IPB

ברוך הבא אורח ( התחבר | הירשם )


> 


 
Reply to this topicStart new topic
> 4 ביולי, 2014, שיר
Soul-Peeper
הודעה 05.07.2014, 14:35
הודעה #1


חבר ANBU
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,468
תאריך הצטרפות: 4.04.08
מיקום: צפון
משתמש מספר: 56,401



מגיע שלב בחיים
שבו אתה מסתכל לצדדים
וההווה נמרח בדיוק כמו
העתיד.

יש כמה תמונות בראש שלי
שגורמות לבטן להתפוצץ
כמו זיקוקים
בפורט אוף ג'וליי.

וזה חוזר ומפתיע אותי
זה חוזר
ופתאום פצצת תאורה
דגם פורט אוף ג'וליי
מתפוצצת ומאירה
את הנשימות החמות שלי
אני רץ עם כולם
אני רץ עם העולם
ומצרר צרחות מתפרקות
לידי.

אני אחרון הטרוריסטים
מתחבא באפלה
יושב מאחורי חומה
מצייר גרפיטי של ילדים
שמצחקים בשממה
יש עוד סיכוי
לשרוד את יולי אולי

אחרון הטרוריסטים
ממבט מעוף הציפור
עין הנץ
רץ בין פיצוצים
מגיע על היעד
זוחל
שש על שישים
מרים את הידיים
וזועק לאלוהים.


--------------------

Can I make this any harder?
Please do say if I can.
I don't take pleasure in causing pain,
Usually.
But I've got this self-destruct mechanism,
And baby, you turned the key.
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Einsamkeit
הודעה 13.07.2014, 23:57
הודעה #2


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,007
תאריך הצטרפות: 22.02.07
מיקום: Escapismland
משתמש מספר: 26,452



כמו הרבה מהשירים שלך, אני לא בטוח אם הבנתי אותו לגמרי. אבל כרגיל, אהבתי. בעיקר את שני הבתים האחרונים. כמו שאר השירים שלך הוא מאוד ציורי והתיאורים, דימויים וכו' מאוד מגניבים, והשפה שלך, והכתיבה הפרועה, הלוואי ולי היה כישרון כזה.
ם:
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Soul-Peeper
הודעה 22.07.2014, 21:41
הודעה #3


חבר ANBU
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,468
תאריך הצטרפות: 4.04.08
מיקום: צפון
משתמש מספר: 56,401



תודה רבה. שמח שאהבת.


--------------------

Can I make this any harder?
Please do say if I can.
I don't take pleasure in causing pain,
Usually.
But I've got this self-destruct mechanism,
And baby, you turned the key.
Go to the top of the page
 
+Quote Post
UpRising
הודעה 05.08.2014, 14:50
הודעה #4


רונין
סמל קבוצה

קבוצה: חברי כבוד
הודעות: 3,001
תאריך הצטרפות: 8.04.08
משתמש מספר: 56,511



ממש אהבתי את הבית הראשון. סוג של הקדמה שהיא גם הסוף. שכחתי איך קוראים לזה. כמו אפילוג בפרולוג. יש את זה גם במוזיקה. שכחתי.

בכל מקרה מאוד אהבתי גם את שאר השיר, אפילו שהיה לי קצת פחות ברור. אבל זה כניראה אני ולא אתה. אף על פי שאני לא בטוח שהבנתי למה התכוונת, זה הרבה יותר מוחשי מהדברים שאתה מפרסם בדרך כלל שניראים לי כמו טריפ אסיד מחולק לבתים(אבל מהסוג הטוב).


