו רק הייתי יכול להיפך לחיה עם חושים יותר מחודדים או משהו כזה, אבל האיילים הסתמכו על המהירות שלהם ועל הזריזות שלהם, וגם הקרניים עזרו במקרים מסוימים.
אבל גם אם לאיילים היו עוזרים לו זה לא היה שווה את הסיכון.
אני מחכך את הידיים שלי ומתחיל לטפס לצמרת.
בתקווה למצוא איזשהו סימנים או אורות כדי למצוא את אנדריבה.
אחרי הכל זה מקום שאמור להאיר אנשים.


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
ksu
הודעה 05.08.2012, 04:53
הודעה #27



סמל קבוצה

קבוצה: מוערכים
הודעות: 518
תאריך הצטרפות: 12.04.07
מיקום: מאחוריך....
משתמש מספר: 30,796



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 00:41) *
יאי, הצלחתי לשמור D:

ותגידו לי, איך לעזאזל כולכם הצלחתם להגיב תגובות שממש לא ציפיתי להן? XD
אחד שניים הגיוני, אבל ארבעה וחצי אנשים?! (ברק, אתה חצי... נו מה, סתם מרחת זמן XD)

ג'ין פאו
ספוילר:

OOG: השנייה שתהתה לגבי החפצים. בעקרון, לטעמי נוחות - הבגדים משתנים איתך (אל תשאלי שאלות! D: ), אבל חפצים כמו תיקים, נשקים, ושטויות וכאלה, אכן לא משתנות, ביחוד אחרי שהראת שהן לא P:
לידע כללי ^^

אגב, הרגע למדתי על סגנון הציד של היגואר... חתול חכם בחרת לך XD

IG:
לאחר חיפוש לא ארוך, החלטת להטמין את חפציך במן גומחה לצד הנהר שמצאת. לא שזה כזה משנה, אין אף אחד באזור. גם לא חיה.
התיק הקטן נראה כמעט עצוב כשעזבת אותו, ממש דואג. חפצים מרגישים, הא ג'ין? כנראה שאתה ממש צריך לפגוש בני אדם.
השינוי לצורה היה כמעט בלתי מורגש. העצמות השתנו, הפרצוף הפך צר, והכל היה כל כך מהיר, כל כך... טבעי... הריחות השונים שהכו בך בן רגע לא הפתיעו אותך, אבל הם נתנו סימנים טובים. יש פה חיות. או לפחות, היו. האזור היה מפוצץ בריחות של מטעמים קטנים ומהירים, מטעמים חמודים שרק מחכיייםםם לשחות במיצי הקיבה שלך.


OOG: במצב רגיל הייתי ממשיכה את התגובה, אבל את שחקנית מנוסה, ובעקבות ויקיפדיה הופתעתי להבין שיש מפה דיי הרבה דרכי פעולה, אז אר... נקווה שגם את מסכימה XD


ספוילר:
אני נושם רגעים ארוכים, בכל פעם נושם נשימה עמוקה יותר כדי להבדיל את סוגי הריחות זה מזה. אחרי שאני קולט בנחיריי את הריח בעל העקבות הכי מוצלחים, אני מתחיל ללכת בשקט ובאיטיות בעקבותיו, מרחרח ומתגנב בחיפוש אחר היצור שאני מתכנן לצוד, רוכן כמה שיותר קרוב לקרקע ונותן לכפות רגליי לגשש את האדמה בעדינות ובזהירות לפני כל צעד - אפילו בזחילה*, מותיר את נשימותיי שלוות ושקטות. ממקד את מבטי בעקבות הריח, נעצר אם צריך כדי להקשיב קצת לסביבה לפני שממשיך, אם אבהיל משהו אחר חוץ מהחיה שאני עוקב אחריה זה עשוי לגרור תגובת שרשרת - לא טוב לקיבה שלי.

OOG: בויקיפדיה צוין שהוא גם יודע לזחול, אז נשתמש בזה, במילא השדה פתוח. smile.gif


--------------------
מיאו~
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Juvia
הודעה 05.08.2012, 08:08
הודעה #28


Love is Layered.. ♥
סמל קבוצה

קבוצה: מוערכים
הודעות: 1,645
תאריך הצטרפות: 11.10.06
מיקום: Storybrooke Maine
משתמש מספר: 15,537



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 00:41) *
אורסה לוה
ספוילר:
OOG: תודה רבה!

IG:
הוא הסתכל בחזרה על ההרים. "אני מעדיף לא להשתנות, אני ממש לא רוצה לקחת סיכון." הוא אומר. טימור מסתכל לצדדים, עיניו מתאמצות לראות הרחק. את יכולה לראות את הרצון בעיניו להפוך לנץ, אבל הידיעה שאסור. בצורת הנץ וודאי הייתם מבחינים באיזה ראש חיה לא זהיר, אבל כבני אדם הסיכוי היה קלוש. "הבעיה היא, איפה נצוד? במרחק שומם, וימינה ושמאלה אין כלום, אולי רק חפרפרות וארנבי מחילות מפגרים שבטח כבר שמו לב אלינו ממזמן, וגם ככה האדמה הלחה מחקה כל עקבות שהיו..." הוא כורע אל האדמה, מלטף אותה. כל אחד והשיטות המוזרות שלו.
טימור מרים את אצבעותיו המלוכלכות אל אפיו, ומריח. "לפחות יש פה ריח של שתן. זה אומר שיש פה חיות."

ספוילר:
מבינה לפתע שהוא צודק ופולטת אנחת כניעה קטנה, מחייכת באילוץ.
"כמה זמן ייקח לנו להגיע ברגל לעיר הזו? אולי נוכל לרכוש קצת אוכל..." אומרת בטון מהוסס לאחר כמה שניות. הרי לצוד יהיה בלתי אפשרי בשממה הזו, ובמיוחד כשאין עלינו שום דבר להשתמש בו כפתיון. מתחילה לפקפק בבחירה שעשינו להתחיל דווקא בעיר הזו.. למרות הסיכון, דווקא בגללו, הסיכוי שיעלו עלינו הוא אפסי! למרות שאצטרך למצוא משהו לכסות את כולי ולהסתיר את העיטורים שעל גופי.. רק למקרה שמישהו מהשוכנים שם יידע מה משמעותם.
לבסוף לוקחת נשימה עמוקה ומביטה בו בכניעה, שואלת: "אתה מעדיף להחליף את היעד?"


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Demon jester
הודעה 05.08.2012, 09:54
הודעה #29


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,346
תאריך הצטרפות: 18.04.08
משתמש מספר: 56,828



ציטוט(Indiana Jones @ 04.08.2012, 20:38) *
~#~ הודעת פתיחה מפוארת!!! ~#~


כן, אז, למי שלא שם לב מאז שפירסמתי במקור את הודעת הראשומים הראשוני םהיא נערכה, ויש לנו שבע שחקנים חמודים! D:

עוד שנייה אני אמשיך לערוך את ההודעה הזו להודעת פתיחה, אבל בינתיים:
אנשים, סגרתי תהרשמה!


עריכה:
פיו. מה לעזאזאל הולך פה.


מחיאות כפיים סוערות נשמעות בקהל, צרחות וצעקות של ילדים, נערים ונערות מכל הגילים והמינים, זעקות שמחה, ואיזה תרועה אחת של חצוצרה שמישהו הצליח להכניס לאולם. הקהל גועש וסוער כשאנשים זזים כדי להגיע למקומותיהם, וברגע אחד הקהל שותק.
על במת האולם הוילונות מוסרים, וקול נשי ומותח נשמע ברקע.
"גבירותי ורבותי, זאבים וכבשים, נצים ודרקוני קומודו, סוסים, טיגריסים ויגוארים, המחזה יתחיל בעוד כמה רגעים!" הקול אומר בדרמטיות, ונשמע שהוא נהנה מכל רגע. "היום, בשעה הזו, יתחיל המחזה הגדול ביותר שאולם זה ראה מעודו - שינוי חייתי!"
הקול מחכה לכמה שניות, וכשקולט הוא שהקהל אינו מבין שהוא אמור למחוא כפיים, הוא ממשיך באנגלית.
"!Animorph"

הקהל גועש, צורח, צועק, ולאחר כמה שניות נשמעות צעקות בהלה אמיתיות מהקהל. "היא מתה! היא מתה!" "לא, שתוק, היא התעלפה." "נו... הייתי קרוב." "לא היית קרוב בכלל!" "שקט!"
האישה צוחקת בלבביות מבעד למיקרופון, וממשיכה בלחישה מסתורית.

"שנתחיל?"




אז הכרות קצרה D:

מי שמתחיל איתנו היום את המשחק הם:
Chronos - הטיגריס הבנגלי הלבקן!
Foamy The Squirrel - הצבי שלא מצליח להשתלט על עצמו!
Demon jester - הזאב האפור השחור! (חעחע מיני חיות D: )
Lone_Wolf - הסוס הלא יוצלח!
Sherlock Holmes - דרקון הקומודו שעדיין לא דרקון קומודו!
Khaleesi - הנצה שאינה מסוגלת לדאות! (ארר, כלומר, לעמוד באותו המקום ^^")
Ksu - היגואר המתחיל!

רוראשק' ספיידס
ספוילר:

סהר הירח הדק האיר ממעל, כחוט זך של אור שנכלא בכלא העננים. ראש החודש הזה היה קר. התכרבלת בברדס השחור שלך, חושש מהעננים מבשרי הרעות שנראו במרחק, ומצטער שהברדס לא היה עבה יותר. כבר יומיים טיילת בסמטאות העיר הזו, מחפש משהו מעניין לעשות. לא היית בטוח מה הביא אותך לחלק זה בעולם, אבל במחשבה שנייה אתה בטוח שלא היית בוחר לבוא לכאן מרצון. כל הנשים פה היו נשואות, והגברים תמיד היו בבית - כי היה דבר מאוד חשוב שחסר בעיר. בית הימורים.
לעזאזל, בקושי מסבאה הייתה בחור הזה!
בתי האבנים סגרו עליך, קירותיהם גבוהים וטחובים, ואפילו כשהגעת לרחוב רחב לא היית מרוצה. רחוב הקצבים. בשעה הזו רוב החנויות היו כבר סגורות, אבל אחת עדיין הייתה פתוחה, צרחות חזיר נוראיות נשמעות מתוכה: "הצילו!"
התנערת מהמחשבה בגועל ובתדהמה. אף אדם אינו לא-שפוי עד כדי שחיטת משנה צורה, למרות כל השנאה... ולמרות זאת היית בטוח כי שמעת את החזיר צועק את המילה...
המשכת ללכת, ריח הדם שברחוב מתנשא באוויר, כמו רוח מן העבר שבאה לצוד אותך.
שמעת סיפורים על החור הנידח הזה, סֵרַה, סיפורים לא יפים בכלל. סיפורים שקשורים למשני צורה. והרג.
והתעללות.
אבל זו הייתה העיר הבאה ברשימה, הכפר הבא ברשימה, אחד מהמקומות שבהם האנשים להם אתה חב את חייך במטבעות לא יוכלו למצוא אותך.
"הצילו..."

ספוילר:

'נו באמת רק הגעתי הנה וכבר צרות מסביבי' אני חושב בפעם הראשונה כשמעתי את הקול צועק הצילו, בפעם השנייה הוא נישמע יותר חלוש,
"לעזאזל" אני לוחש לעצמי והולך לחנות ממנה בקע הקול.
אני ניכנס ועומד ישר בפתח החנות למרות שאני יודע ששם אני עלול למצוא צרות ,
דבר שאני כמעט אפעם לא עושה, ואומר "הוי מה דעתך להיטפל למישהו בגודל שלך?", לאחר שנים של לחימה במסבאות,
לחימה באנשים שבאו לגבות חובות ממני ואימונים באופן כללי אני יודע להגן על עצמי אך למרות זאת אני בהחלט אעדיף לברוח אם תינתן לי ההזדמנות.


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Indiana Jones
הודעה 05.08.2012, 13:37
הודעה #30


Yippie-kai-yay, motherfucker
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,607
תאריך הצטרפות: 16.12.08
מיקום: Awesomeville
משתמש מספר: 63,507



דויאן הוף
ספוילר:

לוקאס לא הסתובב לעברך. המילים הארסיות יצאו מפיך, המילים היהירות והנוטפות גאווה. אחרי מבט הפחד שעל פני לוקאס, לבך התחמם במהירות לנוכח יראתו המחודשת ממך. המילים פגעו בדיוק במקום הנכון.
זה קרה יותר מהר משיכולת לומר 'שבט הסוס'.
צווחת הנשר, רעש הכנפיים המתקפלות וחובטות באוויר, רעש הרוח ליד אוזנך, וההתכופפות האינסטנקטיבית. דמות הנשר עפה שוב בשמיים, הפעם כבר יותר נמוכה ממקודם. נמוכה בהרבה.
יכולת להרגיש את החתך צורב על קרקפתך, והוא גם היה מספיק קדימה כך שהדם נזל על פניך במגע מלטף. טעם הברונזה המתיק את האווירה.
החתך פספס את העורף שלך רק בגלל ההתכופפות המהירה שביצעת, אבל אף בן אדם לא היה מסוגל לחמוק לחלוטין מנשר רעב. הוא היה עמוק, ויכולת להרגיש את הגולגולת שלך מעקצצת. אם לא היית מתכופף בזמן... הבשר שבעורף הרבה יותר קל לחתיכה.
עכשיו הבנת את מבע הפחד שעל פני לוקאס. "הם רעבים."