--------------------





Go to the top of the page
 
+Quote Post
Tenjou~
הודעה 09.08.2014, 14:51
הודעה #5


ג'ונין
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 1,779
תאריך הצטרפות: 20.06.10
מיקום: Darkroot Garden
משתמש מספר: 77,459



איזה טריפ

מאיפה נתחיל: הדבר הראשון שאני מבחין בו הוא ששם הקטע הוא לא "4 ביולי" בלבד, אלא מוכנסת בו השנה- 2014. הדובר חולף לתוך איזו חוויה פסיכו-אקטיבית, ואם אני אוסף את מה שחיטטתי משני הבתים הראשונים בלבד אני מוצא-
א. סינסטזיה ("גורמות לבטן להתפוצץ")
ב. מוטיב של זמנים- הווה, עתיד, תאריך מפעם.
ובשלב הזה של ניתוח אני מוצא שבעצם השיר, עם כל המהפוכות שבו לא מכיל יותר מדיי אמצעיי שירה סטנדרתים. המורכבות שלו היא בהכלאה העלילתית בעליל בין הארבע ביולי (ראו ערך חג העצמאות האמריקאי) המאופיין רבות בשחרורי הזיקוקים שלו, הווי של רעש חיובי ושמחה, לארבע ביולי 2014 שמקדים את תחילתו של מבצע צוק איתן בארבעה ימים המאופיין רבות בשחרורי הרקטות שלו, הווי של רעש פיצוצים ודאגה. וזה הכיוון שלי, אני רק מקווה שעל זה חשבת כי אני לא סובל להיות לא מסונכרן עם הכותב.

וחלק ממני רוצה לעבור על כל השיר שורה שורה אבל יש לי תחושה שזה לא ייגמר וכואבות לי הידיים בשלב הזה מנגינת/כתיבת יתר, אז אני אעבור על נקודות, אני רוצה להחמיא לקטע עד כמה שאני יכול:

יש כמה תמונות בראש שלי
שגורמות לבטן להתפוצץ
כמו זיקוקים
בפורט אוף ג'וליי.

הבית הזה נשמע כמו טראומה. זיכרון של תמונות מאת הדובר גורם לו לתחושה פיזית לא טובה, נפתח כאן מוטיב של פיצוצים ופצצות- הדובר משווה את התחושה הכבדה בגוף שלו בעצמתה לזיקוקים בחג העצמאות האמריקאי בכדי להדגיש את כמות הסבל שהתמונות מביאות לו.

ופתאום פצצת תאורה
דגם פורט אוף ג'וליי
מתפוצצת ומאירה
את הנשימות החמות שלי

כאן העירוב של חג הרביעי ביולי נשמע כמו מעין הדחקה, וכל הבית משדר שבאותו הרגע הדובר לא ממש מחובר למציאות. כל מה שהוא מסוגל להבחין בו הוא אור חזק ופיצוץ לנגדו, הנשימות שלו, ריצה לצד אחרים ומצרר של צעקות. מצרר זו מילה נהדרת כאן, אני חושב שלקחת את מוטיב הפצצות/זיקוקים למיטבו. למי שלא מכיר: יש סוג של פצצה שנקרא פצצת מצרר, אלו בעצם מיכלים שנפתחים באוויר ומשחררים כמות של פצצות קטנות על שטח מורחב. הפצצות הללו נחשבות כלא מוסריות בקרב המדינות והאיחודים הנאורים. במקרה הזה הדובר מבחין ב"מצרר" של צעקות, לא ברור ממי, בקרבה אליו.