ג'יימס רוברט שו
ספוילר:

OOG: למה אפחד לא מבין שהפתרון היה פשוט לשנות צורה לחיה ולרוץ לעיר?!?!
אגב, כמדומני הבעיה שלך היא בכלל לא הרעב - הפירות סיפקו את זה.
הבעיה היא שאין לך מים.

IG:
היער האפל התקרב במהירות, וכמו השם שנתת לו במחשבותיך, כזה הוא היה. אפל.
כשעברת בין העצים הגבוהים שגבלו במישור, הופתעת לדעת שהגובה שייך לעצי הסקויה הענקיים. אף פעם לא ראית את הגזעים-האדומים באיזור הזה של העולם. האגדות מספרות שהגזע האדום נוצר בשל מלחמה עקובת דם בין התנינים לאריות. בכל מקום בו נשפך דמי המתים צמחו העצים הללו, וסימלו את הסכם השלום החדש שנחתם בינהם. או, היוו מעין גלעד לשנאה הנצחית שתשרור.
ככל שנכנסת למעבה היער, הירח החל לחדור רק במקומות מועטים ביותר, וגודלו הזעיר של ירח ראש-חודש לא עזר לעניינים. הגזעים האדומים נעלמו ממזמן, הפכו לרפאי עמודים כסופים, הכחול של השמיים התמזג עם השחור של העצים, והירוק שהקיף אותך מכל מקום כבר לא נראה. חבלי האור המזדמנים סיפקו לך פעם ב-מקום של נחת, אבל גם הם נעלמו במהרה. מסביב הייתה דממה, למעט רחשי היער הרגילים - הצרצרים במרחק, הגחליליות הנוחרות, ומן הדים עמומים שהיו יכולים להיות שייכים לזאבים, או תנים. הדממה הרועשת הקיפה אותך, והחושך המצמיא בלע אותך לקרבו.


פורסט ג'מפ אל מקידו
ספוילר:

OOG: בעקרון ציפיתי שתעשה כל דבר חוץ מזה.
רציתי להכיר לך את הNPC הראשון D:

IG:
אם יש משהו אחד שכן היה אפשר לומר על שבט דרקון הקומודו, הוא היה לוודאי שהם לא היו מתעמלות אומנותיות.
המפה שיצרת בראשך הצחיקה אותך, כלאחר מעשה, שכן היית ביער - והעצים הרבים הקיפו אותך מכל מקום.
הגרזן שהנפת במיומנות כה רבה נתקעה בגזע המדהים, והצלחת לטפס את המטר הראשון - אך היה מאוד קשה להוציא גרזן כה חד מהגזע בלי תמיכת נגד (קונטרה). במשך ככמה דקות ניסית בעודך מחבק את העץ להוציא את הגרזן, אבל בדיוק כשהרגשת שהגעת לנקודות מפנה הרגשת משהו זוחל עליך.
אתה לא בטוח אם זה היה הצמא, הלילה האפל, או ההתרגשות בכללי, אבל למרות שיש סיכוי גדול שהזוחל הזה מעולם לא היה קיים - צרחת כמו בחורה.
ונפלת על התחת, ליד הגזע העקום של העץ, כאילו הוא מתפתל מצחוק.


פורטס קליין
ספוילר:

OOG: מ-צ-ט-טים! וווואוווו!!!!!! (זה כאילו כזה עידוד ?)


IG:
המעיל מכסה אותך ומחבק אותך כמו הידיים החמימות של אמא. קצת נחמה לא תזיק בלילה הקפוא הזה.
הפיתוי להפוך לחיה נראה קרוב ומתוק, ובמחשבה חוזרת גם אם לא היו לך חושים - אולי רק בקצת המפה טועה, אולי העיר פה מעבר לפינה...
זה לא משנה. הסיכון הוא גדול מידי. להפוך לאייל, ולא לחזור.... האם הוא גדול מידי?
הרי השלג המזמינים והרחוקים מחייכים אליך בחיוך מזמין, חיוך שככל שאתה מתקרב אליו הופך לקפוא ורשע. בזמן שאתה הולך אליהם אתה נזכר בעופר הצעיר שטיפס על ההר ולא חזר.
אתה נזכר גם במשלחת שיצאה אחריו, ולא נראתה מעולם.
האם גם זה סיכון גדול מידי?


ג'ין פאו
ספוילר:

OOG: הוא יודע לזחול (: אבל נראה לי זה יותר שימושי איפה שהיגואר תמיד חי כזה ביער, ואז יש איפה להתחבא אם אתה זוחל נמוך

IG:
הנשימות הארוכות מרגיעות אותך, משכיחות את הרעב לכמה רגעים, נותנות לך להתרכז. הריחות מתבדלים, ואתה מצליח להתמקד בריח הנפלא של משפחת עכברי שדה. הריח המאתגר של גרגירי חיטה, בוץ, וניחוח ערמונים עדין מסמל את השביל, והמתיקות של כמה מהריחות מודיעה לך שיש להם גם הרבה צעירים... טרף קל.
הבוץ מלכלכך ומלחלך את גופך, הדשא הנמעך מנקה את גושי הבוץ, והרוח מייבשת כל אחד שלא ירד. יהיה כדאי לפני השינוי צורה בחזרה להשטף בנחל קצת, ולהתייבש, אחרת כל הבגדים יהיו נוראיים ממש. הצליל היחידי שנשמע הוא רעש הרוח הקלה, ורעש דפיקות הלב שלך. הן מהירות.
אתה מרגיש את ריח העכברים מתחזק, ואתה עוצר במקום, מחפש את הטרף. אתה שם לב בהמשך לכמה חורים באדמה, ואוזנייך מתחננות שתאמין להן כשהן מסמנות לך שבוקעים מהם ציוצים, אבל העכברים ממאנים לצאת מן המחילות. כרגע.



אורסה לוה
ספוילר:

הוא מסתכל עליך בחצי-חיוך. "הייתי מעדיף להחליף את היעד, כן," הוא אומר, אבל מצביע על המפה. את רואה בערך איפה אתם, ממוקמים ליד רכז ההרים הגדול, ועמק השממה המשתרע מתחת לרגליכם. "אבל אין לאן. רכס ההרים הזה היווה בימים עתיקים מעין חומה, ובגלל זה אלא אם את רוצה לנסות ללכת בלי מזון עוד למשך שלושה ימים, אנחנו חייבים לעבור דרך דארפן."
הוא מנער שק קטן הקשור לחגורתו. "וכן, כבר חשבתי על לרכוש אוכל בדארפן." הוא אמר בחיוך מקווה, מנסה לרקום תוכנית.
הוא מתיישב על הרצפה ופותח לפניך את המפה. את מצליחה לראות שוב, הפעם ממש להבין, את סדר הגודל של ההרים הללו. העמק העצום והאינסופי המשתרע תחת רגליך נראה כזבוב לעומת רכס ההרים האדיר. את יכולה לראות את העיגול הגדול המציין את דארפן, וכן את המחילות התת קרקעיות המובילות לעוד כמה ערים מתחת להרים הללו, עד שלבסוף הן יוצאות אל מחוצה, בצד השני. עינייך קולטות גם שביל תת קרקעי כמעט וישיר לצד השני, אבל הוא מסומן בקו דק ובורדו. זה לא נראה מבטיח במיוחד. "אנחנו כאן," הוא מצביע על קצה העמק, ממש ליד ההרים. "ודארפן, כאן. טוב את דיי יכולה לראות את זה לבד." הוא אמר בשעשוע. דארפן לא הייתה רחוקה ממכם, ממש לא. למען האמת, היא השתרעה גם אל מתחת לרגליכם. אבל הכניסות, הכניסות היו על ההר, ושלושה ציורים שערים ציורו עליו. "זה המקום הכללי של הכניסות האלה. עכשיו הקטע, הן אמורות להיות נגישות בסך הכל, מי שאמור לעבור בהן הם בני אדם רגילים... אין לנו אולי את הנסיון שלרוב העוברים והשבים יש, אבל אני חושב שעם קצת מחשבה וחיפושים נוכל להגיע למשהו..." הוא מגרד את ראשו בחשיבה מיואשת, חשיבה שקוטעת את רצף דיבורו.


רוראשק' ספיידס
ספוילר:

בת הקצב מסתכלת עליך במבט מוזר. אותה עדיין לא ניסית לפתות בקשר למקום לינה. שיערה השחור מנצנץ באור הכתום של המנורה, ועיניה החומות מחייכות אליך כמוכרת מעולה. היא בהחלט הייתה יפה מידי להיות ביתו של קצב, איזה גורל מפגר. "סליחה?" היא שואלת בקול גאה ופגוע, הרוך מתמזג בצורה הרמונית עם הנוקשות של המקום. היא מתעשתת דיי מהר. "אתה אכלת סטייק במסעדת המגף לאחרונה? כן? אז תודה לנו! כל הסטייקים הכי משובחים בעיר הזו יוצאים מהאטליז שלנו, מהחזירים שאנחנו מגדלים, ומהאוכל שמיטבי האיכרים גוזמים לנו!" היא אמרה, קולה הופך לצעקה אט-אט. היא ידעה למכור את החנות שלה. מצד שני, רוב הסיכויים ששאר הקצבים היו אומרים בדיוק את אותו הדבר.


--------------------
.Nazis. I hate these guys
הדויאנטארט שלי D: הDA




ציטוט
[21:57:22] Hila J: BFF FOREVS
[21:57:28] Yoed G: עד גיל 40, ואז מתחתנים
[21:57:36] Hila J: יא רייט, שרון גנבה לי אותך, איזה חתונה
[21:57:51] Yoed G: נעעעע, יש לך ציצי יותר גדול
[21:58:00] Hila J: היא צריכה לדאוג?
[21:58:04] Yoed G: מהציצי שלך?
[21:58:09] Hila J: XD
[21:58:12] Hila J: כנראה
[21:58:39] Yoed G: יש לך אישור לשאת נשק כזה קטלני ברחוב?

~Lone_Wolf, 2013
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Demon jester
הודעה 05.08.2012, 14:33
הודעה #31


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,346
תאריך הצטרפות: 18.04.08
משתמש מספר: 56,828



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 15:30) *
רוראשק' ספיידס
ספוילר:

בת הקצב מסתכלת עליך במבט מוזר. אותה עדיין לא ניסית לפתות בקשר למקום לינה. שיערה השחור מנצנץ באור הכתום של המנורה, ועיניה החומות מחייכות אליך כמוכרת מעולה. היא בהחלט הייתה יפה מידי להיות ביתו של קצב, איזה גורל מפגר. "סליחה?" היא שואלת בקול גאה ופגוע, הרוך מתמזג בצורה הרמונית עם הנוקשות של המקום. היא מתעשתת דיי מהר. "אתה אכלת סטייק במסעדת המגף לאחרונה? כן? אז תודה לנו! כל הסטייקים הכי משובחים בעיר הזו יוצאים מהאטליז שלנו, מהחזירים שאנחנו מגדלים, ומהאוכל שמיטבי האיכרים גוזמים לנו!" היא אמרה, קולה הופך לצעקה אט-אט. היא ידעה למכור את החנות שלה. מצד שני, רוב הסיכויים ששאר הקצבים היו אומרים בדיוק את אותו הדבר.


ספוילר:
"אתם לא שמים לב שאתם שוחטים פה משני צורה?!" אני אומר בכעס. אני ממהר לחפש מי צעק הצילו, למזלי אלו אינם אנשיי קרבות לפי מראם וככול הנראה אני אוכל לחלץ את המסכן שנתפס
בלי יותר מידיי צרות. אני פוקח עין בשביל לבדוק אם יש עוד מישהו בחנות שעלול להפריע לי, אני מעדיף לעשות זאת כמה שיותר מהר. להוציא את המסכן ולשלוח אותו לדרכו אין טעם להיסחב איתו ולרכוש
עוד אויבים לא נחוצים.


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Sherlock Holmes
הודעה 05.08.2012, 14:55
הודעה #32


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 285
תאריך הצטרפות: 23.04.09
מיקום: Error
משתמש מספר: 66,969



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 15:30) *
פורסט ג'מפ אל מקידו
ספוילר:

OOG: בעקרון ציפיתי שתעשה כל דבר חוץ מזה.
רציתי להכיר לך את הNPC הראשון D:
IG:
אם יש משהו אחד שכן היה אפשר לומר על שבט דרקון הקומודו, הוא היה לוודאי שהם לא היו מתעמלות אומנותיות.
המפה שיצרת בראשך הצחיקה אותך, כלאחר מעשה, שכן היית ביער - והעצים הרבים הקיפו אותך מכל מקום.
הגרזן שהנפת במיומנות כה רבה נתקעה בגזע המדהים, והצלחת לטפס את המטר הראשון - אך היה מאוד קשה להוציא גרזן כה חד מהגזע בלי תמיכת נגד (קונטרה). במשך ככמה דקות ניסית בעודך מחבק את העץ להוציא את הגרזן, אבל בדיוק כשהרגשת שהגעת לנקודות מפנה הרגשת משהו זוחל עליך.
אתה לא בטוח אם זה היה הצמא, הלילה האפל, או ההתרגשות בכללי, אבל למרות שיש סיכוי גדול שהזוחל הזה מעולם לא היה קיים - צרחת כמו בחורה.
ונפלת על התחת, ליד הגזע העקום של העץ, כאילו הוא מתפתל מצחוק.