...מצייר גרפיטי של ילדים
שמצחקים בשממה
יש עוד סיכוי
לשרוד את יולי אולי

אני חושב שבשלב הזה הדובר הגיע למחסה וקיבל רגע של תקווה, מתוך השממה הוא מדמיין "מצייר" תמונה של ילדים צוחקים, למרות ה"שממה" שמסביבו. מה שאני אוהב בבית הזה הוא רגע ההארה של הדובר שאולי יש סיכוי לשרוד את יולי. לא ספציפית את הרביעי ביולי, אלא את החודש יולי. אין בבית הזה פצצות, או אזכורים של אור או החג האמריקאי, אבל הבית אינו נפרד מאזכורי החג שהולכים איתו יד ביד- הרי, הדובר חושב על ילדים צוחקים. חגיגי או לא חגיגי? זה נראה שהטבע בו חג הרביעי ביולי, ביחס לדובר, הוא לא ממש ברור. נראה על פניו כי הוא רק חושב עליו: רק משווה באירוניה מאפיינים של החוויה שלו עם מאפיינים של החג. לפעמים אני חושב, שאולי הוא נאחז במחשבות על החג כדי לא לאבד בחשכה, שאולי הוא מדחיק את מה שקורה מסביבו בהשוואה של המראות המחרידות למראות שמחות שקורות ברביעי ביולי. אולי החייל מחזיק שזו אירוניה נוראית שבאותו זמן שהאמריקאים חגים חג פה בישראל נלחמים בתנועת טרור.

אחרון הטרוריסטים
ממבט מעוף הציפור
עין הנץ
רץ בין פיצוצים
מגיע על היעד
זוחל
שש על שישים
מרים את הידיים
וזועק לאלוהים.

שש על שישים... שישים ושש זה הגיל של המדינה, לא? חג העצמאות שלנו זה לא בכל אופן. בשלב הזה שהדובר נותר לבדו, גופו מותש והוא זוחל. הוא הגיע ליעד אז הוא לוקח רגע להתייאש ולזעוק לאלוהים
חתיכת טלטול הוא עבר
למה הוא קורא לעצמו טרוריסט? אולי הוא לא שלם עם התפקיד שלו
אני לא מכיר אותך או את ההשקפות הפוליטיות שלך, זו מילה אחת שלא כל כך הצלחתי להציב במקומה. אני מקבל תמונה של חייל בקרב שנאחז בדברים הראשונים שעולים לו לראש כדיי לשרוד, תמונות ומראות, וזכרונות בתוך הזיכרון המרוח, ובסוף הוא פונה לאלוהים. מבחינתי שם הבן אדם קולט מה עבר עליו ומתפרק

השיר הזה אני מרגיש, יותר נכון למציאות הקרבית מכל מה שעבר פה. אפילו ברוחו
האירוניה שבמבצע לוחמה ומנגד חג עצמאות נכון ויתרה מכך מובא לחיים כאן באופן קר ומחושב, מקצועי. השיר ניגש להרחבה על טראומה וזכרונות קשים עם בתים ארוכים על החוויה עצמה ובתים קצרים על מה שמחוץ לה, הכל מפורק לגורמים, בלי מבנה אחד ובלי חרוזים. רץ, יושב, מצייר, רץ, זוחל. אתה באמת, באמת יודע מה אתה עושה. תודה לך על שפרסמת את זה ( גם אם אני כל כך רחוק מנקודת המוצא שלך שאתה כבר לא יכול לראות את הצללית שלי)

תמל"ך חבר


--------------------
Go to the top of the page
 
+Quote Post
Soul-Peeper
הודעה 13.08.2014, 07:05
הודעה #6


חבר ANBU
סמל קבוצה

קבוצה: וותיקים
הודעות: 2,468
תאריך הצטרפות: 4.04.08
מיקום: צפון
משתמש מספר: 56,401



תודה רבה, לשניכם!
טנג'ו, שש על שישים זה סגנון זחילה שהמציאו הצנחנים, שש מטר בשישים דקות.
מעבר לזה, מאוד אהבתי את הניתוח של השיר. תודה גם על זה. קלעת לא מעט.


--------------------

Can I make this any harder?
Please do say if I can.
I don't take pleasure in causing pain,
Usually.
But I've got this self-destruct mechanism,
And baby, you turned the key.
Go to the top of the page
 
+Quote Post

Reply to this topicStart new topic
1 משתמשים נמצאים בנושא זה (1 אורחים ו-0 משתמשים אנונימים)
0 משתמשים:

 



RSS גרסת ארכיון הזמן כרגע: 22.08.2019 , 09:33