ספוילר:
*בשבילך אני אכנס לאקט הצייד.
אכול בושה התרוממתי בשנית על רגלי, בוהה גבוה על עבר קצה העצים הסבוכים ומיד אח"כ משפיל מבט על עבר כיוון הרצפה - ככל הנראה זה מה שבאמת מגיע לי, לבן שבט הקומודו. 'ככל הנראה אני אצטרך לנהוג כמו כולם' חשבתי לעצמי, מחזיר את הגרזן אל תוך רתמת העור ומכופף את גופי.
החלטתי להתקדם מהר - גופי היה מכופף, העברתי את רוב משקל הכובד שלי קדימה, ידיי החלו לגשש באפלה לחפש כל עצם בו אני אוכל להיעזר במטרה לדעת בוודאות שאני נמצא בדרך הנכונה להוציא את עצמי החוצה. ברכיי היו מכופפות למחצה והתחלתי ללכת על קצות אצבעותיי במטרה לא להשמיע רעשים מיותרים.


--------------------

Sherlock
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Chronos
הודעה 05.08.2012, 15:03
הודעה #33


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,618
תאריך הצטרפות: 28.01.07
מיקום: Hell AKA IDF/AF
משתמש מספר: 23,389



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 15:30) *
ג'יימס רוברט שו
ספוילר:

OOG: למה אפחד לא מבין שהפתרון היה פשוט לשנות צורה לחיה ולרוץ לעיר?!?!
אגב, כמדומני הבעיה שלך היא בכלל לא הרעב - הפירות סיפקו את זה.
הבעיה היא שאין לך מים.

IG:
היער האפל התקרב במהירות, וכמו השם שנתת לו במחשבותיך, כזה הוא היה. אפל.
כשעברת בין העצים הגבוהים שגבלו במישור, הופתעת לדעת שהגובה שייך לעצי הסקויה הענקיים. אף פעם לא ראית את הגזעים-האדומים באיזור הזה של העולם. האגדות מספרות שהגזע האדום נוצר בשל מלחמה עקובת דם בין התנינים לאריות. בכל מקום בו נשפך דמי המתים צמחו העצים הללו, וסימלו את הסכם השלום החדש שנחתם בינהם. או, היוו מעין גלעד לשנאה הנצחית שתשרור.
ככל שנכנסת למעבה היער, הירח החל לחדור רק במקומות מועטים ביותר, וגודלו הזעיר של ירח ראש-חודש לא עזר לעניינים. הגזעים האדומים נעלמו ממזמן, הפכו לרפאי עמודים כסופים, הכחול של השמיים התמזג עם השחור של העצים, והירוק שהקיף אותך מכל מקום כבר לא נראה. חבלי האור המזדמנים סיפקו לך פעם ב-מקום של נחת, אבל גם הם נעלמו במהרה. מסביב הייתה דממה, למעט רחשי היער הרגילים - הצרצרים במרחק, הגחליליות הנוחרות, ומן הדים עמומים שהיו יכולים להיות שייכים לזאבים, או תנים. הדממה הרועשת הקיפה אותך, והחושך המצמיא בלע אותך לקרבו.

ספוילר:
OOG:להזכיר לך את הקטע שהוא מעדיף שלא להשתנות אם הוא חייב.

IG:
הבטתי מסביב, עם העיניים שלי במצב האדם בוודאי, החשיכה רק תסגור עליי ככל שהזמן יעבור, כנראה שעליי באמת להשתנות.
'ראייה חתולית היא כנראה הדבר שאני זקוק לו יותר מכל כרגע' חשבתי בעוד אט אט השתניתי, צמרמורת עברה בגופי, חלחלה כמעט, זה קורה בכל פעם.
מה שהיה פשוט לא מסוגל לתת לי לעבור זאת בצורה חלקה.
אני מותח את כפותיי, מתרגל אחרי זמן רב שלא עשיתי זאת.
'כדאי שלמרות החשיכה אמשיך לזוז, אני יכול להתמודד עם רוב החיות הממוצעות אבל אם להקת זאבים לפתע תתקוף, זה יכול להיות הסוף שלי' חשבתי לעצמי.
המשכתי לזוז, במהירות ממוצעת, בוחן את הסביבה שמלפניי.


--------------------
My Manga List, My Anime List







Screw the world, I'm gonna be a Panda

Go to the top of the page
 
+Quote Post
Indiana Jones
הודעה 05.08.2012, 16:13
הודעה #34


Yippie-kai-yay, motherfucker
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,607
תאריך הצטרפות: 16.12.08
מיקום: Awesomeville
משתמש מספר: 63,507



רוראשק' ספיידס
ספוילר:

אתה שם לב לפתח המוביל לעמדת השחיטה, אך הבחורה חוסמת את דרכך במבט כעוס ובגוף דרוך. "סליחה?!" שעות הדיבורים חלפו להן ממזמן. "איך אתה מעז להאשים את אבא שלי ברצח?!"
לא היית מוכן לסטירה הכאובה שצלפה על לחייך. היית בטוח שזה ישאיר סימן. "זה בסך הכל חזיר! חזיר שאנחנו גידלנו בחוה שלנו!" היא צורחת בעוצמה.
כנראה שהיא צרחה ממש חזק, שכן אתה שם לב שכמה אורות ברחוב נדלקים, ולא הרבה אחרי כן אדם מגודל ועב שרירים יוצא מהפתח, בידו האחת פטיש גדול להימום החיה (סורי, פה לא שוחטים כשר. פה שוחטים בצורה הומנית.), ובידו השני מוחזק חזיר מתפתל בשתי רגליו האחוריות, נתלה באוויר ללא יכולת להשתחרר.
היה ניתן לראות את הדמיון המשפחתי. השיער השחור של אביה התקשה מהזיעה, אך הברק שהיה בנערה היה גם בשיערו. עיניו השחורות חייכו, בטוב-לב, והוא ממש לא נראה כמו רוצח. פניו המשופמים תהו בפשר הדברים, וכשראה אותך ניסה לחייך באדיבות. כמה שאפשר לחייך כשהבת שלך צורחת על קונה פוטנציאלי.
"הכל בסדר פה, ילדים?" שואל הקצב. פניו אליך מחוייכים ושמחים, גורמים למן תחושה חמימה בלבך. תחושה שלא הרגשת הרבה זמן. "לארה, הוא רוצה לקנות בשר עוף? פרה? חזיר?"


פורסט ג'מפ אל מקידו
ספוילר:

כנראה שהשבוע ביער לא הכניס לך את כל הדברים החשובים לראש, כי אחרי כמה שניות של הליכה בצורה המכופפת אתה מאבד את שיווי המשקל ונמרח על האדמה, הבטן על הבוץ והרגליים מכופפות אל האוויר, פרצופך ממש מתענג על אמבטיית הבוץ שהוא קיבל. הגרזן המצוחצח כבר נראה כמו בקבוק רפש, הקשת כמעט נשברה, ואם היית נכנס בצורה הזו לעיר היו בטוחים שאתה לובש תחפושת גרועה של שיח. רק חסר לך שמישהו ראה את יכולות הציד המדהימות שלך.
"אתה יודע, זה מקום ממש גרוע להעמיד פנים שאתה בספא."


ג'יימס רוברט שו
ספוילר:

OOG: יש לי אחד שאם הוא משתנה הוא נשאר תקוע במצב חיה, ואחד שעדיין לא יודע להשתנות XD
אהמ: אז?
XD

IG:
יכולת חתולית אחת חביבה שלא חשבת עליה ודם, היא היכולת לקלוט אור בצורה ממש טובה.
עיניך החדשות מסתגלות ל"שמש" שזורחת לה היום בלילה, והאישונים מצטמצמים מרוב שקשה להם. היער נראה בבירור הרבה יותר טוב, ובעודך מתקדם אתה מצליח לקלוט רעשים רבים של חיות, ולא רק חרקים. הרעב לא תוקף אותך כמו הצמא, והיער האינסופי כבר לא נראה מפחיד.
כנראה שחוסר הפחד והדאגה שוככים כשאתה מלך הג'ונגל.


--------------------
.Nazis. I hate these guys
הדויאנטארט שלי D: הDA




ציטוט
[21:57:22] Hila J: BFF FOREVS
[21:57:28] Yoed G: עד גיל 40, ואז מתחתנים
[21:57:36] Hila J: יא רייט, שרון גנבה לי אותך, איזה חתונה
[21:57:51] Yoed G: נעעעע, יש לך ציצי יותר גדול
[21:58:00] Hila J: היא צריכה לדאוג?
[21:58:04] Yoed G: מהציצי שלך?
[21:58:09] Hila J: XD
[21:58:12] Hila J: כנראה
[21:58:39] Yoed G: יש לך אישור לשאת נשק כזה קטלני ברחוב?

~Lone_Wolf, 2013
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Lone_Wolf
הודעה 05.08.2012, 16:20
הודעה #35


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: משגיחים
הודעות: 206
תאריך הצטרפות: 4.07.07
מיקום: Been there, done that
משתמש מספר: 36,746



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 15:30) *
דויאן הוף
ספוילר:

לוקאס לא הסתובב לעברך. המילים הארסיות יצאו מפיך, המילים היהירות והנוטפות גאווה. אחרי מבט הפחד שעל פני לוקאס, לבך התחמם במהירות לנוכח יראתו המחודשת ממך. המילים פגעו בדיוק במקום הנכון.
זה קרה יותר מהר משיכולת לומר 'שבט הסוס'.
צווחת הנשר, רעש הכנפיים המתקפלות וחובטות באוויר, רעש הרוח ליד אוזנך, וההתכופפות האינסטנקטיבית. דמות הנשר עפה שוב בשמיים, הפעם כבר יותר נמוכה ממקודם. נמוכה בהרבה.
יכולת להרגיש את החתך צורב על קרקפתך, והוא גם היה מספיק קדימה כך שהדם נזל על פניך במגע מלטף. טעם הברונזה המתיק את האווירה.
החתך פספס את העורף שלך רק בגלל ההתכופפות המהירה שביצעת, אבל אף בן אדם לא היה מסוגל לחמוק לחלוטין מנשר רעב. הוא היה עמוק, ויכולת להרגיש את הגולגולת שלך מעקצצת. אם לא היית מתכופף בזמן... הבשר שבעורף הרבה יותר קל לחתיכה.
עכשיו הבנת את מבע הפחד שעל פני לוקאס. "הם רעבים."


ספוילר:
"לעזאזל זה היה קרוב!" אני מקלל בארסיות, מתעלם מזרזיף הדם שצובע את שיערי השחור וזוחל על לחיי. ידי השמאלית נשלחת אל חרב הסייפים שלי ושולפת אותה מנדנה. האנדרנלין ששוצף את גופי קורע את שרשראות העייפות, ממלא אותי באנרגיה מחודשת. אני סב על עקבי, נצמד אל גבו של לוקאס כך שלא יוכלו להפתיע אותנו. "ממתי נשרים תוקפים ככה?" אני שואל ומעביר לשון חלקה על שפתיי, מחכה לצעד הבא של הנשרים.
בסבב הבא הם לא יפגשו את הגולגולת שלי, אלא את להב המתכת הקר.
"אני לא יודע מה איתך, אבל הם לא היחידים שרעבים כאן. נשרים הם אוכלי נבלות, כל מה שנצטרך זה להפוך את הציד ללא שווה את המאמץ."


--------------------
CLICK ME FOR A FREE BUCK
|
V




NarcotiC לשעבר
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Sherlock Holmes
הודעה 05.08.2012, 16:29
הודעה #36


סטודנט באקדמייה
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 285
תאריך הצטרפות: 23.04.09
מיקום: Error
משתמש מספר: 66,969



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 17:13) *
פורסט ג'מפ אל מקידו
ספוילר:

כנראה שהשבוע ביער לא הכניס לך את כל הדברים החשובים לראש, כי אחרי כמה שניות של הליכה בצורה המכופפת אתה מאבד את שיווי המשקל ונמרח על האדמה, הבטן על הבוץ והרגליים מכופפות אל האוויר, פרצופך ממש מתענג על אמבטיית הבוץ שהוא קיבל. הגרזן המצוחצח כבר נראה כמו בקבוק רפש, הקשת כמעט נשברה, ואם היית נכנס בצורה הזו לעיר היו בטוחים שאתה לובש תחפושת גרועה של שיח. רק חסר לך שמישהו ראה את יכולות הציד המדהימות שלך.
"אתה יודע, זה מקום ממש גרוע להעמיד פנים שאתה בספא."


ספוילר:
'רק זה היה חסר לי' חשבתי לעצמי, דוחף עם ידי את אדמת הבוץ - הייתי מלא בושה, לא יכולתי אפילו להאמין למה שאני ביצעתי בזה הרגע. מבלי לבזבז זמן השלתי את הברדס החום מעליי והמשכתי להתקדם, לא מוכן אפילו להביט לאחור בזה הרגע - מנסה להתעלם לחלוטין ממה שקרה כרגע, אבל בתוכי ידעתי שאני לא יכול.
בין העצים הסבוכים, לבין הכלום הגדול והחשוך שעיני היו מסוגלות לקלוט נזהרתי במיוחד לא ליצור צחוק מעצמי.


הודעה זו נערכה על ידי Sherlock Holmes: 05.08.2012, 16:29


--------------------

Sherlock
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Demon jester
הודעה 05.08.2012, 16:58
הודעה #37


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,346
תאריך הצטרפות: 18.04.08
משתמש מספר: 56,828



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 17:13) *
רוראשק' ספיידס
ספוילר:

אתה שם לב לפתח המוביל לעמדת השחיטה, אך הבחורה חוסמת את דרכך במבט כעוס ובגוף דרוך. "סליחה?!" שעות הדיבורים חלפו להן ממזמן. "איך אתה מעז להאשים את אבא שלי ברצח?!"
לא היית מוכן לסטירה הכאובה שצלפה על לחייך. היית בטוח שזה ישאיר סימן. "זה בסך הכל חזיר! חזיר שאנחנו גידלנו בחוה שלנו!" היא צורחת בעוצמה.
כנראה שהיא צרחה ממש חזק, שכן אתה שם לב שכמה אורות ברחוב נדלקים, ולא הרבה אחרי כן אדם מגודל ועב שרירים יוצא מהפתח, בידו האחת פטיש גדול להימום החיה (סורי, פה לא שוחטים כשר. פה שוחטים בצורה הומנית.), ובידו השני מוחזק חזיר מתפתל בשתי רגליו האחוריות, נתלה באוויר ללא יכולת להשתחרר.
היה ניתן לראות את הדמיון המשפחתי. השיער השחור של אביה התקשה מהזיעה, אך הברק שהיה בנערה היה גם בשיערו. עיניו השחורות חייכו, בטוב-לב, והוא ממש לא נראה כמו רוצח. פניו המשופמים תהו בפשר הדברים, וכשראה אותך ניסה לחייך באדיבות. כמה שאפשר לחייך כשהבת שלך צורחת על קונה פוטנציאלי.
"הכל בסדר פה, ילדים?" שואל הקצב. פניו אליך מחוייכים ושמחים, גורמים למן תחושה חמימה בלבך. תחושה שלא הרגשת הרבה זמן. "לארה, הוא רוצה לקנות בשר עוף? פרה? חזיר?"


ספוילר:
אני מביט בה במבט ניגעל, אני מצפה שהחזיר ישנה צורה או לכל הפחות ידבר. "כן אדוני, אך אני ארצה לראות את הסחורה קודם" אני אומר לו בצורה אדיבה.
אני ממהר להתקרב לבת ולוחש באוזנה "אם תפתחי את פיך שוב אשחט אותך ואותו, לעומת זאת אם תשתקי אני עוד אקנה חזיר ואציל את התחת הקניבלי שלך...הפעם"
אני אומר בצורה נגעלת וחושף את הפגיון שלי כך שרק היא תוכל לראותו. לאחר מכן אני מבקש מהאב שיוביל אותי לחדר שבו הוא שומר את החיות לפני שהוא שוחט אותם.


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
ksu
הודעה 05.08.2012, 17:11
הודעה #38



סמל קבוצה

קבוצה: מוערכים
הודעות: 518
תאריך הצטרפות: 12.04.07
מיקום: מאחוריך....
משתמש מספר: 30,796



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 15:30) *
ג'ין פאו
ספוילר:

OOG: הוא יודע לזחול (: אבל נראה לי זה יותר שימושי איפה שהיגואר תמיד חי כזה ביער, ואז יש איפה להתחבא אם אתה זוחל נמוך

IG:
הנשימות הארוכות מרגיעות אותך, משכיחות את הרעב לכמה רגעים, נותנות לך להתרכז. הריחות מתבדלים, ואתה מצליח להתמקד בריח הנפלא של משפחת עכברי שדה. הריח המאתגר של גרגירי חיטה, בוץ, וניחוח ערמונים עדין מסמל את השביל, והמתיקות של כמה מהריחות מודיעה לך שיש להם גם הרבה צעירים... טרף קל.
הבוץ מלכלכך ומלחלך את גופך, הדשא הנמעך מנקה את גושי הבוץ, והרוח מייבשת כל אחד שלא ירד. יהיה כדאי לפני השינוי צורה בחזרה להשטף בנחל קצת, ולהתייבש, אחרת כל הבגדים יהיו נוראיים ממש. הצליל היחידי שנשמע הוא רעש הרוח הקלה, ורעש דפיקות הלב שלך. הן מהירות.
אתה מרגיש את ריח העכברים מתחזק, ואתה עוצר במקום, מחפש את הטרף. אתה שם לב בהמשך לכמה חורים באדמה, ואוזנייך מתחננות שתאמין להן כשהן מסמנות לך שבוקעים מהם ציוצים, אבל העכברים ממאנים לצאת מן המחילות. כרגע.

ספוילר:
OOG: בגדים משתנים יחד איתך, חפצים לא, בוץ כן, מים לא?

IG:
אני נשאר רגעים ארוכים כפוף לאדמה, בשקט, עיני הצייד שלי ממוקדות לעבר המחילות בציפייה לתנועתיות מעברן. אחד מהם באיזשהו שלב יצטרך לצאת, עכברים הם עם תזיזתי. אני מחכה ומקווה למזל שלי שיבוא, יודע שלזנק מוקדם מדי זה לא רעיון טוב, לכן אחכה לעכבר שיגלה את עצמו.


--------------------
מיאו~
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Indiana Jones
הודעה 05.08.2012, 19:05
הודעה #39


Yippie-kai-yay, motherfucker
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,607
תאריך הצטרפות: 16.12.08
מיקום: Awesomeville
משתמש מספר: 63,507




דויאן הוף
ספוילר:

OOG: מה אתה מוסיף לי תיאורים, הא?!

IG:
אתה יכול להרגיש את לוקאס מגלגל עיניים. או לפחות אתה מרגיש את זה בטון קולו. "לא הקשבת לי, שוב?" הוא שואל, "כשהם רעבים. כשנשרים ממש רעבים הם גם תוקפים טרף בריא. הם גם באופן טבעי תוקפים חיות פצועות וחלשות..."הוא אומר, קולו נחלש. סוף כל סוף נופל לך האסימון. הנשרים שמו לב שאתה לא יכול לרוץ הרבה זמן בתור סוס, והם עשו את החשבון לבד.
בוא רק נגיד שמבחינתך, התשובה של החשבון הזה יצאה שלילית.
אתה שומע את רעש המתכת היפהפייה מאחוריך. גם לוקאס שלף את חרבו. בהצצה, אתה מגלה שהיא חרב "אמיתית", חרב רחבה ובעלת מסה, חרב שקשה להלחם איתה... אבל היא עושה יותר נזק.
אתה שם לב גם לצורת האחזקה של לוקאס, והוא מפתיע אותך. הוא בטוח בעצמו, והוא מחזיק את החרב בדיוק במקום בו היא תגיב הכי מהר לתנועותיו, אבל גם תגן על גופו מהתקפה בצורה הכי טובה. הוא יודע מה הוא עושה.


פורסט ג'מפ אל מקידו
ספוילר:

הבושה והזעם הציפו אותך, וכמו שכל פסיכולוג טוב היה אומר - אתה חייב להרפות כדי להתקדם! הזעם יהרוס אותך!.
טוב, קרוב. הזעם רק ישפיל אותך מחדש.
אתה מנסה להוריד את הברדס מגופך, אבל הוא כנראה ממש אוהב אותך, ולא רוצה להרפות. אתה לא מצליח להוריד את השרוול הימני, והברדס משתחל אל מתחת לרגליך, מפיל אותך שוב על הבוץ שכבר למד לאהוב אותך ולחבק אותך חזק חזק אליו.
רגשי הבושה מעכלים אותך, ואתה מחליט שלפחות לכמה דקות הקרובות אתה נשאר שם, בבוץ, מנסה להרגיע את הרגליים שלך. "וואו, אז אתה ממש אוהב אמבטיות בוץ, אה?" אומר הקול מאחורה. הגוון המלטף של הקול לא מצליח לכסות על הטון המצחקק בו הוא נאמר. יד מטופחת נשלחת לעברך. לפי עובי האצבעות, אתה מבין שזו יד של בחורה, ואפילו בגילך.
"הלו? אתה מתכוון לקום היום?"


רוראשק' ספיידס
ספוילר:

האב והחזיר מסתכלים עליך במבט מוזר. "אויינק." אומר החזיר, בטון דיי מופתע. גם אתה מופתע. נתת לחזיר הזה הזדמנות לחיים, והוא ממשיך לשחק את תפקיד החיה. וממשיך. "אוווייינננק!!!! אוווייינק!!!!אייייי!!!!!אייייי!!!" החזיר צורח ברעש מחריד.
אתה לא יכול שלא להיות מופתע, וההפתעה אינה בגלל הסטירה השנייה שהבחורה מצליפה בך. "היי, לארה!" הוא אומר בכעס אבהי. "לימדתי אותך שאלימות לא מובילה לשום מקום!"
אין סיכוי שהקצב הזה רוצח.
זאת אומרת, לפחות לא רוצח של בני אדם.


ג'ין פאו
ספוילר:

OOG: בגדים כן וחפצים לא לטעמי נוחות, אחרת איך תתמודדי עם קרבות באמצע העיר או מישהו תוקף אותך בפתע? תהיי ערומה? XD
ובנוגע למים ובוץ שניהם משתנים איתך, ובגלל זה אמרתי (אני דיי בטוחה) להתייבש קצת
ממים אפשר להתייבש, בוץ זה חרא XD

IG:
הציפייה מציקה, מחדדת א חושיך. לאחר הרבה דקות ארוכות של דממה, ראש של עכבר יוצא החוצה. עכברי שדה הם יצורי לילה, זה הזמן שבו הם יוצאים לאכול.
זה גם הזמן בו אתה הולך לאכול.
אתה כמעט וזז, אבל מחכה, וזה משתלם לך. אחרי הראשון יוצאים עוד כשלושה, מהווים משפחה חביבה שהולכת ללקט גרגרים.
אתה מרגיש את זנבך זז בציפיה, ואת הבטן מזניקה אותך ליציאה, ואת המוח שואל שאלות לא קשורות: "לאן בדיוק הם הולכים לאכול? האזור הזה שומם..."
אבל זה לא משנה, כי העכברים זזים ימינה, מרחיקים אותך מהמדבר, ומרחיקים את עצמם ממך.


--------------------
.Nazis. I hate these guys
הדויאנטארט שלי D: הDA




ציטוט
[21:57:22] Hila J: BFF FOREVS
[21:57:28] Yoed G: עד גיל 40, ואז מתחתנים
[21:57:36] Hila J: יא רייט, שרון גנבה לי אותך, איזה חתונה
[21:57:51] Yoed G: נעעעע, יש לך ציצי יותר גדול
[21:58:00] Hila J: היא צריכה לדאוג?
[21:58:04] Yoed G: מהציצי שלך?
[21:58:09] Hila J: XD
[21:58:12] Hila J: כנראה
[21:58:39] Yoed G: יש לך אישור לשאת נשק כזה קטלני ברחוב?

~Lone_Wolf, 2013
Go to the top of the page
 
+Quote Post
ksu
הודעה 05.08.2012, 19:13
הודעה #40



סמל קבוצה

קבוצה: מוערכים
הודעות: 518
תאריך הצטרפות: 12.04.07
מיקום: מאחוריך....
משתמש מספר: 30,796



ציטוט(Indiana Jones @ 05.08.2012, 20:05) *
ג'ין פאו
ספוילר:

OOG: בגדים כן וחפצים לא לטעמי נוחות, אחרת איך תתמודדי עם קרבות באמצע העיר או מישהו תוקף אותך בפתע? תהיי ערומה? XD
ובנוגע למים ובוץ שניהם משתנים איתך, ובגלל זה אמרתי (אני דיי בטוחה) להתייבש קצת
ממים אפשר להתייבש, בוץ זה חרא XD

IG:
הציפייה מציקה, מחדדת א חושיך. לאחר הרבה דקות ארוכות של דממה, ראש של עכבר יוצא החוצה. עכברי שדה הם יצורי לילה, זה הזמן שבו הם יוצאים לאכול.
זה גם הזמן בו אתה הולך לאכול.
אתה כמעט וזז, אבל מחכה, וזה משתלם לך. אחרי הראשון יוצאים עוד כשלושה, מהווים משפחה חביבה שהולכת ללקט גרגרים.
אתה מרגיש את זנבך זז בציפיה, ואת הבטן מזניקה אותך ליציאה, ואת המוח שואל שאלות לא קשורות: "לאן בדיוק הם הולכים לאכול? האזור הזה שומם..."
אבל זה לא משנה, כי העכברים זזים ימינה, מרחיקים אותך מהמדבר, ומרחיקים את עצמם ממך.


ספוילר:
אני מחכה שהם יתרחקו מספיק מהמאורה שלהם כדי שלא יוכלו לסגת, אני אוטם את מחשבותיי הרחק ממני ומתרכז בזה שאני צריך להשיג לעצמי ארוחה. אני מתגנב אחריהם בחשאי, כמה שאפשר, מבטי נעול עליהם ובמרחק המתאים - בכל הכוח אני מתנתק מהקרקע ובזינוק מהיר ועוצמתי מהקרקע אני עולה לאוויר רק כדי לנחות על העכבר, טפריי ושיניי מוכנות לפעולה כדי לטפוס את הטרף, לנעוץ בו את ציפורני ושיניי.

OOG: כן, חשבתי שהוא יצטרך להתנער מהמים... אבל גם מים זה כאילו יוצא חסר תועלת לשינוי XD (אלא אם קשור למותניים שק עור ממולא במים.)


--------------------
מיאו~
Go to the top of the page
 
+Quote Post

40 עמודים V  < 1 2 3 4 > » 
Reply to this topicStart new topic
1 משתמשים נמצאים בנושא זה (1 אורחים ו-0 משתמשים אנונימים)
0 משתמשים:

 



RSS גרסת ארכיון הזמן כרגע: 16.10.2019 , 11:37